Sif

הלכה א
דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ובו יב"ס:
לאחר שסיימו הציבור תפלתן יחזיר ש"צ התפל' שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוין למה שהוא אומר ויוצא בו וצריך אותו שיוצא בתפלת ש"ץ לכוין לכל מה שאומר ש"ץ מראש עד סוף ואינו מפסיק ואינו משיח ופוסע ג' פסיעו' לאחוריו כאד' שמתפלל בעצמו:
משנה ברורה
1.
<b>Laws of the Conduct of the Prayer Leader during the Eighteen Blessings [i.e. Amidah], and the Laws of Answering Amen. Containing 12 S'ifim:</b><br>After the congregation finishes their prayer [i.e. Amidah], the prayer leader repeats the prayer, so that if there is anyone who does not know how to pray [the Amidah], [that person] will pay attention to what [the prayer leader] is saying and fulfill [that person's] obligation through that. And that one who is fulfilling an obligation through the prayer of the prayer leader must pay attention to everything that [the prayer leader] says, from beginning to end, and may not interrupt and may not converse, and [that person] steps three steps backwards just like one who prays by oneself.
Mishnah Berurah

הלכה ב
ש"ץ שנכנס לב"ה ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור לפני התיב' לאלתר יורד לפני התיב' ומתפלל בקול רם לצבו' ואינו צריך לחזור ולהתפלל בלחש: הגה וכן אם הוא שעת הדחק כגון שירא שיעבור זמן התפל' יוכל להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה א' לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכ' הש"צ [מהרי"ל]:
משנה ברורה
2.
A prayer leader who entered the synagogue and found the congregation praying the quiet [Amidah] prayer, and needs to "pass before the Ark" [i.e. needs to get in position to lead the repetition] immediately - [the prayer leader] goes down before Ark [i.e. takes the leader's position] and prays aloud for the congregation, and does not need to go back and pray quietly. <small>Gloss: And so too, if there's a pressing circumstance, for example, [the leader] is afraid that the time of prayer will pass, [the leader] may pray aloud immediately and the congregation prays with [the leader] word for word quietly until after [the blessing of] "Hakeil Hakadosh". And it would be good if there is at least one person [available to] answer Amen after the blessings of the prayer leader. (Mahari"l)</small>
Mishnah Berurah

הלכה ג
קהל שהתפללו וכלם בקיאים בתפלה אעפ"כ ירד ש"צ וחוזר להתפלל כדי לקיים תקנת חכמים: הגה ואם יש יחידים בקהל שמאריכים בתפלתם אין לש"צ להמתין עליהם ואפי' היו חשובי העיר וכן אם היה מנין בב"ה אין להמתין על אדם חשוב או גדול שעדיין לא בא [בנימין זאב סי' קס"ח]:
משנה ברורה
3.
A congregation which prayed [the Amidah] and all of them are experts in prayer [themselves] - nevertheless, the prayer leader should descend [to lead] and go back to pray in order to maintain the decree of our Sages. <small>Gloss: And if there are individuals amongst the congregation who are prolonging their prayers, the prayer leader should not wait for them, even if they are the prominent people of the city. And so too, if there was a quorum in the synagogue, they should not wait for a prominent or great person who still has not yet arrived. ([Responsa of] Binyamin Ze'ev [16th Century] - siman 168)</small>
Mishnah Berurah

הלכה ד
כשש"צ חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאלו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן: [י"א שכל העם יעמדו כשחוזר הש"ץ התפלה] [הגהות מנהגים]:
משנה ברורה
4.
When the prayer leader repeats the [Amidah] prayer, the congregation should be quiet, and focus on the blessings that the chazan is making, and respond "Amen". And if there are not 9 people who are focusing on [the prayer leader's] blessings, it is almost that [the prayer leader's] blessings are in vain. Therefore, each person should act as if there are not nine others [who are focusing] other [than that person], and should focus on the blessings of the chazan. <small>(There are those who say that the entire congregation should stand when the prayer leader repeats the prayer. (Hagahot Minhagim))</small>
Mishnah Berurah

הלכה ה
על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו:
משנה ברורה
5.
Upon every blessing that a person hears in any place one says, "Blessed is [God] and Blessed is [God's] Name."
Mishnah Berurah

הלכה ו
ויענו אמן אחר כל ברכה בין אותם שיצאו ידי תפלה בין אותם שלא יצאו ובכוונה שיכוין בלבו אמת הוא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה:
משנה ברורה
6.
And they answer Amen after every blessing, whether those [people] who already fulfilled their obligation to pray, or those who did not; and they should have in mind to focus with their hearts [the following]: "that the blessing that was made is true and I believe in it".
Mishnah Berurah

הלכה ז
לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפל' ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו: הגה וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעולם הבא [כלבו]:
משנה ברורה
7.
One should not speak idle matters when the prayer leader is repeating the [Amidah] prayer. And if he spoke [idle matters], he is a sinner and his sin is too great to bear, and we rebuke him. <small>Rem"a: And one should teach his young children to answer Amen, because immediately when a child answers Amen, he earns a portion in the World to Come. [Kol Bo]</small>
Mishnah Berurah

הלכה ח
לא יענה אמן חטופה דהיינו כאילו האל"ף נקודה בחטף וכן שלא יחטוף וימהר לענות אותו קודם שיסיים המברך וכן לא יענה אמן קטופה דהיינו שמחסר קריאת הנו"ן שאינו מוציאה בפה שתהא נכרת [גם לא יפסיק באמצע המלה] [ב"י בשם הארוך] ולא יענה אמן יתומה דהיינו שהוא חייב בברכה אחת וש"ץ מברך אותה וזה אינו שומעה אע"פ שיודע איזה ברכה מברך הש"ץ מאחר שלא שמעה לא יענה אחריו אמן דהוי אמן יתומה: הגה ויש מחמירין דאפי' אינו מחויב באותה ברכה לא יענה אמן אם אינו יודע באיזה ברכה קאי ש"צ דזה נמי מקרי אמן יתומה [טור בשם תשב"ץ] ולא ימתין עם עניית האמן אלא מיד כשכלה הברכה יענה אמן [אבודרהם] ולא יענה אמן קצרה אלא ארוכ' קצת כדי שיוכל לומר אל מלך נאמן ולא יאריך בה יותר מדאי לפי שאין קריאת התיבה נשמעת כשמאריך יותר מדאי:
משנה ברורה
8.
One should not answer an Amen "chatufa", which is when one pronounces the "alef" as if it is vowelized with a "chataf" (ie. a sh'va), and also [means] that he should not rush and hurry to say it before the one blessing finishes [the blessing]. Also, one should not answer an Amen "ketufa", which is when one leaves out the [letter] "nun" and does not pronounce it with his mouth so that it's recognizable <small>[One should also not interrupt in the middle of the word] [Beit Yosef in the name of the Aruch].</small> And one should not answer an Amen "yetoma", which is when he is obligated in a blessing and the prayer leader is reciting that same blessing, but he does not hear it - even though he knows which blessing the prayer leader is reciting, since he did not hear it, he should not answer Amen after it, for that is an Amen "yetoma". <small>Rem"a: And there are those who are stringent [and say] that even if he was not obligated in that blessing, he should not answer Amen if he does not know which blessing the prayer leader is reciting, for that too is called an Amen "yetoma" [Tur in the name of Tashba"tz]. And one should not delay answering Amen, rather right after the blessing is completed, he should answer Amen [Abudarham].</small> And one should not answer a shortened Amen, rather it should be as long as it takes to say [the words] "Kel Melech Ne'eman" ("God, Faithfull King"), but he should not extend it too long since the word is not discernible when he extends it too long.
Mishnah Berurah

הלכה ט
אם יש קצת מהעונין שמאריכין יותר מדאי אין צריך המברך להמתין להם:
משנה ברורה
9.
If some people who are answering [Amen] are extending it too long, the one blessing does not need to wait for them.
Mishnah Berurah

הלכה י
מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא בר"ח או בחולו של מועד או בכל דבר שצריך לחזור בשבילו יכוין דעתו וישמע מש"צ כל י"ח ברכות מראש ועד סוף כאדם שמתפלל לעצמו ולא יפסיק ולא ישיח ופוסע ג' פסיעות לאחוריו דכיון שכבר התפלל אלא ששכח ולא הזכיר אע"פ שהוא בקי ש"צ מוציאו:
משנה ברורה
10.
One who forgot and didn't say "Ya'aleh Veyavo" on Rosh Chodesh or Chol Hamoed, or any other thing that you would be required to repeat, he should concentrate and listen to the prayer leader the entire Shemoneh Esrei from beginning to end, like one who prays himself, and he should not interrupt nor speak, and he takes 3 steps back [at the end]. Because since he already prayed but just forgot and didn't remember, even though he is competent [to pray himself], the prayer leader fulfills his obligation.
Mishnah Berurah

הלכה יא
אם בעוד האדם מתפלל סיים ש"צ ברכה וקודם שכלתה עניית אמן מפי רוב הצבור סיים זה תפלתו עונה עמהם אמן. הגה ואפי' אם לא שמע הברכה כלל רק שומע צבור עונים אמן ויודע על איזה ברכה קאי יענה עמהם וכן בקדיש וקדושה וברכו [ב"י א"ח]:
משנה ברורה
11.
If, while a person was [in the middle] of praying, the prayer leader concluded a blessing, and before the majority of the congregation answered Amen, this person finished his prayer, he may answer Amen with them. <small>Rem"a: And even if he didn't hear the blessing at all, but he just heard the congregation answering Amen and he knows which blessing they're up to, he may answer Amen with them. And so too with Kaddish, Kedusha, and Barchu. [Beit Yosef]</small>
Mishnah Berurah

הלכה יב
העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך:
משנה ברורה
12.
The one who is answering Amen should not raise his voice louder than the one making the blessing.
Mishnah Berurah

אורח חיים משנה ברורה א פרק קכד
Orach Chaim Mishnah Berurah 1 Chapter 124