Mishnayos Club 6/20/2024
Mishnah
משנה א
כְּלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין, וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִים. נִשְׁבְּרוּ, טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הַטַּבְלָא וְהָאִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית, טְהוֹרִין. אִם יֶשׁ לָהֶן לִזְבֵּז, טְמֵאִים. שׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ, טְהוֹרִין. קִרְטְסָן אוֹ שָׁפָן בְּשׁוּפִין, טְמֵאִין:
ברטנורה
כלי זכוכית. הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב׳ ובפרק ט״ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא:טבלא. שולחן:אסקוטלא. בלשון לע״ז קורים לקערה שקוטיל״א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:יש להן לבזבז. שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול:שולי קערה ושולי אסקוטלא. כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלא חשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו:קרטסן או שפן. תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי:בשופין. כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ״א בלע״ז:
תוסופות יום טוב
הטבלא והאסקוטלא. כ' הר"ב הכא מיירי בקערה פשוטה כו' אלא שמתחתיה מחובר לה בית קבול קטן המשמש כשכופים הכלי על פניו כו'. וכ"כ הר"ש. וכלומר שהוא ראוי להשתמש בו כשכופין הכלי על פניו. אבל מתחלה לא נעשה לכך וז"ל הרמב"ם יעשו בשולי הכלי שפה עגולה יהיה גבהה כמו אצבע לישב הכלי ישיבה [מתוקנת] ע"כ. [*ועיין ברפכ"ז]:
יכין
מלכת שלמה
1.
Glass vessels--those that are flat are pure and those that have receptacles are susceptible. After they are broken they become clean. If he again made vessels of them they become susceptible to uncleanness from that point and onward. A glass tray or a flat dish is pure. If it has a rim it is susceptible. The concave bottom of a glass bowl or plate which was adapted for use is pure. If it was polished or scraped with a file it becomes susceptible to uncleanness.משנה ב
אַסְפַּקְלַרְיָא, טְהוֹרָה. וְתַמְחוּי שֶׁעֲשָׂאוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא, טָמֵא. וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם אַסְפַּקְלַרְיָא, טָהוֹר. תַּרְוָד שֶׁהוּא נוֹתְנוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, אִם מְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא, טָמֵא. וְאִם לָאו, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר:
ברטנורה
אספקלריא. מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ובלע״ז אספקל״ו. ואפילו יש לה בית קיבול טהורה, לפי שאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:תמחוי. כמין קערה גדולה של זכוכית:תרווד. כף של זכוכית:ואם לאו. אם כשנותנו על השלחן או על דבר פשוט הוא מתגלגל לכאן ולכאן ונשפך מה שבתוכו, לפי שתחתיו חד ואינו עומד:ר׳ עקיבא מטמא. הואיל ויש לו בית קיבול. והלכה כר״ע:
תוסופות יום טוב
אספקלריא. פירש הר"ב מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז שפיג"ל. והרמב"ם מפרש המלה שהוא שם מורכב. וז"ל אספקלריא הוא [המחיצה] אשר יעשה לראות מאחוריו [הצורות]. והוא אצלי מלה מורכבת ספק ראייה וזה שיראה אחורי [המראה]. שהוא מזכוכית. או מן [שוהם] או מן *)דבר [שאר] ספירי. לא יראה במקומו האמיתי כמו שהתבאר בחכמת המבטים. וכן לא יראה על שעורו האמיתי. ע"כ. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז ברי"ל. ובאיוב כח [יז] לא יעריכנה זהב וזכוכית. מתורגם דהבא ואספקלריא:
יכין
מלכת שלמה
2.
A mirror is pure. A tray that was made into a mirror remains susceptible, but if it was originally made to serve as a mirror it is pure. A large [glass] spoon that has been placed on a table is susceptible to uncleanness if it can hold anything whatsoever. But if it cannot do so: Rabbi Akiva says that it is susceptible, And Rabbi Yohanan ben Nuri says that it is pure.משנה ג
כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ, טָהוֹר. נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם, טָהוֹר. נִקַּב, וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּבַעַץ, טָמֵא, וּבְזֶפֶת, טָהוֹר:
ברטנורה
כוס. של זכוכית:שנפגם רובו טהור. דחשיב שבר כלי:נפגם בו שלש ברובו. שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במיעוטו:טהור. אע״פ שאינו מפזר את רוב המים:אם מפזר הוא את רוב המים טהור. אבל במיעוט, טמא. ואין הלכה כר״ש:בבעץ. בבדיל:רבי יוסי אומר בבעץ טמא. דהכל הולך אחר המעמיד, וחשיב ככלי מתכות. ואין הלכה כר׳ יוסי:
תוסופות יום טוב
נפגם בו שלש ברובו. וכן גירסת הר"ב והר"ש. וגם הראב"ד גורס כן. בפי"ב מה"כ. ונ"א שליש. וכן גורס הרמב"ם. ומפרש שהוסר מן המקיף עצמו. ויהיה שליש גבהו [ברוב היקף] ובחבורו [פי"ב מה"כ] כתב בהפך נפגם בו שליש היקפו ברוב גובהו. ומהר"ם גורם ג"כ שלש אבל גורס כרובו בכ"ף. וכתב נפגם בו ג' פגימות כאילו נפגם רובו וטהור. אע"פ שאינו מפזר רוב המים:
יכין
מלכת שלמה
3.
A cup the greater part of which is broken off is pure. If it was broken in three places extending over its greater part it is pure. Rabbi Shimon says: if it lets the greater part of the water leak out it is pure. If a hole appeared in it and it was mended with tin or pitch it is pure. Rabbi Yose says: if with tin it is susceptible to uncleanness, but if with pitch it is pure.משנה ד
צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְמֵאָה. וּגְדוֹלָה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְהוֹרָה. שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁנִּטַּל פִּיהָ, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָּד. לְגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן, טְמֵאִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לִכְבָשִׁין. וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית, טְהוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרַיִךְ כֵּלִים, שֶׁנִּכְנַסְתְּ בְּטֻמְאָה, וְיָצָאת בְּטָהֳרָה:
ברטנורה
צלוחית. כעין צלוחיות של זכוכית שלנו שיש להן צואר ארוך:שניטל פיה. שניטל צוארה:ובגדולה. שאינה יכולה לינטל בידו אחת אלא בשתי ידיו קרויה גדולה, ושיכולה לינטל בידו אחת קרויה קטנה:של פלייטון. של שמן אפרסמון:טהורה. דתו לא חזיא למלאכתה:מפני שהיא סורחת את היד. הבא לתת ידו לתוכה לקחת מן הפלייטין להריח בו, ידו נסרכת ונשרטת ונקרעת, סורחת, כמו סורכת בכ״ף, לשון סרכא:לגינין גדולים. כמו כדין גדולים:מתקנן לכבשים. שכובשים בהן ירק במלח ובחומץ ומניחין אותן שם להתקיים:אפרכס. כלי עשוי לרחים, שרחב מלמעלה וקצר מלמטה בשוליו, ונותנים בו חטין הרבה בפעם אחת והן יורדים מעט מעט לתוך הרחים ונטחנים שם ודוגמתו מצינו בריש חגיגה (דף ג׳) עשה אזנך כאפרכסת, שמכניס הרבה ומוציא קמעה:אשריך כלים. מסכת כלים:שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה. מתחלת באבות הטומאות, ומסיימת הארפכס של זכוכית טהורה:
תוסופות יום טוב
צלוחית קטנה שניטל פיה טמאה. נ"ל הטעם משום כיון דקטנה היא אינו משים [בה] כל כך שמן. וגם יכול להוליכה בקל. ואינו ירא שמא ישפך השמן. אבל גדולה שמשים בה הרבה שמן והיא כבדה וירא פן ישפך השמן כשניטל פיה אינו משתמש בה עוד. מהר"ם: של פלייטון. פי' הר"ב של שמן אפרסמון. ובמ"ג פ"ו דשבת מפרש מור. שקורין מוסקא. וכן פי' הרמב"ם התם והכא. ומסיים נמי או שאר מיני הבושם. וראיתי לרש"י דמפרש התם כמ"ש הר"ב בכאן: והארפכס. פירש הר"ב כלי עשוי לרחים. וכ"פ ספי"ד ועיין מ"ש שם: של זכוכית טהורה. ולזה הוא טהור לפי שכלי זכוכית לא יטמא מהן רק המקבלין כמו שנזכר. הרמב"ם: סליקא לה מסכת כלים
יכין
מלכת שלמה