א
0:1

Mishnah

משנה א
הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, בָּאוּ וְאָמְרוּ לָהּ, מֵת בַּעְלִיךְ אוֹ גֵרְשֵׁךְ, וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, מֵת רַבָּךְ, אוֹ מְכָרָךְ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ נְתָנָךְ בְּמַתָּנָה, אוֹ עֲשָׂאָךְ בֶּן חוֹרִין. וְכֵן כֹּהֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶן חֲלוּצָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, פְּסוּלִים. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. נוֹדַע שֶׁהוּא בַעַל מוּם, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה:
ברטנורה האשה. בת ישראל הנשואה לכהן:מת רבך. וירשו בן בתו מישראל, או בתו הנשואה לישראל:שהוא בן גרושה או בן חלוצה. ופסול מלאכול בתרומה:רבי אליעזר מחייב קרן וחומש. בכולהו:ורבי יהושע פוטר. בגמרא מוקי לה דוקא באוכל תרומת חמץ בערב פסח, מפני שזמנו בהול שהשעה דחוקה ועומד לבער החמץ של תרומה. והלכה כרבי יהושע:ורבי יהושע מכשיר. דכתיב (דברים ל״ג:י״א) ברך ה׳ חילו ופעל ידיו תרצה, אפילו חלל שבו פעל ידיו תרצה:נודע שהוא בעל מום עבודתו פסולה. אף לרבי יהושע דכתיב (במדבר כח) את בריתי שלום, כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והלכה כרבי יהושע:
תוסופות יום טוב או גרשך. בירושלמי פריך היכי דמי דאינה מתגרשת עד שיבא גט לידה. ואי דעבדה שליח לקבלה. התנן בפרק התקבל אמרה התקבל לי גיטי אסורה לוכל בתרומה מיד. לר"א אפילו כי אמרה התקבל במקום פלוני [כדתנן במשנה ד פ"ו דגיטין]. ומשני ולא מודה ר' אליעזר שאם אמרה הבא לי גטי ממקום פלוני שאוכלת בתרומה עד שמגיע גט לאותו מקום. [*אמר רבי חנינא מכיון שאמרה ליה הבא לי גטי ממקום פלוני כמו שאמרה ליה לא יהא גט אלא לעשרה ימים. ומה שאכלה בהיתר אכלה]: [*ורבי יהושע פוטר. כתב הר"ב בגמרא מוקי לה וכו'. ביבמות פ' ד' אחין (יבמות דף לד ע"א). ומ"ש מפני שזמנו בהול וכו'. שאנוסים הם לשון הפירוש שהזכרתי]:
יכין מלכת שלמה
1.
If a woman was eating terumah, and they came and said to her, “Your husband is dead”, or “He divorced you.” Or, if a slave was eating terumah, and they came and said to him: “Your master is dead”, or “He sold you to an Israelite”, or “He gave you away as a gift”, or “He emancipated you.” So too, if a priest was eating terumah and it became known that he was the son of a divorced woman or a halutzah (a woman released from levirate marriage): Rabbi Eliezer says: they must repay both the value and the fifth. But Rabbi Joshua exempts them [from the added fifth]. If [a priest] was standing and sacrificing on the altar and it became known that he was the son of a divorced woman or a halutzah: Rabbi Eliezer says: all the sacrifices he had offered on the altar are disqualified. But Rabbi Joshua pronounces them valid. If it, however, it became known that he possessed a blemish, his service is disqualified.

זרעים תרומות פרק ח
Zeraim Terumos Chapter 8