רשימת סיומים Siyum List ספרים Seforim מידע תורני Torah Stats לעילוי נשמת Sheloshim להתצטרך Join now כניסה Log In

Mishnayos Club 6/20/2024

Progress Schedule
זרעים
כלאים
פרק ו
א ב ג ד ה ו ז ח ט
Zeraim
Kilaim
Chapter 6
1 2 3 4 5 6 7 8 9
  א ב ג ד ה ו ז ח ט
0:1 0:2 0:3 0:4 0:5 0:6 0:7 0:8 0:9

Mishnah

משנה א
אֵיזֶהוּ עָרִיס, הַנּוֹטֵע שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים בְּצַד הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ בְצַד חָרִיץ שֶׁהוּא עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב אַרְבָּעָה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מוֹדְדִין אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר הַגְּפָנִים לַשָּׂדֶה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מִן הַגָּדֵר לַשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, טוֹעִים כָּל הָאוֹמְרִים כֵּן, אֶלָּא אִם יֶשׁ שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת מֵעִקַּר גְּפָנִים וְלַגָּדֵר, נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. וְכַמָּה הִיא עֲבוֹדַת הַגֶּפֶן. שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָל רוּחַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה:
ברטנורה איזהו עריס. שנותנים לו עבודתו ד׳ אמות כעבודת הכרם אע״פ שאינו אלא שורה אחת ועריס הוא שמסרגים קנים כמו ערס כדרך שמסרגים את המטות ומדלין עליה שריגי הגפנים ואליבא דבית הלל קבעי דאמרי לעיל בפ״ד אינו כרם עד שיהיו שם שתי שורות ובעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:מן הגדר ולשדה. כגון אם היו הגפנים נטועים למזרחה של גדר והזמורות עולים על הגדר, אם בא לזרוע למערבה של גדר אין מונין ארבע אמות מעיקרן של גפנים שהן להלאה מן הגדר, אלא צריך להרחיק ארבע אמות מן הגדר ששריגי הגפנים מודלות עליו. וזו מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל:טועים כל האומרים כן. דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת של גפנים כרם להצריכה שירחיקו ממנה לשדה ד׳ אמות, ולא הוזכר דין ד׳ אמות בעריס אלא לענין זה שאם יש ד׳ אמות מעיקר גפנים לגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כמו שנותנים לגפן יחידית וזורע את המותר עד הגדר, ואם אין ד׳ אמות מעיקר הגפנים עד הגדר לא יביא זרע לשם, מידי דהוה אגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דאמר ר׳ יוסי בפרקין דלעיל אם אין שם ד׳ אמות לא יביא זרע לשם, ור׳ יוחנן בן נורי ור׳ יוסי אמרו דבר אחד והכי מפורש בהדיא בירושלמי:רבי עקיבא אומר שלשה טפחים. היא עבודת גפן יחידית. ואין הלכה כר׳ עקיבא:
תוסופות יום טוב ורחב ארבעה. עיין מ"ש בפרק ב משנה ח: ובית הלל אומרים מן הגדר לשדה. פי' הר"ב אם היו הגפנים למזרחה וכו' ובא לזרוע למערבה וכו'. וכן פי' הר"ש וגם הרמב"ם בחיבורו פ"ח. והקשה הראב"ד דאמאי צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל בין הגפנים והזרע. ותירץ בכ"מ די"ל דשאני הכא שהגפנים ערוסים על הכותל חזר הגדר להיות כאילו הוא עיקר הגפנים. והקשה על הראב"ד שפירש כמו שמפרש הרמב"ם בפירושו דמן הגדר לשדה דהיינו למעט ההרחקה כפי ריחוק הגפנים מן הגדר דעיקר המדידה של ארבע אמות יהיו מן הגדר. הקשה אם כן אם היה בין עיקר גפנים ולגדר שלש אמות מרחיק מעיקר הגפנים רק אמה אחת בלבד ונמצא רחוק מן הגדר ארבע אמות והיאך אפשר שנחמיר להרחיק מהענפי' שהם על הגדר יותר ממה שאנו צריכים להרחיק מעיקר הגפנים. הלכך פירוש הרמב"ם בחבורו עיקר. [*ועיין בפירוש הר"ב במשנה ד פרק ב דעדיות. ומ"ש שם בס"ד]. ומה שהקשה הר"ש דאמאי לא תני לה בעדיות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל תירץ הכ"מ די"ל דשאני הכא דפליג ריב"ן ואמר טועים כל האומרים כן: וזורע את המותר. כתב הר"ב ור' יוחנן בן נורי ורבי יוסי אמרו דבר אחד. ולעיל מ"ד כתב דאין הלכה כרבי יוסי וכ"כ במ"ז לקמן:
יכין מלכת שלמה
1.
What is an aris (an espalier) [which is regarded as a vineyard]? One who has planted a [single] row consisting of five vines beside a fence ten handbreadths high, or beside a trench ten handbreadths deep and four wide, they leave a space of four cubits in which to work it. Bet Shammai says: they measure the four cubits from the body of the vine to the field; But Bet Hillel says: from the fence to the field. Rabbi Yohanan ben Nuri said: all who say so are mistaken! Rather, if there are four cubits from the body of the vines to the fence, they leave a space in which to work it and they may sow the rest. And how much is the space in which work to work a vine? Six handbreadths in every direction. Rabbi Akiva says: three.
משנה ב
עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַמַּדְרֵגָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד בָּאָרֶץ וּבוֹצֵר אֶת כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּשָּׂדֶה, וְאִם לָאו, אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא כְנֶגְדּוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַנּוֹטֵעַ אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּמַּדְרֵגָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ, וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ:
ברטנורה מן המדרגה. מתל גבוה עשוי כמין מדרגה:אם כשהוא עומד למטה בארץ. יכול ללקט הענבים התלוין בעריס, רואים את כל העריס כאילו הוא מקום עיקר הגפנים ושרשן, ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ולחוץ, ודוקא לכתחלה הוא דאוסר לזרוע אבל אינו מקדש אלא ששה טפחים מידי דהוה אמותר פסקי עריס דלקמן בפרק:ואם לאו. שאינו יכול ללקוט כל הענבים, עד שיעלה במדרגה או בסולם, אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד, וחוצה לו מותר, ואפילו בתוך ד׳ אמות של עיקר הגפנים של עריס הואיל ועומדים על המדרגה, וכן הלכה:אף הנוטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה. משתי שורות שצריך כדי שיחשבו כרם, והשתא לא מיירי בעריס אלא בב׳ שורות של גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב. אם המדרגה גבוה עשרה, אין שתי שורות מצטרפות להיות כרם אלא דין גפן יחידית יש לכל שורה ושורה. ואין הלכה כרבי אליעזר:
תוסופות יום טוב עריס שהוא יוצא מן המדרגה. וזהו לשון הרמב"ם בחבורו פ"ח. גפנים שהיו [נטועים] במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה: [*רבי אליעזר אומר אף הנוטע. וכתב הר"ב שאין הלכה כמותו. וכ כ הרמב"ם בפירושו. ונ"ל דטעמו מדתנן רבי אליעזר אומר משמע שבא לחלוק וא"כ ר' אליעזר בן יעקב לא ס"ל הכי ומשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי אבל בחיבורו פרק ח' פסק כמותו ופירש הכ"מ לפי שאין חולק עליו ע"כ. ולענין לישנא דר' אליעזר אומר עיין פ"ג דבכורים משנה ו]:
יכין מלכת שלמה
2.
An aris which projects from a terrace: Rabbi Eliezer ben Jacob says: if a person standing on [level] ground is able to harvest all of it, [such an aris] prohibits [sowing seed in] four cubits of the field, but if [he is] not [able to do so], it prohibits [sowing seed] only [in] the [soil] which is directly below it. Rabbi Eliezer says: even one who has planted one [row of vines] on the ground, and one on a terrace, then if it is ten handbreadths above the [level] ground, one does not combine with the other; if it is not [ten handbreadths high] then one does combine with the other.
משנה ג
הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אַפִּיפְיָרוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. אִם הֵבִיא, לֹא קִדֵּשׁ. וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, אָסוּר. וְכֵן הַמַּדְלֶה עַל מִקְצָת אִילַן סְרָק:
ברטנורה אפיפירות. עצים או קנים ארוגים שתי וערב, ומדלים עליהם שריגי הגפנים ומשכיבים אותן בהן כשהן ארוכות הרבה. ואם הדלה הגפן על מקצת האריג אסור לזרוע תחת המותר ואע״פ שאין עליו זמורות, ואם זרע לא קדש:ואם הלך החדש. שגדל הגפן והוציא שריגים ומלא כל האפיפירות:אסור. הזרע שנזרע תחת המותר אם הוסיף מאתים לאחר שהלך החדש עליהן:וכן המדלה גפן על אילן סרק. דינו כדין אפיפירות, לפי שאדם מבטלו על גבי גפנו והוי כאילו כולו גפן, אבל אילן מאכל שאין אדם מבטלו על גבי גפנו אותו מותר שאין הגפן מודלית עליו, חשוב בפני עצמו ולא הוי כגפן ומותר להביא זרע לשם:
תוסופות יום טוב אפיפירות. ל' הר"ב עצים או קנים וכו'. והיינו עריס אלא שהעצים והקנים עצמן הם נקראים אפיפרות. כך כ' הרמב"ם בחבורו פ"ח:
יכין מלכת שלמה
3.
One who suspends vines over papyrus-ropes [of a trellis], he may not bring seed beneath the remainder [of the trellis]. However, if he did so, he has not caused them to be prohibited. If new [tendrils] spread [over the remainder], that [which was sown under the remainder] is forbidden. Similarly, when one hangs vines over some part of a non-fruit-bearing tree.
משנה ד
הַמַּדְלֶה אֶת הַגֶּפֶן עַל מִקְצָת אִילַן מַאֲכָל, מֻתָּר לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. וְאִם הִלֵּךְ הֶחָדָשׁ, יַחֲזִירֶנּוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לִכְפַר עָזִיז, וְהֶרְאָהוּ גֶפֶן מֻדְלֶה עַל מִקְצָת תְּאֵנָה. אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי לְהָבִיא זֶרַע אֶל תַּחַת הַמּוֹתָר. אָמַר לוֹ, מֻתָּר. וְהֶעֱלָהוּ מִשָּׁם לְבֵית הַמָּגְנִיָּה, וְהֶרְאָהוּ גֶפֶן שֶׁהִיא מֻדְּלֶה עַל מִקְצָת הַקּוֹרָה, וְסַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה, וּבוֹ קוֹרוֹת הַרְבֵּה. אָמַר לוֹ, תַּחַת הַקּוֹרָה זוֹ אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר:
ברטנורה יחזירנו. למקום שהיה תחילה ויזרע המותר:עזיז. שם מקום:אמר לו מותר. שאין אדם מבטל תאנתו מפני גפנו:בית המגנייה. שם מקום:סדן של שקמה. שרש של אילן שקמה והוא אילן תאנה הגדל ביערים וחותכין ממנו קורות לבנין:תחת קורה זו אסור והשאר מותר. שאני רואה כל קורה וקורה כאילן בפני עצמו:
תוסופות יום טוב ואם הלך החדש יחזירנו. כתב הר"ב ויזרע המותר וכן לשון הר"ש. והלך החדש דהכא לא הוי כמו הלך החדש דמתניתין דלעיל דהתם פירש הר"ב שהלך על מה שנזרע כבר. והר"ש לא פירש לעיל כלום. וי"ל דלעיל אסור משהלך החדש ואפילו שיחזירנו אינו מועיל שכבר נתבטל האילן סרק ונעשה אפיפרות בכל מקום שהלך בו החדש אבל באילן מאכל כשמחזירו מוכיח שלא נתבטל. והרמב"ם מפרש הך דהכא נמי שהלך על הזרע שכבר נזרע יחזירנו והזרעים מותרים ובאילן סרק כתב בחיבורו פ"ו אסור לקיימו או להחזיר השריגים אלא כיצד עושה עוקר הזרע. ומעתה דברי הר"ב דהכא דברי הר"ש. ודלעיל דברי הרמב"ם: וסדן של שקמה. כלומר וזה הקורה משל סדן של שקמה היה. [*ובס"א בתוך סדן]. ופירוש שקמה עיין מה שכתבתי במ"ח פ"ק בס"ד: והשאר מותר. כתב הר"ב שאני רואה כל קורה וקורה כאילן בפני עצמו. כן הוא בתוספתא והביאה הר"ש. ואני תמיהה שהרי אילן מאכל הוא ומאי צריך להאי טעמא והכי יהיב טעמא הרמב"ם בפירושו. ואולי שכיון שהוא מין תאנה מדברית כמ"ש הר"ב הכא וריש מכילתין לא חשיב כאילן מאכל ותדע דאי הוה כאילן מאכל למה אסר לו כל הקורה והגפן לא היה מודלה אלא על מקצת הקורה אלא דאילן מאכל פירות מדברית יש לו דין אילן סרק לקורה ההיא שבו מודלה הגפן. ולהרמב"ם שמחשבו כאילן מאכל ה"ה בכל אילן מאכל שאותו ענף שבו הגפן כולו אסור ולא הותר בו אלא שאר הענפים. וכן לשונו בחבורו הדלה על מקצת אילן מאכל הרי זה מותר לזרוע תחת בדי האילן שלא נמשכו עליהן שריגי הגפן. משמע ודאי דאותו בד מיהו כולו אסור. ובלי ספק שיצא לו ממשנתינו זאת. וראיה לדברי שלא העתיק זה המעשה אלא שסתמו בכלל דבריו אלו:
יכין מלכת שלמה
4.
One who suspends [branches of] a vine on part of [the branches of] a fruit tree, it is permitted to bring seed beneath the remainder. If new [tendrils] spread [over the remainder], he must turn them back. It happened that Rabbi Joshua went to Rabbi Ishmael in Kefar Aziz, and the latter showed him a vine [with its branches] suspended on part of [the branches of] a fig tree. He [Rabbi Yishmael] asked him [Rabbi Joshua]: “May I bring seed beneath the remainder?” He answered him: “It is permitted.” He took him to Bet Hamaganyah and he showed him a vine [whose branches were] suspended on part of a beam belonging to the trunk of a sycamore, which had many beams. He [Rabbi Joshua] said to him [Rabbi Yishmael]: beneath this beam it is prohibited [to sow] but beneath the remainder it is permitted.
משנה ה
אֵיזֶהוּ אִילַן סְרָק. כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַכֹּל אִילַן סְרָק, חוּץ מִן הַזַּיִת וְהַתְּאֵנָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ נוֹטְעִין שָׂדוֹת שְׁלֵמוֹת, הֲרֵי זֶה אִילַן סְרָק:
ברטנורה הכל אילן סרק. דסבר ר׳ מאיר כל שאר אילנות אדם מבטל אצל גפנו, ור׳ יוסי סבר דכל מין שרגילין ליטע ממנו שדות שלימות חשובים הן ואין אדם מבטלן מפני גפנו, והלכה כת״ק דאילן שאינו עושה פירות הוא דבטיל לגבי גפן:
תוסופות יום טוב
יכין מלכת שלמה
5.
What is a serak (non-fruit bearing) tree?Any tree which does not yield fruit. Rabbi Meir says: all trees are serak, except the olive and the fig tree. Rabbi Yose says: all trees that are not planted in whole fields, are serak trees.
משנה ו
פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד. וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם וָעוֹד, חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס. אֵלוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס, עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ וְנִשְׁתַּיְּרוּ בוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן. אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וָעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר:
ברטנורה פסקי עריס. מפרש לה ואזיל:שמונה אמות ועוד. כלומר מוסיף עוד על שמונה אמות דבר מועט והיא ששית אמה דהיינו טפח:שחרב מאמצעו. כגון שנטע י״א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעי ונעשו שתי עריסין, שאין עריס פחות מחמש גפנים:שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו. לר׳ יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותן ששה טפחים לזה וששה טפחים לזה וזורע את המותר, ולמאן דחשיב ליה כרם צריך שיתן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ואינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. מיהו אפילו מאן דחשיב עריס כרם לאו לכל מילי, מדלא בעי בפסקי עריס ט״ז אמה כמו בקרחת הכרם, ועוד דהזורע ד׳ אמות בכרם מקדש והזורע מותר פסקי עריס מששה טפחים ואילך לא מקדש כדלקמן [פ״ז מ״ג]:
תוסופות יום טוב ועוד .פירש הר"ב טפח. לשון הרמב"ם ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ארבע אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השיעורים שוים. ודין מותר פסקי עריס שזכר הר"ב כדלקמן הוא בפרק ז משנה ג:
יכין מלכת שלמה
6.
Gaps in an aris must be eight cubits and somewhat more [in order to be able to sow seeds in the gaps]. [In the case of] all measurements that the sages said in connection with a vineyard, there is no ‘and somewhat more’, except in the case of gaps in an aris. The following count as gaps in an aris: if an aris was razed in its middle and five vines remained on one side and five vines on the other side. Then if the gap is [only] eight cubits, one may not bring seed there. [But if the gap is] eight cubits and somewhat more, they give [the vines] space to work them, and he may sow the rest.
משנה ז
עָרִיס שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַכֹּתֶל מִתּוֹךְ הַקֶּרֶן וְכָלֶה, נוֹתְנִין לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם אֵין שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם:
ברטנורה עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה. כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות:נותנים לו עבודתו. ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואע״פ שאין אורך הכותל ארבע אמות:ר׳ יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות וכו׳ ר׳ יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד׳ אמות, והכא קמ״ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה״א] בהא מצריך ר׳ יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה׳] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי:
תוסופות יום טוב
יכין מלכת שלמה
7.
An aris which turns away from a wall where it forms an angle, and comes to an end, they give it space to work it and they may sow the rest. Rabbi Yose says: if there are not four cubits there, one may not bring seed there.
משנה ח
הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִן הֶעָרִיס וְחָס עֲלֵיהֶן לְפָסְקָן, כְּנֶגְדָּן מֻתָּר. עֲשָׂאָן כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עֲלֵיהֶן הֶחָדָשׁ, אָסוּר:
ברטנורה הקנים היוצאים מן העריס. שבולטין חוץ לסדר העריס:וחס עליהן לפסקן. שלא הניחן שם מחמת שדעתו להדלות עליהן הגפן אלא מפני שחס עליהן בלבד.:כנגדן מותר. לפי שאינן חשובים מן האפיפירות הלכך מותר לזרוע תחתיהן:כדי שיהלך עליהן החדש. שידלה על גבן שריגי הגפן כשיצמחו ויגדילו:
תוסופות יום טוב
יכין מלכת שלמה
8.
Canes which protrude from the aris and one is too concerned for them to cut them short, it is permitted to sow directly beneath them. If he made them [long] so that the new [growth] might spread along them, it is forbidden [two sow underneath].
משנה ט
הַפֶּרַח הַיּוֹצֵא מִן הֶעָרִיס, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מְטֻטֶּלֶת תְּלוּיָה בוֹ, כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר. וְכֵן בְּדָלִית. הַמּוֹתֵחַ זְמוֹרָה מֵאִילָן לְאִילָן, תַּחְתֶּיהָ אָסוּר. סִפְּקָהּ בְּחֶבֶל אוֹ בְגֶמִי, תַּחַת הַסִּפּוּק מֻתָּר. עֲשָׂאָהּ כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ עָלָיו הֶחָדָשׁ, אָסוּר:
ברטנורה הפרח היוצא. מלשון הפרחה הגפן (שיר ו), כלומר מה שגדל מן הגפן יוצא ובולט חוץ לעריס:מטוטלת. הוא הברזל שהבונים מורידים בחבל למטה על פני החומה לראות בו את הבנין [אם] החומה ישרה ובו משערים אם הזרעים מכוונים תחת הפרח. והכא מיירי כגון שגדלו זמורות העריס יותר מעבודתו ופרח לחוץ, דבתוך עבודתו אפילו אין שם פרח אסור:וכן בדלית. וכן משערין בגפן יחידית המודלית על גבי כלונסות שאינה עריס אם פרחה חוץ לששה טפחים שהם עבודתה:תחתיה אסור. תחת הזמורה אבל מן הצדדים מכאן ומכאן מותר:ספקה בחבל. שלא היתה הזמורה ארוכה שתגיע מאילן לאילן וקשר בראשה חבל או גמי להאריך אותה כדי שתספיק עד האילן. תחת הזמורה אסור תחת הספוק מותר. אבל אם עשה הספוק כדי שיהלך עליו החדש, אסור לזרוע תחתיו:
תוסופות יום טוב תחתיה אסור. כתב הר"ב מכאן ומכאן מותר. ובלבד שלא יהיה בתוך עבודת עיקר הגפן. וכן כתב הר"ש:
יכין מלכת שלמה
9.
A blossom which protruded from the aris, it is regarded as if a plumb line were suspended from it, directly beneath it, it is prohibited [to sow]. Similarly, in the case of [a blossom protruding from] a hanging branch [of a single vine.] One who has stretched a vine-shoot from tree to tree, it is forbidden to sow beneath it. If he made an extension [to the vine] by means of rope or reed, it is permitted under the extension. If he made the extension so that the new [growth] might spread along it, it is forbidden.
זרעים כלאים פרק ו
Zeraim Kilaim Chapter 6