א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
דין דבר שיש לו מתירין. ובו ד' סעיפים:כל דבר שיש לו מתירין כגון ביצה שנולדה ביום טוב שראויה למחר אם נתערב' באחרות בין שלימה בין טרופה אינה בטלה אפילו באלף ואפי' ספק אם נולדה בי"ט ונתערבה באחרו' אסורו' ואם נתערבה בשאינה מינה בטלה בס' (טור וש"ד ותשו' הרא"ש ור' ירוחם והגהות ש"ד ורש"ל ורוקח וכנ"ד סמ"ג וסמ"ק בהל' י"ט וכ"כ או"ה כלל כ"ו בשם סמ"ג ות"ח כלל מ"ג ולא כב"ח וסמ"ק סימן רי"ד וכ"מ באגודה ומרדכי ריש ביצה בשם ראבי"ה וכ"כ טא"ח סימן תקי"ג והאגור בשמו והאו"ה כלל כ"ה בשם מרדכי ריש ביצה בשם ראבי"ה ולא כב"ח): הגה מיהו אם לבנו בה מאכל או נתנו בקדרה לתקן הקדרה כגון שמלאוה בתרנגולת אינה בטלה (הגהת ש"ד ובארוך) ועיין בא"ח סימן תקי"ג:
משנה ברורה
1.
<b>On Foods That May Be Permitted</b><br>A food, for example, an egg laid on a holiday, may be permitted for the next day. But if it was, either whole or broken, mixed with other eggs, it cannot be dissolved even if the other eggs represent a quantity a thousand times greater. Similarly, when it is unknown if it was laid on a holiday, one cannot use the eggs with which it was mixed. But if the same egg was mixed with another food of a different nature, the mixture is permitted if the permitted food represents a quantity sixty times greater.<br><small>G<small>LOSS</small>: However, the mixture is forbidden when this egg was used for a sauce or to enhance the quality of a dish.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
יש מי שאומר שלא אמרו דבר שיש לו מתירין אלא כשהמתיר עתיד לבא על כל פנים או אם המתיר בידו לעשותו בלא הפסד אבל דבר שאינו בידו ואינו ודאי שיבא המתיר אינו בדין דבר שיש לו מתירין לפיכך ביצה של ספק טריפה שנתערבה באחרות אינו בדין דבר שיש לו מתירין לפי שאין המתיר בודאי ואינו בידו:
משנה ברורה
2.
According to one author, the rule regarding the food that may be permitted and the prohibition of dissolving it only applies to food whose use could be postponed to the next day without causing loss; but in case of doubt, it can be dissolved if the permitted food in the mixture is sixty times greater than the food that might not be usable the next day. Consequently, when it is unknown if an egg was laid by a pure or impure chicken, this egg is not considered in a mixture with other eggs as food that may be used the next day, as it is not certain it can be used on that date.
Mishnah Berurah
הלכה ג
כלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב ואין דנין אותו כדבר שיש לו מתירין (לפי שצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו וכל כיוצא בזה):
משנה ברורה
3.
A pot forbidden for having absorbed a certain quantity of forbidden food is mixed with other pots among which it is impossible to recognize it; it is not considered a utensil that can be used the next day, and if the other pots are in the majority, all the pots are permitted.<br><small>G<small>LOSS</small>: Cleaning and tinning would result in too great a loss.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
יש מי שאומר דלא שייך דבר שיש לו מתירין היכא שהמאכל מתקלקל: הגה הא דדבר שיש לו מתירין אינו בטל היינו דוקא אם האיסור בעין או שיש עדיין ממשות האיסור בתערובת אבל טעמו בטל (טור א"ח סי' תקי"ג ובארוך והג"א סוף עבודת כוכבים ומהרא"י בשם מהרי"ח) וכן אם אין איסורו מחמת עצמו בטיל ולכן חתיכה שלא נמלחה תוך ג' ימים אע"פ שי"א דמקרי דבר שיש לו מתירין הואיל ומותרת לצלי אפי' הכי בטילה דאין אסורה אלא מחמת דם הבלוע בה (ת"ה סימן ק"ע) כל איסור שלא היה ניכר קודם שנתערב הוי בטל אע"פ שהוא דבר שיש לו מתירין (בארוך כלל כ"ה בשם ס"ג ומרדכי פ"ק דשבת) מי שנדר מדבר אחד ונתערב אח"כ לדידיה מקרי דבר שיש לו מתירין (שם ובמיי' פ"ח דנדרים ובר"ן פ"ק ואו"ה והוא ש"ס ערוך פ"ז דנדרים דף נ"ט וירושלמי פ"ו דנדרים ומוסכם מכל הפוסקים) דהא אפשר לשאול על נדרו. דבר שיש לו היתר וחוזר ונאסר כגון חמץ בפסח לא מקרי דבר שיש לו מתירין (מרדכי פרק כ"ש) ויש חולקין בזה (רמב"ם פט"ו מהמ"א) ולא מקרי דבר שיש לו מתירין אלא א"כ הותר למי שנאסר אבל אם נשאר לאחד לעולם אסור אע"ג שמותר לאחרים כגון המבשל בשבת לא מקרי דבר שיש לו מתירין (ב"י בשם רבינו ירוחם בשם הרמ"ה):
משנה ברורה
4.
One author claims that food that can spoil cannot be considered as food that may be permitted.<br><small>G<small>LOSS</small>: However, food intended to be used the next day can only be dissolved if it remains intact or if a small part of it still exists in the mixture; but if only the taste remains in the mixture, this food can be dissolved. The same applies when the prohibition does not result from the nature of the food; consequently, a piece of meat that has not been salted for three days is not considered as food that may be permitted, as the prohibition does not result from its nature, but from the absorption of blood. This opinion prevails although some authors claim that the piece of meat should be considered as food that may be permitted because it can be grilled. Any forbidden food that becomes invisible before the mixture can be dissolved; the same applies to food that may be permitted. When a person has vowed not to eat a food, this food cannot be dissolved in a mixture and is considered, for that person alone, as food that may be permitted, as the permission to eat a forbidden food by one's vow can be granted upon their request. Permitted food that has fallen under a prohibition, such as leavened bread during Passover, is not considered as food that may be permitted. Some authors oppose this opinion and claim that the law of food that may be permitted applies only to food forbidden to all without exception; but if this food is forbidden to one person and permitted to another, it should not be regarded as food that may be permitted. An example is cited: food cooked on the Sabbath is forbidden to the person who prepared it and permitted to others.</small>
Mishnah Berurah