First Seder Mishnayos Program 7/1/2024
Mishnah
משנה א
קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גוֹזָל לָאֲוִיר, אוֹ שֶׁפָּרַח בֵּין הַמֵּתוֹת, אוֹ שֶׁמֵּת אַחַד מֵהֶן, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ, פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ:
ברטנורה
קן סתומה. שלא פירש זו חטאת וזו עולה. ולא מבעיא מפורשת, דפשיטא שאם פרח האחד יקח זוג לשני כיון שהן נפרשים זה מזה וכל אחד שמו עליו. אלא אפילו סתומה שעדיין הם יחד ועומדים להתפרש וסלקא דעתך אמינא שאם פרח האחד ימות השני, קמשמע לן:לבין המתות. לבין קינין שמשפטן שימותו כולם, כגון חטאת שנתערבה בעולה דתנן בהו בפרק קמא ימותו כולם:לבין הקריבות. לבין קינין סתומות העומדות ליקרב:פסול ופוסל אחד כנגדו. לפי שהוא סתם ולא נתפרש אם חטאת אם עולה, לפיכך אינו פוסל אלא אחד כנגדו, כדמפרש ואזיל:
תוסופות יום טוב
קן סתומה. כתב הר"ב ולא מיבעיא מפורשת דפשיטא כו'. כיון שהן נפרשים זה מזה כו'. תו לא סמך זה לזה כלל ופשיטא דאם פרח האחד יקח זוג לשני. כ"כ המפרש. וקצת קשה דלפי זה רישא נקט סתומה בלאו דוקא. ובסיפא פרח לבין הקריבות א"א לפרש אלא דוקא סתומה. והתוס' כתבו קן סתומה ה"ה בקן מפורש הוי דין זה אלא משום דבסיפא קאמר פרח לבין הקריבות כו'. דדוקא פרידה של קן סתומה שפרחה ונתערבה לבין הקריבות. אבל פרידה המפורשת לעולה שפרחה בין שאר קנין אינו יכול להקריבה אלא כמנין עולות [שבקנים] שפרח לשם כדאמרבפ"ק. ע"כ. ושוב מצאתי בפ"ב דנזיר דף י"ב. דמייתי לה התם בגמ' למתניתין דהכא. וקאמר עלה ואלו קן מפורשת אין לו תקנה ופירש"י וכל קן מפורשת שפרח אחד מהן ואינו יודע איזו לחטאת ואיזו לעולה. ואע"ג דפירש כיון דלא הוי תרווייהו קמיה לית בהו היכרא דלא ידע אי האי שני הוי חטאת או עולה. ע"כ. [ועיין בפירש הר"ב דמשנה ד'] אבל התוס' דהתם כתבו וז"ל ומש"ה נקט סתומה דאי מפורשת היה צריך להאריך ולפרש איזהו פרח. העולה או החטאת. ולהכי קיצר בלשונו ואמר דפרח א' מהם ע"כ. נראה מזה דלא גרסי בגמ' להא דאילו קן מפורשת אין לו תקנה. וכמו שצ"ל ג"כ לדבריהם דהכא. וכן לדברי המפרש:
או שפרח בין המתות. להכי קאמר בין חטאות המתות. דאילו נתערבה בין חטאות חיות והנך חטאות דידיה נינהו. מצי למיתב חד מינייהו ועביד לה זוג להא. והא דלא נתערב הוי קרי ליה עולה. גליון שבפירש"י שם פ"ב דנזיר:
יכין
מלכת שלמה
1.
If from an unassigned pair of birds a single pigeon flew into the open air, or flew among birds that had been left to die, or if one [of the pair] died, then he must take a mate for the second one. If it flew among birds that are to be offered up, it becomes invalid and it invalidates another bird as its counterpart [in the pair]; for the pigeon that flew away is invalid and invalidates another bird as its counterpart [in the pair].משנה ב
כֵּיצַד. שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים, פָּרַח מִזּוֹ לָזוֹ, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ. חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתָּיִם:
ברטנורה
פרח. פרידה אחת מזו לזו: פוסל אחד בהליכתו. ממקום שנפרש. ופסול הוא עצמו או אחר במקום שנתערב. דכשפרחה פרידה אחת משני קינין לשני קינין אחרים, הרי שלש פרידות לבד וחמש פרידות לבד, ומשלש פרידות אינו יכול להקריב רק שתים, אחד עולה ואחד חטאת, שאם יעשה שתים מהן עולות נמצא שהוקבע השלישי שנשאר ואותו שפרח לחטאת, ולא יוכל להקריב שוב מחמש פרידות כי אם שתי חטאות, כדין חטאת שנתערבה בחובה דאמרינן בפרק קמא דאין כשר אלא מנין חטאות שבחובה. אי נמי אין להקריב השלישי הנשאר, דחיישינן שמא יקריבו אותו שפרח בחמש פרידות ויעשוהו חטאת, וחבירו שנשאר בשלש פרידות נמי יעשוהו חטאת, ונמצאו שתי חטאות מקן אחד. וכן מן החמש פרידות אינו יכול להקריב רק שתי חטאות ושתי עולות, דכי עביד שלש חטאות או שלש עולות, דלמא עביד להו משני קינין של אשה אחת, ואין דין שני קינין אלא בשתי חטאות ושתי עולות. והיינו דפסול הוא או אחר במקום שנתערב, ופוסל [אחד] כנגדו ממקום שפרח ונפרש משם:חזר פוסל אחד בחזרתו. חזר ופרח אחד מאותם החמש פרידות לתוך אלו השלש, שנמצאו עתה ארבע פרידות מכאן וארבע פרידות מכאן. פוסל אחד בחזרתו ממקום שנפרש ויצא משם, והוא או אחר פסולים במקום שמתערב שם, ואין יכולים להקריב אלא אחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה שבכאן, ואחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה האחרים. דדלמא אותה פרידה שפרחה שנית היא מאותם שני קינין ואינה אותה שנתערבה בה תחילה, ונשארו שם שלש פרידות מן השני קינין ואותה שפרחה שם ראשונה, וכן במקום השני. ואי עביד במקום אחד שתי עולות ואחד חטאת, יהא נקבע אותו שפרח לצד השני לחטאת ולא יוכל להקריב שם רק חטאת אחת, דדילמא כל השלש חטאות שנעשו מכאן ומכאן יהיו משני קינין של אשה אחת, הלכך עושה בכל מקום עולה אחת וחטאת אחת, או שתי עולות וחטאת אחת בצד זה וחטאת אחת בצד, זה או שתי חטאות ועולה בצד זה ובצד השני עולה אחת. ואם חזרו ונתערבו יחד, לעולם לא יהיו להם פחות משני קינין שהם כשרים:
תוסופות יום טוב
פוסל א' בהליכתו. מ"ש הר"ב א"נ אין להקריב השלישי הנשאר דחיישינן שמא יקריבו אותו שפרח בה' פרידות ויעשוהו חטאת כו'. ונמצא שתי חטאות מקן א'. תימה כיון דבסתומות איירינן ולכל אשה שתי קנים נמצאו ב' חטאות הן באלו השתי קנים וכדין הוא שהקריב שתי חטאות ולא שבאו מקן א' אלא משתי קנים. ובהמפרש ליתא להאי א"נ. והקרוב אלי שלא לשבש כל הגירסא ולהגיה שצ"ל ונמצאו ג' חטאות [משני קנין] וה"ק א"נ אם יעשה אחד חטאת ואחד עולה שוב לא יקרב השלישי דחיישינן וכו' ונמצאו ג' חטאות משני קנין. וה"נ מצי לאסבורי בג' עולות ועיין בפי' הר"ב במתניתין דלקמן על פרח מן הששית לחמישית:
שאפילו הן מעורבות אין פחות משנים. שאפילו מעורבות כל השמנה פרידין שבארבעה הקנין יחד אין פחות משנים פי' שני קנין כשרין בהן שתי עולות ושתי חטאות. אבל ג' חטאות או ג' עולות לא מצי עביד דדילמא עביד להו משתי קינין של אשה א' שהן שני חטאות ושני עולות. המפרש:
יכין
מלכת שלמה
2.
How is this so?Two women, this one has two pairs and this one has two pairs, and one bird flies from the [pair of] one to the other [woman's pair], then it disqualifies by its escape one [of the birds from which it flew]. If it returned, it disqualifies yet another by its return. If it flew away again and then returned, and again flew away and returned, no further loss is incurred, since even if they had all become mixed together, not less than two [pairs would still be valid].משנה ג
לָזוֹ אַחַת, לָזוֹ שְׁתַּיִם, לָזוֹ שָׁלשׁ, לָזוֹ אַרְבַּע, לָזוֹ חָמֵשׁ, לָזוֹ שֵׁשׁ, לָזוֹ שֶׁבַע. פָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, לַשְּׁלִישִׁית, לָרְבִיעִית, לַחֲמִישִׁית, לַשִּׁשִּׁית, לַשְּׁבִיעִית, חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁלִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הָרְבִיעִית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ שָׁלשׁ, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ שֵׁשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַחֲמִישִׁית יֶשׁ לָהּ אַחַת, הַשִּׁשִּׁית יֶשׁ לָהּ שְׁתַּיִם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ חָמֵשׁ. פָּרַח וְחָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ, הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם, הַשְּׁבִיעִית יֶשׁ לָהּ אַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְלוּם. וְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם, הֲרֵי כֻלָּם יָמוּתוּ:
ברטנורה
אחת לזו ושתים לזו כו׳ פרח מן הראשונה פרידה אחת לשניה, מיד נפסל אותו יחידי שנשאר בראשונה, דאי יעשנו חטאת יהא נקבע אותו שפרח לעולה ולא יוכל להקריב בשניה ובקינין אחרות שנתערב בהן רק מחציין עולות, כמו עולה שנתערבה בחובה. וכי פרח מן השניה לשלישית, שמא מגופה של השניה פרח, ואותו שפרח מן הראשונה נשאר שם בשניה, ואינו יכול לעשות מן השניה רק שתי פרידות אחת חטאת ואחת עולה, דאי עביד שתי עולות, שמא מן הפרידות של גוף השניה יעשה ואם כן יהיה נקבע אותו שפרח בשלישית לחטאת ולא יוכל לעשות בשלישית רק מחציין חטאות ולא יותר. וכן כי פרח מן השלישית לרביעית, שמא מגופה של שלישית הוה אותו שפרח, ולא נשאר בה רק חמש פרידות ופרידה אחת מן השניה שנתערבה בהן, ואינו יכול לעשות בשלישית רק שתי חטאות ושתי עולות מפני אותו שנתערב ברביעית. וכן כי פרח מן הרביעית לחמישית אין כשר ברביעית אלא שלש חטאות ושלש עולות. וכן מחמישית לששית, יעשה בחמישית ארבע חטאות וארבע עולות. וכן מששית לשביעית אין כשר בששית כי אם חמש חטאות וחמש עולות, דאי עביד שש עולות יהא נקבע אותו שפרח בשביעית לחטאת ולא יוכל לעשות בשביעית כי אם שבע חטאות בלא שום עולות. וכי הדר מן השביעית ופרח אחד בששית, שמא לא הוא אותו שפרח בתחלה מששית, אלא מגופה של שביעית פרח ונפסלו בשביעית שתי פרידות, ואין כשר כי אם שש חטאות ושש עולות, דאי עביד שבע חטאות יהא נקבע אותו שפרח בששית [ובאחרים] לעולה, ולא יוכל להקריב רק עולות מחצי הפרידות, וחציין האחרים פסולים כדין עולה שנתערבה בחובה. וכי פרח מן הששית לחמישית נפסל בחזרה זו עוד קן אחד, ואין כשר בששית כי אם ארבע חטאות וד׳ עולות, דשמא מן הששית פרח מגופה אחת בשביעית ואחת בחמישית בחזרה, ולא נשאר לה כי אם עשר פרידות מגופה, ואי עביד חמש חטאות וחמש עולות דלמא השתי פרידות שפרחו ממנה יהיו קריבים עולות שתיהן ואם כן יעשו בשש קינין שבע עולות, או יהיו עשויין שתיהן חטאות, ואין יכולים לעשות בשש קינין אלא שש עולות ושש חטאות. וכן מחמישית לרביעית. ומרביעית לשלישית. ומשלישית לשניה, אין בשלישית כי אם שתי פרידות אחת חטאת ואחת עולה. ואם תאמר, ולמה הפסידה השלישית שתים, שהרי מאותן שפרחו בשניה בחזרה לא יקריבו, דהא קתני השניה אין לה כלום, והוה לן למימר בשלישית שני קינין ובשניה אין בה כלום, או בשניה קן אחד ובשלישית קן אחד. ויש לומר, כיון דבשאר קינין מרביעי ואילך נפסלו שני קינין אחד בהליכה ואחר בחזרה, גזרינן כמו כן בשלישית. אבל בשביעית לא נפסל כי אם קן אחד, דלא הלך ממנה רק פרידה אחת בחזרה, ואילו בהליכה לא נפסל בה כלום ולא נחסר ממנה דבר:פרח וחזר. לאו אראשונה ושניה קאי, דכיון דאין להם כלום אלא מתים, אם פרח אחד מהם בין שאר קינין ימותו כולם כדתנן בסמוך ואם פרח מבין המתות לכולם כולם ימותו. אלא קאי אשלישית שפרח ממנה לרביעית, ומרביעית לחמישית, ומחמישית לששית, ומששית לשביעית, וחזר משביעית לששית עד השלישית, הרי מן השביעית חסר שתי פרידות, אחת בחזרה ראשונה ואחת בחזרה שניה. ואין כשר בשביעית רק חמש פרידות לעולות וחמש פרידות לחטאות, דאי עביד שש עולות, שמא השתים שהלכו ממנה יהיו קרבין עולות הרי שמונה עולות, ואין בשבע קינין רק שבע עולות. ומן הששית חסר ארבע פרידות, שתים בפריחה וחזרה ראשונה, ושתים בשניה, ונשארו שני קינין כשרים, דאי עביד שלש עולות, שמא ארבע שהלכו ממנה יהיו עולות הרי שבע עולות, ואין בששה קינים רק שש עולות. וכן החמישית אין כשר בה כי אם אחד לעולה ואחד לחטאת. וכמו כן קשיא בכאן כיון דהרביעית אין לה כלום היה יכול להקריב בחמישית שלש עולות ושלש חטאות, דהרי אותן שהלכו ברביעית אינן קריבות, ולפי זה שהחמישית אין לה אלא אחת היה יכול להקריב ברביעית שתי עולות ושתי חטאות. אלא גזרינן בכל פריחה וחזרה שני קינין [גזירה בזו אטר בזו]. וכן כי פרח וחזר פעם שלישית אין להם כלום לבד השביעית שיש לה ארבע, כמו כן גזרינן בכל פריחה וחזרה שני קינין:ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום. פירוש, בפריחה וחזרה שלישית. אלא לעולם יקריבו ממנה חמש קינין. דשלש פרידות פרחו ממנה לכל היותר ונשארו בה רק אחת עשרה פרידות, ויעשה מהם חמש חטאות וחמש עולות, כיון דאף הששית אין לה כלום. והכא לא גזרינן בפריחה זו כמו בשאר קינין, דכיון דאינה מפסדת בפריחה בשום פעם, לא גזרו על החזרה. ואין הלכה כיש אומרים:
תוסופות יום טוב
פרח מן הראשונה לשנייה לשלישית. כתב הר"ב וכי פרח מן השנייה לשלישית כו' ולא יוכל לעשות בשלישית ובקנין אחרות שנתערב בהן כמ"ש בפרח מהראשונה לשנייה אלא שלא חש להאריך בכל פעם:
פרח וחזר כו'. הכא בבבא שלישית צ"ל דלא קאי על הארבעה קנים הראשונים שהרי אין להם כלום כמ"ש הר"ב בבבא שניה:
ויש אומרים השביעית לא הפסידה כלום. כתב הר"ב פירש בפריחה וחזרה שלישית אלא לעולם יקריבו ממנה חמש קנין כו'. אבל אין נראה לפרש לא הפסידה כלום ויקריבו בה שבעה חטאות ושבעה עולות דמצי עביד להו כיון דבקנין אחרים אין בהן כלום [ואותן ג' שנתערבו בה מאחרים ראויין הם להקריב כולם בין עולות בין חטאות שבכל פעם שבא לה אחד היה בא ממקום שראוי להקריב בין עולה בין חטאת]. דאין זה הלשון דהוה ליה למימר נשכרה שביעית בפריחה שלישית שע"י פריחה שלישית הוכשרו כל הקנין שבשביעית. אלא הלשון משמע לא הפסידה כלום בזאת פריחה שלישית. המפרש:
יכין
מלכת שלמה
3.
If one [woman] had one pair, another two, another three, another four, another five, another six and another seven pairs, and one bird flew from the first to the second pair, [and then a bird flew from there] to the third, [and then a bird flew from there] to the fourth, [and from there a bird flew] to the fifth [and from there a bird flew] to the sixth, [and from there a bird flew] to the seventh, and then a bird returns [in the same order as they flew away] it disqualifies at each flight and at each return. The first and second [women] have none left, the third has one pair, the fourth two, the fifth three, the sixth four, and the seventh six pairs. If again [one from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The third and fourth woman have none left, the fifth has one pair, the sixth two pairs, and the seventh woman five pairs. If again one [from each group] flew away and returned [in the same order as above], it disqualifies at each flight and return. The fifth and sixth women have none left, and the seventh has four pairs. But some say that the seventh woman has lost nothing. If [a bird] from those that are left to die escaped to any of all the groups, then all must be left to die.משנה ד
קֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, פָּרַח מִן הַסְּתוּמָה לַמְפֹרֶשֶׁת, יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. חָזַר, אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הַמְפֹרֶשֶׁת רִאשׁוֹן, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ:
ברטנורה
קן סתומה. שלא פירש איזו חטאת ואיזו עולה:וקן מפורשת. שידוע שזו חטאת וזו עולה. והכא מיירי שנתערבו שתי הפרידות יחד אחר שהיו מפורשות והשתא אין ידוע איזו חטאת ואיזו עולה, והכי מוכח בסיפא דקתני או שפרח מן המפורשת ראשון לסתומה ימותו כולם, ואם לא נתערבו פרידות המפורשות זו בזו אמאי ימותו, ואם העולה פרחה, החטאת הנשארת תקרב, וקן הסתומה יקריבו בה עולה אחת מפני העולה שנתערבה בה. אלא מיירי שנתערבו פרידות המפורשות זו בזו, ואם נתערבה פרידה אחת מן הקן הסתומה לתוך המפורשת, יקח זוג לשני ויפריש אחד חטאת ואחד עולה, והשלשה שנתערבו יחד ימותו כולן. חזר אחד מן השלשה שנתערבו ונתערב עם היחידי הנשאר בסתומה, או בתחילת הפריחה נתערב אחד מן המפורשות לסתומה, והיינו ראשון דקאמר, כלומר שבתחילת פריחה הלך אחד ונתערב בסתומה, ימותו כולן, דכיון שפרידות המפורשות נתערבו יחד אינן קרבין עוד, וכי פרח אחד מהן במקום אחר היינו אחד מן המתות שפרח לבין הקריבות, ימותו כולן:
תוסופות יום טוב
יכין
מלכת שלמה
משנה ה
חַטָּאת מִיכָּן וְעוֹלָה מִיכָּן וּסְתוּמָה בָאֶמְצַע, פָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, אֶחָד הֵלָךְ וְאֶחָד הֵלָךְ, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, אֶלָּא יֹאמַר, זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת. וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה. חָזַר לָאֶמְצַע, הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ, אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת, וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת. חָזַר אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין, הֲרֵי כֻלָּן יָמוּתוּ. אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה, וְלֹא בְנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין. כֵּיצַד. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תּוֹר, וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תּוֹר. עוֹלָתָהּ תּוֹר, וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה, תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה, יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וּמֵתָה, לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ:
ברטנורה
חטאת מכאן. פרידה המפורשת לחטאת לצד אחד, ופרידה המפורשת לעולה לצד השני, ושתי פרידות של קן סתומה באמצע:פרח מן האמצע. פרידה אחת לימין ופרידה אחת לשמאל:לא הפסיד כלום. דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת, ואותו שעם העולה יעשה עולה, אבל לא חטאת, דשמא יעשוהו מן העולה המפורשת:חזר לאמצע. חזרו מן הצדדים אחד מכאן ואחד מכאן ונתערבו יחד, אלו ימותו, דחטאת ועולה נתערבו יחד. אבל אותן שנשארו כל אחד לבדו, קריבים כל אחד כדינו:חזר מן האמצעיים לצדדים. הרי חטאות ועולות מעורבים, וימותו כולן:אין מביאים תורים כנגד בני יונה. אלא או שניהם תורים או שניהן בני יונה:תכפול ותביא עולתה בן יונה. כדין החטאת. שהחטאת היא עיקר, בין שהפרישתו תחילה בין שהפרישתו בסוף:הולכין אחר הראשון. ואינה מביאה השני אלא ממין שהפרישה הראשון, בין שהיה הראשון חטאת בין שהיה עולה. והלכה כת״ק:לא יביאו היורשים חטאתה. דהויא חטאת שמתו בעליה. ואי לא מהאי טעמא, מביאים חטאת אע״פ שקרבה עולה תחילה. ואע״ג דבכל מקום חטאת קודמת לעולה, היינו דוקא למצוה אבל לא לעכב:
תוסופות יום טוב
זה שהלך אצל חטאות כו' וזה כו' עולות. וכן הוא בכל הנוסחאות ואף הרמב"ם העתיק כן בחבורו ספ"ט מהלכות פסולי המוקדשים. ואע"ג דברישא תנן חטאת לשון יחיד וכן העתיק שם. מ"מ הא לית לן בה בין שהיא חטאת א' או חטאות רבות ומש"ה לא קפיד. אבל הר"ב והמפרש נסבי בסיפא נמי חטאת:
[*לא הפסיד כלום. פי' הר"ב דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת אבל לא עולה דשמא יעשהו מן החטאת המפורשת. והמגיה כן בדברי הר"ב. לא הפסיד]:
*) חזר. לשון הר"ב חזר מן האמצעים לצדדין הרי חטאות ועולות מעורבים וימותו כולן. וכ"כ המפרש. גם הרמב"ם בפירושו ובחבורו והיו יכולין לפרש דכולן ימותו מפני שפרח בהן מבין המתות:
או שפרח מן האמצע לצדדין. הוא שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולם ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכת. הרמב"ם. ובחבורו העתיק לבבא זו. פרח מן האמצעית לצדדין. ולא העתיק חזר. אבל להר"ב והמפרש נראה דלא גרסי לבבא דאו שפרח כו':
תכפול ותביא עולתה כו'. פי' הר"ב שהחטאת היא עיקר. לשון הרמב"ם לפי ההכתוב הקדים אותה כמ"ש בעשירי מזבחים ע"כ. ואע"ג דביולדת הקדים הכתוב לעולה כדכתיב (ויקרא י"ב) א' לעולה וא' לחטאת. כבר כתבתי שם במ"ד דלא הקדימו אלא למקראה. ובת"כ פ' תזריע ספ"ד מה ת"ל אחד לעולה ואחד לחטאת כו' כאן שהיא מביאה עולתה תחלה אינו דין שתביא חטאתה מעין עולתה ת"ל אחד לעולה וא' לחטאת הביאה חטאתה תור וכו' כדתנינן הכא. ויראה לי דהכי דרוש דה"מ למכתב לעולה ולחטאת והוה שמעינן דעולה קודמת כיון דלא נקט חטאת ברישא כמו במקום אחר אלא להכי כתב אחד למדרש בג"ש מא' לחטאת וא' לעולה דגבי טומאת מקדש וקדשיו דהתם כתב והקריב אשר לחטאת ראשונה דה"נ תהא החטאת עיקר לכל דבר חוץ למקראה. ובספר קרבן אהרן מפרש דדייק מאחד אחד דמייתרי אלא דה"ק אחד לעולה ויהי' מהאחד שהוא לחטאת תמיד ע"כ. וראיתי ג"כ בנוסחאות דל"ג כאן שהיא כו' אינו דין כו' אלא ה"ג מנין שאם הביאה כו' שתביא כו':
[*יביאו היורשים עולתה. דשעבודא דאורייתא ומש"ה אפילו לא הפרישתו מחיים. פ"ק דקדושין דף י"ג. ופסק כן הרמב"ם ספ"א מהלכות מחוסרי כפרה ע"ש. וגם עיין מ"ש בפ"ה דערכין משנה ב' ד"ה יתנו]:
יכין
מלכת שלמה