Halacha

הלכה א
כֵּיצַד מְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים. אַחַר שֶׁקּוֹבְרִין אֶת הַמֵּת מִתְקַבְּצִין הָאֲבֵלִים וְעוֹמְדִין בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְכָל הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת עוֹמְדִין סָבִיב לָהֶן שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה. וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן:
כסף משנה
1.
How are mourners comforted? After the deceased is buried, the mourners gather together and stand at the side of the cemetery. All of those who attended the funeral stand around them, line after line. A line may not be less than ten and the mourners are not included in the reckoning.

הלכה ב
הָאֲבֵלִים עוֹמְדִין לִשְׂמֹאל הַמְנַחֲמִין וְכָל הַמְנַחֲמִין בָּאִין אֵצֶל הָאֲבֵלִים אֶחָד אֶחָד. וְאוֹמְרִים לָהֶן תְּנֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵיתוֹ. וְכָל יוֹם וְיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת בָּאִין בְּנֵי אָדָם לְנַחֲמוֹ. בֵּין שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת בֵּין שֶׁלֹּא בָּאוּ:
כסף משנה
2.
The mourners stand at the left side of the comforters and the comforters pass by the mourners one by one and tell them: "May you be comforted from heaven."
Afterwards, the mourner goes home. On each of the seven days of mourning, people come to comfort him. Whether new people come or not, the others still comfort him.

הלכה ג
הָאָבֵל מֵסֵב בָּרֹאשׁ. וְאֵין הַמְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ב יג) "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ". וְאֵין רַשָּׁאִין לוֹמַר דָּבָר עַד שֶׁיִּפָּתַח הָאָבֵל אֶת פִּיו תְּחִלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ב יג) "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר" וּכְתִיב (איוב ג א) "אַחֲרֵי כֵן פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ" וְגוֹ' (איוב ד א) "וַיַּעַן אֱלִיפַז". וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ שׁוּב אֵין הַמְנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶצְלוֹ. שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּהוּ יוֹתֵר מִדַּאי:
כסף משנה
3.
The mourner sits at the head of the company. The comforters are permitted to sit only on the ground, as Job 2:13 states: "And they sat with him on the ground." They are not permitted to say anything until the mourner opens his mouth first, as it is written (ibid.): "And no one spoke anything to him." And it states (ibid. 3:1, 4:1): "And then Job held forth.... And Eliphaz responded."
Once the mourner shakes his head, the comforters are no longer permitted to sit with him, so that they do not trouble him overly so.

הלכה ד
מֵת שֶׁאֵין לוֹ אֲבֵלִים לְהִתְנַחֵם. בָּאִים עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת. וּשְׁאָר הָעָם מִתְקַבְּצִין עֲלֵיהֶן. וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה קְבוּעִין בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִתְקַבְּצִין עֲשָׂרָה מִשְּׁאָר הָעָם וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ:
כסף משנה
4.
When a deceased person has no mourners who must be comforted, ten upright men from the community at large come and sit in his place throughout the seven days of mourning. Others gather around them. If there are not ten fixed people who remain throughout the seven days, each day, ten other people are selected and they sit in his place.

הלכה ה
הַכּל חַיָּבִין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נָשִׂיא חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה. וּלְכָל הָעוֹמֵד מִפָּנָיו אוֹמֵר לוֹ שֵׁב חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה שֶׁמַּשְׁמָע יֵשֵׁב בְּאֶבְלוֹ יֵשֵׁב בְּחָלְיוֹ:
כסף משנה
5.
Everyone is obligated to stand in front of a nasi except a mourner and sick person. To all who stand in his presence, he says: "Sit," with the exception of a mourner and sick person, for that would imply: "Remain in your mourning," "Remain in your illness."

הלכה ו
מְכַבְּדִין וּמְרַבְּצִין בְּבֵית הָאָבֵל. וּמְדִיחִין קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל אֵין מְבִיאִין שָׁם לֹא אֶת הַמֻּגְמָר וְלֹא אֶת הַבְּשָׂמִים:
כסף משנה
6.
We sweep and we mop in a mourner's home. We wash plates, cups, pitchers, and bottles, and light lamps. We do not, however, bring incense or spices.

הלכה ז
אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאָבֵל הַמַּאֲכָל שֶׁמַּבְרִין בּוֹ. לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי שַׁעַם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֶלָּא בִּכְלֵי נְסָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וְאֵין מַשְׁקִין בִּזְכוּכִית לְבָנָה אֶלָּא בִּצְבוּעָה. שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין יֵינוֹתֵיהֶן טוֹבוֹת:
כסף משנה
7.
We do not bring the food for the meal of comfort to a mourner's home in silver or cork utensils or the like, but wicker-work baskets of planed willow trees or the like so as not to embarrass a person who lacks means. Similarly, beverages are not poured in clear glasses rather than colored ones so as not to embarrass the poor whose wine is not of a high quality.

הלכה ח
אֵין שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל יֶתֶר עַל עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. שְׁלֹשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה. וּשְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה. וְאַרְבָּעָה לְאַחַר אֲכִילָה. וְלֹא יוֹסִיף שֶׁמָּא יִשְׁתַּכֵּר:
כסף משנה
8.
No one person should drink more than ten cups of wine in the house of a mourner: three before the meal, three during the meal, and four afterwards. One should not drink more lest he become intoxicated.

הלכה ט
אֵין אוֹמְרִין שְׁמוּעָה וְהַגָּדָה בְּבֵית הָאָבֵל אֶלָּא יוֹשְׁבִין דָּוִין. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין בִּפְנֵי הַמֵּת אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁל מֵת. אֲבָל לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּפָנָיו אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אָסוּר:
כסף משנה
9.
We do not relate teachings of Torah law or homiletic insights in the home of a mourner. Instead, we sit in grief. In the presence of the corpse, we speak only of matters related to the corpse. To be involved in Torah study in the presence of a corpse or in a cemetery is forbidden.

הלכה י
אֵין בּוֹכִין עַל הַמֵּת יֶתֶר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים. וְאֵין מַסְפִּידִין יֶתֶר מִשִּׁבְעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַכּל לְפִי חָכְמָתָן. וְאֵין בּוֹכִיִן עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ וּכְתִיב (דברים לד ח) "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה". וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין יֶתֶר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אֵין לָנוּ בְּחָכְמָה גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבַד נִסְפַּד. וְכֵן חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ:
כסף משנה
10.
One should not cry over the deceased for more than three days and one should not eulogize him for more than seven.
When does the above apply? To people at large. With regard to Torah scholars, by contrast, everything depends on their wisdom. In any case, we do not cry over them for more than 30 days, for we have no one greater than Moses our teacher and concerning him, Deutronomy 34:8 states: "The children of Israel cried over Moses... for 30 days and the days of crying in mourning for Moses concluded."
We do not eulogize for more than twelve months, for we have no one of greater wisdom than our holy teacher Rabbeinu Hakodesh, and he was eulogized for only twelve months. Similarly, if a report of a wise man's death reaches us after twelve months, we do not eulogize him.

הלכה יא
אַל יִתְקַשֶּׁה אָדָם עַל מֵתוֹ יֶתֶר מִדַּאי. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כב י) "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ". כְּלוֹמַר יֶתֶר מִדַּאי שֶׁזֶּהוּ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַמְצַעֵר [עַצְמוֹ יוֹתֵר] עַל מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי זֶה טִפֵּשׁ. אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. שְׁלֹשָׁה לִבְכִי. שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד. שְׁלֹשִׁים יוֹם לְתִסְפֹּרֶת וְלִשְׁאָר הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים:
כסף משנה
11.
A person should not become excessively broken hearted because of a person's death, as Jeremiah 22:10 states: "Do not weep for a dead man and do not shake your head because of him." That means not to weep excessively. For death is the pattern of the world. And a person who causes himself grief because of the pattern of the world is a fool.
What should one do? Weep for three days, eulogize for seven, and observe the restrictions on cutting one's hair and the other five matters for 30 days.

הלכה יב
כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי. אֶלָּא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁמֵּת תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ. כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָּארוֹ. וּמִשְּׁלֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה [כְּאִלּוּ הִיא] מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית. מִכָּאן וְאֵילָךְ [כְּאִלּוּ] עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדּוֹ בַּשּׁוּק. כָּל זֶה לְהָכִין עַצְמוֹ וְיַחְזֹר וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ מִכְלַל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל:
כסף משנה
12.
Whoever does not mourn over his dead in the manner which our Sages commanded is cruel. Instead, one should be fearful, worry, examine his deeds and repent.
If one member of a group dies, the entire group should worry. For the first three days, one should see himself as if a sword is drawn over his neck. From the third day until the seventh, he should consider it as if it is in the corner. From that time onward, as if it is passing before him in the market place. All of this is so that a person should prepare himself and repent and awake from his sleep. Behold it is written Jeremiah 5:3: "You have stricken them, but they have not trembled." Implied is that one should awake and tremble.

שופטים הלכות אבל פרק יג
Shoftim Eivel Chapter 13