0:1
Mishnah
משנה א
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹקְלִין כְּנֶּגְדּוֹ. וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הֵילָךְ יַיִן וְתֶן לִי שָׁמֶן. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת. אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַתְּנַת חִנָּם:
ברטנורה
מעשר שני אין מוכרין אותו. אפילו להוליכו לירושלים לפי שהוא קדש. וסתם מתניתין כר״מ דאמר מעשר [שני] ממון גבוה הוא:ואין מחליפין אותו. לא יאמר לו הילך יין ותן לי שמן, שמן ותן לי יין:ואין שוקלין כנגדו. סלע של חולין כנגד סלע של מעשר שני, משום בזוי מצוה:ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים. לעיל איירי חוץ לירושלים, והכא קמשמע לן דאפילו בירושלים שקונין בדמיו מאכל ומשתה אינו רשאי להחליף:וכן שאר כל הפירות. אפילו אותן פירות דמעשר דידהו לא הוי אלא מדרבנן:אבל נותנים זה לזה מתנת חנם. כגון שמזמינו לאכול עמו על שולחנו. ודברי הכל היא, אבל לתת לו במתנה ממש לדברי האומר מתנה כמכר אסור:
תוסופות יום טוב
אין מוכרין אותו. פירש הר"ב וסתם מתני' כר"מ. וכן פסק במ"ג ד דפ"ד. וב"ה נמי סברי דממון גבוה הוא במ"ג פ"ה ומ"ו פ"ז דפאה. ועיין פרק ז דפסחים מ"ג ומ"ש שם. ועוד במ"ו פ"ד דמכילתין:
ואין ממשכנין אותו. מפני שכתוב בו ברכה. ירושלמי:
[*ולא שוקלין כנגדו. פירש הר"ב סלע של חולין וכו'. וכל שכן פירות נגד פירות. וכן פי' הר"ש לתרווייהו. וכתב עוד דמוכח בפ' במה מדליקין דאין שוקלין סלע וכו' ואפי' לחלל עליהן מעשר שני שמא לא יכוין משקלותיו ומפיק ליה לחולין. ע"כ]:
מתנת חנם. [כתב הר"ב כגון וכו' אבל לתת לו מתנה וכו' אסור]. וכן פסק במ"ג פ"ד ועיין במ"ג ה דפ"ה. [*ומ"ש הר"ב כגון שמזמינו וכו' אבל לתת לו ממש לדברי האומר מתנה כמכר אסור. ונ"ל דדוקא *)(לעניים) לתת במתנה מעשר שני פליגי אבל אפשר ויכול להיות דלקבוע למעשר כולי עלמא מודו דאין מתנה קובעת כמכר. וכשני סתמות היינו משנה ראשונה דפ' שני דמעשרות. ומ"ב פ"ג דמעשרות]:
יכין
מלכת שלמה