א
0:1

Mishnah

משנה א
בָּצָל שֶׁנְּתָנוֹ בְתוֹךְ עֲדָשִׁים, אִם שָׁלֵם, מֻתָּר. וְאִם חִתְּכוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם. וּשְׁאָר כָּל הַתַּבְשִׁיל, בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחֻתָּךְ, בְּנוֹתֵן טַעַם. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּצַחֲנָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לִטֹּל אֶת הַזֻּהֲמָא:
ברטנורה בצל שנתנו לתוך עדשים. [של חולין] וה״ה בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים. [טעות המעתיק יש כאן וכצ״ל בצל שנתנו לתוך עדשים.] בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים [של חולין] (וה״ה לבצל של חולין שנתנו לתוך עדשים של תרומה). ומיירי כגון שנתנו בעדשים אחר בשולו ויצאו ממנו מימיו, שאז אין הבצל כשהוא שלם פולט בעדשים ולא בולע מהם. אבל אם נתבשל הבצל בעדשים פשיטא, דיהיב ובלע טעמא, אף כשהוא שלם:בנותן טעם. דטעים להו כהן, שמותר בחולין ובתרומה. אי אית בהו טעמא דתרומה הכל אסור לזרים, ואי לא הכל חולין כשהיה:ושאר כל תבשיל. כגון שום וקפלוט, וכיוצא בהן:מתיר בצחנה. אם נתן בצל של תרומה בצחנה, שהם דגים קטנים הכבושות בציר, נוטל את הבצל והצחנה מותר, ובלבד שיהיה הבצל שלם שלא נימוח ולא נתערב עם הצחנה. שאין הבצל ניתן לתוכו אלא להעביר זוהמת הדגים ולא כדי ליתן בו טעם. ואין הלכה כרבי יהודה:
תוסופות יום טוב [*לתוך עדשים. הגהתי בפירוש הר"ב של חולין שכן הוא בפירוש הר"ש]: צחנה. פירש הר"ב דגים קטנים הכבושים בציר. ועיין עוד בפירושו למשנה ד פ"ו דנדרים:
יכין מלכת שלמה
1.
An onion [of terumah] was placed into lentils:If the onion was whole, it is permissible; But if [the onion] had been cut up, [it is forbidden if it] imparts a flavor. In the case of other dishes, whether the onion is whole or cut up [it is forbidden] if it imparts a flavor. Rabbi Judah permits it in the case of mashed fish, because it is used only to remove the unpleasant flavor.

זרעים תרומות פרק י
Zeraim Terumos Chapter 10