יכין
אין גט אחר גט דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ"כ מה"ט בנתן אחיו ג"כ גט לראשונה וכ"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה: ולא מאמר אחר מאמר דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח"כ, צריכה ג"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א"צ גט למאמר ב': ולא בעילה אחר בעילה דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א"צ גט לבעילה שנייה: ולא חליצה אחר חליצה דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה: כיצד ר"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ"ע: צריבה הימנו חליצה לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה: צריבה הימנו גט למאמרו דאע"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע"י המאמר שמקודם אף שאח"כ חלץ או בעל: הרי זו כמצותה דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות: צריבה גט לבעילתו הפסולה: חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל ר"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל: נתן גט או נתן גט או חלץ אחר בעילתו: אין אחר חליצה כלום וה"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר"ע היא דס"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [אה"ע י"ח]: ואחת שתי יבמות ליבם אחד שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו"ל עשה ותפס בה קדושין [אה"ע ק"ע י"ב י"ג]: כיצד כיצד הדין בב' יבמות ויבם א': צריכות שני גיטין גט לכל א' כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, דא"א ליבם א' מהן, כיון דגם חבירתה אגידא בי' ע"י מאמר, הו"ל בונה ב' בתים, ואפילו לאחר שגירש אחת אסור ליבם השנייה, דאז קם לי' בלא יבנה, מדהתחיל בגירושין: וחליצה לאחת, ופוטרת צרתה: וגט בזו דגט של הב' פסל את הראשונה, מדהתחיל בגירושין: צריכה גט לבעלת המאמר: וחליצה לאיזה שירצה ופוטרת צרתה: צריכות שני גיטין זו למאמרו וזו לבעילה, ובגט לחוד לא נפקא בעלת ביאה, דביאה פסילה היתה: נתן גט ובעל שעשה א' מאלו לצרת אותה שנחלצה תחלה: נתן גט וחלץ שעשה א' מאלו השלש להצרה אחר שבעל חבירתה תחלה: אין אחר חליצה כלום דמותר בקרובת שנייה ולא פסלה מכהונה כשחלץ לה [ועי' סי' י"ב], וה"ה דבבעל בתחלה, אין אחר ביאה כלום: בין שני יבמין ליבמה אחת וכ"ש ב' יבמין בב' יבמות, די"א דצרה על האחין בכרת: חלץ משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור"ל הא דתנינן לעיל [מ"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו': בין בתחלה שקדם חליצה למאמר וגט: בין באמצע כגון גט חליצה ומאמר: בין בסוף כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א"צ גט, וכר"ע לעיל סי' י"ב: אין אחריה כלום דלא נשאר זיקת יבמין עוד: באמצע ובסוף יש אחריה כלום דמדהו"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:
מלכת שלמה
רבן גמליאל אומר וכו' סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגרסא שבספרים סדר יבם ויבמה אחת תחלה מפר' דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואח"כ מפרש דין מאמר ביאה וחליצה שאחר הגט ואח"כ דין מאמר וגט וביאה שאחר חליצה ואח"כ דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם ושתי יבמות רש"י ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל אין גט וכו' פי' אין בגט השני שנותן היבם אחר הגט הראשון שנתן ליבמתו שום ממשות ולא נאסר בקרובות שניה וכן במאמר השני אין בו ממשות ולא נפסלה הראשונה בעבור זה אלא מותר ליבמה וכן בבעילה שניה וכן בחליצה שנים אין בה ממשות והרי הוא כאילו לא חלץ לשניה ומותר בקרובותיה ע"כ: עוד כתב וחכמי' אומרי' יש גט אחר גט וכו' פי' יש מעשים אחר הגט ואחר המאמר כלומר המעשים שנעשים אחר הגט ואחר המאמר עושים רושם כאילו נעשו תחלה אבל אחר בעילה אין מועיל שום מעשה כשהבעילה היא תחלה כדלקמן כגון שבעל ליבמתו ואח"כ חלץ לה או לצרתה אין אותה חליצה שנעשית אחרי הבעילה אוסרת עליו את אשתו וכן אם בא על הראשונה וחזר ובא על השניה אין הבעילה השניה אוסרת את הראשונה וכן המעשה שנעשה אחר החליצה אינו כלום ע"כ:
ולא מאמר אחר מאמר. כתבו תוס' ז"ל אתי אפי' כרבנן דר' עקיבא אע"ג דקדושין לדידהו תופסין בחייבי לאוין ותפסי קדושין אחר ביאה התם הוא משום דהוו קדושין דאורייתא דע"י ביאה פקעה זיקה אבל הכא שהיא זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקון רבנן שיהא מאמר אחר מאמר:
ולא בעילה אחר בעילה. היינו אחר בעילה כשרה אבל אחר בעילה פסולה כגון ביאה שאחר הגט יש אחריה ביאה כי היכי דיש אחריה מאמר ולא חליצה אחר חליצה. היינו אפי' אחר חליצה פסולה ע"כ:
ולא בעילה אחר בעילה. תוס' פ' אלו נערות דף לי:
וחכמים אומרים יש גט וכו'. כל הפרק ביד פ"ה דהלכות יבום וחליצה ובטור א"ה סי' ק"ע ובגמ' ע"כ לא פליגי אלא בגט אחר גט ובמאמר אחר מאמר אבל גט א' ביבמה ומאמר א' ביבמה מהני כלומר אם נתן גט ליבמתו פסלה ע"י עצמו וע"י אחים מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי כו' ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחריה כלום וכדתנן נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה ותנן נמי עשה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה אי ביאה אחר הגט היא כמתני' קמייתא דנתן גט ובעל גזרה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא כמתני' בתרייתא דעשה מאמר בזו ובעל לזו גזרה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסילה אין אחריה כלום כדתנן נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלים דאי הדר ועביד מאמר או גט לשלישית לא מהני משום דלמאי ליגזור ליגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה פי' דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו או שני יבמים ליבמה אחת זה אחר זה כל הני תיחלוץ ותיזול כלומר מאי איכפת לן כל ימיה תיחלוץ ותיזיל ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר ביאה מי לא בעיא גט למאמרו דהא דאמרי' אין אחריה כלום דבר העשוי לאחרים דאי עביד גט או מאמר בחברתה לא מיתסר בקרובותיה וחליצה אחר מאמר נמי בעי גט לביאתו ע"כ: