Mishnayos Club 6/20/2024
Mishnah
משנה א
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵין גֵּט אַחַר גֵּט, וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, וְלֹא בְעִילָה אַחַר בְּעִילָה, וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט, וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:
ברטנורה
רבן גמליאל. אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד, ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה, לא נאסרו קרובות השניה עליו למיהוי כגרושתו, דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו, דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה, ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחים לא ליבמה שקבלה הגט ולא לצרתה, הלכך כי הדר ויהיב גט שני לשניה אין במעשיו כלום והוי כנותן גט לאשה נכרית דעלמא. וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט. האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:ולא מאמר אחר מאמר. בין שני יבמין ליבמה אחת בין ביבם אחד ושתי יבמות, האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותיה:יש גט אחר גט. דקמא לא דחה זיקתה לגמרי דהא בעיא חליצה, הלכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה למיהוי גרושתו ואסור בקרובותיה. וכן הלכה:
תוסופות יום טוב
[* אין גט אחר גט כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן]:
ולא מאמר אחר מאמר. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג':
ולא בעילה כו'. ולא חליצה כו'. מפורש במשנה דסוף פירקין:
יש גט אחר גט וכו'. פירש הר"ב דקמא לא דחה לגמרי וכו' ואהני גט שני כו'. כדאיתא בגמרא דאע"ג דמדאורייתא לא הוי גט ביבמה כלל. אמרי רבנן כיון דבא"א מהני אי אמרת ביבמה לא מהני אמרי גט להוציאה וחליצה להוציאה ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה. ופי' התוספות דאע"ג דבאשת איש לא חיישינן לשמא יאמרו מדחליצה לא מהני כו' לפי דלא שייך באשת איש חליצה וקריאה. והא נמי ליכא למיחש ביבמה שיאמרו מדחליצה לחודא מהני גט לחודא נמי מהני ותיבעי גט וחליצה לעולם. דבהא ליכא למטעי דחליצה בהדיא כתיב אבל חיישינן שיאמרו דחליצה הצריכה הכתוב מלבד הגט שבכל הנשים. ויאמרו מדגט לחודא לא מהני כו'. ומ"ש הר"ב וכן הלכה. לא קאי אלא על יש גט כו' ויש מאמר וכו' ולא קאי על לא אחר בעילה וכו' כמ"ש במשנה ג':
ויש מאמר אחר מאמר. ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני. משום דמהני בעלמא. דאי אמרת לא מהני. אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות. ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני. ואתי למיבעל אחר ביאה והוי ליה בונה שני בתים דאיסורא דאורייתא. בפרק דלעיל משנה י"א. הילכך אמרו דמהני שלא לבעול אחריה יבמה אחרת. ומהשתא ליכא למיחש למידי דשמא יבעול אחר בעילה. כיון דאחר מאמר נמי אסור למבעל:
יכין
מלכת שלמה
1.
Rabban Gamaliel says: There is no [validity] to a get given after a get, nor to a ma’amar after a ma’amar, nor to an act of sexual intercourse after another act of sexual intercourse, nor to a halitzah after another halitzah. However, the Sages say: There is [validity] to a get given after a get, and to a ma’amar after a ma’amar but not to an act of sexual intercourse after another act of sexual intercourse, or to a halitzah after another halitzah.משנה ב
כֵּיצַד. עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְנָתַן לָהּ גֵּט, צְרִיכָה הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה. עָשָׂה מַאֲמָר וַחֲלִיצָה, צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵט. עָשָׂה מַאֲמָר וּבָעַל, הֲרֵי זוֹ כְמִצְוָתָהּ:
ברטנורה
כיצד. לאו אפלוגתא קאי אלא מילתא באנפי נפשה, ואיבם אחד ויבמה אחת קאי. והכי קאמר, כיצד דין יבם אחד ויבמה אחת:צריכה הימנו חליצה. ואם רצה לכנוס לא יכנוס, דכיון דהתחיל בגרושין קיימא עליה בלא יבנה:צריכה ממנו גט. דחליצה אפקעתא לזיקה, וגט בעי לאפקועי קדושין דיליה, דחליצה לא מפקעא קדושין:
תוסופות יום טוב
כיצד עשה מאמר כו'. כתב נ"י לעולם מפרש התנא דיני מאמר וגט תחלה משום דהוו דרבנן וחביבא ליה והדר מפרש חליצה וביאה דאורייתא ופתח בחליצה דהתרת יבמה לשוק עדיפא ליה כדאיתא בגמרא. ע"כ. והואיל וגט אינה מתירתה לגמרי לשוק להכי לא אקדימיה למאמר כמו שמקדים חליצה לביאה. ואלא מיהו קשיא סידרא דמתניתין דלעיל דהקדים גט למאמר ואחר כך הקדים בעילה לחליצה. ובמשנה ג' דהקדים נתן גט ובעל י"ל כי היכי דלסיים אין אחר חליצה כלום ובמשנה ד' ברישא דהקדים עשה מאמר ובעל י"ל משום דדמיא לאינך דבעי נמי חליצה. אבל בסיפא דהקדים גט ובעל קודם גט ועשה מאמר לא ידעתי למה:
הרי זו כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קדושין גמורין בפני עדים ובשוה פרוטה ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכת מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:
יכין
מלכת שלמה
2.
How [is the release from yibbum effected]?If he performed ma'amar for his yevamah and gave her a get, she requires halitzah. If he performed ma'amar and and did halizah, she requires a get. If he performed ma’amar and then had intercourse with her, behold this is in accordance with the commandment.משנה ג
נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר, צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וּבָעַל, צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְלוּם. חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וּבָעַל, אוֹ בָעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְלוּם. אַחַת יְבָמָה אַחַת לְיָבָם אֶחָד, וְאַחַת שְׁתֵּי יְבָמוֹת לְיָבָם אֶחָד:
ברטנורה
נתן גט ועשה בה מאמר צריכה גט וחליצה. דגט דחי קצת ושייר קצת ומאמר קני שיורא דגט, הלכך צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:נתן גט ובעל. אסור לקיימה, שמשעה שנתן גט קיימא עליה בלא יבנה, וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו:אין אחר חליצה כלום. הא מתניתין ר׳ עקיבא היא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים יש אחר חליצה כלום, ואם קידשה אחר חליצה צריכה הימנו גט:אחד יבמה אחת ליבם אחד ואחד שתי יבמות ליבם אחד. שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחלה כלום ואין אחר חליצה כלום:
תוסופות יום טוב
נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה כו'. כתב הרע"ב דגט דחי קצת ושייר קצת וכו' ומה"ט אפילו רבן גמליאל מודה דיש מאמר אחר גט ויש גט אחר מאמר וכן ביאה יש אחר מאמר וכן אחר גט. כדאיתא בגמרא:
נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה. כ' הר"ב שמשעה שנתן גט קיימא עליה בלא יבנה. ומ"מ לא הוה גט כחליצה לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליה בלאו גמור ואפילו לרבי עקיבא דמתני' כוותיה מודה דקדושין תפיס בה:
חלץ ועשה מאמר. כתבו התוספות לא הוה צריך למיתני דכיון דתנא נתן גט וחלץ דאין אחר חליצה כלום אע"ג דחליצה פסולה היא כ"ש דאחר חליצה כשירה אין אחריה כלום אלא כל הענינות שונה ע"כ. ולי נראה דאי משום הא לא איריא דאיכא למימר דאצטריך דלא תימא דוקא גט וחליצה אין אחריה כלום משום דכי אמר רחמנא חליצה ביבמה מלבד גט הוא דקאמר דהא משום הכי אמרו בגט דמהני ביבמה. כמ"ש בר"פ בשם התוספות:
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל. וגט דלאחר חליצה לא הוה צריך למתני לאשמעינן דלאו כלום. דלמאי אהני. לתסרו בקרובותיה הא מתסר וקאי מחמת חליצה. אלא איידי דבעי למתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמעינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבמה ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמרא. רש"י:
או בעל ועשה מאמר או נתן גט או חלץ. ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למתני דלמאי להני דאפילו מאמר אחר מאמר ביבמה אחת מאי מהני אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין כו'. והכי מפרש בגמרא. רש"י:
אין אחר חליצה כלום. ארישא אחלץ ועשה מאמר כו' [קאי] ואלישנא י ......... דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר כו' הוה שייך למתני אין אחר ביאה כלום. ולישנא קלילא הוא למתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למתני. גמרא. ומ"ש הר"ב דמתניתין ר' עקיבא היא וכו'. וכן בהא דאין אחר ביאה כלום לרבנן נמי משכחת לה דיש אחריה בשתי יבמות ויבם אחד א"נ שני יבמים שאם בעל האחת וקידש הוא או אחיו השנייה תפיס כדמסקי הרי"ף והרא"ש דלא הוה צרה אחר בעילה אלא עשה בית אחד הוא בונה ואין בונה שתי בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולגירסת התוספות פ"ק דף י"א בלאו. ובר"פ כתבו התוספות דר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר אתיא אפילו כרבנן דר' עקיבא. דדוקא בקדושין שאחר ביאה דביאה פקעה לזיקה לגמרי וכיון שבנה וכו' ולא הוה אלא עשה. אבל במאמר שעדיין זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקנו שיהא מאמר אחר מאמר ולהכי לא קאמר עלה בגמרא זו דברי ר"ע ע"כ. ומיהו מזה אין ראיה דהא לא אמרו בגמרא על אין אחר חליצה כלום שבדברי ר"ג אלא דנטר לה עד חלץ ועשה מאמר וכו' משום דבה מיתני בהדיא דאין מאמר אחר חליצה כלל. ומ"ש הר"ב ואין אחר ביאה שבתחלה וכו' מפורש בסוף פירקין:
יכין
מלכת שלמה
3.
If the yavam gave her a get and then ma’amar, she needs [another] get and halitzah. If he gave her a get and then had intercourse with her, she needs [another] get and halitzah. If he gave her a get and then did halitzah, there is nothing after halitzah. If the yavam did halitzah and then he did ma’amar or gave her a get, or had intercourse with her; Or if he had intercourse with her and then did ma’amar, or gave her a get, or did halitzah, there is nothing after halitzah. [And the law is the same] whether there is one yevamah to one yavam or two yevamoth to one yavam.משנה ד
כֵּיצַד. עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ, צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְגֵט בָּזוֹ, צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ, צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ, הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵט. גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ, צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ, צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ, צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:
ברטנורה
צריכות שני גיטין. לשתי יבמות. כרבנן דיש מאמר אחר מאמר:וחליצה. לאחת מהן, ופוטרת צרתה:מאמר לזו וגט לזו. פסל גט של אחרונה את הראשונה, דקם ליה בלא יבנה, וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:מאמר לזו ובעל לזו צריכות שני גיטין. זו גט למאמרו וזו גט לביאתו:וחליצה. לאחת מהן ופוטרת צרתה:גט לזו ובעל לזו צריכות גט וחליצה. ואסור לקיימה דקם עליה בלא יבנה משום גט ראשון, ובגט לחודא לא נפקה בעלת ביאה, דביאה פסולה היא:אין לאחר חליצה כלום. ואי הדר מקדש לה או לצרתה לא תפסי בה קדושין כר׳ עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. ואינה הלכה:
תוסופות יום טוב
כיצד. בשתי יבמות ליבם אחד. רש"י:
עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין. ויבומי לא דהיכי ליעבד אי ליבומי לתרווייהו ה"ל שני בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידא ה"ל בונה שני בתים. רש"י. ומכיון דיהיב גיטא לחדא קם עליה בלא יבנה אף לשניה ואפילו כי יהיב גיטא ופירש דלמאמרו ולא לזיקתו דיש מפרשים דשריא אפילו לדידיה ה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא כמ"ש התוספות פ"ג דף ל"ב:
מאמר בזו ובעל את זו צריכות שני גיטין וחליצה. דבגט לחודא לא נפקא בעלת ביאה דביאה פסולה היא כמ"ש הר"ב לקמן והיינו טעמא דפסולה לא תסגי לה בגט. דגזירה ביאה אחר מאמר דאי תסגי בגט יאמרו דביאה אחר מאמר קנין מעלייתא וה"ה ביאה אחר ביאה דקנין מעליא ויבעול השניה אחר שבעל הראשונה. גמרא:
צריכות הימנו חליצה. לשון רש"י צריכות הימנו חליצה אחת ע"כ כלומר ופוטרת צרתה כמ"ש הר"ב באינך. ולפי' זה אמרינן בגמרא מאי צריכות. [צריכות] דעלמא:
גט לזו ובעל את זו צריכה גט וחליצה. דביאה פסולה היא כדפירש הר"ב וטעמא דלא סני לה בגט גזירה ביאה אחר גט [אטו ביאה אחר חליצה] דאי סגי בגט יאמרו כמו שקונה ביאה אחר הגט דביאה מעלייתא הוא ה"נ אחר חליצה ואתי למבעל לכתחלה אחר חליצה. גמרא:
אין לאחר חליצה כלום. כתב הר"ב ואי הדר מקדש וכו'. דליכא למיגזר בחליצה פסולה כמו בביאה פסולה דלגזור חליצה אחר גט שאם נחשבה לחליצה מעולה שיחלוץ אחר חליצה ג"כ. דלא איכפת לן שתחלוץ כל ימיה. ואי בחליצה אחר מאמר שאם נחשבה לחליצה מעולה אתי לחלוץ אחר ביאה ולא יהיב גיטא ליכא למיחש. דחליצה אחר מאמר מי לא בעית גיטא. גמרא:
יכין
מלכת שלמה
4.
How is this so?If the yavam did ma'amar with this one and ma'amar with the other one, they need two letters of divorce and [one of them must have] halizah. If he did ma'amar with one and gave a get to the other, the [first one] needs a get and [one of them must have] halitzah. If he did ma'amar with one and had intercourse with the other, they need two gets and [one of them must have] halitzah. If he had ma'amar with one and gave halitzah to the other, the first needs a get. If he gave a get to one and a get to the other, [one of them] requires halitzah. If he gave a get to one and had intercourse with the other, [the second one] requires a get and [one of them must have] halitzah. [If he gave] a get to one and had ma'amar with the other, [the second] requires a get and [one of them must have] halitzah. [If he gave] a get to one and halizah to the other, there is nothing after halitzah.משנה ה
חָלַץ וְחָלַץ, אוֹ חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָעַל וּבָעַל, אוֹ בָעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְלוּם, בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין לִיבָמָה אֶחָת:
ברטנורה
חלץ וחלץ. מותר בקרובות שניה, שאין אחר חליצה ראשונה שום זיקת יבמין, וחליצה בתרייתא לאו כלום היא ואפילו לכהונה אינה פסולה. וכן חלץ לזו ומאמר לזו. וכן נתן גט לזו אחר החליצה של זו. או אם בעל לזו אחר החליצה של זו אין מעשה האחרון כלום. או אם בעל תחלה וחזר ובעל לשניה. או בעל תחלה ועשה מאמר בשניה, או נתן גט לשניה או חלץ לשניה, אין אחר ביאה כלום ומעשה אחרון לא חשיב ומותר בקרובות השניה:אין אחר חליצה כלום. ארישא קאי. ואסיפא צריך למימר אין אחר ביאה כלום:
תוסופות יום טוב
אין אחר חליצה כלום. כתב הר"ב ארישא קאי כו'. וכמ"ש לעיל במשנה ג':
בין שני יבמין ליבמה אחת. ואצ"ל בשני יבמין לשתי יבמות דאיכא למ"ד בגמרא פ"ק דף י' וי"א. דצרה על האחין בכרת דכדקיימא קיימא:
יכין
מלכת שלמה
5.
If he performed halitzah [for one] and then performed halitzah [for the other], Or performed halitzah [for one] and did ma'amar [with the other], or gave her get, or had intercourse with her; Or if he had intercourse [with one] and then with the other, Or had intercourse [with one] and then ma'amar with the other, or gave her a get, or performed halitzah there is nothing after halitzah. [There is no difference in the law] whether there was one yavam to two yevamoth or two yavamim to yevamah.משנה ו
חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְלוּם, בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף. וְהַבְּעִילָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בַתְּחִלָּה, אֵין אַחֲרֶיהָ כְלוּם. בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף, יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְלוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה, בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף, אֵין אַחֲרֶיהָ כְלוּם:
ברטנורה
חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. איבם אחד ויבמה אחת קאי. ואף על גב דתנא לעיל, הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לאפלוגי בין ביאה לחליצה, דחליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום, והביאה דוקא בזמן שהיא בתחלה. ולאשמועינן נמי פלוגתא דר׳ נחמיה ורבנן:בין בתחלה בין באמצע. כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט, לא מהני המאמר ולא בעינן גט למאמרו:בסוף. אחר מאמר וגט חלץ:אין אחריה כלום. וחליצה גמורה היא, ואי הדר ועביד מאמר לא בעיא גט, משום דחליצה גירושין גמורים נינהו, ואע״ג דהיא חליצה פסולה:הביאה באמצע. כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית, אסור בקרובותיה:בסוף. גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא (עליה) על [האחת], יש אחר ביאה זו זיקת יבמין, וכי מפיק לה בעי חליצה ולא סגי לה בגט:אין אחריה כלום. ונפקא בגט בלא חליצה. ואי הדר וקידש לאידך אחר ביאה אין במעשיו כלום:
תוסופות יום טוב
חלץ ועשה מאמר כו'. פירש הר"ב איבם אחד ויבמה אחת מהדר כו'. וכן פירש"י ומשום דהאי לישנא מתניא במתניתין ג' ביבם אחד ויבמה אחת קא מפרשי הכי. אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דכולהו שוים בין יבם אחד ויבמה אחת בין יבם אחד ושתי יבמות וכו' והיינו טעמא דהדר אסברא להו רש"י והר"ב בשתי יבמות כגון גט לזו וחלץ לזו וכו' ולא באו לומר אלא דאין זה [דין] חדש:
בין באמצע. לא מהני מאמר שאחריו. ולעיל במשנה ב' בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום. כמ"ש שם התוספות כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו:
והבעילה וכו' באמצע. פי' הר"ב כגון גט לזו כו'. ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה. וכן לשון רש"י. וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחת שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקטו בשלישית דאילו בעלת גט בלאו הכי משום גיטא נאסרו הקרובות:
רבי נחמיה אומר אחת בעילה כו'. דקאמרת לגזור ביאה אחר גט משום ביאה אחר חליצה כיון דחליצה דאורייתא מידע ידעי. ודקאמרת לגזור ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה. כיון דביאה דאורייתא היא מידע ידעי. גמ' [דף נ"ג ע"ב]:
יכין
מלכת שלמה