First Seder Mishnayos Program 7/1/2024
Mishnah
משנה א
הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֵיזֶהוּ הַזִּיז, שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. וְהַגִּזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמָעְלָה. וּבַמָּה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. יָתֵר מִכָּאן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טָפַח:
ברטנורה
הזיז שפניו למטה. כמין לוח יוצא מן הכותל לחוץ וראשו כפוף למטה לארץ לצד הפתח, הלכך מצטרף אהלו עם הפתח ומביא את הטומאה בכל שהוא וחשיב כאילו יש בו פותח טפח, ואם טומאה תחתיו הבית טמא, שרואין ראשו הכפוף למטה כאילו הגיע לארץ, ומביא טומאה שתחתיו לצד הבית:וגיזרה. שפניה למעלה. ראשה כפוף למעלה ואין אוהל שלה מצטרף עם הפתח, הלכך בעיה פותח טפח:וגבלית. מפרש בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:שנים עשר טפחים. דשיעור כל נדבך ארבעה טפחים. ונדבך הוא שורה של בנין אבנים:והעטרות. אבנים סדורות בעיגול בולטות מן הקיר למעלה מן הפתח כעין כיפה לנוי, והיינו עטרה:והפתוחים. שעושים מאבן על הפתח או על החלון לנוי, ופעמים שבולטים מן החלון ומן הפתח טפח או יותר:
תוסופות יום טוב
חזיז מביא את הטומאה כל שהוא. ודבר ברור הוא שאינו מביא. חלא מדבריהם. וכן כל כיוצא בהבאת הטומאה כזו. שאינה באהל טפח הבריא. אינו אלא מדבריהם. הרמב"ם רפי"ז מהלכות טומאת מת:
גבלית. לשון הר"ב מפ' בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן כו'. כך העתיקה הר"ש. וכן הוא בתוס' שלנו ספט"ו אבל הערוך כתב. וז"ל גבלית פירוש אוצר. תניא בתוספתא איזו היא גבלית כל המעוקם מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:
שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכים וכו'. או פחות מכאן. הרמב"ם שם:
יכין
מלכת שלמה
1.
A projection brings uncleanness, whatever width it may be; But a balcony or rounded balcony when they are one handbreadth wide. What is a projection? That [projection] whose surface slopes downwards, And a balcony's surface slopes upwards. In what [circumstances] did they say that a projection brings uncleanness whatever width it may be? With regard to a projection which is three rows of stones, or twelve handbreadths, above the doorway. When higher than that, it brings uncleanness only if it is one handbreadth wide. Cornices and carvings bring uncleanness when they are one handbreadth wide.משנה ב
זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, רוּם אֶצְבָּעַיִם, שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ, כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְלֹאוֹ:
ברטנורה
זיז שעל גבי הפתח וכו׳ הכא מיירי שנסתם הפתח, ומשום הכי בעינן שיהא בזיז פותח טפח. והכי משמע בתוספתא:ושעל גבי החלון רום אצבעיים. כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שיירי המאור, בין חלון ששיעורו מלוא מקדח כגון העושה מאור בתחלה, זיז שעל גבי שניהם בכל שהוא:ורבי יוסי אומר מלואו. חלון ששיעורו רום אצבעיים, זיז שלו שיעורו באצבעיים. וחלון ששיעורו מלוא מקדח זיז שלו נמי משערינן במלוא מקדח. ואין הלכה כר׳ יוסי:
תוסופות יום טוב
זיז שע"ג הפתח כו'. כתב הר"ב הכא מיירי שנסתם וכו' וכ"כ הר"ש ולפ"ז לא שיביא את הטומאה לבית אלא שמביא את הטומא' שתחתיו אל הכלים אשר ג"כ תחתיו וקמ"ל דלא אמרינן דזיז שע"ג הפתח בכל שהוא לכל דבר. אבל הרמב"ם מפרש ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח:
יכין
מלכת שלמה
משנה ג
קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִלּוּ גָבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַל יַחְמוֹר זֶה מִן הַזִּיז:
ברטנורה
אפילו גבוה מאה אמה. אע״ג דזיז שיעור גובהו מן הפתח שנים עשר טפחים, בקנה החמירו משום דמיטלטל. ורבי יוחנן בן נורי סבר דאין להחמיר בקנה יותר מן הזיז, ולמעלה משנים עשר טפחים שיעורו בפותח טפח. והלכה כרבי יוחנן בן נורי:
תוסופות יום טוב
רבי יוחנן בן נורי אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כריב"נ. וכ"כ הרמב"ם. והטעם פי' הכ"מ [רפי"ז מהט"מ] דמאחר דמלתא דרבנן היא פסק כמותו דמיקל:
יכין
מלכת שלמה
משנה ד
זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחְתָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר. וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה:
ברטנורה
זיז. שהוא רחב טפח וסובב את כל כותלי הבית מבחוץ, וכנגד הפתח אוכל שלש אצבעות ועל שאר הפתח אין זיז. שאם היה אוכל כנגד הפתח טפח היה הבית טמא לדברי הכל:כלים שתחתיו טמאים. בהא לא פליג רבי יהושע כדפליג בסיפא, לפי שדרך טומאה לצאת:רבי אליעזר מטמא את הבית. כיון דזיז חמור שמטמא בכל שהוא, מביא את הטומאה לבית בשלש אצבעות:וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה. והאכסדרה אוכלת בפתח שלש אצבעות, טומאה בבית, כלים שבאכסדרה טמאים. טומאה באכסדרה, ר׳ אליעזר מטמא הבית, ורבי יהושע מטהר. והלכה כר׳ יהושע:
תוסופות יום טוב
שלש אצבעות. כלומר פחות מטפח. שהטפח ד' אצבעות:
טומאה תחתיו. דוקא בזיז שהוא למעלה מי"ב טפחים. הראב"ד. וכתב הכ"מ. כלומר שאילו לא היה למעלה מי"ב היה מביא את הטומאה בכל שהוא. כמו שנתבאר. ופשוט הוא ע"כ:
אכסדרה. שהיא מקורה. כמו שכתבתי במ"י פרק קמא דסוכה:
יכין
מלכת שלמה
4.
[In the case of] a projection which goes all round the house, occupying space above the doorway to the extent of three fingerbreadths, if there is uncleanness in the house, vessels beneath [the projection] become unclean. If the uncleanness is beneath [the projection]: Rabbi Eliezer declares the house unclean, But Rabbi Joshua declares it clean. A similar [rule applies] to a courtyard surrounded by a portico.משנה ה
שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן אוֹ בֵינֵיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ תַחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר, טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן, טָהוֹר:
ברטנורה
שני זיזין זה על גבי זה. ומכוונים זה כנגד זה:יש בהן פותח טפח. שכל אחד מן הזיזים רחבו טפח על טפח:וביניהן פותח טפח. התחתון גבוה מן הארץ טפח והעליון גבוה מן התחתון טפח:וטומאה תחתיהן. תחת התחתון. כל מה שתחתיו טמא ומה שעל גביו טהור, דחוצץ בפני הטומאה:ביניהן. אם טומאה בין תחתון לעליון כל מה שביניהן טמא, אבל מה שתחת התחתון ושעל העליון, טהור, דחוצצים:על גביהן. על גבי העליון. כנגד הטומאה עד הרקיע, טמא, וכל השאר טהור:היה העליון עודף על התחתון וכו׳ תחתיהן וביניהן טמא. דבין שהטומאה תחת התחתון בין שהטומאה ביניהן, אותו העודף שהעליון יתר על התחתון טפח מערב את הטומאה בכל מקום. אבל מה שעל העליון טהור, דחוצץ:על גביהן. על גבי העליון:היה העליון עודף על התחתון וכו׳ טומאה תחתיהן. תחת התחתון:תחתיהן וביניהן טמא. דאותו עודף מערב את הטומאה ביניהן ומביא את הטומאה למה שתחתיו:ביניהן. אם הטומאה ביניהן או למטה בארץ תחת המותר, דהיינו כנגד העודף ולא תחת התחתון:רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא. דאע״ג דליכא טפח בעודף מביא את הטומאה לתחת התחתון, הואיל ועודף עליו:ביניהן ותחת המותר טמא. מה שבין שני הזיזין ומה שתחתיהן בארץ כנגד המותר, טמא:ותחתיהן טהור. מה שתחת התחתון. דכיון דאין במותר טפח אין הטומאה באה תחת התחתון. והלכה כר׳ יהושע:
תוסופות יום טוב
רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא. פירש הר"ב אע"ג דליכא טפח בעודף כו'. ול' הר"ש דר"א לטעמיה דאמר לעיל טומאה תחת הזיז הבית טמא. אע"פ שאינו אוכל בפותח טפח ע"כ. כלומר. וה"נ מחמיר בשני זיזין זה ע"ג זה. דהא לעיל פי' וביניהן פותח טפח. התחתון גבוה מן הארץ טפח. וא"כ לאו בזיז שע"ג הפתח מיירי. אלא אם כן נפרש גבוה מן הארץ פותח טפח לאו דוקא. דגבוה הרבה שהרי ע"ג הפתח הוא. אלא דכדי להוציא מטומאה רצוצה. קאמר פותח טפח דבהכי סגי. אבל מפירושו דריש מתני' דלקמן אין נראה כן. ולהרמב"ם ניחא דמיירי בזיז שע"ג הפתח. שכך מפרש בהדיא בסוף מתניתין דלקמן. כמו שאעתיק בסמוך:
יכין
מלכת שלמה
5.
[With regard to] two projections, one [directly] above the other, each having a width of one handbreadth and a space of one handbreadth between them: If there is uncleanness beneath them, what is beneath them becomes unclean; If it is between them, what is between them becomes unclean; Above them, everything directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to the extent of one handbreadth: If there is uncleanness beneath or between them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is above them, what is directly [above] to the sky becomes unclean. If the upper [projection] overlapped the lower to an extent of less than a handbreadth: If there is uncleanness beneath them, what is beneath and between them becomes unclean; If it is between them or beneath the overlapping [part]: Rabbi Eliezer says: what is beneath them and between them becomes unclean. Rabbi Joshua says: what is between them and beneath the overlapping [part] becomes unclean, but what is beneath [the lower one] remains clean.משנה ו
יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא. בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא:
ברטנורה
ואין ביניהם פותח טפח. שאין התחתון גבוה מן הארץ טפח ואין העליון גבוה מן התחתון טפח:ביניהן ותחתיהן טמא. דאין התחתון חוצץ, כיון דאין תחתיו פותח טפח ולא על גביו פותח טפח, והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון, וחוצץ למה שעל גביו, כיון דעליון גבוה מן הארץ טפח:כנגדו עד הרקיע טמא. ומה שתחתיו טהור. דאע״ג דאין גבוה מחבירו טפח, הרי גבוה מן הארץ טפח וחוצץ:
תוסופות יום טוב
טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא. נ"א. וכן היא גירסת הר"ב. ומ"ש הר"ב ולא ע"ג פותח טפח. כלומר בין התחתון לעליון. ומשום כך בוקעת ויורדת. אבל גי' הספר היא גי' הרמב"ם. וכתב ואשר ראוי שלא תטמא גם כן תחתיהן להיות בתחתון פותח טפח. והוא גבוה מן הארץ גובה רב. לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם. וגם הר"ש כתב ואית דאמרי טומאה תחת התחתון [התחתון] בלבד טמא. טומאה ביניהן או ע"ג העליון. כנגד הטומאה עד לרקיע טמא. ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין. אבל תחת התחתון איכא פותח טפח ע"כ:
יכין
מלכת שלמה
משנה ז
אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טָפַח:
ברטנורה
אין בהן פותח טפח. שהזיזין אין ברחבן טפח, הלכך בין שהטומאה למטה בין שהטומאה למעלה לא חייצי כלל:וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ בפותח טפח. וגבוהות זו מזו טפח, דינן כשני זיזין:
תוסופות יום טוב
אין בהן פותח טפח. פי' הר"ב שהזיזין אין ברחבן טפח. לדברי הר"ש שכתב לעיל במשנה ה דר"א לטעמי' וכו'. כמו שהעתקתי לשונו שם. מתניתין דהכא דלא כוותיה. אלא כרבי יהושע:
וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח. וכן בכל החלוקות השנויות לענין הזיזין:
יכין
מלכת שלמה