Halacha
הלכה א
שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי חַגָּם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר לִקַּח מֵהֶם וְלִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, לִלְווֹת מֵהֶן וּלְהַלְווֹתָם, לִפָּרַע מֵהֶן וְלִפְרֹעַ לָהֶם מִלְוֶּה בִּשְׁטָר אוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן אֲבָל מִלְוֶּה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל עַד יוֹם חַגָּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם חַגָּם בִּלְבַד. עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמָּהֶן בְּאוֹתָן הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּיוֹם חַגָּם עִמָּהֶן הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה:
כסף משנה
1.
It is forbidden to purchase or sell any durable entity to an idolater within three days of one of their holidays. [Similarly, within this period, it is forbidden] to borrow from them, to lend to them, to accept payment from them or to repay them for a loan that is supported by a promissory note or collateral. It is, however, permitted to collect a loan which is supported by a verbal commitment alone, because one is saving one's property from being lost to them.It is permitted to sell them an entity which will not endure - e.g., vegetables, or a cooked dish - until the day of their festival.
When does the above apply? In Eretz Yisrael. In other lands, however, it is forbidden [to engage in such activities] only on the day of their festival itself.
If one transgressed and did business with them during these three days, one may derive benefit from the results of these transactions. When, however, one does business with them on the day of their festival itself, it is forbidden to benefit from the results of these transactions.
הלכה ב
וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ דּוֹרוֹן לְכוּתִי בְּיוֹם אֵידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע לוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְאֵינוֹ עוֹבְדָהּ. וְכֵן כּוּתִי שֶׁשָּׁלַח דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם חַגּוֹ לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם חָשַׁשׁ לְאֵיבָה נוֹטְלוֹ בְּפָנָיו וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בּוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַכּוּתִי אֵינוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ:
כסף משנה
2.
It is forbidden to send a present to a gentile on one of his holidays, unless one knows that he does not acknowledge or worship idols. Similarly, if a gentile sends a present to a Jew on one of [the gentile's] holidays, the Jew should not accept it. If, however, there is the possibility of ill-feeling arising, he should take it from him. Nevertheless, he should not derive any benefit from it until he finds out that the gentile does not acknowledge or worship idols.הלכה ג
הָיָה אֵידָן שֶׁל אוֹתָן עַכּוּ''ם יָמִים הַרְבֵּה שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אוֹ עֲשָׂרָה כָּל אוֹתָן הַיָּמִים כְּיוֹם אֶחָד הֵן וְכֻלָּן אֲסוּרִין עִם ג' יָמִים לִפְנֵיהֶן:
כסף משנה
3.
If the idolaters' festival lasts several days - whether three, four, or ten - all the days [of the festival] are considered as a single day. [Carrying out transactions] on any of these days, or on the three days preceding them, is forbidden.הלכה ד
כְּנַעֲנִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֵם וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם אֵידָם. לְפִיכָךְ אָסוּר לָתֵת וְלָשֵׂאת עִמָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִין עִמָּהֶם בְּכָל אֵידֵיהֶם:
כסף משנה
4.
The Canaanites are idol worshipers, and Sunday is their festival. Accordingly, in Eretz Yisrael, it is forbidden to conduct transactions with them on Thursday and Friday each and every week, and, needless to say, on Sunday itself, when transactions with them are forbidden everywhere.הלכה ה
יוֹם שֶׁמִּתְכַּנְּסִין בּוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ וּמַקְרִיבִין וּמְקַלְּסִים לֵאלֹהֵיהֶם יוֹם חַגָּם הוּא וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר חַגֵּיהֶם אֲבָל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשֶׂה הוּא חַג לְעַצְמוֹ וּמוֹדֶה לְכוֹכָב שֶׁלּוֹ וּמְקַלְּסוֹ בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְיוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ אוֹ בְּלוֹרִיתוֹ וְיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם וְשֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְיוֹם שֶׁעָשָׂה בּוֹ מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. וְכֵן יוֹם שֶׁיָּמוּת לָהֶן בּוֹ מֵת וְיַעֲשׂוּהוּ חַג אוֹתָם הָעוֹשִׂים אֲסוּרִין אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְכָל מִיתָה שֶׁשּׂוֹרְפִין בָּהּ כֵּלִים וּמְקַטְּרִים קְטֹרֶת בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אֵין יוֹם הֶחָג אָסוּר אֶלָּא לְעוֹבְדֶיהָ בִּלְבַד. אֲבָל אוֹתָם שֶׁשְּׂמֵחִים בּוֹ וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי מִנְהָג אוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ אֲבָל הֵם אֵין מוֹדִין בּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן:
כסף משנה
5.
The day on which the idolaters gather together to crown a king and offer sacrifice and praise to their false deities is considered to be one of their holidays, since it is comparable to their other holidays. In contrast, on a day which is celebrated by an individual idolater as a festival on which he gives thanks and praise to the star he [worships] - for example, his birthday, the day on which he shaves his beard or hair, the day on which he returns from a sea-voyage, the day on which he leaves prison, the day on which he makes a [wedding] feast for his son, and the like - it is forbidden [to do business] on that particular day only with that individual man.Similarly, when [it is customary] that the day on which one of them dies is marked with festivities, it is forbidden [to do business] with those individuals on that day. Whenever [a person's] death is marked by the burning of his utensils and the offering of incense, we can assume that idol worship is [involved in the ritual].
The [above] prohibition applies only to those who worship [the false deity]. In contrast, it is permitted to do business with those who join in the celebrations by eating, drinking, and observing it as a matter of custom or in deference to the king.
הלכה ו
דְּבָרִים שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְמִין מִמִּינֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם אָסוּר לִמְכֹּר לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְעוֹלָם. וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ מוֹכְרִין אוֹתָם סְתָם. וְאִם פֵּרֵשׁ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהוּא קוֹנֶה אוֹתָם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ אֶלָּא אִם כֵּן פְּסָלוֹ מִלְּהַקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים:
כסף משנה
6.
Articles which are distinguished by their use [in the worship] of one of the false deities in a particular locale may never be sold to the worshipers of that deity in that locale. Articles which are not characterized by such uniqueness may be sold to them without enquiring [about the purpose for which they will be used].If, however, an idolater specifically states that he is purchasing the article for the sake of idol worship, it is forbidden to sell it to him unless one blemishes it in a manner which disqualifies it for use as an offering to the idol. An animal lacking a limb is not offered as a sacrifice to an idol.
הלכה ז
הָיוּ מְעֹרָבִין דְּבָרִים הַמְיֻחָדִין עִם דְּבָרִים שֶׁאֵין מְיֻחָדִין כְּגוֹן לְבוֹנָה זַכָּה בִּכְלַל לְבוֹנָה שְׁחוֹרָה מוֹכֵר הַכּל סְתָם וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יְלַקֵּט הַזַּכָּה לְבַדָּהּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
כסף משנה
7.
It is permitted to sell articles which are distinguished [by their use in the worship of a false deity] that are mixed together with articles that are not used for such purposes - e.g., pure frankincense with black frankincense - without enquiring [about the purpose for which they will be used]. We do not suspect that [the purchaser] will separate the pure frankincense to use for idol worship. The same applies in other similar situations.הלכה ח
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן יְדֵיהֶן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֵזֶק לָרַבִּים כְּגוֹן דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וּכְלֵי זַיִן וּכְבָלִים וְשַׁלְשְׁלָאוֹת. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן. וְכָל שֶׁאָסוּר לְמָכְרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים אָסוּר לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכֹּר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְכֵן אָסוּר לִמְכֹּר כְּלֵי נֵזֶק לְיִשְׂרָאֵל לִסְטִים:
כסף משנה
8.
Just as it is forbidden to sell idolaters articles that assist them in idol worship, it is forbidden to sell them articles that can cause harm to many people - for example, bears, lions, weapons, fetters, and chains. [Similarly,] it is forbidden to sharpen their weapons.Everything that is forbidden to be sold to idolaters is also forbidden to be sold to a Jew who is suspect that he will sell to idolaters. Similarly, it is forbidden to sell dangerous objects to a Jewish thief.
הלכה ט
הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְנִים בֵּין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְכָרְתוּ לָהֶם בְּרִית מֻתָּר לִמְכֹּר כְּלֵי זַיִן לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְגֵיסוֹתָיו מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם מִלְחָמָה עִם צָרֵי הַמְּדִינָה לְהַצִּילָהּ וְנִמְצְאוּ מְגִנִּים עָלֵינוּ שֶׁהֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִין בְּתוֹכָם. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מֻתָּר לְהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ וְאָסוּר לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מֻתָּר לְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ:
כסף משנה
9.
When the Jews dwell among the idolaters and have established a covenant with them, it is permissible to sell weapons to the servants of the king and his to his soldiers, because they use them to wage war against the enemies of the country and to protect it. Thus, they also protect us, for we dwell among them.It is permitted to walk around a city in which an idol is located. It is, however, forbidden to enter [the city]. If the idol is located outside the city, it is permitted to walk within it.
הלכה י
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת וְנִקְרָה וְהָלַךְ בְּזוֹ מֻתָּר:
כסף משנה
10.
A person who is journeying from one place to another may not pass through a city in which a false deity is located.When does this apply? When this is the only way to his destination. If, however, there is an alternate route to his destination and, by chance, he took [the route which passed through this city], it is permissible.
הלכה יא
אָסוּר לִבְנוֹת עִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִים בָּהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְאִם עָבַר וּבָנָה שְׂכָרוֹ מֻתָּר. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא לְכַתְּחִלָּה הַטְּרַקְלִין אוֹ הֶחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַכִּפָּה:
כסף משנה
11.
It is forbidden to build - [even] together with an idolater - a dome under which an idol is placed. If one transgressed and built such a structure, however, one's wage is permitted. A priori, one may construct the palace or the courtyard where that dome is located.הלכה יב
עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְהָיוּ בָּהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת הַמְעֻטָּרוֹת אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁבִּגְלַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נִתְעַטְּרוּ וְשֶׁאֵינָן מְעֵטָּרוֹת מֻתָּרוֹת בַּהֲנָאָה. חֲנֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אָסוּר לְשָׂכְרָן מִפְּנֵי שֶׁמְּהַנֶּה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים:
כסף משנה
12.
[The following laws apply] when an idol is located within a city and there some shops which are adorned and some which are not: It is forbidden to benefit from those which are adorned or [to use] anything they contain, since we can assume that they were adorned for the sake of idol worship. It is permitted to benefit from those which are not adorned.It is forbidden to do business with a store owned by a false deity, because one offers benefit to the false deity.
הלכה יג
הַמּוֹכֵר בַּיִת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דָּמָיו אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וְיוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. אֲבָל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאָנְסוּ יִשְׂרָאֵל וְגָזְלוּ בֵּיתוֹ וְהֶעֱמִידוּ בּוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דָּמָיו מֻתָּרִין, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם:
כסף משנה
13.
When a person sells his house to an idol, it is forbidden to benefit from the proceeds of the sale. Rather, they must be taken to the Dead Sea. If, however, an idolater steals a Jew's house against his will and places an idol within, it is permitted [to accept whatever] money [he offers]. [The Jew] may compose [a bill of sale] and formalize it in accordance with the civil law procedures.הלכה יד
וַחֲלִילִין שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר לִסְפֹּד בָּהֶן. הוֹלְכִין לְיָרִיד שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בְּגֵיוּתָן וּבָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מֶכֶס אֲבָל הַלּוֹקֵחַ שָׁם מִן הַתַּגָּר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן מֶכֶס וְהַמֶּכֶס לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְנִמְצָא זֶה מְהַנֶּה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. עָבַר וְלָקַח מִן הַתַּגָּר. אִם בְּהֵמָה לָקַח מְנַשֵּׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה. וְאִם כְּסוּת וְכֵלִים לָקַח יֵרָקְבוּ. לָקַח מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח. לָקַח עֶבֶד לֹא מַעֲלִים וְלֹא מוֹרִידִין:
כסף משנה
14.
Flutes belonging to idolaters should not be used in a funeral dirge.One may attend a pagan commercial fair and purchase livestock, gentile servants and maidservants before they convert, houses, fields, and vineyards. One may compose a bill of sale and formalize it in accordance with the civil law procedures, since by doing so one saves [one's property] from them.
When does the above apply? When one buys from a private individual who does not have to pay a tax [to the false deity]. If, however, one buys from a merchant, it is forbidden, for a merchant must pay a tax which must be given to the false deity. Hence, [by making such a purchase], one is giving benefit to a false deity.
[The following laws apply] if one transgressed and purchased [merchandise] from a merchant: If one purchased livestock, one should cut off the animal's hooves from below the anklebone. If one purchased garments or other objects, one should let them rot. If one purchased money or metal utensils, one should bring them to the Dead Sea. If one purchased a servant, one may not help him up [from a pit], nor should one push him into one.
הלכה טו
עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעָשָׂה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ מִשְׁתֶּה אָסוּר לֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּתוֹ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת הַיִּשְׂרָאֵל מִשֶּׁלּוֹ שָׁם אָסוּר הוֹאִיל וּבִמְסִבַּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֲכָלוֹ. וּמֵאֵימָתַי אָסוּר לֶאֱכל אֶצְלוֹ מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה וְכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּלְאַחַר יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְכָל הַהַרְחָקָה הַזֹּאת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה שֶׁל כּוֹכָבִים הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד טו) "וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ" (שמות לד טז) "וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ" וְגוֹ':
כסף משנה
15.
When an idolater makes a [wedding] party for his son or daughter, it is forbidden to benefit from the feast. It is even forbidden for a Jew to eat and drink his own food there, since it is being consumed at a celebration of idolaters.When is it forbidden to eat such an idolater's food? From when he began to prepare for the wedding feast, the entire duration of the wedding feast, and for thirty days afterwards. [Furthermore,] if he makes another celebration because of the wedding even after thirty days have passed, it is forbidden [to participate] until twelve months [have passed].
This stringency was imposed because of idol worship, as [implied by Exodus 34:15-16]: "And he shall call to you and you shall eat from his slaughter, and you shall choose from his daughters for your sons. His daughters will stray after their gods, and they will lead your sons astray after these gods."
הלכה טז
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית עַכּוּ''ם אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר מִשּׁוּם אֵיבָה. וְהַנָּכְרִית עַכּוּ''ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ:
כסף משנה
16.
A Jewish woman should not nurse the child of an idolater, since, by doing so, she raises a son who will be an idolater. She should not serve as a midwife for an idolatrous woman [without charge]. She may, however, do so for a fee, lest strife arise.An idolatrous woman may serve as a midwife for a Jewess and nurse her child. [This must be done] in premises belonging to a Jew, lest the idolatrous woman kill the child.
הלכה יז
הַהוֹלְכִין לְתַרְפּוּת עַכּוּ''ם אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן וְהַבָּאִים מֻתָּרִין וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה שֶׁאִם הָיוּ קְשׁוּרִין שֶׁמָּא דַּעְתָּן לַחֲזֹר. יִשְׂרָאֵל הַהוֹלֵךְ לְתַרְפּוּת עַכּוּ''ם, בַּהֲלִיכָה מֻתָּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ שֶׁמָּא יַחֲזֹר בּוֹ וּבַחֲזִירָה אָסוּר. יִשְׂרָאֵל מוּמָר בֵּין בַּהֲלִיכָה בֵּין בַּחֲזִירָה אָסוּר:
כסף משנה
17.
It is forbidden to trade with [gentiles] on their way to reproachful places of idol worship, but it is permitted to trade with them when they return. This applies when they do not journey in a caravan. If, however, they are traveling in a caravan, they may change their mind and return.If a Jew journeys to a reproachful place of idol worship, one may trade with him on his way, since he may change his mind. On his way back, it is forbidden. [It is forbidden to trade with] an apostate Jew on his way there and on his way back.
הלכה יח
יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלַךְ לְיָרִיד שֶׁל עַכּוּ''ם, בַּחֲזִירָה אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ שֶׁמָּא עַכּוּ''ם מָכַר לָהֶן שָׁם, וּדְמֵי עַכּוּ''ם בְּיַד יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וּבְיַד עַכּוּ''ם מֻתָּרִין בַּהֲנָאָה, וּמִפְּנֵי זֶה נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִם עַכּוּ''ם הַבָּא מִן הַתַּרְפּוּת שֶׁל עַכּוּ''ם וְאֵין נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִם יִשְׂרָאֵל הַבָּא מִן הַתַּרְפּוּת הַהוּא וְלֹא עִם יִשְׂרָאֵל מוּמָר לֹא בַּהֲלִיכָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ:
כסף משנה
18.
When a Jew attends a fair of idol worshipers it is forbidden to trade with him when he returns. Perhaps he sold an idol to them, and it is forbidden to benefit from the proceeds of the sale of idol worship possessed by a Jew.It is, however, permitted to benefit from [the proceeds of the sale of an idol] possessed by an idolater. Therefore, it is permitted to trade with an idolater coming from such a fair, but not with a Jew. It is forbidden to trade with an apostate Jew on his way to and on his way from such a fair.