א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
Sif
הלכה א
היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ובו ח סעיפים:בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונו' וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזו' ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמי' ולא במ"ש ויו"ט:
משנה ברורה
1.
<b>The Traveler and Laborers - What Should They Pray? And the Order of the Prayer During Travel and of the Study Hall. Containing 8 Seifim:</b><br> In a extenuating circumstance, such as when one is on the road or when one was standing in a place where one is distracted, and one fears that they will interrupt one, or if one is not able to pray the full [Amidah] prayer with intention - one prays "Havineinu" [i.e. the digest version of the middle 13 Amidah blessings] after the first three [blessings of the Amidah] and, after it, say the last three [blessings of the Amidah], and it is necessary to say them while standing. And when one arrives at one's house, it is not necessary to go back and pray [again]. And one does not pray "Havineinu" in the rainy season, and not at the departure of Shabbat [i.e. Saturday night] nor a holiday.
Mishnah Berurah
הלכה ב
הפועלים שעושין מלאכ' אצל בעל הבית אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן מתפללין י"ח אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיה' ואם ניתן להם שכר מתפללין הביננו והאידנא אין דרך להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה:
משנה ברורה
2.
The laborers who do their work near the proprietor - if [the proprietor] doesn't give them payment beyond their meals, they pray eighteen [blessings the Amidah], they do not descend before the Ark [i.e. they do not appoint a prayer leader to lead them], and they do not "raise their hands" [i.e. if any of them are Kohanim, they do not recite the Priestly Blessings]. And they are given payment, they pray "Havineinu." And nowadays, it is not the way [of proprietor] to be strict regarding this, and it's assumed that that they hired them with the understanding that will they [interrupt their work to] pray the Shemoneh Esrei [i.e. the full Amidah].
Mishnah Berurah
הלכה ג
ההולך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל צרכי עמך מרובים וכו' וא"צ לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד וכשיגיע לישוב ונתקרר' דעתו חוזר ומתפלל תפלת י"ח ברכות (ואם לא חזר להתפלל הוי כאלו שכח להתפלל לגמרי ונתבאר לעיל סי' ק"ח) (וכן משמע מב"י):
משנה ברורה
3.
The one who is walking in a place [where there are] bands of wild animals or robbers prays "The needs of your people are numerous, etc.", and there is no need - not the first three [blessings of the Amidah], and not for the final three. And one may pray this on the road, as one is going, but if one is able to stand, one [should] stand. And when one arrives at a settlement and one's mind has calmed down, one goes back and prays the Eighteen Blessings [i.e. the full Amidah]. <small>(And if one did not go back to pray, it is considered as if one forgot to pray entirely. And this was explained above in Siman 108) (And this is also understood from the Beit Yosef)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
היוצא לדרך יתפלל יהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' וצריך לאומרה בלשון רבים ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה ואם היה רוכב א"צ לירד:
משנה ברורה
4.
One who leaves to travel should pray: "May it be your will Lord our God and the God of our ancestors, that you lead us to peace, etc." And one must say it in plural language, and if it is possible, one should refrain from going while one says it. And if one was riding, one need not dismount.
Mishnah Berurah
הלכה ה
א"צ לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפי' אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת:
משנה ברורה
5.
It is not necessary to say [this prayer] more than once a day even if one rests in a city in the middle of the day. But if one's thought is to lodge in the city, and then afterwards, one reconsiders and leaves it [so as to] to pass outside of it or to return to one's home, one must go back and pray [the prayer] another time.
Mishnah Berurah
הלכה ו
הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה:
משנה ברורה
6.
The Mahar"am of Rottenburg, when he was traveling in the morning, he would say it [i.e. the prayer for travelers mentioned above in Seif 4] after the [morning blessing of] "May it be your will..." in order to juxtapose it with the blessing of "The One who bestows kindness" and it would therefore be a blessing that is juxtaposed with another.
Mishnah Berurah
הלכה ז
אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך ולכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה (רש"י והר"י) ואם שכח מלאמרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה:
משנה ברורה
7.
One should say it after one has hit the road. And one should not say it other than in the case that one has to go a parsah [approx. 4 km]; but [if] less than a parsah one should not end [the prayer] with "barukh...". <small>And ab initio, one should say it within the first parsah (Rashi and the R"i)</small> And one forgot to say it, one may say it the entire time one is on the road, as long as one did not yet reach within the parsah adjacent to the city in which one wants to lodge; and from that point on, one should say it without the blessing.
Mishnah Berurah
הלכה ח
הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו' וביציאתו יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש וכו':
משנה ברורה
8.
One who enters the study hall prays "May it be your will, Lord, our God and the God of our ancestors, that I not falter in any legal matter, etc." And upon one's departure, one says "I give thanks before You, Lord my God, that placed my portion among those who sit in the the study hall, etc."
Mishnah Berurah