Halacha

הלכה א
צָרַעַת בָּתִּים כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין זֶה בְּצַד זֶה. נִמְצָא רֹחב הַנֶּגַע כְּמוֹ מְקוֹם צְמִיחַת שֵׁשׁ שְׂעָרוֹת בַּגּוּף וְאָרְכּוֹ כִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׂעָרוֹת בְּרִבּוּעַ. וְהַפָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה בְּבָתִּים טָהוֹר. וְכָל הַשִּׁעוּרִין הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי:
כסף משנה
1.
Houses with tzara'at blemishes are deemed impure when the blemishes are the length of two grisim. Thus the width of the blemish is approximately the size of a place where six hairs grow on the body and its length is a place for 12 hairs. It must be rectangular. Any blemish on a house smaller than this measure is pure. All of the measures are halachot transmitted to Moses at Sinai.

הלכה ב
שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טֻמְאָה יֵשׁ בְּבָתִּים. מַרְאֶה יְרַקְרַק וַאֲדַמְדַּם וְהַפִּשְׂיוֹן. וְכֻלָּן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה. וּשְׁנֵי הַמַּרְאוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וּפִשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ כָּל שֶׁהוּא וְהָרָחוֹק כִּגְרִיס. אֲבָל הַחוֹזֵר אַחַר הִטּוֹחַ כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין:
כסף משנה
2.
There are three distinguishing marks of impurity for tzara'at in houses: an intense green or intense red appearance and the spreading of the affliction. These are all explicitly mentioned in the Torah.
The two abnormal appearances can be combined with each other. If a blemish spreads to the place immediately adjacent to it, even the slightest spread is considered a sign of impurity. If it spreads to a distant place, the new blemish must be a gris. When a blemish returns after the house is plastered, it must be two grisim.

הלכה ג
אֵין נִגְעֵי בָּתִּים מְטַמְּאִין עַד שֶׁיִּהְיֶה מַרְאֵה הַנֶּגַע שָׁפָל מִן הַקִּיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד לז) "שְׁקַעֲרוּרֹת" שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹקְעִין בַּקִּירוֹת. וּבִשְׁנֵי הַמַּרְאוֹת מַסְגִּירִין אוֹ מַחְלִיטִין וּבְפִשְׂיוֹן נוֹתְצִין. וְאִם פָּשָׂה אַחֲרֵי הִטּוֹחַ נוֹתֵץ אֶת כָּל הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
כסף משנה
3.
Blemishes on buildings do not impart impurity until the abnormal appearance is seen below the surface of the wall, as implied by the term shika'rurot, interpreted as meaning "sunk in the walls," used by Leviticus 14:37. A blemish with either of these two appearances causes the building to be isolated or definitively deemed impure. If it increases in size, it should be torn down and if it spread after it was replastered, the entire house must be torn down, as will be explained.

הלכה ד
כְּשֶׁיֵּרָאֶה נֶגַע בַּבַּיִת אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁיּוֹדֵעַ וַדַּאי שֶׁזֶּה נֶגַע לֹא יִגְזֹר וְיֹאמַר נֶגַע נִרְאֶה לִי בַּבַּיִת אֶלָּא אוֹמֵר לַכֹּהֵן (ויקרא יד לה) "כְּנֶגַע נִרְאֶה לִי בַּבַּיִת". (ויקרא יד לו) "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת" אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי קָנִים וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא הַכֹּהֵן וְיִכָּנֵס וְיִרְאֶה הַנֶּגַע:
כסף משנה
4.
When a blemish appears in a house, even a sage who knows that it is definitely a blemish should not definitively say: "A blemish appeared in my house." Instead, he should tell the priest, "It appears that a blemish appeared in my house. The priest will then issue an order to remove everything from the house, even bundles of wood and bundles of reeds. Afterwards, the priest will come and inspect the blemish.

הלכה ה
בַּיִת אָפֵל אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ אֶלָּא אִם אֵין הַנֶּגַע נִרְאֶה בּוֹ טָהוֹר. וְאַחַר שֶׁיִּרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע יֵצֵא וְיַעֲמֹד עַל פֶּתַח הַבַּיִת בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר אוֹ יַחְלִיט אוֹ יִפְטֹר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד לח) "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת" (ויקרא יד לח) "וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת". לֹא שֶׁיַּסְגִּיר וְהוּא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ בַּיִת הַמְנֻגָּע אוֹ תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף אֶלָּא בְּצַד פִּתְחוֹ. וְאִם עָמַד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף אוֹ שֶׁהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִסְגִּיר הֲרֵי זֶה מֻסְגָּר:
כסף משנה
5.
We do not open windows in a closed house to inspect its blemishes. Instead, if a blemish is not visible in its present state, it is pure.
After a priest will inspect a blemish, he should depart and stand at the entrance to the house, near the lintel and either isolate, deem definitively impure, or release the house from the inspection process, as ibid.:38 states: "And the priest shall leave the house, going to its entrance... and he shall isolate the house." He should not isolate a house while he is in his own house, in the blemished house, or under its lintel. Instead, he should stand at the side of its entrance. If he stood under the lintel or went to his own house and isolated a house, it is isolated.

הלכה ו
אֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יֶתֶר וִיהֵא לוֹ אַרְבָּעָה כְּתָלִים וְהוּא בָּנוּי בָּאָרֶץ בַּאֲבָנִים וְעָפָר וְעֵצִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד מה) "אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֶת עֲפָרוֹ". אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ שֶׁהָיָה עָגל אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל שְׁלֹשָׁה כְּתָלִים אוֹ בַּעַל חֲמִשָּׁה אוֹ שֶׁהָיָה בָּנוּי בִּסְפִינָה אוֹ תָּלוּי עַל אַרְבַּע קוֹרוֹת אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. הָיָה בָּנוּי עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים:
כסף משנה
6.
A house is not deemed impure because of a blemish unless it is four cubits by four cubits or more, it has four walls, and it is built on the earth with stones, earth, and wood, for Leviticus 14:45 mentions: "its stones, its wood, and its earth." If, however, it is less than four cubits by four cubits, it is round, triangular, or pentagonal, it was built on a ship or suspended on four beams, it is not susceptible to the impurity stemming from a blemish. If it was built on four pillars, it is susceptible to the impurity stemming from a blemish.

הלכה ז
כַּמָּה אֲבָנִים יִהְיוּ בּוֹ אֵין פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנֶה שְׁתֵּי אֲבָנִים בְּכָל כֹּתֶל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל כֹּתֶל רָאוּי לְנֶגַע שֶׁאֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים עַד שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד מ) "אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנֶּגַע". וְכַמָּה עֵצִים יִהְיוּ בּוֹ כְּדֵי לִתֵּן תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף. וְעָפָר כְּדֵי לָתֵת בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ פָּחוֹת מִשִּׁעוּרִים אֵלּוּ אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים:
כסף משנה
7.
How many stones must be in a house? No less than eight, two stones on each wall so that every wall would be fit to have a blemish. For a house it is not susceptible to the impurity stemming from a blemish unless a blemish the size of two grisim appears on two stones, as indicated by Leviticus 14:40 which mentions: "the stones in which the blemish is located."
How many boards must it contain? Enough to place under the lintel. How much earth? Enough to place between one broken stone and another. If a house contained less than these measures, it is not susceptible to the impurity stemming from a blemish.

הלכה ח
הַלְּבֵנִים וְהַשַּׁיִשׁ אֵינָן חֲשׁוּבִין כַּאֲבָנִים. בַּיִת שֶׁאֶחָד מִצִּדָּיו מְחֻפֶּה בְּשַׁיִשׁ וְאֶחָד בְּסֶלַע וְאֶחָד בִּלְבֵנִים וְאֶחָד בְּעָפָר אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים:
כסף משנה
8.
Neither bricks nor marble are considered as stones in this context. When there is a house that one of its walls is coated with marble, another is made from a boulder, the third, of stones, and the fourth, from earth, it is not susceptible to the impurity stemming from a blemish.

הלכה ט
בַּיִת שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים כַּשִּׁעוּר וְנִרְאָה בּוֹ נֶגַע וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא לוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר טָהוֹר:
כסף משנה
9.
When a house did not have the required measure of stone, wood, and earth and a tzara'at blemish was discovered in it and then additional stones, wood, and earth was brought for it, it is pure.

הלכה י
בַּיִת שֶׁסִּכְּכוֹ בִּזְרָעִים בִּטְּלָן הוֹאִיל וּמְשַׁמְּשִׁין תַּשְׁמִישׁ עֵץ הֲרֵי הֵן כְּעֵץ. וְאִם נִטְמָא הַבַּיִת נִטְמְאוּ עִמּוֹ טֻמְאָה חֲמוּרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
כסף משנה
10.
When plants were used as the covering for a house, they are considered as a permanent part of it. Since they are serving the purpose of wood, they are considered as wood. If the house becomes impure, they contract the severe impurity associated with it, as will be explained.

הלכה יא
יְרוּשָׁלַיִם וְחוּצָה לָאָרֶץ אֵין מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד לד) "בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וּבָתֵּי הָעַכּוּ''ם שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים:
כסף משנה
11.
Houses located in Jerusalem and the Diaspora are not susceptible to the impurity stemming from blemishes, as implied by Leviticus 14:34: "in a house in the land of your ancestral heritage." Jerusalem is thus excluded, because it was not divided among the tribes. The houses of gentiles in Eretz Yisrael are not susceptible to the impurity stemming from blemishes.

הלכה יב
הַלּוֹקֵחַ בָּתִּים מִן הָעַכּוּ''ם יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה:
כסף משנה
12.
When one purchases houses from gentiles, they should be given an initial inspection.

הלכה יג
בַּיִת שֶׁצִּדּוֹ אֶחָד עַכּוּ''ם וְצִדּוֹ אֶחָד יִשְׂרָאֵל צִדּוֹ אֶחָד בָּאָרֶץ וְצִדּוֹ אֶחָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. וּשְׁאָר כָּל הַבָּתִּים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים בֵּין צְבוּעִים בִּידֵי אָדָם בֵּין צְבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם:
כסף משנה
13.
When a gentile lives on one side of a house and a Jew on the other side or one side of a house was in Eretz Yisrael and the other in the Diaspora, it is not susceptible to the impurity stemming from blemishes. All other buildings in Eretz Yisrael are susceptible to the impurity stemming from blemishes. This applies regardless of whether they were colored naturally or colored because of human activity.

הלכה יד
בֵּית הָאִשָּׁה בֵּית הַשֻּׁתָּפִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דִּירָה לְחַזָּנִין אוֹ לְתַלְמִידִים מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים:
כסף משנה
14.
The house of a woman, a house belonging to partners, a synagogue or a house of study that has a dwelling for attendants or students is susceptible to the impurity stemming from blemishes.

הלכה טו
קִירוֹת הָאֵבוּס וְקִירוֹת הַמְּחִצָּה שֶׁבַּבַּיִת אֵין מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים:
כסף משנה
15.
The walls of a feeding stall and the walls of a partition in a house are not susceptible to the impurity stemming from blemishes.

טהרה הלכות טומאת צרעת פרק יד
Taharah Tumas Tzara’as Chapter 14