Halacha

הלכה א
וְאֵלוּ חוֹצְצִין בְּכֵלִים. הַזֶּפֶת וְהַחֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. הַזֶּפֶת שֶׁבַּכּוֹס וְשֶׁבַּצְּלוֹחִית מִתּוֹכָן חוֹצְצִין מֵאֲחוֹרֵיהֶן אֵינָן חוֹצְצִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים מִבֵּית הָאֻמָּן. אֲבָל מִבַּעַל הַבַּיִת בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן חוֹצְצִין. הַזֶּפֶת שֶׁבַּתַּמְחוּי וְשֶׁבַּקְּעָרָה בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן בֵּין מִבַּעַל הַבַּיִת בֵּין מִבֵּית הָאֻמָּן חוֹצְצִין:
כסף משנה
1.
These are the substances that intervene with regard to the immersion of keilim: Pitch, mortar, and the like.
When tar is on a cup or a bottle, it is considered an intervening substance if it is on the inside. If it is on the outside, it is not an intervening substance. When does the above apply? To a k'li in a craftsman's shop. When one belongs to a homeowner, whether the tar is on the inside or on the outside, it is an intervening substance.
When there is tar on a large pot or on a bowl, whether it is on the inside or on the outside, whether it belongs to a homeowner or comes from a craftsman's shop, it is considered as intervening.

הלכה ב
הַמּוֹר וְהַקּוֹמוֹס בֵּין בְּכוֹס בֵּין בִּצְלוֹחִית בֵּין בְּתַמְחוּי וּקְעָרָה בֵּין מִבַּעַל הַבַּיִת בֵּין מִבֵּית הָאֻמָּן בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן חוֹצְצִין. הָיָה זֶפֶת אוֹ חֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הַטַּבְלָא וְעַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל הַדַּרְגָּשׁ אִם הָיוּ נְקִיִּים חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁמַּקְפִּיד עֲלֵיהֶן. וְעַל הַבְּלוּסִין אֵינָן חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן:
כסף משנה
2.
Musk and black earth are considered as intervening substances, whether in a cup, a bottle, a large pot, or a bowl, whether it belongs to a homeowner or comes from a craftsman's shop.
If pitch or mortar and the like are found on a counter-top, on a table, or on a small chair and they are clean, the foreign substances are considered as intervening, because the owner objects to their presence. If the surfaces are dirty, the foreign substances are not considered as intervening, because he does not object to their presence.

הלכה ג
הָיוּ עַל מִטּוֹת בַּעַל הַבַּיִת חוֹצְצִין עַל מִטּוֹת שֶׁל עָנִי אֵינָן חוֹצְצִין. עַל אֻכַּף בַּעַל הַבַּיִת חוֹצֵץ וְעַל זַקָּקִין אֵינוֹ חוֹצֵץ. עַל הַמִּרְדַּעַת מִשְּׁנֵי צְדָדִין חוֹצֵץ:
כסף משנה
3.
If such substances were on the bed of an ordinary homeowner, they are considered intervening. If they were found on the bed of a poor person, they are not considered as intervening. If they were found on the saddle placed on a donkey belonging to an ordinary homeowner, they are considered intervening. If found on the wineskins placed on a donkey, they are not considered as intervening; on both sides of its saddle-blanket, they are considered intervening.

הלכה ד
הָיוּ זֶפֶת אוֹ חֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל בִּגְדֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד חוֹצֵץ מִפְּנֵי שֶׁמַּקְפִּידִין עַל מַלְבּוּשָׁן לִהְיוֹת נָקִי. עַל בִּגְדֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מִשְּׁנֵי צְדָדִין חוֹצֵץ מִצַּד אֶחָד אֵינוֹ חוֹצֵץ:
כסף משנה
4.
If pitch, mortar, or the like were found on the clothes of Torah scholars, even on one side, they are considered as intervening substances, because they are careful to keep their clothes clean. If such substances are found on both sides of the clothes of unlearned people, they are considered as intervening. If they are only on one side, they are not considered as intervening.

הלכה ה
הָיוּ עַל הַמִּטְפָּחוֹת שֶׁל זַפָּתִים וְשֶׁל יוֹצְרִים וְשֶׁל מְפַסְּלֵי אִילָנוֹת אֵינָן חוֹצְצִין:
כסף משנה
5.
If such substances were found on the handkerchiefs of men who work with tar, potters, or tree-pruners, they are not considered intervening substances.

הלכה ו
טַבָּח שֶׁהָיָה דָּם עַל בְּגָדָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד:
כסף משנה
6.
When there is blood on the garments of a butcher, it is not considered as an intervening substance, because he does not object to its presence.

הלכה ז
מוֹכֵר רְבָב שֶׁהָיָה רְבָב עַל בִּגְדוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הָיָה הַטַּבָּח מוֹכֵר רְבָב וְהָיָה עַל בִּגְדוֹ דָּם וּרְבָב הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם חוֹצֵץ מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנַיִם וּמַקְפִּיד אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ שֶׁהֲרֵי מְלַאכְתּוֹ הִיא וְאֵינוֹ מַקְפִּיד:
כסף משנה
7.
When oily substances are found on the garments of one who sells such substances, they are not considered as intervening. Similar laws apply in all analogous situations.
If a butcher also sold oily substances and both blood and oily substances were found on his clothes, there is an unresolved question whether they are considered as intervening, because there are two stains, or whether they are not considered as intervening, since this is his work and hence he does not object to their presence.

הלכה ח
הָיָה הַזֶּפֶת אוֹ הַחֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עַל הַסַּנְדָּל מִתּוֹכוֹ. מִלְּמַעְלָה חוֹצֵץ מִלְּמַטָּה אֵינוֹ חוֹצֵץ. עַל הַסַּפְסָל מִלְּמַעְלָה אוֹ מִן הַצְּדָדִין חוֹצֵץ מִלְּמַטָּה אֵינוֹ חוֹצֵץ:
כסף משנה
8.
If tar, mortar, or the like were present on the inside of a sandal, on its upper surface, it is intervening; on its lower surface, it is not intervening. If they were found on a bench, on the upper surface or on the sides, they are intervening. On the lower surface, they are not intervening.

הלכה ט
לִכְלוּכֵי צוֹאָה שֶׁבַּכִּסֵּא וְשֶׁבַּקַּתֵּדְרָה הַמְכֻבָּשִׁין בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִין אֵינָן חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מַעֲבִירִין אוֹתָן. אֲבָל לִכְלוּכֵי שְׁמָרִים שֶׁבַּכּוֹס וְשֶׁבַּצְּלוֹחִית וְהַמּוֹךְ שֶׁבַּשֵּׁיר וְשֶׁבַּזּוֹג. וְהַטִּיט וְהַבָּצֵק שֶׁעַל יַד הַקּוֹרְדוֹם וְשֶׁעַל יַד הַמַּגְרֵפָה [אֵינָן חוֹצְצִין. הִגְלִידוּ] חוֹצְצִין:
כסף משנה
9.
Spots of filth on a chair and a carriage top that have been laundered, whether in the inside or on the outside, whether below or on the sides, are not intervening, because the water will wash them away. Filth coming from dregs left in a cup and a bottle, cotton on the inside of a necklace or inside a bell, and mud or dough on the handle of a hatchet or a rake are not considered as intervening. Should they harden, they are considered as intervening.

הלכה י
דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בְּזֶפֶת וּבְחֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁאֵינָן חוֹצְצִין בְּכֵלִים מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד הוּא לְפִיכָךְ אִם הָיָה רֹב הַכְּלִי חָפוּי בְּזֶפֶת אוֹ בְּחֵמָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד. אֵין בְּדָבָר זֶה הֶפְרֵשׁ בִּכְלִי מִן הַכֵּלִים אֶלָּא כָּל הַכֵּלִים שָׁוִין בְּדָבָר זֶה:
כסף משנה
10.
It is clear that whenever we have said that tar, mortar, or the like do not intervene for keilim, the rationale is that the owner does not object to their presence. Therefore, if the larger portion of the k'li was covered with tar, mortar, or the like, its immersion is invalid, even though the owner does not object, as we explained. There is no difference in this context regarding any particular type of k'li. Instead, all keilim are the same in this regard.

הלכה יא
כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן חֲלוּלִין שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן. אוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן. אוֹ שֶׁהָיוּ שֶׁל מַתֶּכֶת וְנִשְׁבְּרוּ. לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה:
כסף משנה
11.
Whenever the handles of a k'li are hollow and were inserted into a mikveh upside down, they were inserted in the ordinary manner, but they were not thoroughly washed out, or they were of metal and they were bent out of shape, their immersion is invalid.

הלכה יב
כְּלִי שֶׁהָפַךְ פִּיו לְמַטָּה וְהִטְבִּילוֹ כְּאִלּוּ לֹא טָבַל מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמַּיִם נִכְנָסִין בְּכֻלּוֹ. הָיָה בּוֹ מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם נִכְנָסִין בּוֹ עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ:
כסף משנה
12.
When one turned the opening of a container upside down and immersed it, it is as if it was not immersed, because the water will not enter it entirely. If a utensil has a portion into which water will not enter unless it is tilted to its side, its immersion is not valid until it is tilted to its side.

הלכה יג
כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב בָּאֶמְצַע אֵינוֹ טָהוֹר עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ:
כסף משנה
13.
When a utensil is narrow on either side and wide in the center, it does not regain purity unless one turns it on its side in the water.

הלכה יד
צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיַּטֶּנָּה עַל צִדָּהּ:
כסף משנה
14.
When the rim of the opening of a bottle is turned over, it does not regain purity unless one turns it on its side in the water.

הלכה טו
קַלְמָרִין אֵינָהּ טְהוֹרָה עַד שֶׁיִּקָּבֶנָּה מִצִּדָּהּ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּיִם לָעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּהּ:
כסף משנה
15.
An inkwell does not regain purity until a hole was made at its side so that water can enter its curved portions.

הלכה טז
בְּהֵמָה שֶׁהָיָה הַשֵּׁיר שֶׁעָלֶיהָ רָפוּי וְנִטְמָא מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ:
כסף משנה
16.
When the collar of an animal was loose and it contracted impurity, it can be immersed in its place.

הלכה יז
לֹא יַטְבִּיל אָדָם אֶת הַקֻּמְקוּם בְּפֶחָמִין שֶׁבּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שִׁפְשֵׁף:
כסף משנה
17.
A person should not immerse a kettle with its coals unless he moves the coals with his hands.

הלכה יח
כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין וְהִטְבִּילוֹ כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. הָיָה מָלֵא מַיִם וְהִטְבִּילוֹ הֲרֵי הַמַּיִם וְהַכְּלִי טְהוֹרִין כְּאַחַת מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם יֵשׁ לָהֶן טָהֳרָה בְּמִקְוֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּטֻמְאַת אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. הָיָה הַכְּלִי מָלֵא מֵי רַגְלַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מַיִם. הָיָה בּוֹ מֵי חַטָּאת אִם הָיָה רֹב הַכְּלִי פָּנוּי כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ מֵי מִקְוֶה עַל מֵי חַטָּאת שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְאִם לָאו עֲדַיִן הוּא בְּטֻמְאָתוֹ וּכְאִלּוּ הֵן שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁחוֹצְצִין בֵּין גּוּף הַכְּלִי וּבֵין מֵי הַמִּקְוֶה:
כסף משנה
18.
When a container was filled with liquids and immersed in a mikveh, it is as if it was not immersed. If the container was filled with water and one immersed it in a mikveh, the water and the container regain purity simultaneously. The rationale is that water can be purified in a mikveh, as we explained in Hilchot Tum'at Ochalin.
If there was urine in the container, it is considered as if it were water. The following rules apply to a container holding water mixed with the ashes of the red heifer. If the greater portion of the container was empty, so that the quantity of mikveh water would be greater than that of the water mixed with the ashes of the red heifer, the container is pure. If not, it is impure, as if the water is another liquid that intervenes between the substance of the container and the water of the mikveh.

הלכה יט
כְּלִי שֶׁתּוֹכוֹ טָהוֹר וְגַבּוֹ טָמֵא וְהָיָה מָלֵא יַיִן לָבָן אוֹ חָלָב וְהִטְבִּילוֹ. הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב אִם הָיָה רֹב הַכְּלִי פָּנוּי כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתוֹ מִדִּבְרֵיהֶן. אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ יַיִן אָדֹם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה:
כסף משנה
19.
When the inside of a container was pure, but the outside was impure, it was filled with white wine or milk, and immersed in a mikveh, the ruling depends on which is the greater quantity. If the greater portion of the container was empty so that there would be more water than milk or wine, it is pure. This leniency is granted, because the impurity is of Rabbinic origin. If it contained red wine or other liquids, the immersion is not effective.

הלכה כ
לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם טְמֵאִין וְהָיָה עַל פִּיו טִיט טוֹפֵחַ וְהָיָה הַטִּיט שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם וְהִטְבִּילוֹ טָהוֹר. וְאִם הָיָה טִיט הַיָּוִן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. וְכֵן טַבַּעַת שֶׁנְּתָנָהּ בִּלְבֵנָה שֶׁל טִיט טוֹפֵחַ וְהִטְבִּילָהּ טְהוֹרָה. וְאִם הָיָה טִיט יָוֵן כְּאִלּוּ לֹא טְבָלָהּ:
כסף משנה
20.
The following law applies to a container that is filled with impure water which had its opening closed with moist mud which was extending into the water of the container. If one immersed it, it is pure. If it was closed with thick mud, it is as if it was not immersed.
Similarly, if a ring was placed in a brick of moist mud and immersed, it is pure. If the brick is made from thick mud, it is as if it was not immersed.

הלכה כא
אֵלּוּ שֶׁאֵין צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם בָּהֶן. סְתָם קִשְׁרֵי בִּגְדֵי עֲנִיִּים, וְאִם הִקְפִּיד עֲלֵיהֶן חוֹצְצִין. וְקִשְׁרֵי בִּגְדֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים סְתָמָן חוֹצְצִין, וְאִם אֵינוֹ מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן אֵינָן חוֹצְצִין. וְקִשְׁרֵי נִימֵי הַבְּגָדִים שֶׁנִּקְשְׁרוּ מֵאֲלֵיהֶן. וְחֵבֶט הַסַּנְדָּל. וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁהַקְּצִיצָה דְּבוּקָה עִם הָרְצוּעָה שֶׁבָּהּ וַחֲזָקָה. וּתְפִלָּה שֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. וְאָזְנֵי הַחֵמֶת וְהַתּוּרְמִיל. וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ מִקְּשָׁרִים וּתְפָרִים שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַתִּירָם:
כסף משנה
21.
Water need not penetrate through the following articles for their immersion to be effective:
a) knots in the clothes of poor people as a rule; if they are particular about them, they
are intervening; by contrast, as a rule, knots in the garments of homeowners, intervene;
if they are not particular about them, they do not intervene:
b) knots in the fringes of clothes that became tied unintentionally:
c) the loops of sandals:
d) the head tefilah when its cube is firmly attached to its strand;
e) the arm tefilah when it does not move up and down freely:
f) the handles of a leather drinking pouch or a satchel; and
g) any similar entity that is tied or sewed and will not be untied in the future.

הלכה כב
וְאֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ בָּהֶן הַמַּיִם. הַקְּשָׁרִים שֶׁבְּפִתְחֵי הֶחָלוּק שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לוּלָאוֹת. וְכֵן קִשְׁרֵי לוּלָאוֹת שֶׁבַּכָּתֵף. וְשָׂפָה שֶׁל סָדִין צָרִיךְ לְמַתֵּחַ. וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה בִּרְצוּעָה. וְשֶׁל זְרוֹעַ בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. וּשְׁנָצִים שֶׁל סַנְדָּל. וְקִשְׁרֵי נִימֵי הַבְּגָדִים שֶׁקְּשָׁרָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לְגַלּוֹתָן וּלְמָתְחָן. הַסַּלִּין שֶׁל גַּת וְשֶׁל בַּד אִם הָיוּ חֲזָקִים צָרִיךְ לְחַטֵּט וְאִם הָיוּ רָפִים צָרִיךְ לְנַעֵר. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר צְרִיכִים שֶׁיָּבוֹאוּ בָּהֶן הַמַּיִם:
כסף משנה
22.
Water must be able to penetrate the following articles for their immersion to be effective:
a) the knots in the openings of a cloak which are made like loops;
b) the knots that serve as loops on the shoulder;
c) the border of a sheet that must be extended:
d) the head tefilah when its cube is not attached to its strand:
e) the arm tefilah when it moves up and down freely:
f) the laces of a sandal; and knots in the fringes of clothes that were tied by humans; and
g) any similar entity that will be laid open or extended.
With regard to baskets used in winepresses and olivepresses, if the strands of material that make up the basket are firm, one must scratch out around them. If they are loose, one must shake them out. For their immersion to be effective, water must penetrate into leather pillows and cushions.

הלכה כג
כֶּסֶת עֲגֻלָּה. וְהַכַּדּוּר. וְהָאִמּוּם. וְהַקָּמֵעַ. וְהַתְּפִלָּה. אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם לַחֲלָלָן. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס טוֹבֵל סָתוּם:
כסף משנה
23.
Water does not have to penetrate into the inner space of a round leather cushion, a ball, a mold, an amulet, and tefillin for their immersion to be valid. This is the general principle: Whenever it is not common to remove and insert entities in the inner space of an object, it may be immersed while closed.

הלכה כד
הַמַּטְבִּיל בְּגָדִים הַמְכֻבָּסִין צְרִיכִין שֶׁיִּכָּנְסוּ בָּהֶן הַמַּיִם עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ. הִטְבִּילָן נְגוּבִין עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ וְיָנוּחוּ מִבִּעֲבּוּעָן:
כסף משנה
24.
When one immerses clothes that have been laundered, the water must penetrate through them to the extent that air bubbles arise. If they were immersed while dry, they must remain in the water until air bubbles arise and then cease arising.

הלכה כה
כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן אֲרֻכִּים יוֹתֵר מִכְּדֵי צָרְכָּן וְעָתִיד לְקָצְצָן מַטְבִּילָן עַד מְקוֹם הַמִּדָּה. כֵּיצַד. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָּדוֹל אַרְבָּעָה טְפָחִים וְקָטָן עֲשָׂרָה. מַטְבִּיל מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת עַד מִדָּה זוֹ בִּלְבַד וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:
כסף משנה
25.
Whenever the accessories of a k'li are longer than necessary and one will ultimately cut them off, one may immerse them to the extent necessary.
What is implied? For the chain of a large bucket, the measure is four handbreadths; for a small one, ten handbreadths. It is necessary to immerse only this much of the chain, the remainder is pure.

הלכה כו
כְּלִי טָמֵא שֶׁנָּתַן בְּתוֹכוֹ כֵּלִים אֲחֵרִים וְהִטְבִּיל הַכּל עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁפִּי הַכְּלִי צַר בְּיוֹתֵר שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם נִכְנָסִין לוֹ וּמִתּוֹךְ שֶׁעָלְתָה טְבִילָה לַכְּלִי הַגָּדוֹל עָלְתָה טְבִילָה לַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאִם הִטָּהוּ עַל צִדּוֹ וְהִטְבִּיל לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו רָחָב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. וְכֵן אִם הָיָה הַכְּלִי טָהוֹר וְנָתַן לְתוֹכוֹ כֵּלִים טְמֵאִים וְהִטְבִּילָן לֹא עָלְתָה לָהֶן טְבִילָה עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו רָחָב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִתְרוּמָה. אֲבָל לְקֹדֶשׁ אֵין מַטְבִּילִין כֵּלִים לְתוֹךְ כֵּלִים טְהוֹרִין כְּלָל וַאֲפִלּוּ הָיוּ בְּסַל אוֹ בְּקֻפָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ:
כסף משנה
26.
When one placed other keilim in an impure k'li and immersed them together, the immersion is effective for all of them, even if the opening of the k'li is very narrow. The rationale is that the water is able to enter it and since the immersion is acceptable for the larger k'li, it is also acceptable for the keilim inside of it. If he inclined it on its side and immersed it, the immersion is not acceptable for the keilim inside of it unless the opening is as wide as the mouthpiece of a drinking pouch. Similarly, if the larger k'li is pure and one placed impure keilim and immersed them together, the immersion is not acceptable for the keilim inside of it unless the opening is as wide as the mouthpiece of a drinking pouch.
When does the above apply? With regard to terumah, but with regard to consecrated food, keilim should not be immersed inside pure keilim at all, even if they were in a basket or a storage bin, as explained in its place.

טהרה הלכות מקואות פרק ג
Taharah Mikvaos Chapter 3