ShulchanAruch - Bekiyus.com

יורה דעה

יורה דעה א

פרק קה

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב

Yoreh De'ah

Yoreh De'ah 1

Chapter 105

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

105:1 105:2 105:3 105:4 105:5 105:6 105:7 105:8 105:9 105:10 105:11 105:12 105:13 105:14

Sif

הלכה א

דין איסור שנפל לתוך היתר. ובו י"ד סעיפים:
איסור שנשרה עם היתר מעת לעת בצונן מקרי כבוש והרי הוא כמבושל ונאסר כולו אבל פחו' מכאן בהדחה סגי: הגה וכל מקום דאמרינן כבוש כמבושל אפילו מה שחוץ לכבישה אסור דע"י הכבישה שלמטה מפעפע למעלה כמו בבישול ויש מקילין במה שבחוץ (ארוך כלל ל') וספק כבוש אסור מלבד בבשר עם חלב דאזלינן לקולא דמן התורה אינו אסור רק בבישול ממש (שם ורש"ל): ואם הוא כבוש בתוך ציר או בתוך חומץ (ד"ע) אם שהה כדי שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל הרי הוא כמבושל ובפחות משיעור זה לא נאסר אלא כדי קליפה (וע"ל סימן ע' מדין בשר שנפל לציר):

משנה ברורה

1.

On Forbidden Food Falling into Permitted Food When a forbidden food has stayed for twenty-four hours with a permitted food in a cold liquid, it is said that these two foods are marinated: marinated foods are considered as cooked foods, and the entire mixture is forbidden. But if the foods have stayed together for less than twenty-four hours, it is sufficient to wash the permitted food for its use to be authorized. GLOSS: Wherever marinated foods are considered as cooked foods, the piece that is outside the brine is forbidden like the one submerged in it, because the latter, through its emanations, imparts its flavor to the former. Some authors are less stringent with the piece that is outside the brine. The foods are forbidden when it is unknown whether they are marinated or not; this prohibition does not apply to the marinade of meat and milk. In case of doubt, the rule is applied less stringently, as the mixture of meat and milk is only biblically forbidden if cooked. When foods are put on the fire and boiled for some time in brine or vinegar, these foods are considered cooked and, consequently, they are forbidden; but if they have stayed in the brine for a short time, it is enough to scrape the permitted food for it to be usable. (See § 70, on meat placed in brine.)

Mishnah Berurah

הלכה ב

חום של כלי ראשון שהיד סולדת בו מבשל ואוסר כולו אבל חום של כלי שני אינו מבשל ויש אומרים שגם כן אינו מפליט ולא מבליע וי"א דמכל מקום הוא מפליט ומבליע ואוסר כדי קליפה וראוי לחוש ליזהר בדבר לכתחילה (וע"ל סי' ס"ח סעיף י"ג) אבל בדיעבד מותר בלא קליפה ובהדחה בעלמא סגי (ועיין לעיל סימן ס"ח צ"ב וצ"ה נתבארו דיני כלי שני ועירוי):

משנה ברורה

2.

When water heated in a first vessel burns the hands, it is considered hot enough to cook food and these foods are forbidden; but when the water from the first vessel is poured into a second, its temperature is no longer high enough to cook food. Some authors claim that the water from the first vessel poured into the second cannot impart flavor to the food nor absorb part of it; others, on the contrary, argue that the water from the second vessel can do both, and they require the food to be scraped. When done deliberately, this latter opinion must be accepted, but when faced with an accomplished fact, the foods are permitted without scraping; it is enough to wash them. GLOSS: See §§ 68, 92, 95, for an explanation of a second vessel and the mixture.

Mishnah Berurah

הלכה ג

נפל איסור חם לתוך היתר חם דכלי ראשון או אפי' איסור צונן לתוך היתר חם הכל אסור דתתאה גבר על העליון ומחממו עד שמפליט בתחתון ואין צריך לומר דהיתר צונן לתוך איסור חם שהכל אסור אבל אם העליון חם והתחתון צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה אפילו אם העליון החם איסור: הגה וכל זה לא מיירי אלא בחום כלי ראשון כגון מיד שהסירה מן האש מניחו עם ההיתר אבל אם כבר מונח בכלי שני ואחר כך מניח ההיתר אצלו או עליו אינו אוסר כלל דכלי שני אינו אוסר כמו שנתבאר (כך משמע מלשון הר"ן) ואם הניחם זה אצל זה אם שניהם חמים מחום כלי ראשון הכל אסור ואם האחד צונן ההיתר צריך קליפה במקום שנגע (ארוך כלל כ"ט ד"ב והגהת ש"ד) איסור שהניחו בכלי היתר או להיפך אמרינן ביה גם כן דין תתאה גבר כמו בב' חתיכות (שם כלל ל"ו) ועיין לעיל סימן צ"ד אם חתך בשר בסכין חולבת. אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור (ג"ז שם ומרדכי פכ"ה ועיין בתשובת מהרי"ל ובפסקי מהרא"י סימן ק"ג) ובדיעבד אין לחוש (ארוך):

משנה ברורה

3.

When a hot forbidden food falls into a permitted food still having the heat of the first vessel or even if it was cold at the time of its fall, the entire mixture is forbidden; indeed, the food at the bottom of the vessel always imparts flavor to the one placed above it; the latter, in turn, heats up and imparts its flavor to the food placed below it. It goes without saying that the entire mixture is forbidden when the cold permitted food falls into the hot forbidden food; but if the upper food is hot and the lower food is cold, scraping alone suffices, even in the case where the first is a forbidden food. GLOSS: This only concerns the case where the permitted food is plunged into the forbidden food contained in a first vessel that has just been removed from the fire; but if the permitted food has been placed next to or above the forbidden food transferred to a second container, the use of the permitted food is authorized, because, as previously explained, the prohibition disappears through the use of a second vessel. The entire mixture is forbidden if the two foods have been placed next to each other while still having the heat of the first vessel. However, if one of these foods is cold, it is enough to scrape the part of the permitted food that has been in contact with the forbidden food, and then the use of the permitted food is authorized. In the case where a forbidden food has been placed in a permitted vessel or a permitted food has been placed in a forbidden vessel, it is assumed that the lower food imparts more flavor; the case is the same as that of two pieces, one forbidden, the other permitted. When a lamp burns, fueled by tallow or forbidden fat, it is forbidden to add permitted fat to it using the utensil that contains it; but when faced with an accomplished fact, this prohibition is not taken into account.

Mishnah Berurah

הלכה ד

במה דברים אמורים כשנפל לתוך התבשיל מפני שהרוטב מוליך פליטת האיסור ומערבו בכל התבשיל אבל איסור בין חם בין קר שנפל על הצלי שאצל האש אינו אוסר אלא כדי נטילה שהוא כעובי רוחב אצבע לפיכך ירך שצלאו בגידו או חתיכת איסור שצלאה עם חתיכת היתר ונוגע זה בזה צריך להסיר כדי נטילה סביב הגיד וכן מן החתיכה מקום שנגעה בחתיכת איסור וכן אם נפל איסור על חתיכה שבקדרה שהיא חוץ לרוטב ולא ניער הקדרה ולא כיסה אותה אינו אוסר אלא כדי נטילה אבל אם היא ברוטב לרש"י [כולה ולר"י] אפילו מקצתה או אפילו כולה חוץ לרוטב וניער או כיסה הקדרה הרוטב מפעפע הטעם ומערבו ונכנס בכולו:

משנה ברורה

4.

This only concerns the case where a forbidden food has fallen into a liquid food, because, through boiling, the flavor of the former is imparted to the latter in its entirety; but when a forbidden food, hot or cold, falls on a permitted food roasted and still on the grill, it is enough to scrape the latter to the thickness of a finger. Therefore, when the thigh has been grilled with its sinew, or when a forbidden piece has been grilled with a permitted piece, for the thigh, the part surrounding the sinew must be removed, and for the permitted food, the part that was in contact with the forbidden food. A permitted food is authorized when a forbidden piece falls, at the time of boiling, into the pot that contained it, when part of this forbidden piece exceeds the level of the uncovered pot; the mixture must not boil and the permitted food must be scraped. If the permitted food has only been partially submerged in the liquid part, according to one commentator, it must be considered as if it had been fully submerged; according to another commentator, the entire mixture is forbidden, even when only a small part has been submerged in the liquid; this prohibition must be observed, even when the piece as a whole exceeds the level of the liquid part, when the pot has boiled covered, because with the aid of steam, the forbidden piece imparts its flavor to all the foods contained in the pot.

Mishnah Berurah

הלכה ה

במה דברים אמורים שאין הצלי אוסר אלא כדי נטילה בירך עם גידו וכיוצא בו דבר כחוש שאין בו כח לפעפע בכל החתיכה אבל גדי שמן שצלאו בחלבו אם אין בכל הגדי ששים כנגד כל החלב שבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו שכיון שהוא שמן מפעפע בכולו אבל אם הוא כחוש אף על פי שאין בו ס' כנגד כל החלב שבו אינו אוסר אלא כדי נטילה שהחלב של בהמה כחושה כחוש הוא בטבעו ואינו מפעפע ואפילו חתיכת האיסור כחושה וחתיכת היתר שנצלית עמה שמינה האיסור מפעפע בכולה וכל דבר שיש לו פעפוע שנפל למקום ידוע מהחתיכה בצלי אע"פ שיש בחתיכה ס' לבטל האיסור צריך נטילת מקום (מרדכי בשם כמה רבוותא וסמ"ק והגה"א ואו"ה כלל י"ד ואגור בשם מהרי"ל): הגה וכל מבושל בלא רוטב או אפוי דינו כצלי בכל דבר (טור וב"י) וי"א דאין אנו בקיאין איזה מיקרי כחוש או שמן ויש לאסור בכל ענין עד דאיכא ס' (הגה' ש"ד והגה' מיימוני פט"ו ואו"ה וסמ"ק ואגור בשם מהרי"ל) ואפילו איכא ס' צריך נטילת מקום (ארוך) והכי נהוג ודוקא באיסור חלב או שאר איסור דשייך בו שמנונית אבל באיסור דלא שייך ביה שמנונית והוא בודאי כחוש אינו אוסר רק כדי נטילה (עיין בסעיף ט') (כך משמע בב"י):

משנה ברורה

5.

Scraping is only sufficient for a grilled piece, for the thigh with its sinew, for a lean food, all of which cannot impart their flavor to the entire piece. But the prohibition must be observed for a fatty kid grilled with its forbidden fat; even the tip of the ear cannot be eaten, as this part is fatty and the fat imparts its flavor everywhere. However, if the kid is lean, even if it does not represent a quantity sixty times greater than the forbidden fat, it can be eaten provided it is scraped; the fat of a lean animal is considered by nature as unable to impart its flavor. It is not permitted to grill a forbidden lean piece with a permitted fatty food, as the forbidden piece imparts its flavor everywhere. If a forbidden food capable of imparting its flavor falls on a grilled piece, one must scrape the place touched by the forbidden food if this place is visible, even if the permitted food is sixty times greater than the forbidden food. GLOSS: Food cooked without boiling or roasted in the oven is considered as grilled food. Some authors, based on the impossibility of discerning whether the food is truly lean or truly fatty, prescribe observing the prohibition if the quantity of permitted food is not sixty times greater than that of the forbidden piece, and in this case, they order scraping the part that touched the latter. This practice has prevailed. This only concerns the prohibition related to fat or any other fatty food; but when it is certain that the forbidden food is not fatty, the use of the permitted food is authorized, provided it is scraped. (This is a consequence that can be drawn from the commentator's opinion.)

Mishnah Berurah

הלכה ו

דבר שיש לו פעפוע בצלי אם היה אחד חם ואחד צונן התחתון גובר לפיכך אם נפל חם על צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה ואם נפל צונן על חם אם אין בהיתר ס' כנגד האיסור הכל אסור:

משנה ברורה

6.

When a grilled food, emitting steam while cooking, is placed in contact with a cold food, the former imparts more flavor; consequently, when a hot food falls on a cold food, the use of the permitted food is authorized on the condition of scraping it, but if the cold food falls on the hot food, the permitted food is forbidden if it is not sixty times greater than the forbidden food.

Mishnah Berurah

הלכה ז

הא דחתיכת איסור אוסרת חברתה בנגיעתה דוקא כשאיסורה מחמת עצמה כגון נבילה או בשר בחלב אבל אם אין בה איסור אלא מה שבלע ממקום אחר אינה אוסרת אחרת הנוגעת בה אפילו אם נצלו יחד במה דברים אמורים כשבלעה איסור שאינו מפעפע אבל בלעה מן הדברים המפעפעים בטבען כגון שומן אוסרת חברתה בין בצלי בין בנוגעת זו בזו חם בחם או בתחתונה חמה ועליונה צוננת שהאיסור הבלוע בעצמה מפעפע ויוצא מחתיכה לחתיכה (חדושי רשב"א פכ"ה דף ק"ז ע"ג ומהרא"י בשם א"ז ומהר"מ): הגה וכל זה בב' חתיכות אבל כלי שבלע איסור אוסר היתר שנוגע בו אפילו באיסור שאינו שמן (הגהות ש"ד בשם ר"י מאיברא ואו"ה כלל ל"ו):

משנה ברורה

7.

One cannot eat the permitted food that has come into contact with a forbidden piece if the prohibition results from the nature of the latter, for example, a piece of an impure animal, a mixture of meat and milk; but in the opposite case or when the food is forbidden only for having absorbed a certain quantity of a forbidden dish, the permitted food in contact with it is authorized, even when the two pieces have been grilled together. This only concerns the food that has absorbed a certain quantity of a piece incapable of imparting its flavor; but if it has absorbed part of a food that by its nature vaporizes easily, such as fat, the piece, grilled or simply in contact with it, is forbidden; the same applies to two hot foods or when the lower piece is hot and the upper piece cold, as by absorption the flavor of the forbidden food is imparted to all the pieces. GLOSS: This concerns two pieces in contact, but when it concerns a pot that has absorbed a certain quantity of a forbidden food, the permitted food placed in this pot is forbidden, even if it has only absorbed part of a lean forbidden food.

Mishnah Berurah

הלכה ח

כוליא שצלאו בחלבו אינו אוסר אלא כדי קליפה שהקרום מפסיק: הגה ויש אוסרים וכן נוהגים ואין לשנות ודינו כשאר חלב הנצלה עם בשר ואם נתבשל כך הכוליא נעשית נבילה וצריך ששים נגד כולה וה"ה בקרום שעל היותרת (סמ"ק והגהות ש"ד והג"א):

משנה ברורה

8.

The kidney grilled with its fat is not forbidden, but it must be scraped, as the membrane is placed between the kidney and the forbidden fat. GLOSS: According to some authors, the kidney is forbidden; this is the accepted opinion. The kidney is considered as the forbidden fat grilled with a piece of meat; consequently, the kidney must be sixty times greater than its fat when cooked with it, otherwise, it is forbidden. The same applies to the diaphragm cooked with its membrane.

Mishnah Berurah

הלכה ט

מליח שאינו נאכל מחמת מלחו דינו כרותח ומפליט לאסור כדי קליפה ואם הוא שומן הגיד וקנוקנות שבו והקרומות יש להחמיר ולהצריכם נטילת מקום ואם הוא חלב ממש צריך ששים לבטלו ואם הבשר שנמלח עמו הוא שמן אפילו בשומן הגיד וקנוקנות שבו צריך ס' לבטלו וליטול ממקום שנגע כדי נטילת מקום ולפחות קליפה וכל זה לענין חתיכה עצמה שהיה החלב דבוק בה ולענין שאר חתיכות שנמלחו יחד אם אין בכל אחת מהם בפני עצמה ששים לבטל החלב אסורות ואין מצטרפין ביחד לבטל החלב דאין חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ואם אין ידוע אם נגע בכולן כולן אסורות ואם ידוע שלא נגע אלא באחת ואין ידוע איזו היא כולן מותרות דחד בתרי בטיל אפי' הן חתיכות הראויות להתכבד: הגה וי"א דכל מליחה אינה אוסרת רק כדי קליפה (טור ומרדכי בשם ראבי"ה ור' אפרים ופוסקים ור"ן ורשב"א במ"ה ורא"ה בב"ה דף צ"ב בשם רמב"ן וצ"ע אמ"ש ב"י סימן צ"א ות"ח ריש כלל ל"ח ע"ש רמב"ן להפך) ולפי שאין אנו בקיאין בין בשר שמן לכחוש נוהגין לשער בכל מליחה בס' כמו בבישול (מהרי"ו ובארוך ובהגהת ש"ד ובמרדכי בשם א"ז וכל האחרונים)) דאם איכא ס' בין הכל ביחד נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה אז הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה מיהו אותה החתיכה שהאיסור נגע בה צריך קליפה מעט (רשב"א) ואם אינו יודע איזה נגע הכל שרי (מרדכי פרק ג"ה וש"ד) ואם אין ס' הכל אסור ואין לשנות המנהג ואף על פי שיש בזה קצת קולא אם היה האיסור שמן ומפעפע מ"מ יש לסמוך בכי האי גוונא אדברי המקילין וסבירא להו דאינו אוסר במליחה רק כדי קליפה כדי שלא נצטרך לשער בין איסור שמן לכחוש כי אין אנו בקיאין וכל זה באיסור ששייך בו שמנונית כגון חלב או ציר וכי האי גוונא אבל באיסור שאין בו שמנונית כלל כגון חמץ בפסח לכולי עלמא מליחה אינה אוסרת רק כדי קליפה (סברת הרב ממשמעות פוסקים הנ"ל) ועיין בא"ח הלכות חמץ כיצד נוהגין וע"ל סימן ס"ד אם הקרומים או חוטים של חלב נמלחו עם בשר י"א דבהפסד מרובה יש להתיר במליחה ע"י קליפה אף על פי שכבר נהגו לשער כל מליחה בס' אפילו באיסור כחוש ויש לסמוך על זה באיסור כחוש שאינו אלא מנהג לשער בס' (לפי סברת הרמב"ם והנמשכים אחריו ומהר"מ פדווא בתשובה להרב סימן צ') אבל לא באיסור שמן שמדינא צריך ס':

משנה ברורה

9.

The permitted food, which cannot be eaten because it is too salty, is considered as a hot food mixed with another forbidden food, and it must be scraped; if this food was the fat of the sinew, veins, or membranes, the prohibition must be observed, and the part of the permitted food in contact with the forbidden food must be removed. If it is indeed the forbidden fat, the quantity of the permitted food must be sixty times greater than the forbidden fat. When the meat salted with the fat was fatty, even if it concerns the fat of the sinew with its veins, the meat must represent a quantity sixty times greater than the fat, and the part that touched the veins must be removed or at least scraped. This only concerns the piece of meat adhering to the forbidden fat; as for the pieces salted with it, they are forbidden if they do not represent a quantity sixty times greater. Each piece must represent the prescribed quantity, as the fat cannot impart its flavor without boiling; consequently, all the pieces are forbidden when it is unknown if all have been touched by the fat, but when it is certain that only one piece has been touched, but without knowing which one, all the pieces are permitted, as the majority prevails, even when the pieces are presentable. GLOSS: According to some authors, it is enough to scrape the permitted foods salted with forbidden foods. But since it is impossible to know exactly what is fatty or what is lean, it is customary to consider salted meat as if it were cooked; consequently, the mixture is forbidden if the permitted food does not have a quantity sixty times greater than the forbidden food. According to many commentators, all the pieces are permitted when they represent a quantity sixty times greater than the one containing the forbidden fat, except for the latter; as for the piece that touched it, it must be scraped a bit. All the pieces are also permitted when it is not known which one touched the forbidden piece. But if the total of all the pieces does not form a quantity sixty times greater than the forbidden piece, all the pieces are forbidden and it is not permitted to violate this prohibition, even if there was a possibility of doing so. However, one can accept more lenient opinions, even if it involves a forbidden fatty food that can impart its flavor; in this case, there is unanimous agreement that scraping alone suffices in the case of salting; likewise, it does not matter whether the forbidden food is fatty or lean, when its quality is unknown. This only concerns forbidden foods that can be considered fatty or placed in brine: but, according to a single opinion, for forbidden foods that do not fall into one of these categories, such as Passover bread, scraping alone suffices. Some authors claim that in case of significant loss, the use of the salted food is authorized when it has only been scraped; although according to long-standing practice, permitted salted foods must be sixty times greater than the forbidden food, one can still accept the most lenient opinion, as the prescribed quantity for the case of salting is, according to Rambam and Maimonides, only a custom; it is not the same when it involves a fatty forbidden food, as, according to the law, the permitted food must in this case have the prescribed quantity.

Mishnah Berurah

הלכה י

במה דברים אמורים כשהאיסור וההיתר שניהם מלוחים ואפילו איסור מליח וההיתר תפל אבל אם ההיתר מלוח והאיסור תפל אינו צריך אלא הדחה (וע"ל סימן ע') (ויש אוסרין אם נוגעין זה בזה ויש להקל במקום הפסד):

משנה ברורה

10.

This only concerns two foods, one permitted, the other forbidden, that have been salted. The case is the same when only the forbidden food is salted and the permitted food does not have a strong flavor; otherwise, a simple washing is sufficient. GLOSS: According to some authors, the prohibition must be observed when the two foods have been in contact; others express a less stringent opinion when the loss would be significant.

Mishnah Berurah

הלכה יא

זה שאמרנו באיסור מליח והיתר תפל שאם הוא שמן אוסר עד שיהא בו ששים לבטלו דוקא בשהיה האיסור המליח למטה וההיתר תפל למעלה משום דתתאה גבר אבל אם היה ההיתר תפל למטה והאיסור המליח למעלה אינו אוסר אלא כדי קליפה: הגה ויש חולקין ואומרים דבמליחה אין חילוק אם הוא למעלה או למטה (תוספות והרא"ש וסמ"ק והטור והגהות מיימוני) והכי נהוג:

משנה ברורה

11.

When of two foods, one permitted, the other forbidden, the former does not have a strong flavor and the latter is fatty, the use of the permitted food is not authorized if it does not represent a quantity sixty times greater than the forbidden food; however, for this prohibition to exist, the latter must have been placed at the bottom of the pot and the permitted food above it, as the lower food always imparts more flavor. If the permitted food was placed at the bottom of the pot and the salted forbidden food above it, the use of the former is authorized, but it must be scraped. GLOSS: According to another opinion, there is no difference concerning the position of the forbidden food in the pot. This is the accepted opinion in such cases.

Mishnah Berurah

הלכה יב

גבינות שנעשו בדפוסי עובדי כוכבים אע"פ שנמלחו בתוכן מותרים: הגה וה"ה אם נמלח היתר בשאר כלי איסור (תשובת הרשב"א) ואפילו אינו מנוקב (ד"ע) דאין מליח כרותח כל כך להפליט מן הכלי מה שבלוע בתוכו ודוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור (מרדכי והגהת ש"ד):

משנה ברורה

12.

Cheeses made and salted in a gentile's molds are permitted. GLOSS: Similarly, the use of a permitted food is authorized when it has been salted in a forbidden vessel whose walls are not perforated with holes, as salting does not have the same force as cooking to make the vessel release the substances it has absorbed. Of course, this must be a fact and not a deliberate act.

Mishnah Berurah

הלכה יג

מלח או תבלין שהם בקערה של בשר מותר ליתנם בחלב: הגה וה"ה אם היו בכלי איסור דמאחר שהם יבשים אינן בולעים מן הכלי רק שהכלי הוא נקי ואין איסור דבוק בו (הגהות ש"ד וכ"כ א"ח בשם הרא"ה) והמחמיר לכתחלה תבא עליו ברכה (ארוך וסמ"ג ועי' לעיל ס"ס צ"ה):

משנה ברורה

13.

Salt and vegetables placed in a vessel used for meat can be used for dairy foods. GLOSS: The same applies when it involves permitted foods placed in a forbidden vessel; it is obvious that a vessel cannot absorb any part of a dry food. The vessel must be clean and no forbidden substance must adhere to its walls. Blessed is the one who, deliberately, wishes to be more stringent.

Mishnah Berurah

הלכה יד

מלח הבלוע מדם כגון ממליחת בשר ונתנוהו בקדרה או שנתנו בקדרה בשר מלוח בלא הדחה אם יש ס' כנגד המלח מותר: הגה אע"פ שהמלח עדיין נותן טעם בקדירה מאחר שאין המלח אסור מחמת עצמו אלא מחמת דם שבתוכו דכל מקום שאין האוסר יכול לילך שם אין הנאסר אוסר יותר מן האוסרו (וע"ל סימן ס"ט בטור ובהגהות ש"ד ובש"ד):

משנה ברורה

14.

When salt has absorbed blood, for example, the salt used to salt meat, or when salted meat is placed in a pot without being washed, the permitted food can be used if it represents a quantity sixty times greater than the salt. GLOSS: Even when the salt has imparted flavor to the permitted food placed in the pot, its use is authorized, as the salt is not forbidden by its nature, but only because of the blood it has absorbed. Consequently, the food that was initially permitted and then became forbidden cannot, in turn, aggravate the prohibition.

Mishnah Berurah

יורה דעה יורה דעה א פרק קה

Yoreh De'ah Yoreh De'ah 1 Chapter 105