First Seder Mishnayos Program 7/1/2024
Mishnah
משנה א
כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין בְּשַׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בְשַׁבָּת. שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן:
ברטנורה
כל הכלים. שיש להן דלתות:ניטלים בשבת ודלתותיהן עמהן. ואע״פ שנתפרקו הדלתות מן הכלים קודם השבת ניטלים בשבת אגב הכלים:ואינן דומין לדלתות הבית. שאפילו נתפרקו בשבת אין ניטלין, לפי שדלתות הבית אינן מן המוכן, כלומר לא נעשו לטלטול:
תוסופות יום טוב
כל הכלים. פי' הר"ב שיש להן דלתות וכן לשון רש"י וטעמא שאלו מלאכתן להיתר הן ואילו בשאר כלים פליגי לקמן. הר"ן:
אע"פ שנתפרקו בשבת. מפרש בגמ' דה"ק אף ע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת. והן הן דברי הר"ב [* ועיין מ"ש בס"ד במ"ה]:
יכין
מלכת שלמה
משנה ב
נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְקֻרְדֹּם לַחְתֹּךְ אֶת הַדְּבֵלָה. מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵפָה, לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג, לָתֵת עָלָיו לְקָטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכָּר, לִתְחֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד, לִטֹּל בּוֹ אֶת הַקּוֹץ, וְשֶׁל סַקָּאִים, לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הַדָּלֶת:
ברטנורה
קורנס. פטיש:הדבלה. לאחר שעשאה עגול היא עבה וקשה וצריכה קרדום לחתכה:מגרה. כעין סכין ארוך ויש בו פגימות הרבה:לגרור בו את הגבינה. לחתכה ולחלקה לחלקים שעל ידי פגימותיו ממהר וחותך הדבר העב:מגריפה. לגרוף בה הגרוגרות מן החבית:רחת. לוח שיש לה בית יד ושתי דפנות וזורין בה את החטה:ומזלג. כלי שיש לו שלש שינים ומהפכים בו את הקש בגורן:כוש. פלך שטוות בו הנשים:כרכר. עץ של אורגים ודומה למחט של סקאין:לתחוב בו. לאכול בו תותים וכל מיני פרי רך:מחט של יד. מחט קטנה שתופרים בה בגדים:ליטול בו את הקוץ. שנכנס בבשרו, שמותר ליטלו בשבת כמו שמותר להפיס מורסא להוציא ממנה ליחה ובלבד שלא יתכוין לעשות לה פה:ושל סקאים. מחט גדול שתופרין בה שקין:לפתוח בו את הדלת. מי שאבדה לו מפתח:
תוסופות יום טוב
לתת עליו לקטן. מזונות. רש"י:
יכין
מלכת שלמה
2.
A man may take a hammer to split nuts, an axe to cut a cake of pressed figs, a saw for sawing cheese, a rake to scoop up dried figs, a winnowing shovel and a pitchfork to place [food] upon it for a child, a reed or a shuttle to stick [food], a small needle to remove a thorn, and a sack [needle] to open a door.משנה ג
קָנֶה שֶׁל זֵיתִים, אִם יֵשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ, מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאִם לָאו, אֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל בְּשַׁבָּת:
ברטנורה
קנה של זיתים. קנה שעשוי לבדוק הזיתים שבמעטן אם נתאסף שמנן בתוכו והגיע להיות ראויין לבית הבד:אם יש קשר בראשו. כעין פקק שבקנה, מקבל טומאה, לפי שעל ידי שהוא פקוק בקשר משתייר בו מן השמן הזב מן הזיתים ובודק בו אם הגיע לעצור והוה ליה בית קבול:ואם לאו. שאין בו קשר אע״פ שהוא חלול אין חללו עשוי לקבל כלום, הילכך הוה ליה פשוטי כלי עץ ואינו מקבל טומאה:בין כך ובין כך ניטל בשבת. דהא כלי הוא ועשוי להפוך בו את הזיתים:
תוסופות יום טוב
ואם לאו וכו'. [* פי' הר"ב אע"פ שהיא חלול] אין חללו עשוי לקבל כלום ומ"מ בודקין בו שמהפכין זיתים לראותן אם נתאסף שמנן בתוכן:
יכין
מלכת שלמה
משנה ד
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין, חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵשָׁה. כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין לְצֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵין נִטָּלִין אֶלָּא לְצֹרֶךְ:
ברטנורה
מסר הגדול. מגרה גדולה שנוסרים בה קורות:ויתד של מחרישה. כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה והנך קפיד עלייהו ומייחד להו מקום דלא חזו למלאכה אחריתי:כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך. ה״ק כל הכלים שמלאכתן להיתר כגון קערות וכוסות ניטלים לצורך גופו ולצורך מקומו של כלי, ושלא לצורך, אפילו שאינו צריך לגופו ולמקומו של כלי אלא לטלטלו מחמה לצל או שלא יגנבוהו הגנבים שרי בכלי שמלאכתו להיתר. וכלי שמלאכתו לאיסור כגון מדוכות ורחיים וכיוצא בהן, לצורך גופו ולצורך מקומו מותר, מחמה לצל או מפני הגנבים אסור:רבי נחמיה אומר אין ניטלים אלא לצורך. מפרש בגמרא לצורך תשמיש המיוחד לו בלבד, ולא לצורך דבר אחר ואפילו לצורך גופו, כגון סכין לחתוך בו בלבד שרי ולא לסמוך בו את הקערה. ואין הלכה כר׳ נחמיה:
תוסופות יום טוב
אין פירוש
יכין
מלכת שלמה
משנה ה
כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, שִׁבְרֵיהֶן נִטָּלִין עִמָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הֶחָבִית. שִׁבְרֵי זְכוּכִית, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפָּךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לִצּוֹק לְתוֹכָן מִקְפָּה. וְשֶׁל זְכוּכִית לִצּוֹק לְתוֹכָן שָׁמֶן:
ברטנורה
מעין מלאכה. איזו מלאכה שתהיה, ואפילו אינה מעין מלאכתן הראשונה:לצוק בתוכן מקפה. עבה, דומיא דעיסה מעורבת במים. ולא פליגי אלא בנשברו בשבת, אבל נשברו מע״ש כ״ע מודים דניטלים אפילו אין עושין מעין מלאכתן הראשונה. ואין הלכה כר״י:
תוסופות יום טוב
רבי יהודה אומר ובלבד שיהו עושין מעין מלאכתן. וכ' הר"ב דל"פ אלא בנשברו בשבת אבל נשברו מע"ש כ"ע מודו דניטלין וכו'. גמ'. ובריש פירקין משמע דכשנתפרקו הדלתות מן הכלי בשבת דשרו יותר לטלטל מנתפרקו בע"ש כתבו שם בתו' דלא דמי דהתם אכתי כלי הוא שעדיין עומד למלאכה ראשונה וראוי להתחבר הכסוי עם הכלי אבל הכא לא חשיב כלי אלא מחמת שעומד למלאכה אחרת הלכך כשנשבר בשבת אסור טפי דהוי נולד:
יכין
מלכת שלמה
5.
All vessels which may be carried on Shabbat, their broken pieces may be carried with them, as long as they can perform something in the nature of work. [Thus]: the fragments of a kneading trough [can be used] to cover the mouth of a barrel, [and] the fragments of glass [can be used] to cover the mouth of a flask. Rabbi Judah says: as long as they can perform something in the nature of their own work; [Thus:] the fragments of a kneading trough, to pour into them a thick mixture; and [the fragments] of a glass, to pour into them oil.משנה ו
הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵרוּיָה, אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת, מְמַלְּאִין בָּהּ. וְאִם לָאו, אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ. זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בְטָפִיחַ, מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת:
ברטנורה
האבן שבקרויה. דלעת יבשה וממלאים בה מים, ומתוך שהיא קלה אינה שואבת אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:אם ממלאין. בקרויה:ואין האבן נופלת. שהדקוה יפה בפי הקרויה הוה כלי:ואם לאו. הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטלים את הקרויה, שנעשית בסיס לאבן שנושאתה:זמורה שהיא קשורה לטפיח. לפך קטן ששואבין בו מים מן הבור או מן המעין ממלאים בו דשויא להך זמורה כלי:
תוסופות יום טוב
[* אם ממלאים בה. פירוש בקרויה ואינה נופלת פי' האבן וכן הוא אומר בפרשת ויצא והאבן הזאת]:
זמורה שהיא קשורה. דשוב לא יבא לתקנה אבל אינה קשורה אף על פי שתקנה מבעו"י ויש עליה תורת כלי לא כדמפרש בגמרא שמא יקטום דשמא למחר תהא לו ארוכה יותר מדאי ויקטמנה ונמצא מתקן כלי:
יכין
מלכת שלמה
משנה ז
פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי, פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ:
ברטנורה
פקק החלון. כגון לוח ומסך או שאר כל דבר שסותמים בו החלון:ותלוי. שאינו נגרר בארץ:ואם לאו אין פוקקין בו. שאם נגרר על גבי קרקע כשהוא שומטו מעל הארץ לסתום בו, מיחזי כמוסיף על הבנין, וסבר רבי אליעזר אין מוסיפין על אהל עראי בשבת:בין כך ובין כך. בין קשור בין אינו קשור פוקקין בו, הואיל והיה מוכן מאתמול לכך, דסברי רבנן מוסיפין על אהל עראי בשבת. והלכה כחכמים:
תוסופות יום טוב
וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין וכו'. פי' הר"ב בין קשור ובין אינו קשור והלכה כחכמים. ועיין בפרק בתרא דעירובין מ"ח וי"א שכ' דבעינן קשור בנגר הנגרר ושם אפרש בס"ד ועיין מה שאכתוב בס"ד במשנה י"ב פרק בתרא דעירובין:
יכין
מלכת שלמה
משנה ח
כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִטָּלִים בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּכִסּוּי קַרְקַע, אֲבָל בְּכִסּוּי הַכֵּלִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָּלִים בְּשַׁבָּת:
ברטנורה
במה דברים אמורים בכסויי קרקעות. בגמרא קאמר דבכסויי כלים כ״ע לא פליגי דשרי אע״ג דלית להו בית אחיזה, ובכסויי קרקעות כגון כסוי של בור ודות כ״ע לא פליגי דאסור אי לית להו בית אחיזה. כי פליגי בכסויי כלים המחוברים לקרקעות, מר סבר כקרקעות דמיין, ומר סבר לאו כקרקעות דמיין. והלכה כחכמים שהמחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:
תוסופות יום טוב
במה דברים אמורים בכיסוי קרקע. פירש הר"ב בכיסויי קרקעות ל"פ דאסור אי לית להו בית אחיזה. פירש"י דהוי כבונה אי לאו דמוכחא בית אחיזה דיליה דלמשקיל והדורי עביד:
יכין
מלכת שלמה