Halacha
הלכה א
כָּל הַיָּמִים שֶׁהַזָּב רוֹאֶה בָּהֶן זִיבוֹת הֲרֵי הוּא טָמֵא. וּכְשֶׁיִּפְסֹק הַזִּיבוֹת מוֹנֶה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים כְּזָבָה וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וּבַשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבָּנוֹ אִם הָיָה בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת. וְאִם רָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב אֲפִלּוּ בְּסוֹף יוֹם שְׁבִיעִי אַחַר שֶׁטָּבַל סָתַר הַכּל וּמַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים מֵאַחַר יוֹם רְאִיָּה הָאַחֲרוֹנָה:
כסף משנה
1.
During all the days when a zav experiences zav discharges, he is ritually impure. When the zav discharges cease, he counts seven clean days, like a zavah must, immerses himself on the seventh day, and waits until nightfall. On the eighth day, he brings his sacrifice if he had experienced three discharges.If he experienced a zav discharge even at the end of the seventh day after he immersed himself, he negates his entire counting and must begin to count seven clean days from the day of his last discharge.
הלכה ב
זָב שֶׁרָאָה קֶרִי בְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסְּפִירָה אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא יוֹמוֹ בִּלְבַד וּמַשְׁלִים שִׁבְעָה יָמִים וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹ. כֵּיצַד. רָאָה קֶרִי בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי סוֹפֵר אַחֲרָיו שְׁלֹשָׁה יָמִים וְטוֹבֵל בַּשְּׁלִישִׁי וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹ בָּרְבִיעִי:
כסף משנה
2.
When a zav has a seminal emission during the seven clean days he counts, he only nullifies that day. From the following day onward, he completes the seven days and then brings his sacrifice.What is implied? He had a seminal emission on the fifth day, He counts another three clean days afterwards, immerses himself on the third day and brings his sacrifice on the fourth day.
הלכה ג
זָב שֶׁבָּדַק בְּיוֹם רִאשׁוֹן מִימֵי הַסְּפִירָה וּמָצָא טָהוֹר וְלֹא בָּדַק כָּל שִׁבְעָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בָּדַק וּמָצָא טָהוֹר הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. אֲפִלּוּ בָּדַק בְּיוֹם הַטֻּמְאָה עַצְמָהּ וּמָצָא טָהוֹר וּפָסַק הַזּוֹב וְלֹא בָּדַק לְמָחָר בִּתְחִלַּת יְמֵי הַסְּפִירָה וּבָדַק בַּשְּׁבִיעִי אוֹ בַּשְּׁמִינִי וּמָצָא טָהוֹר עָלוּ לוֹ יְמֵי הַסְּפִירָה וַהֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה:
כסף משנה
3.
When a zav checks himself on the first day of his counting and finds himself pure and does not check himself for the remainder of the seven days until the seventh day when he checks himself and finds himself pure, he may rely on the presumption that he is pure. Even if he checked on the day when he had an impure discharge and saw that he was pure and that the discharge had ended and he did not check himself throughout the seven days, but did check himself on the seventh dayor the eighth day, should he find himself pure, the days of counting are significant and he may rely on the presumption that he is pure.הלכה ד
כָּל רְאִיָּה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי קָרְבָּן. כֵּיצַד. רָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת וְהִפְסִיק יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וַהֲרֵי הוּא מוֹנֶה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים וּבְתוֹךְ הַשִּׁבְעָה רָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב אֵינָהּ מִצְטָרֶפֶת לִשְׁתַּיִם אֶלָּא סוֹתֶרֶת וּמַתְחִיל לִמְנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲפִלּוּ רָאָה בְּתוֹךְ יְמֵי הַסְּפִירָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתָם בְּיוֹם אֶחָד. אֲפִלּוּ רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּסוֹף יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן שֶׁרְאִיּוֹת אֵלּוּ לִסְתִירָה הֵן. רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי מֵבִיא קָרְבָּן שֶׁאֵין רְאִיּוֹת אֵלּוּ סוֹתְרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּזָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. אֲבָל בְּזָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי שֶׁלְּאַחַר שִׁבְעַת יָמִים נְקִיִּים אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת אֵלּוּ אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד עַל הַשָּׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת סוֹתְרוֹת הֲרֵי לֹא יָצָא לִזְמַן שֶׁרָאוּי לְקָרְבָּן וְהַלַּיְלָה מְחֻסַּר זְמַן הוּא לַכּל. חוּץ מִיּוֹלֶדֶת שֶׁהִפִּילָה בְּלֵיל שְׁמוֹנִים וְאֶחָד שֶׁהִיא מְבִיאָה קָרְבָּן שֵׁנִי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְדָבָר זֶה מִפִּי הַקַּבָּלָה:
כסף משנה
4.
Any discharge that causes the counting of the days to be nullified does not bring about an obligation for a sacrifice.What is implied? A man experienced two discharges and then had an interruption for a day or two and thus he began counting his seven clean days. Although he experienced a zav discharge in the midst of the seven days, it is not combined with the previous two. Instead, it nullifies the counting and he must begin to count over again, as we explained.
Moreover, even if he experienced three consecutive discharges in the midst of the counting - even if he experienced them on one day, and even if that was on the conclusion of the seventh day of the seven clean days - he should not bring a sacrifice. For these discharges are considered as nullifying the clean days that were being counted. If he experienced three discharges on the night of the eighth day, he must bring a sacrifice, because these discharges do not nullify the previous counting.
To whom does the above apply? To a zav who has experienced two discharges. A zav who experienced three discharges previously, by contrast, who experiences three discharges on the eighth night after the seven clean days does not bring a second sacrifice because of these three discharges, only one sacrifice for the first three discharges. Although these three discharges do not nullify the clean days that were counted, the man has not entered a time when it is fit for him to bring a sacrifice, since the preceding night is considered as "lacking in time," with regard to all Torah laws, with the exception of a woman after childbirth who miscarried on the night of the eighty-first day. She brings a second sacrifice, as we explained. This concept was communicated by the Oral Tradition.
הלכה ה
רָאָה רְאִיָּה אַחַת בְּלֵיל שְׁמִינִי וּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת בְּיוֹם שְׁמִינִי הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וּמֵבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַל זִיבוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. שֶׁהֲרֵי רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל זָב כְּשִׁכְבַת זֶרַע הִיא חֲשׁוּבָה וְאִם רָאָה אַחֲרֶיהָ שְׁתַּיִם מִצְטָרֶפֶת עִמָּהֶם לְקָרְבָּן. אֲבָל אִם רָאָה שְׁתַּיִם בְּלֵיל שְׁמִינִי וְאַחַת בְּיוֹם שְׁמִינִי אֵין מִצְטָרֶפֶת וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל הַזִּיבָה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה:
כסף משנה
5.
If a man experienced one discharge on the eighth night and two discharges on the eighth day, they are linked together and he is required to bring a sacrifice because of the two latter discharges. The rationale is that a zav's first discharge is considered as a seminal emission. If he experiences two others afterwards, it is combined together with them to obligate him for a sacrifice. If, however, he experienced two discharges on the eighth night and one on the eighth day, they are not linked together and he is not required to bring a second sacrifice because of the latter zav discharges.הלכה ו
הַכּל מִתְטַמְּאִין בְּזִיבָה אֲפִלּוּ קָטָן בֶּן יוֹמוֹ וְהַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים וְחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁמְּבִיאִין עֲלֵיהֶן כַּפָּרָה כְּדֵי לְהַאֲכִילָן בְּקָדָשִׁים וְחַטָּאתָן נֶאֱכֶלֶת שֶׁהֲרֵי הֵן כְּקָטָן שֶׁאֵינוֹ בֶּן דַּעַת. וּסְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה מִתְטַמְּאִין בְּזִיבָה כְּכָל הָאֲנָשִׁים:
כסף משנה
6.
Every male can contract zav impurity, even an infant on the day of his birth, a convert, a servant, a deafmute, and an intellectually and/or emotionally unstable person. It appears to me that atonement is brought for them so that it is possible for them to partake of sacrificial food. Their sin-offering should be eaten, for they are like a child who is not intellectually capable.A person who was castrated or one who is born sexually impotent may contract impurity because of a zav discharge like other men.
הלכה ז
הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה. מִתְטַמְּאִין בְּדָם כְּנָשִׁים וּבְלֹבֶן כַּאֲנָשִׁים וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק. לְפִיכָךְ אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת אוֹ זָבָה שֶׁרָאֲתָה דָּם שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה מְבִיאִין קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. הָיָה מוֹנֶה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים לְלֹבֶן וְרָאָה אֹדֶם אוֹ לְאֹדֶם וְרָאָה לֹבֶן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ סוֹתֵר:
כסף משנה