רשימת סיומים Siyum List ספרים Seforim מידע תורני Torah Stats לעילוי נשמת Sheloshim להתצטרך Join now כניסה Log In

Mishnayos Club 6/20/2024

Progress Schedule
מועד
שבת
פרק יט
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
Moed
Shabbos
Chapter 19
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
  א ב ג ד ה ו
0:1 0:2 0:3 0:4 0:5 0:6

Mishnah

משנה א
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאוֹ בְשַׁבָּת מְגֻלֶּה. וּבַסַּכָּנָה, מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כְּלִי בַרְזֶל. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:
ברטנורה רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי. איזמל למול את התינוק:מביאו בשבת מגולה. להודיע שחביבה מצוה זו שמחללים עליה את השבת:ובסכנה. שגזרו גזרה על המילה:מכסהו ע״פ עדים. שיעידו שאיזמל של מצוה הוא מביא, ולא יחשדוהו שהוא נושא שאר חפציו:ולעשות ברזל. כדי לעשות איזמל למילה:כל מלאכה שאפשר לעשותה. כגון מכשירי מילה הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת אין דוחין את השבת, ופליג אדרבי אליעזר:שאי אפשר לעשותה מערב שבת. כגון מילה עצמה שאי אפשר לה ליעשות, דזמנה בשמיני דוחה שבת. והלכה כרבי עקיבא:
תוסופות יום טוב אם לא הביא כלי. פי' הר"ב איזמל למול את התינוק. ומסיים רש"י וקאי אמתני' דפירקין דלעיל דסליק מיניה וכל צרכי מילה עושין בשבת: מביאו בשבת. וכתבו התו' וא"ת ויביאו התינוק אצל הכלי דהשתא ליכא איסור שבת כלל דהחי נושא את עצמו [כדלעיל פרק עשירי מ"ה] וי"ל דאחר המילה היה צריך להחזירה לאמו דקטן צריך לאמו הוא ואז הוא חולה והוי כפות דאינו נושא עצמו [ועי' ספ"ק דר"ה] וגם אמו מסוכנת ולא תוכל לבא אצלו ועי"ל כיון דבקל יביא הכלי משיביא התינוק שרי ר"א למהר המצוה כדמוכח בגמ' וכו' ועי' במ"ב [* פרק דלעיל ובמ"ב] פ"ד דסוכה. [* ומ"ש הר"ב מגולה להודיע כו'. גמ']: [על פי עדים. בגמ' איבעי להו אי עדים שנים או איהו וחד שראוי להעיד במקום אחר ואין להקשות דא"ה לתני ע"פ א' דאיצטריך לומר שהוא וחד יהיו עדים כשרים יחד במקום אחר]: כלל אמר ר"ע. ושנוי בפסחים פ"ו מ"ב. ומשולש במנחות פי"א מ"ג ועיין בפי' מי"ג פרק בתרא דעירובין ובפי' רפ"ו דפסחים ומ"ש במ"ח פרק בתרא דר"ה:
יכין מלכת שלמה
1.
Rabbi Eliezer says: if one did not bring an instrument [with which to circumcise] on the eve of Shabbat, he must bring it on Shabbat uncovered; but in [times of] danger he hides it on the testimony of witnesses. Rabbi Eliezer said further: one may cut wood to make charcoal to make an iron instrument. Rabbi Akiva stated a general principle: any [manner of] work which could be performed on the eve of Shabbat does not supersede Shabbat; but that which could not be performed on the eve of Shabbat does supersede Shabbat.
משנה ב
עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְשַׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, יִנָּתֵן זֶה בְעַצְמוֹ וְזֶה בְעַצְמוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא, וַאֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת:
ברטנורה מוהלין. חותך את הערלה:ופורעין. העור המכסה ראש הגיד:ומוצצים. את הדם, ואע״פ שהוא עושה חבורה שאין הדם ניתק מחיבורו אלא ע״י מציצה:אספלנית. תחבושת:לועס בשיניו. דכל מה דאפשר לשנות משנה:אם לא טרף יין ושמן. רגילים היו שהיו טורפים בקערה יין ושמן ומערבין אותן יחד לרפואה על המילה כדרך שטורפים ביצים בקערה:חלוק. חתיכה של בגד נקובה, ומכניסין המילה באותו הנקב כדי שלא יחזור העור ויכסה את הגיד:לא התקין. לא הזמין:כורך על אצבעו. דרך מלבוש לשנותו מדרך הוצאה בחול:אפילו מחצר אחרת. לא מיבעיא מבית לבית באותו חצר אע״פ שלא ערבו, אלא אפילו לחצר אחרת שאינה מעורבת עמהם:
תוסופות יום טוב עושין כל צרכי מילה בשבת. גמ' מכדי קתני כולהו כל צרכי מילה לאתויי מאי. לאתויי הא דת"ר המל כל זמן שהוא עוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין וכו'. בס"ט. וכתבו בתוספות דאע"ג דבשילהי פרק דלעיל נמי קתני. התם תני ליה אגב גררא דמילי דתינוק אבל הכא עיקר: ופורעין עיין בפי' סוף פרקן:
יכין מלכת שלמה
2.
They may perform all the necessities of circumcision on Shabbat: circumcising, uncovering [the corona], sucking [the wound], and placing a compress and cumin upon [the wound]. If one did not grind [the cumin] on the eve of Shabbat, he may chew [it] with his teeth and apply [it to the wound]. If he did not beat up wine and oil on the eve of Shabbat, he should apply each separately. They may not make a cloak for it in the first place, but he may wrap a rag about it. If this was not prepared from the eve of Shabbat, he may wind it about his finger and bring it, and even from another courtyard.
משנה ג
מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה, וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בִכְלִי. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס:
ברטנורה מרחיצין את הקטן. האי מרחיצין לאו כדרכו הוא, דתנא סיפא לפרושי רישא כיצד מרחיצין כגון לזלף ביד אבל בכלי אפילו לזלף אסור וכ״ש לרחוץ כדרכו:ראב״ע כו׳ פליג את״ק וסבר מרחיצין את הקטן כדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה, וביום השלישי למילה נמי בין בחמין שהוחמו בערב שבת בין בחמין שהוחמו בשבת עצמו דסכנת נפשות היא, והלכה כראב״ע:ספק. בן ח׳ חדשים ספק בן ט׳. דאי בן ח׳ כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. מדכתיב (בראשית ט״ז) המול לכם כל זכר לרבות אנדרוגינוס. ות״ק, ערלתו כתיב, מי שהוא כולו ערל, יצא זה שחציו נקבה. ואין הלכה כר״י:
תוסופות יום טוב ומזלפין. הזילוף הוא זריקת המים או כל משקה. רמב"ם. ולשון ארמי הוא דיזוקו מטר איוב ל"ו כ"ז מתורגם יזלפון מטרא ועיין משנה ג' פרק ו' דפרה: אגדרוגיגוס. ענינו ושמו מפורש בספ"ח דיבמות: ביום השלישי. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג' פרק ט'. [* ומ"ש הר"ב והלכה כראב"ע. גמרא]:
יכין מלכת שלמה
3.
They bathe the infant both before and after the circumcision, and sprinkle [warm water] over him by hand but not with a vessel. R. Elazar ben Azaryah says: they may bathe an infant on the third day [of circumcision] which falls on the Shabbat, as it is said, “And it came to pass on the third day, when they were sore” (Genesis 34:25). For one who about whom it is doubtful, and a hermaphrodite, they may not desecrate Shabbat But Rabbi Judah permits [it] in the case of a hermaphrodite.
משנה ד
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:
ברטנורה מי שהיו לו שתי תינוקות וכו׳ פליגי אמוראי בגמרא בגרסת משנה זו, והגרסא שתפסו רבותי עיקר כך היא, מי שהיו לו שתי תינוקות אחד למול אחר שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר שבת בשבת חייב. אחד למול בע״ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. והכי פירושה, שכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב לדברי הכל, שהרי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה כשהקדים ומל את של אחר השבת בשבת, ובהא אפילו ר׳ יהושע מודה:אחד למול בשבת ואחד למול בערב שבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, ר׳ אליעזר מחייב חטאת. דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת. ואע״ג דטעה בדבר מצוה שהיה טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה, ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה שבת, ס״ל לרבי אליעזר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת חייב:ורבי יהושע פוטר. דסבירא ליה טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שאינה דוחה את השבת פטור, כיון דסבור היה שברשות בית דין הוא עושה. והלכה כר״י:
תוסופות יום טוב חייב. לפי שהוא חובל ואינו מקלקל שיהיה פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא. הרמב"ם: ורבי יהושע פוטר. עיין מ"ש בריש מכילתין וכן עיין במשנה ה' פרק ו' דפסחים:
יכין מלכת שלמה
4.
If a man has two infants, one to circumcise after Shabbat and the other to circumcise on Shabbat, and he forgets and circumcises the one who should be circumcised after Shabbat on the Shabbat, he is liable. [If he has] one to circumcise on the eve of Shabbat and another to circumcise on Shabbat, and he forgets and circumcises the one who should be circumcised on the eve of Shabbat on Shabbat: Rabbi Eliezer holds [him] liable to a sin-offering, but Rabbi Joshua exempts [him].
משנה ה
קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵּיצַד. כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמֹנָה. נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה. יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, נִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה, אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא:
ברטנורה נולד בין השמשות נמול לתשיעי. שהרי יום שמיני של מחר הוא נמול, ושמא בין השמשות יום הוא ונמול לתשיעי. היה היום ערב שבת א״א למולו בשבת הבא דשמא תשיעי הוא והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי:חל יום טוב להיות אחר השבת. אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונמול לאחד עשר:שני ימים טובים של ראש השנה. דקדושה אחת הן ואין מילה שלא בזמנה דוחה את יום טוב השני של ראש השנה, נימול לי״ב:עד שיבריא. ויעברו עליו שבעה ימים שלמים מעת לעת מיום שהבריא ואחר כך מלין אותו:
תוסופות יום טוב יום טוב לאחר שבת. ומילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב כי המילה מ"ע ויו"ט עשה ול"ת כי השם הוא צוה לשבות בו והוא אמרו שבתון ומנע בו מן המלאכה והעיקר אצלנו לא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה. הרמב"ם: שני ימים טובים של ראש השנה. עיין מ"ש בס"ד בספט"ו:
יכין מלכת שלמה
5.
An infant is circumcised on the eighth, ninth, tenth, eleventh, and twelfth [days], neither before nor later. How so?In the normal situation, on the eighth. If he is born at twilight, on the ninth; At twilight on the eve of Shabbat, on the tenth. If a festival follows Shabbat, on the eleventh. If the two days of Rosh Hashanah [follow Shabbat], on the twelfth. An infant who is sick is not circumcised until he recovers.
משנה ו
אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. וְאִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר, מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל:
ברטנורה ציצין. כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה:עטרה. היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו. ובשר החופה את רוב העטרה דקתני מתניתין, לא תימא רוב הקיפה אלא אפילו רוב גבהה במקום אחד:אינו אוכל בתרומה. אם כהן הוא, דכהן ערל אסור לאכול בתרומה. נאמר בפסח (שמות י״ב:מ״ה) תושב ושכיר לא יאכל בו ונאמר בתרומה (ויקרא כ״ב:י׳) תושב כהן ושכיר לא יאכל בו, מה פסח אסור לערל אף תרומה אסורה לערל:ואם היה בעל בשר. שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה הערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד:מתקנו. ומשפע באזמל מאותו עובי:מפני מראית העין. שלא יהא נראה כערל:ולא פרע. לא גילה:כאילו לא מל. וישוב ויפרע, ואפילו סלק ידו ממנה. וכל זמן שהוא מתעסק במילה בשבת חותך בין ציצין המעכבין בין ציצין שאין מעכבין. לאחר שסלק ידו, על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר:
תוסופות יום טוב ואינו אוכל בתרומה. כתב הר"ב מה פסח אסור לערל. דכתיב ביה (שמות י״ב:מ״ח) וכל ערל לא יאכל בו: מל ולא פרע וכו'. תימה אמאי איצטריך למתני האי כיון דכבר תנא דבשר החופה את רוב עטרה מעכב המילה וכי לא פרע עדיין רוב עטרה מכוסה. תוספות. [* ודבריהם נ"ל שהוא ע"פ גי?רס ר"ת בתוס' דר"פ הערל (יבמות דף ע"א) וכן רש"י ז"ל שם הזכיר ג"כ לאותה גירסא. ואליביה קרא דביהושע [ה'] ומול את בני ישראל שנית לציצין המעכבין את המיל' ולגירסא ההיא קאי בקושיא מ"ד שלא נתנה פריעה לאברהם אבינו עליו השלום. וראיתי ברבות פרשת נשא (פרשה י"א) משה מוהל ואהרן פורע ויהושע משקה וי"א יהושע מוהל ואהרן פורע ומשה משקה ע"כ ופלוגתא זו לענין המוהל. עוד ברבות סוף פרשת בא ע"ש וכבפרשת נשא איתא בשיר השירים רבה [פ"א ופ"ג] אבל לגירסא קמייתא שכתב רש"י ז"ל אינו מקשה כלום על האומר שם שלא נתנה פריעה לא"א ע"ה השתא מתני' טובא קמ"ל במאי דחזר ושנה מל ולא פרע דלא תימא כיון דא"א ע"ה נצטוה במילה לבדה אף שאנחנו בהל"מ נצטוינו אף בפריעה מ"מ כי מל ולא פרע לא ליהוי כאילו לא מל לגמרי מכיון שאברהם אבינו עליו השלום מל ולא פרע עד שנתחדשה הל"מ קמ"ל דמכיון שנתחדשה ההלכה לפרוע כך היתה ההלכה דאם לא פרע שהוא כאילו לא מל לגמרי]:
יכין מלכת שלמה
6.
These are the shreds which invalidate circumcision: flesh that covers the greater part of the corona; and he may not eat terumah. And if he is chubby, he must repair it for appearance sake. If one circumcises but does not uncover the circumcision, it is as though he has not circumcised.
מועד שבת פרק יט
Moed Shabbos Chapter 19