א
0:1

Mishnah

משנה א
מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין הַשְּׁקָלִים לִנְדָבָה, קָרוֹב לַשְּׁקָלִים יִפְּלוּ לַשְּׁקָלִים, לַנְּדָבָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה. בֵּין עֵצִים לִלְבוֹנָה, קָרוֹב לָעֵצִים יִפְּלוּ לָעֵצִים, לַלְּבוֹנָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה. בֵּין קִנִּין לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, קָרוֹב לַקִּנִּין יִפְּלוּ לַקִּנִּין. לְגוֹזְלֵי עוֹלָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, קָרוֹב לַחֻלִּין יִפְּלוּ לַחֻלִּין, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. זֶה הַכְּלָל, הוֹלְכִים אַחַר הַקָּרוֹב (לְהָקֵל). מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהַחְמִיר:
ברטנורה מעות שנמצאו. קרוב לשקלים יפלו לשקלים. דבתר קרוב אזלינן דכתיב (דברים כ״א:ג׳) והיתה העיר הקרובה אל החלל. והאומר רוב וקרוב הלך אחר הרוב, מוקי מתניתין כגון ששקלים ונדבה שוין:מחצה על מחצה יפלו לנדבה. דחמירא משקלים, דכולה עולות. אבל שקלים מביאין מהן פעמים חטאות שנאכלים לכהנים. ועוד, דשיירי שקלים לחומות העיר ומגדלותיה:מחצה על מחצה יפלו ללבונה. דלבונה היא עצמה קרבן. ועצים מכשירי קרבן:מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה. בירושלמי פריך, בשלמא קרוב לגוזלי עולה כיון דמדאורייתא אזלינן בתר קורבה הוי כאילו ודאי הן מגוזלי עולה, אלא מחצה על מחצה דמספיקא שדינן להו לגוזלי עולה לחומרא, האשה שהביאה המעות הללו במה תתכפר, שמא מקיני חובה נפלו, וכשאתה מקריב מהן גוזלי עולה במה מתכפרת האשה. ומשני, ב״ד הממונים על הקינין לוקחים משל צבור כפי אותן מעות שנמצאו ומקנין אותן לבעלי המעות שנמצאו ומקריבין מהן קינין על הספק והחטאת לא תהא נאכלת:
תוסופות יום טוב קרוב לשקלים יפלו לשקלים. כתב הר"ב והאומר ורב וקרוב וכו' דרוב נמי דאורייתא דכתיב (שמות כ״ג:ב׳) אחרי רבים להטות והתם דאמר קרא והעיר הקרובה בדליכא דנפישא מינה. ולרובא דעלמא נמי ליכא למיחש כגון שיושבת בין ההרים דאין דרך רוצחים לבא ממקומות אחרים לכאן. גמ' פ"ב דב"ב ד' כ"ג. ועיין במשנה ד' פ"ק דביצה: [*מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה. מ"ש הר"ב בשם הירושלמי דב"ד הממונים כו' עיין בסוף פרקין מה שכתבתי שם בד"ה ועל הקינין: אחר הקרוב להקל. ואצ"ל להחמיר. ובסדר המשנה דירושלמי ל"ג להקל. וכן הובאה שם בגמרא]:
יכין מלכת שלמה
1.
Coins which were found between the [chest inscribed] “shekels” and the [chests inscribed] “freewill-offerings: Nearer to [the chest inscribed] “shekels”, they go to the shekels; [Nearer to the chests inscribed] “freewill-offerings”, they go to freewill-offerings; Half way in between, they go to freewill-offerings. [Coins which were found] between [the chest inscribed] “wood” and [the chest inscribed] “frankincense”: Nearer to [the chest inscribed] “wood”, they go to the wood; [Nearer to the chest inscribed] “frankincense”, they go to frankincense; Half way in between, they go to frankincense. [Coins which were found] between [the chest inscribed] “bird-offerings” and [the chest inscribed] “young pigeons for burnt-offerings”: Nearer to [the chest inscribed] “bird-offerings” they go to bird-offerings; [Nearer to the chest inscribed] “young pigeons for burnt-offerings”, they go to young pigeons for burnt-offerings; Half way in between, they go to young pigeons for burnt-offerings. [Coins which were found] between non-sacred [money] and [second] tithes [money]: Nearer to the non-sacred [money], they go to common [money]; Nearer to the [second] tithes [money], they go to [second] tithes; Half way in between, they are considered [second] tithes. This is the general rule: the go to that which is nearer [even if this] is lenient; but if half way in between, [they must go] to that which is the more stringent.

מועד שקלים פרק ז
Moed Shekalim Chapter 7