א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלין בכהן. ובו מה סעיפים:אין נשיאת כפים פחות מי' והכהנים מהמנין: ואין לזר לישא כפיו אפילו עם (כהנים אחרים) (בפ' ב' דכתובות דכ"ד דזר עובר בעשה) (ותו' פ' כל כתבי לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה ואפשר דעם כהנים אחרים וצ"ע):
משנה ברורה
1.
<b>Raising the Hands [to perform Birkat Kohanim - The Priestly Blessing] And Which Things Invalidate A Kohen. Containing 45 S'ifim:</b><br>There is no "raising of the hands" [i.e. Birkat Kohanim] with less than ten [i.e. a quorum/minyan], and the Kohanim [who bless come from] the minyan [i.e. they are part of the initial minyan; not in addition to it]. <small>A non-Kohen should not "raise the hands", even along with (others who are Kohanim) (Ketubot, ch. 2, daf 24, states that a non-Kohen violates a positive commandment) (but Tosafot in the chapter "Kol Kitvei" [Shabbat, ch. 16] states that the R"i does not know what prohibition there would be for a non-Kohen who ascends [for Birkat Kohanim], and it is possible that along with others who are Kohanim [it would be permitted]; but this requires further consideration).</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים אם אינו עולה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בב"ה כשקורא כהנים או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו:
משנה ברורה
2.
Any Kohen who does not have one of the things that prevent [him from performing Birkat Kohanim] — if he does not ascend to the platform, even though he has [only] forfeited one positive commandment, it is as if he has violated three positive commandments if he was in the synagogue when they called "Kohanim" or if they told him to go up or to wash his hands.
Mishnah Berurah
הלכה ג
אם עלה פעם אחת ביום שוב אינו עובר אפי' אמרו לו עלה:
משנה ברורה
3.
If he had gone up once [already] that day, he would not be violating [the positive commandment if he did not go up subsequent times], even if they told him, "Go up."
Mishnah Berurah
הלכה ד
כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מב"ה אלא בשעה שקורא החזן כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לב"ה עד שיגמרו ברכת כהנים:
משנה ברורה
4.
When the Kohanim do not want to ascend to the platform, they are not required to stay outside the synagogue except during the time when the chazzan calls "Kohanim." Nevertheless, so that people shouldn't say that they are disqualified, it is customary that they do not enter the synagogue until Birkat Kohanim is completed.
Mishnah Berurah
הלכה ה
לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים אבל בבתי שוקים שרי: [ויש מחמירין אם הם של עור] [אגודה פרק הקורא את המגילה] [ונהגו להקל בקצת מקומות]:
משנה ברורה
5.
Kohanim may not ascend to the platform in shoes, but in socks it is permitted. <small>(Some are stringent if they [the socks] are made of leather) (Aguda, Chapter "HaKoreh et HaMegilla" [Megillah Chapter 2]) (and they practice leniently in a few places).</small>)
Mishnah Berurah
הלכה ו
אע"פ שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע והלוי יצוק מים על ידיהם וקודם לכן יטול הלוי ידיו (ולא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתן שחרית):
משנה ברורה
6.
Even though the Kohanim washed their hands in the morning, they go back and wash their hands again up to the wrist, which is the joint connecting the hand and the arm. The Levi pours water on their hands, and prior to this, the Levi washes [the Levi's own] hands. <small>(We do not practice that the Levi'im wash their hands first; rather they rely on their morning washing.)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ז
אם נטל הכהן ידיו שחרית ובירך ענ"י לא יחזור לברך כשנוטל ידיו לנשיאת כפים:
משנה ברורה
7.
If the Kohen washed [the Kohen's] hands in the morning and blessed [the blessing of] "Al N'tilat Yadayim", [the Kohen] should not go back to bless [again] when washing [that Kohen's own] hands for the Raising of the Hands [i.e. the Priestly Blessing].
Mishnah Berurah
הלכה ח
כשמתחיל ש"צ רצה כל כהן שבב"ה נעקר ממקומו לעלות לדוכן ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ש"ץ רצה שפיר דמי אבל אם לא עקר רגליו ברצה שוב לא יעלה:
משנה ברורה
8.
When the prayer leader starts [the blessing] "R'tzei", every Kohen that is in the synagogue must uproot from [that Kohen's] place to go up to the platform, and even if [the Kohen] doesn't arrive there until the prayer leader concludes R'tzei, that's fine. But if [the Kohen] did not uproot [the Kohen's] feet at R'tzei, [that Kohen] may no longer go up.
Mishnah Berurah
הלכה ט
כשעוקרים [רש"י ותוספות ור"ן כתבו דלא יאמר אותו עד עמדו לפני התיבה וכ"כ הב"י] כהנים רגליהם לעלות לדוכן אומרים ירמי"א שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם ומאריכים בתפלה זו עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור:
משנה ברורה
9.
When the Kohanim uproot their feet to ascend to the platform, <small>[Rashi, Tosefot, and the Ran wrote that they should not say it until they are standing by the ark, and such wrote the Beit Yosef]</small> they say "May it be desirable before You, LORD our God, that this blessing that You commanded us to bless Your people Israel will be a complete blessing, and there should not be an impediment or wrongdoing in it now and forever." And they elongate this prayer until the congregation's [saying of] "Amen" [after] Hoda-ah [the "Modim" blessing].
Mishnah Berurah
הלכה י
עומדי' בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריה' כלפי העם ואצבעותיה' כפופים לתוך כפיהם עד שש"צ מסיים מודי' ואז אם הם ב' קורא להם [הש"ץ] [בטור בשם ר"י ורמב"ם] כהנים: הגה ולא יאמר אלהינו ואלהי אבותינו כו' וי"א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים ואז אומרו בקול רם (טור בשם ר"י ור"מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר עם קדושך כאמור בלחש וכן נוהגין במדינות אלו. ומחזירים פניהם כלפי העם ואם הוא א' אינו קורא לו אלא הוא מעצמו מחזיר פניו:
משנה ברורה
10.
They stand on the platform, their faces towards the ark and their backs towards the people, and their fingers folded into their palms, until the prayer leader finishes Modim. Then, if there are two [Kohanim], [the prayer leader] (Tur in the name of R"i and the Rambam) calls to them "Kohanim". <small>Gloss: [The prayer leader] should not say "E-lokeinu v'E-lokei Avoteinu..."; but some say that they do recite it quietly until the word "Kohanim," and then [the prayer leader] recites it a loud voice (Tur in the name of R"i and the R"m [Meir] of Rothenburg); and then goes back [to reciting] quietly and says "am k'doshekha ka-amor". This is how we practice in these countries.</small> Then, [the Kohanim] turn their faces toward the people. But if there if it is just one [Kohen], [the prayer leader] doesn't call to him; rather, [the Kohen] turns his face on his own.
Mishnah Berurah
הלכה יא
כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:
משנה ברורה
11.
When they turn their faces toward the people, they bless: "Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless [God's] people Israel with love."
Mishnah Berurah
הלכה יב
מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית ופושטים ידיהם וחולקים אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים:
משנה ברורה
12.
They raise their hands opposite their shoulders, and raise the right hand slightly above the left, and stretch out their hands and separate their fingers, and they aim to make five spaces: between two fingers [i.e. the pinky and ring fingers] and the other two fingers [i.e. the middle and index fingers] is the first space [on each hand]; between the index finger and the thumb; and from thumb to thumb. They spread their palms so that the interior of their palms faces the ground and the backs of their hands faces heaven.
Mishnah Berurah
הלכה יג
מתחילין הכהנים לומר יברכך: הגה וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותם ש"צ תחלה [טור ור"ן פ' הקורא והגהות מיימוני] (וכן נוהגים בכל מדינות אלו) ואח"כ מקרא אותם ש"ץ מלה במלה והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונים הצבור אמן וכן אחר פסוק ב' וכן אחר פסוק ג':
משנה ברורה
13.
The Kohanim begin to say "Y'varekhekha". <small>Gloss: Some say that the prayer leader calls out even the word "Y'varekhekha" to them first (Tur and the Ran - chapter "Hakoreh" [Talmud Megillah Chapter 2], and Hagahot Maimoni), (and so we practice in these countries.)</small> Afterward, the prayer leader calls out to them word by word, and they respond after [the leader] with each word, until they conclude the first verse. And then the congregation answers, "Amen." And so after the second verse; and so after the third verse.
Mishnah Berurah
הלכה יד
אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ובקול רם:
משנה ברורה
14.
We do not bless [Birkat Kohanim] except in the holy language [Hebrew]; while standing; with outstretched palms; and in a loud voice.
Mishnah Berurah
הלכה טו
ואח"כ מתחיל ש"צ שים שלום ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל: הגה ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים ש"ץ שים שלום ושיענו הצבור אמן על שניהם ואם אינם יכולים להאריך כ"כ יאמרו אדיר במרום וכו' כדלקמן סי' ק"ל (רש"י פרק אלו נאמרין והגהות מיימוני):
משנה ברורה
15.
Afterwards, the prayer leader begins [the blessing of] "Sim Shalom," and then the Kohanim turn their faces toward the ark, and they say: "Master of the Universe, we have done what You have decreed upon us; do what you have promised us: "Look forth from Your holy abode, from the Heavens, and bless Your people Israel..." (Deut. 26:15) <small>Gloss: And they should elongate this prayer until the prayer leader concludes "Sim Shalom", so that the congregation answers "Amen" to both of them. But if they are not able to elongate [it] so much, they should say "Adir bamarom..." as stated below, siman 130. (Rashi - chapter "Eilu Ne'emarin" [Sotah, Chapter 7], and Hagahot Maimoni)</small>
Mishnah Berurah
הלכה טז
אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם ועומדים שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים ש"צ שים שלום ויש מי שאומ' שצריכין להמתין עד שיסיימו הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום (וכן המנהג):
משנה ברורה
16.
The Kohanim are not permitted to turn their faces until the prayer leader begins "Sim Shalom," and they are not permitted to curl in their fingers until they turn their faces. They must stand there and they are not permitted to uproot [themselves] from there until the prayer leader concludes "Sim Shalom." But there is one who says that they must wait until the congregation concludes answering "Amen" after the blessing of "Sim Shalom" (<small>and this is the custom</small>).
Mishnah Berurah
הלכה יז
כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזרו אלא דרך ימין: הגה כשיורדין מן הדוכן לא יגעו במנעליהם המטונפים ואם נוגעים יטלו ידיהם לתפלה שיתפללו אח"כ (אגודה פ' היה קורא):
משנה ברורה
17.
When they turn their faces—whether at the beginning or at the end—they should only rotate rightward. <small>Gloss: When they go down from the platform, the should not touch their filthy shoes; and if they did touch [them], they must wash their hands for prayer [i.e. the Amidah], for they will continue praying after this. (Agudah - chapter "Haya Koreh" [Brachot Chapter 2])</small>
Mishnah Berurah
הלכה יח
אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי הצבור אמן שעונים אחר ברכת מודים ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה דיבור קריאת כהנים מפי הקורא ואחר שברכו הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אינם רשאים להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור אמן שעונים אחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכן אינם רשאים להתחיל בתיבה עד שתכלה התיבה מפי המקרא ואין הצבור עונים אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים: הגה ולא יתחילו הכהנים רבון העולמים כו' עד שיכלה אמן מפי הצבור (ב"י):
משנה ברורה
18.
The caller who calls out "Kohanim" is not permitted to call out "Kohanim" until the congregation has finished uttering the "Amen" which is answered following the blessing of "Modim"; and the Kohanim are not permitted to start the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron..." until the caller finishes uttering the speech of the calling of "Kohanim"; and after the Kohanim make the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron...," they are not permitted to start "Y'varekhekha" until the entire congregation finishes uttering the"Amen" which is answered after the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron..."; and similarly, they are not permitted to start each word until the caller finishes uttering that word; and the congregation does not answer "Amen" until the Kohanim finish uttering [each line of the] blessing. <small>Gloss: And the Kohanim should not begin [reciting] "Master of the Universe..." until the congregation finishes uttering "Amen." (Beit Yosef)</small>
Mishnah Berurah
הלכה יט
אין ש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים:
משנה ברורה
19.
The prayer leader is not permitted to answer "Amen" after the Kohanim's blessing.
Mishnah Berurah
הלכה כ
אם ש"צ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו. (ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו אבל אם אמרו לו צריך לעלות דהא עובר בעשה אם אינו עולה) (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פט"ו דתפלה ואגור) ואפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אא"כ מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים וכיצד יעשה יעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים ויקרא לו אחר; ומסיים החזן שים שלום ואם המקרא כוון לתפלת ש"צ מתחלה ועד סוף עדיף טפי שיסיים המקרא שים שלום:
משנה ברורה
20.
If the prayer leader is a Kohen - if there are other Kohanim, he does not raise his hands [i.e. perform Birkat Kohanim]. <small>(And they should not tell him to go up or to wash his hands; however, if they did say this to him, he is required to go up, because otherwise he would be in violation of a positive commandment if he does not go up.) (Mordechai on chapter "Hakoreh Omed" [Megillah, Chapter 3]; Hagahot Maimoni - chapter 15 of the Laws of Prayers; Agur)</small> Even if there is no Kohen there except him, he should not raise his hands [in Birkat Kohanim] unless he is certain that he is able to return to his prayer [the repetition of the Amidah] without becoming confused; for if he certain of this, then since there is no Kohen except him, he <i>should</i> raise his hands [in Birkat Kohanim] so that the Lifting of the Hands [i.e. Birkat Kohanim] will not be cancelled. How should he perform it? He should "uproot" his feet a little bit at Avodah [i.e. the blessing of "R'tzei"]; then he should continue reciting until "u'lekha na-eh l'hodot" [the ending of the Modim blessing], then he should ascend the platform and bless Birkat Kohanim, and someone else calls [i.e. prompts] for him; and then the chazan [i.e. prayer leader] concludes with "Sim Shalom". But if the caller had intention [to fulfill his obligation] with the prayer [i.e. Amidah] of the prayer leader from beginning to end, it is better if the <i>caller</i> concludes with "Sim Shalom".
Mishnah Berurah
הלכה כא
אין הכהנים רשאים לנגן ברכת כהנים שנים או שלשה נגונים משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת ואין לנגן אלא נגון אחד מתחלה ועד סוף:
משנה ברורה
21.
The Kohanim are not permitted to sing Birkat Kohanim using two or three melodies, because there is a concern that they will become confused, and they should instead sing only a single melody from the beginning until the end.
Mishnah Berurah
הלכה כב
משתדלין שיהא המקרא ישראל וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים ויקרא אותם והחזן עומד ושותק:
משנה ברורה
22.
They should try to have the caller be an Israelite [i.e. a non-Kohen]. And when the chazan is a Kohen, an Israelite should stand next to him and call out "Kohanim" and he calls [out each word] to them, and the chazan [who is a Kohen] stands next to him and remains silent.
Mishnah Berurah
הלכה כג
בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם: הגה וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם (ב"י):
משנה ברורה
23.
At the time that the Kohanim bless the people, they should not glance [around] nor get distracted; rather, their eyes should face downward in the same way one stands in prayer. And the people should be attentive to the blessing, and their faces should be opposite the faces of the Kohanim, but they should not look at them. <small>Gloss: And the Kohanim should also not look at their [own] hands; therefore, it is customary for them to lower their tallit over their faces and [keep] their hands outside the tallit. And there are [some] places where they practice such that their hands are [kept] within the tallit, so that the people do not look at them (Beit Yosef).</small>
Mishnah Berurah
הלכה כד
עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה אבל מלפניהם ובצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולאחוריהם נמי אם הם אנוסים כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבא הם בכלל הברכה:
משנה ברורה
24.
The people that are behind the Kohanim are not included in the blessing, but for those in front of them and to their sides, even an iron partition does not separate them. And even those behind them, if they are compelled [i.e., not able to be there and/or stand in front], for example people in the fields who are busy with their work and are unable to come, they are included in the blessing.
Mishnah Berurah
הלכה כה
ב"ה שכולה כהנים אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן למי מברכין לאחיהם שבשדות ומי עונה אחריהם אמן הנשים והטף ואם יש שם יותר מעשרה היתרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחריהם אמן:
משנה ברורה
25.
A synagogue that is entirely Kohanim, if there are only ten, they all go up to the platform [to perform Birkat Kohanim]. Who are they blessing? To their brethren in the fields. And who answers "Amen" to them? The women and children. And if there are more than ten [Kohanim], those above [the count of] ten go up and perform the blessing, and the ten answer after them "Amen."
Mishnah Berurah
הלכה כו
בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו ויכוונו לברכה: הגה ומכל מקום עכשיו שהכהנים מאריכין הרבה בניגונים נהגו גם כן לומר פסוקים וכמו שנתבאר לעיל סימן נ"ז לענין ברכו אך יותר טוב שלא לאמרם (ד"ע):
משנה ברורה
26.
At the time they bless [Birkat Kohanim], one should not recite any verse; rather they should remain silent and be attentive to the blessing. <small>Gloss: In any case, nowadays when the Kohanim [have the custom to] extend their melodies a lot, we practice to also recite verses, like we explained above in Siman 57 regarding Bar'khu, but it is better not to say them (- his own opinion).</small>
Mishnah Berurah
הלכה כז
כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יות' על השלש פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף:
משנה ברורה
27.
A Kohen is not permitted to add anything on his own accord in addition to the three verses of Birkat Kohanim; and if he does add, he violates [the commandment of] do not add [to the Torah].
Mishnah Berurah
הלכה כח
כהן שנשא כפיו ואח"כ הלך לב"ה אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא את כפיו פעם אחרת:
משנה ברורה
28.
A Kohen who raised his hands [to perform Birkat Kohanim] and afterward went to another synagogue and found that the congregation has not yet reached Birkat Kohanim may raise his hands once again.
Mishnah Berurah
הלכה כט
כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו:
משנה ברורה
29.
A Kohen who did not yet pray and [arrived and] found the congregation praying [e.g., the Amidah] may raise his hands [to perform Birkat Kohanim], and the [fact that he did not yet recite his own] prayer does not preclude him [from performing Birkat Kohanim].
Mishnah Berurah
הלכה ל
מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקומות או עקושות [בוהקניות פירוש מין נגע לבן ורש"י פירש לינטלי"ש בלע"ז. עקומות כפופות. עקושות לצדדיהן והר"ן פי' עקומות שנתעקמה ידו אחורנית. עקושות שאינו יכול לחלק אצבעותיו] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו וה"ה למי שיש מומין ברגליו במקום שעולים לדוכן בלא בתי שוקיים וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפים דמעות וכן סומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו ואם הי' דש בעירו דהיינו שהם רגילים בו ומכירין הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו ואפי' הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהא בעיר שלשי' יום מקרי דש בעירו ודוקא בעירו אבל אם הולך באקראי לעיר אחרת ושהא שם שלשים יום לא ואפילו לא בא לדור שם להיות מבני העיר אלא בא להיות שם מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה חשוב דש בעירו בל' יום:
משנה ברורה
30.
One who has an defect on his face or his hands, for example: "bohakniyot", "akumot", or "akushot" <small>("bohakniyot" means a type of white lesions, and Rashi explains it means spotted like "lentils" in the non-Hebrew vernacular; "akumot" means crooked; "akushot" means bent to the sides. The Ran explains: "akumot" means that his hand is curved backwards; "akushot" means he is unable to separate his fingers)</small> should not lift his hands [in the priestly blessing] because the congregation will stare at it. And the same applies for one who has an defect on his feet, in a place where they ascend to the platform without socks. And so too one who has spittle/mucus [drooling] down his beard, or if his eyes tear up, and similarly, one who is blind in one of his eyes; [any of these] should not lift his hands. However, if he is "broken in" in his city, meaning that they are used to him and everyone is familiar that he has this defect, he may raise his hands, even if he is blind in both eyes. Anyone who has stayed in the city for thirty days is called "broken in" in his city, but only in his city — whereas if he happened to go to a different city and stayed there thirty days, no. Even if he did not come to remain in the city to become one of the city residents, but rather he came to become a schoolteacher or scribe or attendant for a year or half a year, this is considered "broken in" in his city thirty days.
Mishnah Berurah
הלכה לא
אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין ישא את כפיו: הגה ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית אבל אם הם מבחוץ לא מהני הטלית לידיו:
משנה ברורה
31.
If the custom of the place is for the Kohanim to drape the tallit over their faces, even if there are many deformities on his face and hands, he may lift his hands [in the the priestly blessing]. <small>Gloss: This is only if his hands are inside the tallit, but if they are outside, the tallit is of no benefit for his hands.</small>
Mishnah Berurah
הלכה לב
היו ידיו צבועות אסטיס ופואה [אסטיס ופוא' פירוש מיני צבעים] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בהם ואם רוב העיר מלאכתן בכך ישא את כפיו:
משנה ברורה
32.
If his hands are the color of "istis" or "puah" <small>(which are types of [blue and red] dyes)</small>, he should not lift his hands [to perform the priestly blessing] because the congregation will stare at them. But if this is the occupation of most of the city [i.e. their occupation causes their hands to become dyed/discolored], he may raise his hands.
Mishnah Berurah
הלכה לג
מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן וכיוצא בזה לא ישא את כפיו:
משנה ברורה
33.
One who does not know how to enunciate letters - for example, he who pronounces alephs as ayins and ayins as alephs, or similar examples, he should not life his hands [to perform the priestly blessing].
Mishnah Berurah
הלכה לד
קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפני עצמו כלל אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפי' בפני עצמו ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע וכל שהגיע לשני' שראוי להתמלאות זקנו אף על פי שלא נתמלא קרינן ביה נתמלא זקנו (וע"ל סי' נ"ג סעיף ח'):
משנה ברורה
34.
A minor who has not grown two [pubic] hairs may not lift his hands [in the priestly blessing] by himself at all, but with Kohanim who are adults, he may lift [his hands] to learn and to be trained. One who has grown two hairs may lift [his hands] even by himself. And this may only be done occasionally, but not regularly, until his beard fills out, for then he is permitted to lift his hands alone regularly. Anyone [i.e. any Kohen] who has reached the age where it is possible to grow a full beard, even if it has not actually filled out, he is still considered one who has a full beard (see above in Siman 53, Se'if 8).
Mishnah Berurah
הלכה לה
כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו אפילו עשה תשובה: הגה וי"א דאם עשה תשובה נושא כפיו ויש להקל על בעלי תשובה שלא לנעול דלת בפניהם והכי נהוג [ד"ע דלא גרע ממומר וכ"מ מהג"מ] [טור רש"י והרבה פוסקים אגור וב"י]:
משנה ברורה
35.
A Kohen who has killed a person, even unintentionally, may not lift his hands [to perform the priestly blessing], even if he has repented. <small>Gloss: Some say that if he has repented, he may lift his hands, and there is ground to be lenient regarding those who have repented, so as not to lock the door before them. And so is the custom. (His own opinion: because this is no worse than a [repentant] apostate; and so too does it seem from the Hagahot Maimoni) (Tur, Rashi, many decisors, Agur, and Bet Yosef).</small>
Mishnah Berurah
הלכה לו
מל תינוק ומת נושא את כפיו ואם העם מרננים אחריו שהוא שופך דמים כיון דלא נתברר הדבר ישא את כפיו:
משנה ברורה
36.
If he circumcised a baby and he died, he may lift his hands [to perform the priestly blessing]. And if the public is speaking ill about him that he is a spiller of blood, since the matter has not been clarified, he may [still] lift his hands.
Mishnah Berurah
הלכה לז
מומר לעכו"ם לא ישא את כפיו וי"א שאם עשה תשובה נושא כפיו (וכן עיקר) ואם נאנס לדברי הכל נושא כפיו:
משנה ברורה
37.
An apostate [that converted] to idol worship may not lift his hands [to perform the blessing]. And there are some who say that if he has repented, he may lift his hands (and this is primary ruling). If he was forced [to convert to idol worship], then according to all, he may lift his hands.
Mishnah Berurah
הלכה לח
שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו . שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפי' שתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו:
משנה ברורה
38.
[A Kohen] who drank a fourth [of a log = the standard measure] of wine in one sitting may not lift his hands [to perform the priestly blessing]. If he drank [that measure] in two sittings, or if he introduced a little water into it, it is permissible. If he drank more than a fourth, even if it was diluted, and even if he drank it in multiple stages, he may not lift his hands until he has rid himself of the [effects of the] wine.
Mishnah Berurah
הלכה לט
לא היה בו א' מהדברים המונעים נשיאת כפים אע"פ שאינו מדקדק במצות וכל העם מרננים אחריו נושא את כפיו [שאין שאר עבירות מונעין נשיאת כפים]:
משנה ברורה
39.
If he does not have any of the of things [i.e., disqualifying factors] that prevent lifting the hands [in the priestly blessing]: even if he is not meticulous about mitzvot and the entire congregation is speaking ill about him, he may lift his hands. <small>(Because no other transgression prevents [him from] lifting his hands.)</small>
Mishnah Berurah
הלכה מ
כהן שנשא גרושה לא ישא את כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפי' לקרות בתורה ראשון ואפילו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם:
משנה ברורה
40.
A Kohen that married a divorcée may not lift his hands [to perform the priestly blessing], and we do not attribute to him holiness, even to call him up to the Torah first. And even if he divorced her or she dies, he is invalid [as a Kohen] until he vows to not get any benefit, with the public's consent [so that it cannot annulled], from women who are forbidden to him.
Mishnah Berurah
הלכה מא
נטמא למת שאינו משבעה מתי מצו' פסול מן הדוכן ומכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל שלא יטמא עוד למתים (י"א דמי שיש לו בת שהמירה לעכו"ם או זנתה אין מחייבין עוד לקדשו כי אביה היא מחללת) מרדכי פרק נגמר הדין:
משנה ברורה
41.
If he became ritually impure for a dead body that was not one of the seven obligatory deceased [relatives], he is invalid for the platform [for the blessing] and for all [other] priestly privileges, until he repents and commits not to continue to defile himself over dead bodies. <small>(Some say that for one who has a daughter that became an apostate that converted to idol worship or that engaged in sexual immorality, it is no longer incumbent to sanctify him [as a Kohen], "for she degrades her father" (Lev. 21:9)) Mordechai in chapter "Nigmar Ha-din" [Chapter 6 of Sanhedrin].</small>
Mishnah Berurah
הלכה מב
החלל אינו נושא את כפיו:
משנה ברורה
42.
The challal [i.e., the son of Kohen and a woman prohibited to a Kohen] may not lift his hands [to perform the priestly blessing].
Mishnah Berurah
הלכה מג
אחר שבעה ימי אבילות נושא כפיו ובתוך שבעה ימי אבילות יצא מב"ה בשעה שקורין כהנים: הגה ויש אומרים דכל זמן האבילות אפילו עד י"ב חודש על אביו ועל אמו אינו נושא כפיו (מרדכי סוף פרק הקורא עומד והגהות מיימוני) וכן נוהגין במדינות אלו:
משנה ברורה
43.
After the seven days of mourning, he may lift his hands [to perform the blessing]. But during the seven days of mourning, he should leave the synagogue at the time they are calling "Kohanim". <small>Gloss: Some say that during the entire period of mourning, even until twelve months for his father or his mother, he may not lift his hands (Mordechai at the end of chapter "Hakoreh Omed" [Chapter 4 of Megillah], and Hagahot Maimoni), and so we practice in these countries.</small>
Mishnah Berurah
הלכה מד
כהן אע"פ שהוא פנוי נושא את כפיו: הגה ויש אומרים דאינו נושא כפיו דהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה והמברך יש לו להיות בשמחה [מרדכי פ' הקורא עומד] ונהגו שנושא כפיו אע"פ שאינו נשוי ומ"מ הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שלא יהא בבהכ"נ בשעה שקורין כהנים או אומרים להם ליטול ידיהם. נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאין כפים אלא בי"ט משום שאז שרוים בשמחת י"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפי' בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפי' בי"ט אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מב"ה וישמחו בשמחת י"ט [דברי עצמו] וכל שחרית ומוסף שאין נושאין בו כפים אומר הש"צ אלהינו ואלהי אבותינו וכו' כדלעיל סוף סי' קכ"ז ויוה"כ נושאים בו כפים כמו ביו"ט ויש מקומו' שנושאי' בו כפים בנעיל' ויש מקומו' אפי' בשחרית:
משנה ברורה
44.
A Kohen, even though he is single, lifts his hands [to perform the priestly blessing]. <small>Gloss: There are those that say that he should not lift his hands [to perform the priestly blessing], because one who dwells without a wife dwells without joy, and the one who blesses must be in a state of joy [Mordechai on Tractate Megillah chp. 4]. And our custom is that he lifts his hands even if he is not married. In any case, if he does not want to lift his hands, we do not protest, but he should not be in the synagogue when they call out "kohanim" or tell them to wash their hands. Our custom in these lands [of Ashkenaz] is that [the kohanim] do not lift their hands [to perform the priestly blessing] except on Yom Tov, because only then are they dwelling in the joy of Yom Tov, and the one who blesses must have a full heart. This is not the case on any other days, even on Shabbats throughout the year, when they are occupied by thoughts about their livelihood and about losing work. And even on Yom Tov, one does not lift one's hands [to perform the priestly blessing] except during Musaf, since they are about emerge from the synagogue and they rejoice in joy of Yom Tov [his own opinion]. And during every Shacharit and Musaf service in which they do not lift their hands [to perform the priestly blessing], the prayer leader says: "Our God and God of our ancestors," etc., as above at the end of siman 127. And on Yom Kippur they lift their hands [to perform the priestly blessing] just as on Yom Tov [that is, at Musaf], and there are places where they lift their hands at Ne'ilah, and there are places [where they lift their hands] even at Shacharit.</small>
Mishnah Berurah
הלכה מה
אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחנך אליך לך שלום: הגה ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות כי כל אחת מהן הוא סוף ברכה בפני עצמה ואומרים רבון כמו שמפורש בסי' ק"ל בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים דהיינו וישמרך ויחנך שלום והמקרא לא יאמר רבון וכו' [תשובת מהרי"ל סי' קמ"ח] אסור להשתמש בכהן אפי' בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך [מרדכי הגהות דגיטין]:
משנה ברורה
45.
These are the words where the Kohanim turn [while saying] them, to the south and north: "y'varekh'kha", "v'yishm'rekha", "eilekha", "viykhuneka", "eilekha", "l'kha", "shalom". <small>Gloss: And we practice that they [i.e., the Kohanim] prolong their melody with these words because each one of them is the ending of an blessing on its own. And they [i.e., the congregation] say "Ribon...", as is explained in siman 130, while they are prolonging the melody of the words at the ends of the verses, meaning [the words] "v'yishm'rekha", "viykhuneka", and "shalom". And the one who calls out should not say "Ribon", etc. (Teshuvot Maharil - siman 148). It is forbidden to get benefit from a Kohen, even nowadays, for it is like getting benefit from sanctified property, unless he [the Kohen] gave permission (Mordekhai, commentary to Tractate Gittin).</small>
Mishnah Berurah