Mishnayos Club 6/20/2024
Mishnah
משנה א
בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ. חֲמִשָּׁה, עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה. אַרְבָּעָה, עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ. וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן, וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת, וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת:
ברטנורה
בשלשה מקומות הכהנים שומרים. לא מפני פחד לסטים וגנבים, אלא שכבוד וגדולה הוא לבית שלא יהא בלא שומרים, ושמירה זו מצותה כל הלילה. והני שלשה מקומות שהכהנים שומרים, כנגד מה שכתוב בתורה (במדבר ג׳:ל״ח) והחונים לפני המשכן קדמה וגו׳ שומרים משמרת למשמרת, רמז לשלשה משמרות בשלשה מקומות. וכשם שבמשכן היו אהרן ושני בניו שומרים בשלשה מקומות, אף בבית עולמים כן:בית אבטינס ובית הניצוץ. שתי עליות היו בנויות בצד שערי העזרה. ובית המוקד לא היתה עליה אלא כיפה, ארקוול״ט בלע״ז, עשויה בארץ, כך מפורש בריש מסכת תמיד:והלוים בעשרים ואחד מקום. שבכ״ד מקומות היו צריכים לשמור המקדש. כדכתיב בדברי הימים [א כ״ו], למזרח הלוים ששה, לצפונה ליום ארבעה, לנגבה ליום ארבעה, ולאסופים שנים שנים, לפרבר למערב ארבעה למסלה, שנים לפרבר, הרי כאן כ״ד משמרות, שלשה מהן היו לכהנים כדאמרן ברישא, ועשרים ואחד ללוים. ואע״ג דקרא לא אמר אלא לוים, כהנים נמי קרויין לוים, דכתיב (יחזקאל מ״ד:ט״ו) והכהנים הלוים בני צדוק:חמשה. שומרים, על חמשה שערי הר הבית:וארבעה. שומרים אחרים על ארבע פנותיו:מתוכו. מבפנים לחומת הר הבית:על חמשה שערי עזרה. האי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה. ואפילו לדברי האומר לקמן שבעה שערים היו, מודה שלא היה משמר אלא על חמשה:על ארבע פנותיה מבחוץ. לפי שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, ולא היה אפשר לשומר לשמור בעמידה כל הלילה, לפיכך היו השומרים בפנות העזרה וכן השומרים בשערי העזרה שומרים מבחוץ כדי שיהיו מותרין בישיבה, ואסמכוה אקרא, דכתיב שנים לפרבר, כלפי בר, כלומר חוץ לחומת העזרה:
תוסופות יום טוב
בשלשה מקומות כו'. רישא שנויה עוד בריש מסכת תמיד וע"ש:
שומרים. פי' הר"ב כל הלילה וכ"כ הר"ר שמעיה. וכן ל' הרמב"ם בפרק בתרא מהלכות בית הבחירה. ואין נראין דברי המפרש למסכת תמיד שכתב שיהו שומרים יום ולילה:
בבית אבטינס. עמ"ש בסוף מכילתין על לשכת העץ. שם תמצא מקום לשכה זו לשכת בית אבטינס:
והלוים בעשרים ואחד מקום. כתב הר"ב שבכ"ד מקומות כו'. כדכתיב בד"ה סי' כ"ו [י"ז]. [*ובסוף הפרק כתב הר"ב עוד. שגם במקומות ששמרו הכהנים. היו הלוים ג"כ משמרים. ע"ש]:
פנותיו. אנגל"ש למקום שכלה החומה ומתחלת חומה לשון המפרש דתמיד [ריש] דף כ"ז:
על ה' שערי העזרה. כתב הר"ב ואפי' לדברי האומר לקמן ז' שערים היו. מודה שלא היה משמר אלא על ה'. דתרי מינייהו לא צריכי שימור. גמרא דתמיד דף כ"ז. ופירש בכאן הר"ר שמעיה לפי שהיו תכופין לשאר השערים:
[*העזרה. ותיבת עזרה פי' בפ"ב מ"ו]:
על ד' פנותיה מבחוץ. כתב הר"ב לפי שאין ישיבה כו'. לפיכך היו השומרים בפנות העזרה. וכן השומרים בשערי העזרה. שומרים מבחוץ. ומבחוץ דקתני פי' הרר"ש כלומר ואלו ואלו מבחוץ:
בית הכפורת. והכי תנן ר"פ בתרא ובערוך בית קדש הקדשים נקרא בית הכפרת. ע"כ. וכן בכתוב ד"ה [א'] כ"ה [י"א] ועל שם ששם הכפרת בכרובים לתבנית המרכבה:
יכין
מלכת שלמה
1.
In three places the priests keep watch in the Temple: in the chamber of Avtinas, in the chamber of the spark, and in the fire chamber. And the Levites in twenty-one places: Five at the five gates of the Temple Mount; Four at its four corners on the inside; Five at five of the gates of the courtyard; Four at its four corners on the outside; One at the offering chamber; One at the chamber of the curtain, And one behind the place of the kapporet.משנה ב
אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ. נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ. וְהֵם אוֹמְרִים, מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה. קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ:
ברטנורה
איש הר הבית. ממונה על כל השומרים:
תוסופות יום טוב
איש הר הבית. שר. כמו אליכם אישים אקרא (משלי ח') ל' המפרש דתמיד סוף דף כ"ז וכ"פ הר"ב במ"ג פ"ק דיומא:
היה מחזר. בכל לילה ולילה על כל משמר ומשמר והיה לו מפתחות הר הבית כ"כ המפרש דתמיד שם. ור"ל לאפוקי משמרות הכהנים ושמו יוכיח ולפיכך צדקו דברי השלטי הגבורים [שחבר החכם הר"ר אברהם רופא ממנטוב"ה] במה שהשיג בפ' ל"ו על דברי הר"ב שכתב בפ"ה דשקלים על הפקיע להלקות כהנים והלוים. שלא מצינו כהנים לוקים:
והם אומרים בירושלים. הרמב"ם סוף הלכות בית הבחירה:
יכין
מלכת שלמה
2.
The officer of the Temple Mount used to go round to every watch, with lighted torches before him, and if any watcher did not rise [at his approach] and say to him, “Shalom to you, officer of the Temple Mount, it was obvious that he was asleep. Then he used to beat him with his rod. And he had permission to burn his clothes. And the others would say: What is the noise in the courtyard? It is the cry of a Levite who is being beaten and whose clothes are being burned, because he was asleep at his watch. Rabbi Eliezer ben Jacob said: once they found my mother's brother asleep, and they burnt his clothes.משנה ג
חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ כֹהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:
ברטנורה
משמשין כניסה ויציאה. שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית:קיפונוס מן המערב. שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו:עליו שושן הבירה צורה. כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח:כהן גדול השורף את הפרה. מתניתין ר׳ מאיר היא דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא בכהן גדול. ואינה הלכה:וכל מסעדיה. כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה:להר המשחה. להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה:
תוסופות יום טוב
שני שערי חולדה מן הדרום. נכנס בדרום מהטעם שיתבאר ר"פ דלקמן. ושמם זה יתכן לומר שעל שם חולדה הנביאה נקראו כן. ואפשר שז"ש מלכים ב' כ"ג והיא יושבת בירושלים במשנה. היינו בתוך שער זה שהוא משנה ששנים הם ברוח זו. משא"כ ברוחות האחרות. ואע"פ שנאמר בירושלים ואלו הן בהר הבית ירושלים כולל הכל. ומה שהיו בכאן שני שערים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כדתנן בר"פ דלקמן. נ"ל:
קיפונוס. לא ידעתי לו טעם. ובשלטי הגבורים פ"ג חשב שהוא לשון יון. וענינו עבודת הגן שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [*וכאותה ששנינו בפ"ב דמעשרות מ"ה] ובפ' פ"ז הזכיר לשון רש"י על כפת הירדן שבפטום הקטורת. שכתב רש"י גנת ורדין היתה בירושלים נקרא הורד ההוא כפה כו'. אע"פ שבפי' כפה אינו מודה לו לרש"י אין כאן מקומו. והא דהולך לו מדרום למערב. ואינו מקיף דרך ימין. בחושבנא בעלמא לית לן בה. כמ"ש משמא דגמ' בפ"ג דתמיד מ"ג:
טדי. בדל"ת כ"כ הרר"ש. וגם בערוך הביאו בערך טדי בדל"ת ולא פי' כלום [*והרד"ק בפי' יחזקאל סי' מ'. כתב שהוא שם אדם. ואשתמטתיה] פסקי התוס' שכתבו וז"ל טדי. פי' הצנע כמו בטעמים יטידוך [*היינו בפיוט שחרית דיו"כ המתחיל כי אדוקי וכו'] שידברו בצניעותיך א"נ לשון פיוט. כמו הני טיידי ופיוטי רגילי בהו קמי ריש גלותא. ע"כ. ולפי' הראשון ניחא שנקרא כן לפי שלא היה משמש כלום. ואף לראב"י בסוף פרקין שבעל קרי היה יוצא בו היה ג"כ לצניעות שלא ירגישו בו כי שם אין עוברים ושבים. אבל לפי' השני לא ידעתי למה נקרא כן [*ואולי שהפייטנים באותו שער היתה להם לשכה שבה מלמדים ללוים נגוני המזמורים. כי יש לכל מזמור ניגון מיוחד. והראב"ע מפרש כן לכל התחלת מזמור כמו למנצח על מחלת שהוא על ניגון הפיוט המתחיל מחלת. וכן על השמינית. וכל כיוצא בהם. נמצא שצריך לימוד לכל מזמור כפי הניגון שמיוחד עליו. והנה זכיתי מהשי"ת לקנות ספר הראב"יה. ובסופו כתוב סדר בנין בית שני. ונכתב שם טרי בריש וכתב שער טרי שני אבנים זקופות כזה ח ולכך נקרא טרי פי' מוצב. עכ"ל. ולא הבינותי לפירושו זה. ועוד עמ"ש במ"ב פרק דלקמן]:
לא היה משמש כלום. אלא בעל קרי היה יוצא לראב"י כדמפרש בשלהי פרקין. הרר"ש. ועיין בפ' דלקמן מ"ב:
שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה. עיין בפי' הר"ב במ"ט פי"ז דכלים:
כהן גדול השורף את הפרה. כתב הר"ב מתני' ר"מ היא וכו' וכ"כ הרמב"ם. אבל במ"ח פ"ג דפרה דתנן נמי כ"ג פי' הר"ב שלפעמים נעשה בכ"ג מש"ה תני ליה אע"פ שכשרה אף בכהן הדיוט. והרמב"ם פי' שם שבתמידית היתה נעשית בכ"ג אע"פ שכשרה בכ"ה. ועמ"ש שם:
יכין
מלכת שלמה
3.
There were five gates to the Temple Mount: The two Huldah gates on the south were used both for entrance and exit; The Kiponus gate on the west was used both for entrance and exit. The Taddi gate on the north was not used at all. The Eastern gate over which was a representation of the palace of Shushan and through which the high priest who burned the red heifer and all who assisted with it would go out to the Mount of Olives.משנה ד
שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה, שְׁלשָׁה בַצָּפוֹן וּשְׁלשָׁה בַדָּרוֹם וְאֶחָד בַּמִּזְרָח. שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת. שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמָּיִם. שֶׁבַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִקָּנוֹר, וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ, אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין:
ברטנורה
שער הדלק. על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק:שני לו שער הבכורות גרסינן, ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום: שער המים. כדכתיב בספר יחזקאל (מ״ז ב׳) והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו מים יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להם מים מפכים:שער ניקנור. מפורש במסכת יומא:פנחס המלביש. ממונה היה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטן אחר עבודה ולשמור בגדי כהונה:לשכת עושי חביתין. בה היו עושין המנחה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, ועל שם שנאמר בה (ויקרא ו׳:י״ג-י״ד) על מחבת בשמן תיעשה, נקראת חביתין:
תוסופות יום טוב
שבעה שערים היו בעזרה כו'. עיין לקמן ספ"ב ומ"ג פ"ו דשקלים:
[*שער הדלק. פי' הר"ב על שם שהיו כו' עצים וכו' והראבי"ה כתב שמעתי שהיו מביאים דרך אותו השער אש של הדיוט ע"ג המזבח]:
שער הבכורות. כתב הר"ב ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום. כלומר ששחיטתן אף בדרום בכל מקום בעזרה לאפוקי קדשי קדשים ששחיטתן בצפון. ואכתי קשיא לי כל קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה והיה להם להכניסם לשם. וי"ל דבכורות מתנה לכהן הן משא"כ קדשים קלים שהם לבעליהם. ומש"ה נתייחד שער לבכורות:
שער המים. כתב הר"ב כדכתיב בספר יחזקאל וכו'. והיינו טעמא דאמר ראב"י במשנה דספ"ב. אבל ת"ק יהיב טעמא אחרינא התם. ובפ"ו דשקלים מ"ג. ולמאי דגרס לקמן בדברי ראב"י וכן כו' נראה דלא פליג אלא מוסיף. וכי הא דפירש הר"ב בפ"ג משנה ד':
שער נקנור. כתב הר"ב מפורש במסכת יומא. פ"ג משנה י':
יכין
מלכת שלמה
4.
There were seven gates in the courtyard: three in the north and three in the south and one in the east. In the south: the Gate of Kindling, and next to it the Gate of the First-borns, and then the Water Gate. In the east: the Gate of Nicanor. It had two chambers, one on its right and one on its left. One was the chamber of Pinchas the dresser and one the other the chamber of the griddle cake makers.משנה ה
וְשֶׁבַּצָּפוֹן, שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל. שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן. שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד:
ברטנורה
וכמין אכסדרה היה. שני כותלים אחד מצד זה ואחד מצד זה לשער, היו בולטין ויוצאים מחוץ לחומת העזרה לצד הר הבית, ועלייה בנויה למעלה על אותן שני כותלים:ופתח היה לו לחיל. באחד מן הכתלים היה פתח היוצא לחיל דהיינו מקום לפנים מחומת הר הבית מחוץ לעזרה והוא קרוי חיל:שער הקרבן. שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון:בית המוקד. על שם שמדורות דולקים בה תמיד להתחמם שם הכהנים מפני שהולכים יחפים, קרוי בית המוקד. ובית גדול היה, ולארבע פינותיו היו ארבע לשכות קטנות כדמפרש ואזיל:
תוסופות יום טוב
שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן. כדכתב הר"ב במשנה ט' וע"ש:
יכין
מלכת שלמה
5.
On the north was the Gate of the Sparks which was shaped like a portico. It had an upper chamber built on it, and the priests used to keep watch above and the Levites below, and it had a door opening into the Hel. Next to it was the Gate of the Sacrifice and next to that the fire chamber.משנה ו
וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין, שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל, וְרָאשֵׁי פִסְפָּסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לַחֹל. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה:
ברטנורה
כקיטונות. כחדרים קטנים הפתוחים לבית גדול של מלכים דהיינו טרקלין:שתים בקודש ושתים בחול. שבית המוקד קצתו בנוי בתוך העזרה המקודשת ומקצתו בחול:וראשי פספסין. ראשי קורות יוצאים מן הכותל עד המקום שהוא קודש, כדי לדעת איזה קודש ואיזה חול ולאכול קדשים בקודש:לשכת טלאי קרבן. שהיו שם טלאים מבוקרים לתמידים, כדתנן אין פוחתים מששה טלאים בלשכת טלאים:לשכת עושי לחם הפנים. בית גרמו היו עושים לחם הפנים שם:ששקצום מלכי יון. שהקטירו עליו לעבודה זרה. ובמסכת שקלים ובמסכת תמיד קורא לה לשכת החותמות:בה יורדין לבית הטבילה. באותה לשכה היה יורד הכהן שראה קרי והולך במחילה (שאחר) [צ״ל שתחת] בית המקדש לבית הטבילה, ושם מדורה שמתחמם בה הכהן לאחר שטבל ועלה ונסתפג, ולשכת המוקד היא קרויה, והיא פתוחה לבית המוקד הגדול:
תוסופות יום טוב
כקיטונות הפתוחות לטרקלין. ל' הר"ב כחדרים קטנים וכו'. וז"ל הרמב"ם כדמות בתי השינה שיש בטירות המלכים שהוא בית קטן בתוך בית גדול והוא מה שאמר כקיטונה הפתוחה לטרקלין וכבר בארנו פעמים טרקלין שהוא בית המלכות [עיין בפי' הר"ב משנה ד' פ"ו דב"ב] וקיטון מקום בית השינה שישנים בו בזמן הקיץ. תרגום קיץ קייטא. ע"כ:
[*וראשי פספסים. כתב הר"ב ראשי קורות יוצאות מן הכותל עד המקום שהוא קדש. כלומר ראשי קורות היו במקום שהוא חול והיו מגיעים עד המקום הקדש ולא במקום הקדש. משום איסור דלא תטע וגו' כל עץ אצל מזבח כמ"ש הר"ב במשנה ג' פ"ק דתמיד. ועיין בפרק דלקמן משנה ו'. ועוד עמ"ש בפרק אחרון משנה ד' בד"ה אבא שאול כו'. ופי' לשון פספסים תמצא בפרק דלקמן שם]:
לשכת טלאי קרבן. כתב הר"ב שהיו שם טלאים מבוקרים לתמידין כדתנן בערכין פרק ב' משנה ה':
דרומית מזרחית. היא היתה לשכת לחם הפנים וסמוכה לעזרה ונמצאת שהיתה מקודשת אתיא כמ"ד אפייתן בפנים בפרק י"א דמנחות ע"ש במשנה ב'. [*ומ"ש הר"ב בית גרמו. עיין רפ"ה דשקלים]:
מזרחית צפונית. בה גנזו בית חשמונאי כו' כתב הר"ב ובמס' שקלים [פ"ה] [מ"ג] ובמס' תמיד [פ"ג] [מ"ג] קורא לה לשכת החותמות וכ"כ הרמב"ם. והא ודאי דלמאי דתנן התם דלשכת טלאים צפונית מערבית ואחריה קא חשיב לשכת החותמות כשאתה מקיף דרך שמאל מבחוץ וכדכתיבנא התם הרי היא לשכת החותמות שבצפונית מזרחית סמוכה ללשכת טלאים אבל קשיא מ"מ דאח"כ קא חשיב לשכת בית המוקד. והיא בית הטבילה דהכא. ועל כרחינו עומדת בין החותמות לטלאים. שהרי היא ג"כ מערבית והיאך קא מני לה בין החותמות ללשכת בית לחם הפנים. הלכך שפיר מלתא קמאי דהתם גרסינן במשנה איפכא ואחת לשכת בית המוקד ואתת לשכת החותמות. ומ"מ לא שלחתי שם יד להגיה כן בספר. לפי שהתוס' בפ"ק דיומא דף ט"ז גרסי ג"כ כגי' הספרים. דרמו אהדדי. דהכא קאמר שבאחת גנזו בית חשמונאי כו'. והתם קאמר דשאר שתי לשכותיה הוו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד. ותירצו דטובא איכא לשכות [וה"נ] כלים שמשמשין שנים ושלשה דברים. ע"כ:
יכין
מלכת שלמה
6.
There were four chambers inside the fire chamber, like sleeping chambers opening into a hall, two in sacred ground and two in non-holy, and there was a row of mosaic stones separating the holy from the non-holy. For what were they used? The one on the southwest was the chamber of sacrificial lambs, The one on the southeast was the chamber of the showbread. In the one to the northeast the Hasmoneans deposited the stones of the altar which the kings of Greece had defiled. Through the one on the northwest they used to go down to the bathing place.משנה ז
שְׁנַיִם שְׁעָרִים הָיוּ לְבֵית הַמּוֹקֵד, אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה שֶׁהָיָה פָתוּחַ לָעֲזָרָה, פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ, שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה:
ברטנורה
אחד פתוח לחיל. הפתח שבצפון בית המוקד היה פתוח לחיל, ושבדרומו היה פתוח לעזרה:פשפש קטן. שער קטן בתוך השער הגדול:שבו נכנסים לבלוש את העזרה. שהיו נכנסים בכל בוקר דרך אותו פשפש לחפש על כל כלי שרת שבעזרה שיהיו כולן במקומן. והכי תנן במסכת תמיד [פרק א׳] נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה וכו׳ אלו הולכים באכסדרה דרך המזרח ואלו הולכים באכסדרה דרך המערב, היו בודקין והולכין עד שמגיעים למקום עושה חביתין, הגיעו, אלו ואלו אומרים שלום הכל שלום, כלומר כל כלי שרת הן במקומן בשלום:לבלוש. תרגום ויחפש, ובלש:
תוסופות יום טוב
שנים שערים היו לו לבית המוקד כו'. בגמרא ריש מסכת תמיד כיון דב' שערים היו לו. אמאי לא קא חשיב ריש פירקין דהכא ודהתם אלא חד שומר ומשני אמר אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי [זה כנגד זה א"נ דסמיכי אהדדי] סגי להו בחד שומר דוי [רואה] להכא ודוי להכא. ואאכסדרה דשער הנצוץ דמתני' ה' לא פריך מידי דהתם לא תנן אלא פתח היה לה לחיל וא"צ שמירה כמו שער:
יכין
מלכת שלמה
7.
The fire chamber had two gates, one opening on to the Hel and one on to the courtyard. Rabbi Judah says: the one that opened on to the courtyard had a small opening through which they went in to search the courtyard.משנה ח
בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ:
ברטנורה
בית המוקד כיפה. בנין של בית המוקד לא היה עליה, אלא כיפה ארקוול״ט בלע״ז עשויה בארץ:מוקף רובדים של אבן. אצטבאות סביב של אבני גזית היו משוקעות בכותל ויוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד לצד הקרקע, ועל גביהן אבנים אחרות קצרות מהן שיוצאות נמי מן הכותל, והיו כעין מעלות זו על זו:וזקני בית אב. המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדים:ופרחי כהונה. בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח, והם היו השומרים:איש כסתו בארץ. שלא היו רשאים לשכב שם על גבי מטות אלא בארץ, כדרך ששומרי חצרות המלכים עושים:כסתו. לשון כרים וכסתות:
תוסופות יום טוב
בית המוקד כיפה ובית גדול כו'. משנה זו שנויה בריש תמיד וע"ש:
יכין
מלכת שלמה
8.
The fire chamber was vaulted and it was a large room surrounded with stone projections, and the elders of the clan [serving in the Temple] used to sleep there, with the keys of the Temple courtyard in their hands. The priestly initiates used to place their bedding on the ground.משנה ט
וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ, נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשֵׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְּאַחַד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:
ברטנורה
הגיע זמן הנעילה. לנעול שערי העזרה:הכהן מבפנים ובן לוי יושב לו מבחוץ. שהלוים טפלים לכהנים, כמה שנאמר (במדבר י״ח:ב׳) וילוו עליך וישרתוך. הלכך בבית אבטינס ובבית הנצוץ שהיו עליות, היו הכהנים שומרים למעלה ולוים למטה. ובית המוקד שלא היתה אלא כיפה על הארץ, היה כהן מבפנים ובן לוי מבחוץ:במסיבה. במחילה המהלכת תחת הבירה, שמחילה היתה תחת המקדש. וכל המקדש קרוי בירה, כדכתיב (דברי הימים א כ״ט:י״ט) אל הבירה אשר הכינותי. ומפני שהיה בעל קרי, לא היה מהלך דרך העזרה אלא דרך המחילות, דקיימא לן מחילות לא נתקדשו:והנרות דולקים. במחילה מכאן ומכאן: במסיבה ההולכת תחת החיל יוצא. ואינו חוזר לבית המוקד לפי שהוא טבול יום. ואין הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב, אלא כדתנן בריש תמיד, בא וישב לו אצל אחיו הכהנים בבית המוקד עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו, שאע״ג שטבול יום אסור ליכנס לעזרת נשים דהיינו מחנה לויה, לזה הקלו, לפי שנטמא בפנים:
תוסופות יום טוב
*אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו לשון הרר"ש]:
הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא כו'. לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכי' מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהן בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בל' ערבי אקפ"ל אלול"ב ובלע"ז קאדינו"ש דטורנ"ו
) שעושים אותם אצלנו ואינם סוגרים. אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים הרמב"ם:
[*הגביה את הטבלא. הכהן השוער. הרר"ש:
נתן. בן לוי כסותו עליה חזר וישן לו. כך לשון הרר"ש ואין אלו בעיני אלא דברי תימה שהרי אין בן לוי ישן אלא מבחוץ וגם הוא בעצמו הרי פי' לעיל בסמוך הגביה כו' הכהן השוער ולמה א"כ לא יהיה הכהן ההוא הגומר לכל הצריך ומסתעף מהנעילה וגם כפי הנראה לא היה יכול בן לוי ליכנס מכיון שנגמר נעילת השערים וגם לא היה עוד בן לוי מבפנים לסיבה זו בעצמה אא"כ שנאמר שהיה להם מקום ליכנס לשם מפני הצורך וכל זה דוחק. וכדברי נבואה וללא צורך]:
אירע קרי כו'. גם זו שם שנויה וע"ש:
יכין
מלכת שלמה