רשימת סיומים Siyum List ספרים Seforim מידע תורני Torah Stats לעילוי נשמת Sheloshim להתצטרך Join now כניסה Log In

Mishnayos Club 6/20/2024

Progress Schedule
מועד
שבת
פרק ח
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
Moed
Shabbos
Chapter 8
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
  א ב ג ד ה ו ז
0:1 0:2 0:3 0:4 0:5 0:6 0:7

Mishnah

משנה א
הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. חָלָב, כְּדֵי גְמִיעָה. דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית. שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן. מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בִּרְבִיעִית. וְכָל הַשּׁוֹפָכִין, בִּרְבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֻּלָּן בִּרְבִיעִית, וְלֹא אָמְרוּ כָל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן:
ברטנורה המוציא [יין] כדי מזיגת הכוס. של ברכת המזון, שהוא רובע רביעית יין חי, כדי שימזגנו לחשבון על חד של יין תלתא ממים ויעמוד על רביעית הלוג שהוא שיעור כוס של ברכה:כדי גמיעה. מה שאדם בולע בבת אחת, וחלב בהמה טמאה דלא חזי לשתיה שיעורו כדי לכחול עין אחת:על הכתית. מכה שעל גבי הסוסים והחמורים מחמת המשאוי. ומצאתי כתוב ששחין היוצא בעור הבשר, כשמגיע להתבשל הוא עושה ראש למעלה וקרוי פי כתית. ואע״פ שהדבש עיקרו לאכילה, כיון שרפואתו מצויה, והוא משהו, אזלינן בתר שיעורא זוטרא לחומרא:אבר קטן. של תינוק בן יומו והוא אצבע קטנה שברגל:לשוף. לשפשף ולמחות בהן:קילור. שנותנין על העין:ושאר כל המשקין. שאין עושין מהם רפואה:שופכין. מים סרוחין, וחזו לגבל בהן את הטיט:כולן ברביעית. אף היין והחלב והדבש, דלא נאמרו שעורין במשנה אלא למצניעיהן, אבל שאר כל אדם אין חייבין אלא ברביעית. וסבירא ליה לר׳ שמעון דמצניע עצמו בעי שיעורא זוטא, ובבציר מהאי שיעורא לא מחייב דלית ליה לר׳ שמעון כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו שיתחייב עליו מצניעו בכל שהוא, ואין הלכה כר״ש:
תוסופות יום טוב כדי מזיגת הכוס. פי' הר"ב ויעמוד על רביעית פירש"י ביצה ומחצה רביעית הלוג וכתב הרמב"ם כי שיעור הכלי אצבעיים על אצבעיים על רום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבהן בל' העברי: כדי גמיעה. בגמ' מיבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה אמר רב נחמן בר יצחק הגמיאיני נא מעט מים מכדך (בראשית כ״ד:י״ז) ועיין ספי"ד וכתב בעל מגיד משנה בפרק י"ח מה"ש בשם הרמב"ם אין שיעורו ידוע לנו אבל פירושו כדי גמיעה של אדם בינוני והוא פחות אפילו מכדי לוגמיו ואצ"ל מרביעית ע"כ. ועיין מ"ב פרק ח' דיומא מ"ש שם בס"ד: על הכתית. ובגמ' תנא על פי כתית. וז"ש הר"ב פי כתית: אבר קטן. פירש הר"ב דקטן קאי אאבר ואאדם. הכי מפרשינן בגמ' ודלא כמשנה ו' פ"ד דעדיות ע"ש. [* ועיין מ"ש בשם הר"ש במשנה ב' פ"ב דכלים]: מים כדי לשוף בהם את הקילור. דרפואתה מצויה דכל משקין מרפאים לעין ונגלדים כדבק על העין לבר ממיא דמסו ולא נגלדין כדאיתא בגמ':
יכין מלכת שלמה
1.
One who carries out: [unmixed] wine, [is liable if it is] enough for the mixing of a cup; milk, as much as is swallowed at a time; honey, as much as is placed on a scab; oil, as much as is required to rub on a small limb; water, enough to rub with it collyrium; and all other liquids, a revi’it; and all waste water, a revi’it. Rabbi Shimon says: all of them are a revi’it, they stated all of these measures only in respect of those who put them away.
משנה ב
הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לְקֻפָּה. גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לְקָטָן. נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין. וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, חַיָּב. נְיָר מָחוּק, כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן:
ברטנורה אזן לקופה. לאוחזה בה:תלאי. לתלותו בו, ובציר משיעור אזן לקופה:מדת מנעל. להראות לאומן כמדה זו אני צריך, ושעוריה בציר מתלאי:נייר. מעשבים עושין אותו:קשר של מוכסין. פעמים שאדם נותן מכס בראש הנהר מזה והוא מוסר לו חותם להראות למוכס שבעבר האחר מן הנהר להראותו שכבר פרע המכס, ודרכו לכתוב שתי אותיות גדולות לסימן, והן גדולות משתי אותיות שלנו:נייר מחוק. שוב אינו ראוי לכתוב, לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך על פי צלוחית:
תוסופות יום טוב חבל כדי לעשות אוזן לקופה. דמתוך שהוא קשה פוגם עץ הנפה וכברה ולא עבדי אינשי הילכך לא מחייב בשיעורא זוטא לעשות תלאי. גמרא: נייר. פי' הר"ב מעשבים עושין אותו. עיין בפי' משנה ב' פ"ב דמגילה ומשנה ד' פ"ב דסוטה: והמוציא קשר מוכסין. איצטריך לאשמעינן אפי' כתוב על הקלף אע"ג דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין. תוס': פלייטון. מפורש במשנה ג' פ"ו:
יכין מלכת שלמה
2.
One who carries out rope, as much as is required for making a handle for a basket; A reed cord: as much as is required for making a hanger for a sifter or a sieve. Rabbi Judah says: as much as is required for taking the measure of a child's shoe. Paper, in order to write a tax-collector’s receipt on it. And one who carries out a tax-collector’s receipt is liable. Erased paper, as much as is required to wrap round a small vial of perfume.
משנה ג
עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵעַ. קְלָף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כְּחֹל, כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אֶחָת:
ברטנורה לעשות בו קמיע. לכסות בו את הקמיע:קלף כדי לכתוב [עליו] פרשה קטנה. דאיידי דדמיו יקרין לא עבד מיניה קשר מוכסין אלא תפילין ומזוזות, ולא מחייב בשעורא זוטא:דיו כדי לכתוב שתי אותיות. לרשום על שתי חוליות של כלי או על שני קרשים לזווגן:כדי לכחול עין אחת. שכן צנועות ההולכות מעוטפות אין מגלות אלא עין אחת וכוחלות אותה:
תוסופות יום טוב עור. פי' בגמ' דמליח ועדיין לא נעשה בקמח ועפצה: קלף. פי' בתוספות שהעור בשעת עיבודו חולקין אותו לשנים ואותו שכלפי שער קרוי קלף וכלפי בשר קרוי דוכסוסטוס שכן בל' יון קורין לבשר סוסטוס ודוך פי' מקום כמו דוך פלן לכך קרי ליה דוכסוסטוס כלומר מקום בשר: כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין כו'. תימה אמאי לא קתני פרשת סוטה דשיעור זוטא טפי (כדתנן במשנה ב' פ"ב דסוטה) ואור"י דפרשת סוטה לא שכיח כפ' תפילין ואמרינן כל מלתא דשכיח ולא שכיח אזיל רבנן בתר שכיח ולקולא. תוספות פ"ב דסוטה דף י"ז: [* שהיא שמע ישראל. תמיהא לי למאי איצטריך לפרש דזיל קרי הפרשיות שבתפילין תמצא שזו היא הקטנה. ונ"ל דאיצטריך למיתני דהא מכיון דתנן בספ"ג דמנחות שארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו א"כ לא ליהוי שיעור להוצאת שבת אא"כ שיהיה בכדי לכתוב עליו כל ארבע פרשיות אהכי קתני שהיא שמע ישראל ומכיון שהפרשה קטנה היא שמע ישראל יש לשער בה לבד שכן קורין אותה לבד על מטתו וא"ת א"כ ל"ל למיתני פרשה קטנה שבתפילין י"ל דאי לאו שנכתבה בתפילין משום שקוראה על מטתו בלבד לא היינו משערין בה שרוב העולם בקיאין בה וקורין אותה בע"פ וא"נ קורין אותו בתוך ספר שלם אבל השתא דבתפילין נכתבה ולא סגי בלא"ה וגם על המטה קורין אותה לבדה הלכך נתנו חכמים השיעור בה לבד]:
יכין מלכת שלמה
3.
[One who carries] animal hide: as much as is required for making an amulet; Parchment, for writing on it the shortest passage of the tefillin, which is “Sh’ma Yisrael”: Ink, for writing two letters; Eye shadow, for painting one eye.
משנה ד
דֶּבֶק, כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת. זֶפֶת וְגָפְרִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. שַׁעֲוָה, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן. חַרְסִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט. סֻבִּין, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. סִיד, כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפֵי:
ברטנורה השבשבת. הציידין מושיבין נסר קטן בראש הקנה ונותנים עליו דבק והעוף יושב עליו ונדבק בו וצריך לתת עליו דבק הרבה כדי שיהא העוף נדבק בו:[כדי] לעשות בו נקב. קטן. כלי שמשימין בו כסף חי וסותם פיו בזפת או בגפרית ועושה בסתימה נקב קטן להוציא ממנו הכסף חי:חרסית. לבינה כתושה:לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:פטפוט. רגל למקום מושב הכור, שמושיבין אותו על כן ובסיס העשוי לכך:סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפין הזהב באש של סובין. פירוש אחר שרגילים לתת סובין על פי הכור כשמתיכים הזהב:לסוד קטנה שבבנות. בנות שהגיעו לפירקן ולא בא להן האורח, בנות עניים טופלות אותן בסיד והאורח ממהר לבא ומשיר נמי את השער, ובנות עשירים טופלות בסולת, ובנות מלכים בשמן זית שלא הביא שליש:כלכול. הצדעין, וסדין אותן בסיד להשכיב את השער:אנדיפי. למטה מן הצדעין מעט, שקורין בת צדעה. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי נחמיה:
תוסופות יום טוב שעוה כדי ליתן ע"פ נקב קטן. ובברייתא [תנא] של יין ופרש"י למעוטי שמן ודבש שהיין זב דרך נקב קטן יותר משמן ודבש ע"כ. והכי מפורש במ"ב פ"ג דמסכת מכשירין דשמן עב מיין. וצ"ע במשנה ב' פ"ג דמסכת כלים דמפ' [הר"ב] שהשמן דק מהיין וע"ש: [* חרסית. פירש הר"ב לבינה כתושה. ועיין מה שכתבתי בסוף פ"ו דחולין]: לסוד. פירש הר"ב בנות עניים טופלות. פירש רש"י מושחות:
יכין מלכת שלמה
4.
Paste, for putting on the top of a lime twig. Pitch and sulfur, for making a small hole. Wax, for putting over a small hole. Clay, for making a hole in a gold refiner’s pot. Rabbi Judah says: for making a [tripod’s] leg. Bran, for putting on the mouth of a gold refiner’s pot. Lime, for smearing the smallest of girls. Rabbi Judah says: enough to take off the hair on the temples. Rabbi Nehemiah says: enough to take the hair of the forehead.
משנה ה
אֲדָמָה, כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת. זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵשָׁא. חֹל הַגַּס, כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד. קָנֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס. וְאִם הָיָה עָב אוֹ מְרֻסָּס, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָּס:
ברטנורה אדמה. טיט אדום:מרצופין. שקין גדולות שנושאין בהם פרקמטיא בספינות, וחותמין אותם כדרך שחותמים האגרות. ושיעוריה דרבנן זוטר מדר״ע. והלכה כחכמים:כדי לזבל כרישא. כרתי. ושעוריה זוטר מקלח של כרוב. והלכה כחכמים:מלא כף סיד. כף של סיידין:כדי לעשות קולמוס. המגיע לקשרין של אמצע אצבעותיו:עבה. שאינו ראוי לכתיבה:מרוסס. מרוצץ ושבור:ביצה קלה. ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה שקלה להתבשל יותר משאר ביצים. והשיעור הוא כדי לבשל כגרוגרת ממנה:טרופה. מעורבת בשמן:ונתונה באלפס. שהוחם כבר שהיא ממהרת להתבשל:
תוסופות יום טוב אין פירוש
יכין מלכת שלמה
5.
Red earth, as much as is required for a seal on merchandise bags, the words of Rabbi Akiva. But the sages say: as much as is required for the seal on letters. Manure, or thin sand, as much as is required for fertilizing a cabbage stalk, the words of Rabbi Akiva. But the sages say: for fertilizing one leek plant. Thick sand, as much as is required for putting on a full plaster trowel. Reed, as much as is required for making a pen. But if it is thick or crushed, as much as is required for boiling the lightest of eggs beaten up and placed in a stew pot.
משנה ו
עֶצֶם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְוָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף. זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. צְרוֹר אוֹ אֶבֶן, כְּדֵי לִזְרֹק בְּעוֹף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר, כְּדֵי לִזְרֹק בִּבְהֵמָה:
ברטנורה תרווד. כף:חף. שן משיני המפתח שפותחים בה הדלתות. ואין הלכה כרבי יהודה:כרכר. של אורגין, ומעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בו החוטין:כדי לזרוק בבהמה. דלא טרח אינש למשקל צרור משום עוף להבריחו, דבקלא בעלמא סגי ליה:
תוסופות יום טוב [* חף. פירש הר"ב שן משיני המפתח וכו' ותבניתו כתבתי בפי"א דמסכת כלים משנה ה']: הכרכר. פי' הר"ב ששובט בו וכו' כתבתי פירושו בסוף משנה ב' פרק ז' בס"ד:
יכין מלכת שלמה
6.
Bone, is as much as is required for making a spoon. Rabbi Judah says: enough for making a tooth [of a key] with it; Glass, enough for scraping the end of a shuttle. A pebble or a stone, large enough to throw at a bird; Rabbi Elazar ben Yaakov says: large enough to throw at an animal.
משנה ז
חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר (ישעיה ל), וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִשָּׁם רְאָיָה, וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא (שם):
ברטנורה בין פצים לחבירו. כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין שורות של קורות על הארץ ויש חלל בין זו לזו סומכו תחתיו שלא יתעקם:זכר לדבר. דחשיב חרס בחתיית האור:לחשוף. לדלות:מגבא. גומא קטנה שהמים נקבצים בה, אלמא חשיב חרס נמי בקבלת המים והלכה כרבי יוסי:
תוסופות יום טוב בין פצים לחבירו. פי' הר"ב כשמסדרין פצימין וקורות וכו'. נראה מלשונו דפצימין כעין קורות ועמודים. ולשון רש"י כשעושין פצימין ומסדרין אותן עמודים וקורות וכ"כ בפ"ה בביצה דף ל"ט פצים כמו פצימי פתחים פצימי חלונות הקבועים בחומה והן של עץ וסודרין אותם וכו' והוא כדעת בעל הערוך שמפ' שם הלחי והמזוזה פצימ' בלישנא דרבנן (ירמיהו ל״ו:כ״ג) ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה תרגומו תלת פצים. והרמב"ם כ' פצים חצי לבינה. [* כשיש חלל בין חצאי לבינה וימלאו אותו חלל בחרסית ואבנים דקים ע"כ וכ"כ במ"ד פי"ב דנגעים ושם מפרש הר"ב לפצים בענין אחר וע"ש]: א"ל ר"י משם ראיה וכו'. ור"מ ס"ל דה"ק קרא דאפילו מידי דלא חשיב לאינשי כמו לחשוף מים מגבא לא לשתכח ליה. גמ': משם ראיה. [* ק"ק שהו"ל משם זכר] עיין משנה ז' פ"ב דסוכה:
יכין מלכת שלמה
7.
A shard, as much as is needed for placing between one board and another, the words of Rabbi Judah. Rabbi Meir says: enough to scoop out the coals with it. Rabbi Yose says: large enough to contain a revi’it. Rabbi Meir said: even though there is no proof of the matter, there is a hint: “So that no shard is left in its breakage to scoop coals from a brazier” (Isaiah 30:1. Rabbi Yose said to him: proof [of my view] is from there [as well]: “Or to take ladle water from a puddle” (ibid).
מועד שבת פרק ח
Moed Shabbos Chapter 8