Halacha
הלכה א
מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן אַחַר חֲצוֹת. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבַד זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ:
כסף משנה
1.
It is a positive commandment to offer the Paschal sacrifice on the fourteenth day of the month of Nisan after midday. This offering is brought only from lambs or goats, a male in its first year. Both men and women are obligated in this mitzvah.הלכה ב
ומִי שֶׁבִּטֵּל מִצְוָה זוֹ בְּזָדוֹן וְעָבַר יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְלֹא הִקְרִיב וְהוּא לֹא טָמֵא וְלֹא בַּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם בִּטְּלָהּ בִּשְׁגָגָה פָּטוּר:
כסף משנה
2.
One who willfully nullifies this mitzvah and allows the fourteenth of Nisan to pass without him offering the Paschal sacrifice despite the fact that he is not impure or not on a distant journey, he is liable for karet. If he neglected the offering of this sacrifice inadvertently, he is exempt.הלכה ג
אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא בַּעֲזָרָה כִּשְׁאָר הַקָּדָשִׁים. אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת לֹא הָיוּ מַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד [ב.] וְכָל הַמַּקְרִיב אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד לוֹקֶה [ג.] שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ה) "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת:
כסף משנה
3.
The Paschal sacrifice may be slaughtered only in the Temple Courtyard like other sacrifices. Even when sacrificing in high places was permitted, the Paschal sacrifice would not be offered on an individual altar. Anyone who offers the Paschal sacrifice on an individual altar is liable for lashes as if he offered it in the market place, as Deuteronomy 16:5 states" "You may not sacrifice the Paschal sacrifice in one of your gates." According to the Oral Tradition, it was taught that this is warning not to slaughter a Paschal sacrifice on an individual altar even during the time when sacrificing on the high places was permitted.הלכה ד
שְׁחִיטַת הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת. וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת פָּסוּל. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאַחַר שֶׁמֵּיטִיבִין אֶת הַנֵּרוֹת מַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת הַפְּסָחִים עַד סוֹף הַיּוֹם. וְאִם שְׁחָטוֹ אַחַר חֲצוֹת קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּשֵׁר וְיִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדַם הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק דַּם הַפֶּסַח אַחֲרָיו. וְאִם נִזְרַק דַּם הַפֶּסַח קֹדֶם דַּם הַתָּמִיד כָּשֵׁר:
כסף משנה
4.
The slaughter of the Paschal sacrifice takes place after midday. It should not be slaughtered until the afternoon daily offering is slaughtered. After the afternoon incense offering is brought and the lamps of the Menorah are kindled, they begin slaughtering the Paschal sacrifices and continue until the end of the day.If one slaughtered the Paschal sacrifice after midday, but before the afternoon daily sacrifice was offered, it is acceptable, but one should stir the blood of the Paschal sacrifice until the blood of the daily offering is cast on the altar. Afterwards, the blood of the Paschal sacrifice should be cast after it. If, however, the blood of the Paschal sacrifice is cast before the blood of the daily offering, it is acceptable.
הלכה ה
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ וְהָיָה לוֹ כְּזַיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) "לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי". שֶׁלֹּא יִזְבַּח הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאֶחָד הַמַּקְטִיר אֶת הָאֵימוּרִין אִם הָיָה בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם אוֹ בִּרְשׁוּת אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאוֹכְלִין פֶּסַח זֶה כְּזַיִת חָמֵץ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר:
כסף משנה
5.
A person who slaughters the Paschal sacrifice at the appropriate time while possessing an olive-sized portion of chametz is liable for lashes, as Exodus 23:18 states: "Do not slaughter sacrificial blood over chametz, i.e., that one should not offer the Paschal sacrifice while chametz continues to exist in his possession.Whether one slaughters, casts the blood on the altar, or offers the organs and fats, if one of these individuals or one of the members of the company partaking of this Paschal sacrifice possessed chametz in his domain at the time it is offered, he is liable for lashes. The sacrifice is, however, acceptable.
הלכה ו
דַּם הַפֶּסַח טָעוּן שְׁפִיכָה כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. וְאַחַר שֶׁשּׁוֹפְכִים דָּמוֹ מַפְשִׁיטִים אוֹתוֹ וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֶת אֵימוּרָיו וּמַקְטִירִין אוֹתָן חֲלָבִין כָּל זֶבַח וְזֶבַח לְבַדּוֹ. וּבַעַל הַזֶּבַח נוֹטֵל פִּסְחוֹ עִם הָעוֹר שֶׁלּוֹ וּמֵבִיא לְבֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם וְצוֹלֵהוּ וְאוֹכֵל לָעֶרֶב:
כסף משנה
6.
The blood of the Paschal sacrifice should be poured out on the base of the altar. After the blood was poured, its belly should be opened up, the fats and organs to be offered on the altar removed. The fats of each Paschal sacrifice should be offered on the pyre individually. The owner of the sacrifice should take his Paschal sacrifice with its hide to his home in Jerusalem.There he roasts it and eats it in the evening.הלכה ז
הַמַּנִּיחַ אֵימוּרִים וְלֹא הִקְטִירָן עַד שֶׁלָּנוּ וְנִפְסְלוּ בְּלִינָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) "לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר". וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר אֵינוֹ לוֹקֶה לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה:
כסף משנה
7.
When one leaves these fats and organs and does not offer them until they remain overnight and thus become disqualified because they remained overnight, he violates a negative commandment, as Exodus 23:18 states: "Do not leave over the festive fats until the morning." Even though he transgresses, he is not liable for lashes, for the prohibition does not involve a deed.הלכה ח
וּמַקְטִירִין חֶלְבֵי פְּסָחִים כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁהֲרֵי חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּחל אֵין מַקְטִירִין חֶלְבֵי חֹל בְּיוֹם טוֹב:
כסף משנה
8.
The fats of the Paschal sacrifice may be offered on the altar's pyre until dawn.When does the above apply? When the fourteenth of Nisan falls on the Sabbath, for fats of sacrifices offered on the Sabbath may be offered on a festival. If, however, the fourteenth fell on a weekday, this leniency is not taken, because we do not offer the fats of sacrifices offered on a weekday on a festival.
הלכה ט
הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ו) "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל". קָהָל. וְעֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל. וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשִׁים בְּנֵי אָדָם בְּכָל כַּת וְכַת:
כסף משנה
9.
The Paschal sacrifice should be offered in three groups, as implied by Exodus 12:6 "And all of the congregation of the community of Israel shall slaughter it." Three collective terms are used "congregation," community," and "Israel." There should be no less than 30 people in each group.הלכה י
הָיוּ הַכּל חֲמִשִּׁים. נִכְנָסִים בַּתְּחִלָּה שְׁלֹשִׁים וְשׁוֹחֲטִין. וְיוֹצְאִים עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה. וְחוֹזְרִין וְיוֹצְאִין עֲשָׂרָה וְנִכְנָסִין עֲשָׂרָה:
כסף משנה
10.
If there were only 50 people who came to slaughter the Paschal sacrifice, thirty enter the Temple Courtyard and slaughter their sacrificial animals. Ten depart and another ten enter. Then ten more depart and another ten enter.הלכה יא
הָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח לְכַתְּחִלָּה [וְאִם שָׁחֲטוּ כָּשֵׁר]. וְאִם שָׁחֲטוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת כָּשֵׁר. כֵּיצַד נִשְׁחָט. נִכְנְסָה הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא הָעֲזָרָה וְנוֹעֲלִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וּמַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחֵיהֶן. וְכָל זְמַן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וּמַקְרִיבִין קוֹרְאִים הַלְּוִיִּים אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ הַהַלֵּל וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה הַכַּת מִלְּהַקְרִיב שׁוֹנִים. וְאִם שָׁנוּ וְלֹא שָׁלְמוּ לְהַקְרִיב מְשַׁלְּשִׁין. וּמֵעוֹלָם לֹא שִׁלְּשׁוּ:
כסף משנה
11.
If there are less than 50 people who seek to offer Paschal sacrifices, the initial preference is not to offer that sacrifice. If, however, it was offered, it is acceptable. If all the Jewish people slaughtered their Paschal sacrifices at one time, it is acceptable.How is the Paschal sacrifice slaughtered? The first group enters the Temple Courtyard until it is full. Its gates are locked and they begin slaughtering their Paschal sacrifices. As long as they are slaughtering and offering the blood, the Levites recite the Hallel. If they completed its recitation before the group completed its sacrifice, the Hallel is repeated. If they completed its repetition before the group completed its sacrifice, the Hallel is recited a third time. There was never a situation where the Hallel was completed a third time.
הלכה יב
עַל כָּל קְרִיאָה וּקְרִיאָה תּוֹקְעִין שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת בַּחֲצוֹצְרוֹת. תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה. הוֹאִיל וְאֵין לוֹ נְסָכִים לִתְקֹעַ בִּשְׁעַת נִסּוּךְ תּוֹקְעִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה:
כסף משנה
12.
For every time the Hallel is read, three blasts are sounded with the trumpets, a tekiah, teruah, and tekiah. Since these sacrifices are not accompanied by libations for the trumpets to be sounded when they are offered, they are sounded when the sacrifices are slaughtered.הלכה יג
הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וּבִידֵיהֶן מִזְרְקֵי כֶּסֶף וּמִזְרְקֵי זָהָב. שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף כֶּסֶף. שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב זָהָב. וְלֹא הָיוּ מְעֹרָבִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נוֹי. וְלֹא הָיוּ לַמִּזְרָקִין שׁוּלַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם:
כסף משנה
13.
The priests stand in lines, holding silver and gold vessels in their hands. One line would all hold silver ones and another, all gold, without them mixing together so that it would be attractive.The vessels did not have flat bottoms so that they would not be placed down and the blood allowed to coagulate.
הלכה יד
שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט וְקִבֵּל הַכֹּהֵן. נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ רַבִּים בַּמִּצְוָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַדָּם אֵצֶל כֹּהֵן הַקָּרוֹב לַמִּזְבֵּחַ. שׁוֹפְכוֹ שְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד וּמְקַבֵּל מִזְרָק אֶחָד מָלֵא וְאַחַר כָּךְ מַחְזִיר אֶת הָרֵיקָן. וְתוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין אֶת כֻּלּוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמְמַחֶה אֶת קְרָבָיו עַד שֶׁמֵּסִיר מֵהֶן הַצּוֹאָה וְהַפֶּרֶשׁ. וּמוֹצִיא אֶת הָאֵימוּרִין וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וּמַקְטִירָן הַכֹּהֵן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. מַסְמְרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין. וְכָל מִי שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִתְלוֹת מַקְלוֹת דַּקִּים וַחֲלָקִים הָיוּ שָׁם מַנִּיחַ עַל כְּתֵפוֹ וְעַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ וְתוֹלֶה וּמַפְשִׁיט:
כסף משנה
14.
A slaughterer slaughters the sacrificial animal and a priest receives its blood, gives it to his colleague, who gives it to his colleague - so that many will be involved in the mitzvah - until the blood reaches the priest near the altar. He should pour it in a single action towards the altar's base. He receives a full vessel and returns the empty one.Afterwards, the sacrificial animal is hung and skinned entirely. Its belly is ripped open and its innards are pressed until the filth and waste are removed from them. The organs and fats to be offered are removed, placed in a vessel, salted, and offered by a priest on the altar.
How is the sacrificial animal hung and skinned? There were iron pegs affixed in the walls and the pillars of the Temple Courtyard. The sacrificial animals were hung and skinned on them. For those who did not find a place to hang his animal, there were thin, smooth rods. One would place the rod on his shoulder and on his friend's shoulder and hang the sacrificial animal on it and skin it.
הלכה טו
שָׁלְמוּ מִלְּהַקְרִיב פּוֹתְחִין דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְיוֹצֵאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה שְׁנִיָּה. יָצָאת שְׁנִיָּה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה רִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. שָׁלְמָה כַּת שְׁלִישִׁית וְיָצָאת רוֹחֲצִים אֶת הָעֲזָרָה:
כסף משנה
15.
After the sacrifice was completed, the gates of the Temple Courtyard are opened. The first group departs and the second group enters. Then the second group departs and the third group enters. The manner in which it was offered the first time was repeated the second time and the third time. When the third group completed its sacrificial service and departed, the Temple Courtyard is washed.הלכה טז
חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּחל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּשַׁבָּת. וְרוֹחֲצִין אֶת הָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ צֹרֶךְ עֲבוֹדָה אִסּוּר שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ הֶתֵּר הוּא:
כסף משנה
16.
If the fourteenth of Nisan fell on the Sabbath, it was offered on the Sabbath in the same way as it was offered during the week. The floor of the Temple Courtyard would be washed, for prohibitions of the category of shvut are not observed in the Temple, even when the matter is not necessary for the Temple service. For the prohibitions of shvut are released entirely in the Temple.הלכה יז
אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מוֹלִיךְ אֶת פִּסְחוֹ לְבֵיתוֹ בְּשַׁבָּת. אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶם וְיוֹשְׁבִין בְּהַר הַבַּיִת. וְהַשְּׁנִיָּה יוֹצְאִין בְּפִסְחֵיהֶן וְיוֹשְׁבִין בַּחֵיל. וְהַשְּׁלִישִׁית עוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן בָּעֲזָרָה. וְשׁוֹהִים הַכּל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהוֹלֵךְ כָּל אֶחָד בְּפִסְחוֹ לְבֵיתוֹ:
כסף משנה
17.
No one would bring their Paschal sacrifices to their homes on the Sabbath. Instead, the first group would depart with their Paschal sacrifices and sit on the Temple Mount. The second group would depart with their Paschal sacrifices and sit on the surrounding rampart. And the third group would stand in their place in the Temple Courtyard. They would all wait until the conclusion of the Sabbath and then everyone would bring their Paschal sacrifice to his home.הלכה יח
שְׁחִיטַת הַפֶּסַח וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי קָבוּעַ לוֹ זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט ב ג) "בְּמוֹעֲדוֹ". אֲבָל הַרְכָּבָתוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם וַחֲתִיכַת יַבָּלָתוֹ בִּכְלִי אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת. וְאִם יָכוֹל לַחְתֹּךְ יַבַּלְתּוֹ בְּיָדוֹ בְּשַׁבָּת חוֹתֵךְ. וְאִם הָיְתָה יְבֵשָׁה חוֹתְכָהּ אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֶׁאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ כְּלָל. וְכֵן צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן לְאַחַר הַשַּׁבָּת:
כסף משנה
18.
The slaughter of the Paschal sacrifice, pouring its blood on the altar, pressing out its innards, and offering its fats supersede the Sabbath prohibitions. For it is impossible to perform these before the Sabbath, because the sacrifice has a fixed time, as implied by Numbers 9:2 which states that the sacrifice must be brought "at its appointed time." Nevertheless, carrying it through the city, bringing it from outside the Sabbath limits, cutting off its wart with a utensil do not supersede the Sabbath prohibitions, because these activities could be performed before the Sabbath. If, however, he could cut it off by hand on the Sabbath, he may. If it was dried up, he may cut it off, even with a utensil, for the prohibitions defined as shvut do not apply in the Temple at all.Similarly, roasting it and washing out its innards do not supersede the Sabbath prohibitions, because these activities can be performed after the Sabbath.
הלכה יט
שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין לֹא יְבִיאֶנָּה בְּשַׁבָּת. אֶלָּא נוֹתְנָהּ בֵּין קַרְנֵי הַכֶּבֶשׂ אוֹ בְּצַמְרוֹ וּמַכִּישׁוֹ עַד שֶׁמְּבִיאוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישׁוֹ שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחַמֵּר בְּשַׁבָּת מְחַמֵּר כִּלְאַחַר יָד הוּא וּמִפְּנֵי הַמִּצְוָה מֻתָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ פִּסְחוֹ עֲדַיִן וְלֹא אָמַר זֶה פֶּסַח אֲבָל אִם הִקְדִּישׁוֹ לֹא יָבִיא סַכִּין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּקָדָשִׁים. וּמִפְּנֵי מָה הִתִּירוּ לְהַקְדִּישׁ פִּסְחוֹ בְּשַׁבָּת הוֹאִיל וְקָבוּעַ לוֹ זְמַן מֻתָּר לְהַקְדִּישׁוֹ בְּשַׁבָּת. וְכֵן מַקְדִּישׁ אָדָם חֲגִיגָתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:
כסף משנה
19.
If one forgot and did not bring a knife, he should not bring it on the Sabbath. Instead, he should place it between the horns of the lamb or in its wool and spur it on until it brings it to the Temple. There he should consecrate it. Although he is having an animal carry a burden for him on the Sabbath, since he is doing this in an abnormal manner and because of the mitzvah, it was permitted.When does this apply? When he has not consecrated his Paschal sacrifice as of yet or said: "This is a Paschal sacrifice." If, however, he consecrated it, he should not have a knife carried upon it, because he is having work performed by a consecrated animal.
Why was a person permitted to consecrate his Paschal sacrifice on the Sabbath? Since the sacrifice has a fixed time, it is permitted to consecrate it on the Sabbath. Similarly, a person may consecrate his festive offering on a festival without any concern.
הלכה כ
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח וְנִמְצָא בַּעַל מוּם אוֹ טְרֵפָה הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט אַחֵר בֵּין בְּחל בֵּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ מֵאָה זֶה אַחַר זֶה שׁוֹחֵט וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּכְשַׁר אֶחָד אוֹ עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ וְיִדָּחֶה לַשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי אָנוּס הוּא:
כסף משנה