א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
דין מודים דרבנן. ובו ב סעיפים:כשיגיע שליח צבור למודים שוחין עמו הצבור ולא ישחו יותר מדאי ואומרים מודים אנחנו לך (שאתה הוא ה') אלהינו אלהי כל בשר כו' וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם ויש מי שאומר שצריך לשחות גם בסוף וטוב לחוש לדבריו (ויש אומרים שאומר הכל בשחייה אחת וכן המנהג) (פסקי מהרי"א):
משנה ברורה
1.
<b>The Laws of Modim D'Rabanan (The Rabbinically Enacted Recitation of Modim). Containing 2 Se'ifim:</b><br>When the prayer leader reaches "Modim", the congregation bows with him, but they shouldn't bow [down] too far; and they say "We are thankful to You, (that You Hashem are) our God, God of all flesh etc."; and they conclude "Blessed is the Almighty to Whom all thanks are due" without mentioning [Hashem's] Name. And there is one who says that one needs to also bow at the end, and it is proper to heed his words. <small>(There are those who say that the entire thing should be said while bowing, and that is the custom) (Piskei Mahari"a)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
אם אין שם כהנים אומר ש"ץ אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו' עד ואני אברכם ואין הצבור עונין אחריו אמן אלא כן יהי רצון: הגה ואין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וכו' רק בזמן שראוי לברכת כהנים ולישא כפים ונהגו לומר בשחרית שים שלום וכן כל זמן שאומר אלהינו כו' אבל בלאו הכי מתחילין שלום רב ויש מתחילין שים שלום במנחה של שבת הואיל וכתיב ביה באור פניך נתת לנו שהיא התורה שקורין במנחה בשבת: (הגהות מיי' פ"ח מהלכות תפלה):
משנה ברורה
2.
If there are no Kohanim there, the prayer leader says "Our God, and God of our fathers, bless us with the threefold blessing etc." until "and I will bless them". And the congregation should not answer Amen after it, rather [they should say] "May it be Your will". <small>Rem"a: We don't say "Our God, and God of our fathers etc." except at a time when it's fitting for the Kohanim to bless [the people]. And the custom is to say "Sim Shalom" in the morning prayer and any time that "Our God etc." is said, but otherwise, they begin "Shalom Rav". And there are those who say "Sim Shalom" in the afternoon prayer on Shabbos since it says in it (ie. in Sim Shalom) "by the light of Your countenance You gave us... [a Torah of Life]", which is referring to the Torah, which we read from in the afternoon prayer on Shabbos. (Hagahot Maimoni - chapter 9 in the Laws of Prayer)</small>
Mishnah Berurah