Halacha
הלכה א
כּוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת חוֹמָה דְּלָתַיִם וּבָרִיחַ לָעִיר וְלִבְנוֹת לָהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִקְנוֹת סֵפֶר תּוֹרָה וּנְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא בָּהֶן כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִקְרוֹת מִן הַצִּבּוּר:
כסף משנה
1.
The inhabitants of a city may compel each other to participate in the building of a wall, gates, a bolt, to build a synagogue for the inhabitants and to purchase a Torah scroll, and scrolls of the Prophets and Writings, so that any member of the community who desires may read from it.הלכה ב
מִי שֶׁלָּקַח עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כּוֹפִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכוֹפִין בְּנֵי בִּקְעָה זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת בֵּינֵיהֶם חָרִיץ וּבֶן חָרִיץ:
כסף משנה
2.
When a person buys a city in Eretz Yisrael, the court may compel him to purchase a path to the city from all four directions for the sake of the settlement of Eretz Yisrael.People who own fields among a stretch of fields in a valley may compel each other to dig a trench and a smaller trench around the valley.
הלכה ג
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָצֵר בְּעִיר אַחֶרֶת בְּנֵי הָעִיר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ לַחְפֹּר עִמָּהֶם בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וְאַמַּת הַמַּיִם. אֲבָל בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים אֵין מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיָה שָׁרוּי עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ הָעִיר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ עַל הַכּל:
כסף משנה
3.
Although a person owns a courtyard in one city, if he also owns property in another city, the inhabitants of the latter city can compel him to participate in the digging of cisterns, caverns and irrigation ditches. He is not, however, compelled to join in other communal matters. If he dwells together with them in that city, he is compelled to participate in all matters.הלכה ד
כְּשֶׁהֵן גּוֹבִין מֵאַנְשֵׁי הָעִיר לִבְנוֹת הַחוֹמָה גּוֹבִין לְפִי קְרִיבַת הַבָּתִּים מִן הַחוֹמָה כָּל הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה נוֹתֵן יוֹתֵר:
כסף משנה
4.
When a levy is placed upon a city's inhabitants for the construction of the wall, the levy is made according to the proximity of the houses to the wall. Those whose homes are closer to the wall must pay more.הלכה ה
וְכָל הַדָּר בְּעִיר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אוֹ שֶׁקָּנָה בָּהּ בֵּית דִּירָה נוֹתֵן עִם בְּנֵי הָעִיר בְּכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לְתִקּוּן הַחוֹמָה וְהַדְּלָתוֹת וּשְׂכַר הַפָּרָשִׁין הַשּׁוֹמְרִין אֶת הַמְּדִינָה. וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת הָעִיר:
כסף משנה
5.
Whenever a person lives in a city for twelve months or buys a dwelling there, he must contribute together with all the inhabitants of the city for the improvements that must be made - e.g., the walls, the gates, the wages of the soldiers who guard the city and all similar matters that are necessary for the protection of the city.הלכה ו
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמִירַת הָעִיר לוֹקְחִין מִכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר וַאֲפִלּוּ מִן הַיְתוֹמִים חוּץ מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים. שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין שְׁמִירָה שֶׁהַתּוֹרָה שׁוֹמַרְתָּן. אֲבָל לְתִקּוּן הַדְּרָכִים וְהָרְחוֹבוֹת אֲפִלּוּ מִן הַחֲכָמִים. וְאִם כָּל הָעָם יוֹצְאִין וּמְתַקְּנִין בְּעַצְמָן לֹא יֵצְאוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עִמָּהֶן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהִזְדַּלְזֵל לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ:
כסף משנה
6.
Payment for all the things necessary for the protection of a city is collected from all of its inhabitants, even from orphans, with the exception of Torah scholars. For Torah scholars do not require protection; their Torah study protects them. Payment for the improvement of the thoroughfares and the streets, by contrast, is collected even from the scholars.If the people go out and fix the streets themselves, the Torah scholars should not go out to work with them. For it is not the practice of Torah scholars to demean themselves in the presence of common people.
הלכה ז
הָיוּ חוֹפְרִין נָהָר לְהָבִיא בּוֹ מַיִם לַמְּדִינָה גּוֹבִין אַף מִן הַיְתוֹמִים שֶׁזּוֹ זְכוּת לָהֶם כְּדֵי שֶׁיַּשְׁקוּ מִמֶּנּוּ שְׂדוֹתֵיהֶם וְכַרְמֵיהֶם. לְפִיכָךְ אִם אֵרַע לָהֶם דָּבָר שֶׁלֹּא בָּאוּ הַמַּיִם הוֹאִיל וְלֹא נֶהֱנוּ מֵהֶן הַיְתוֹמִים מַחֲזִירִין לָהֶם כָּל מַה שֶּׁנִּלְקַח מֵהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
כסף משנה
7.
If the inhabitants of a city contracted workers to dig a river to bring water to a city, we collect even from orphans. For this is to their benefit, so that their fields and vineyards are watered.Therefore, if it transpired that despite the work, the water did not come, since the orphans did not benefit, everything that was taken from them should be returned to them. Similar laws apply in all analogous situations.
הלכה ח
כּוֹפִין בְּנֵי מָבוֹי זֶה אֶת זֶה שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בֵּינֵיהֶן לֹא חַיָּט וְלֹא בּוּרְסִי וְלֹא אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת. הָיָה שָׁם בַּמָּבוֹי אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי אֻמָּן וְלֹא מִחוּ בּוֹ. אוֹ שֶׁהָיְתָה שָׁם מֶרְחָץ אוֹ חֲנוּת אוֹ רֵחַיִם וּבָא חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה מֶרְחָץ אַחֶרֶת כְּנֶגְדּוֹ אוֹ טָחוֹן אַחֶרֶת. אֵינוֹ יָכוֹל לְמָנְעוֹ וְלוֹמַר לוֹ אַתָּה פּוֹסֵק חַיַּי. וַאֲפִלּוּ הָיָה מִבְּנֵי מָבוֹי אַחֵר אֵינָן יְכוֹלִין לְמָנְעוֹ שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אוֹתָהּ אֻמָּנוּת. אֲבָל גֵּר מִמְּדִינָה אַחֶרֶת שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת חֲנוּת בְּצַד חֲנוּתוֹ שֶׁל זֶה. אוֹ מֶרְחָץ מִצַּד מֶרְחָץ שֶׁל זֶה. יֵשׁ לָהֶן לְמָנְעוֹ. וְאִם הָיָה נוֹתֵן עִמָּהֶם מְנַת הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְמָנְעוֹ:
כסף משנה
8.
The inhabitants of a lane can compel each other to prevent a tailor, a leather craftsman or any other craftsman from opening a business in the lane.If a craftsman lived in the lane, and no protest was lodged against his practice of his craft, or there was a bathhouse, a store or a mill in the lane, and another person came and built another bathhouse opposite it or built another mill, the owner of the first establishment cannot prevent him, claiming: "You are destroying my livelihood. "This applies even if he comes from another lane, for this trade is already practiced in this lane.
If, however, a stranger from another city comes to establish a store next to a person's store, or a bathhouse next to this person's bathhouse, they can prevent him from doing so. If, however, he pays the head-tax of the king together with them, they cannot prevent him from establishing his business.
הלכה ט
רוֹכְלִין הַמַּחְזִירִין בַּעֲיָרוֹת אֵין בְּנֵי הַמְּדִינָה יְכוֹלִין לְעַכְּבָן שֶׁתַּקָּנַת עֶזְרָא הִיא שֶׁיִּהְיוּ מַחֲזִירִין כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּשָׂמִים מְצוּיִין לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵינָן קוֹבְעִין מָקוֹם וְיוֹשְׁבִין בּוֹ אֶלָּא מִדַּעַת בְּנֵי הָעִיר. וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא קוֹבֵעַ מָקוֹם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה:
כסף משנה
9.
When perfume merchants travel from city to city, the inhabitants of a city may not prevent them from selling their wares. For it is one of the ordinances established by Ezra for these merchants to travel in this manner so that perfume will be easily available for Jewish women. They may not, however, establish a fixed place where they sit and sell their wares unless the inhabitants of the city consent. If, however, the merchant is a Torah scholar, he may establish a fixed place wherever he desires.הלכה י
הַסּוֹחֲרִים שֶׁמְּבִיאִין סְחוֹרָתָם לִמְכֹּר בְּתוֹךְ הָעֲיָרוֹת בְּנֵי הָעִיר מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶם. וְאִם מָכְרוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק בִּלְבַד אֵין מוֹנְעִין אוֹתָם. וְהוּא שֶׁיִּמְכְּרוּ בַּשּׁוּק אֲבָל לֹא יְחַזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַשּׁוּק. וְאִם יֵשׁ לָהֶן מִלְוֶה בָּעִיר מוֹכְרִין כְּדֵי פַּרְנָסָתָם אֲפִלּוּ בְּלֹא יוֹם הַשּׁוּק עַד שֶׁיִּפְרְעוּ חוֹבָן וְיֵלְכוּ לָהֶן:
כסף משנה
10.
When merchants bring their wares to sell in cities, the inhabitants of the city may prevent them from doing so. If, however, they would sell their wares only on the market day, they cannot prevent them, provided they sell their wares only in the marketplace. They may not, however, go from door to door selling them, even on the market day.If they have an outstanding loan in the city, they are permitted to sell what is necessary for their livelihood, even on days other than market day, until they repay their loan and move on.
הלכה יא
אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהֵעָשׂוֹת רוֹפֵא אֻמָּן אוֹ גַּרְדִּי אוֹ מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל עַכּוּ''ם בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶם הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בַּחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ לֹא לְרוֹפֵא וְלֹא לְאֻמָּן וְלֹא לְגַרְדִּי וְלֹא לְסוֹפֵר יְהוּדִי שֶׁכּוֹתֵב הַשְּׁטָרוֹת וְלֹא לִמְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל עַכּוּ''ם:
כסף משנה
11.
When one of the inhabitants of a lane that ends in a cul-de-sac desires to open up a profession as a blood letter, a weaver or a teacher of gentile children, the inhabitants of the lane may prevent him, for he increases the number of people coming in and going out of the lane.Similarly, a person who owns a house in a courtyard shared by others may not rent it to a doctor, a blood letter, a weaver, a Jewish scribe who writes legal contracts or a teacher of gentile children.
הלכה יב
חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר יְכוֹלִין הַשְּׁכֵנִים לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִישֹׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין אֶלָּא עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בַּחֲנוּתוֹ וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק. אֲבָל אֵינָן יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִישֹׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ אוֹ מִקּוֹל הָרֵחָיִם שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִיק לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְכֵן יֵשׁ לוֹ לְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְאֵין הַשֻּׁתָּפִין יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִישֹׁן מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן:
כסף משנה
12.
When a store is located in a courtyard, the neighbors can protest, telling the owner: "We cannot sleep because of the noise made by the people going in and out. " Instead, he should perform his work at home and sell it in the marketplace.They may not, however, protest against him and say: "We cannot sleep because of the noise made by your hammer," or "your mill," for he has already established his right to perform these activities.
Similarly, a person may teach Jewish children Torah in his house. The other partners in his lane may not protest against him, saying: "We cannot sleep because of the noise made by the school children."
הלכה יג
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לְפָנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקֶה מִבּוֹרוֹ אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקֶה מִבַּחוּץ. וּשְׁנֵיהֶם עוֹשִׂין פּוֹתַחַת עַל הַבּוֹר. בַּעַל הַבּוֹר כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת מֵימָיו. וּבַעַל חָצֵר מִשּׁוּם חֲשַׁד אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְשָׁם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ:
כסף משנה
13.
When one person owns a cistern within a house belonging to a colleague, he may enter only when it is customary for people to enter, and must depart when it is customary for people to depart. He may not bring his animal through his colleague's home to provide him with water from the cistern. Instead, he should fill up buckets with water and water it outside.They both are entitled to make a lock on the entrance to the cistern: the owner of the cistern to protect his water, and the owner of the home, because of his suspicions concerning his wife, so that she will be able to enter there only when he knows.
הלכה יד
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּנָּה לְפָנִים מִגִּנָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵין מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְשָׂדֶה אַחֶרֶת. וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. הֶחְזִירוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם הֲרֵי זֶה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה. וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים. וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְשָׂדֶה אַחֶרֶת. וְכָל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ לְעַכֵּב עַל חֲבֵרוֹ בִּזְרִיעַת הַדֶּרֶךְ שֶׁנָּתְנוּ מִן הַצַּד:
כסף משנה
14.
When one person owns a garden whose entrance is within a garden belonging to a colleague, he may enter only when it is customary for people to enter, and must depart when it is customary for people to depart. He may not bring merchants through his colleague's garden, nor may he enter it to go to another field. The owner of the outer garden may sow vegetables on the path.If both agree to move the path to the side of the garden, the owner of the inner garden may enter and depart when he desires, and he may bring merchants in. He may not, however, enter it to go to another field, Either of the parties can prevent the other from sowing vegetables in the path that was placed on the side.