א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלין בכהן. ובו מ"ה סעיפים:אין נשיאת כפים פחות מי' והכהנים מהמנין: ואין לזר לישא כפיו אפילו עם (כהנים אחרים) (בפ' ב' דכתובות דכ"ד דזר עובר בעשה) (ותו' פ' כל כתבי לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה ואפשר דעם כהנים אחרים וצ"ע):
משנה ברורה
1.
<b>Raising the Hands [to perform Birkat Kohanim - The Priestly Blessing] And Which Things Invalidate A Kohen. Containing 45 Se'ifim:</b><br>Birkat Kohanim is not performed if there are fewer than ten [men], and the Kohanim are included in the quorum. <small>Rem"a: A non-kohen should not perform Birkat Kohanim, even if there are other kohanim present (Ketubot, ch. 2, daf 24, states that a non-kohen violates a positive commandment; but Tosafot in the chapter "Kol Kitvei" (Tr. Shabbat) states that R"i does not know what prohibition there would be for a non-kohen who ascends [for Birkat Kohanim], and it is possible that with other kohanim it would be permitted; but this requires further consideration).</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים אם אינו עולה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בב"ה כשקורא כהנים או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו:
משנה ברורה
2.
Any kohen who does not have one of the things that prevent [him from performing Birkat Kohanim] — if he does not ascend to the platform, even though he has [only] forfeited one positive commandment, it is as if he has violated three positive commandments if he was in the synagogue when they called "Kohanim" or if they told him to go up or to wash his hands.
Mishnah Berurah
הלכה ג
אם עלה פעם אחת ביום שוב אינו עובר אפי' אמרו לו עלה:
משנה ברורה
3.
If he had gone up once [already] that day, he would not be violating [the positive commandment] further [if he did not go up subsequent times], even if they told him, "Go up."
Mishnah Berurah
הלכה ד
כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מב"ה אלא בשעה שקורא החזן כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לב"ה עד שיגמרו ברכת כהנים:
משנה ברורה
4.
When the kohanim do not want to ascend to the platform, they are not required to wait outside the synagogue except during the time when the chazzan calls "Kohanim." Nevertheless, so that people shouldn't say that they are disqualified, it is customary that they do not enter the synagogue until Birkat Kohanim is completed.
Mishnah Berurah
הלכה ה
לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים אבל בבתי שוקים שרי: [ויש מחמירין אם הם של עור] [אגודה פרק הקורא את המגילה] [ונהגו להקל בקצת מקומות]:
משנה ברורה
5.
Kohanim may not ascend to the platform in shoes, but in socks it is permitted. <small>Rem"a: Some are stringent if they (the socks) are made of leather (Aguda, Chapter "HaKoreh et HaMegilla"), and a few places have the custom to be lenient.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ו
אע"פ שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע והלוי יצוק מים על ידיהם וקודם לכן יטול הלוי ידיו (ולא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתן שחרית):
משנה ברורה
6.
Even though the kohanim washed their hands in the morning, they go back and wash their hands again until the wrist, which is the joint connecting the hand and the arm. The Levi pours water on their hands, and prior to this, the Levi washes his [own] hands. <small>Rem"a: We do not have the custom that the Levis wash their hands first; rather they rely on their morning's washing.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ז
אם נטל הכהן ידיו שחרית ובירך ענ"י לא יחזור לברך כשנוטל ידיו לנשיאת כפים:
משנה ברורה
7.
If the kohen washed his hands in the morning and made the blessing of Netilat Yadayim, he should not repeat the blessing when he washes his hands for Birkat Kohaim.
Mishnah Berurah
הלכה ח
כשמתחיל ש"צ רצה כל כהן שבב"ה נעקר ממקומו לעלות לדוכן ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ש"ץ רצה שפיר דמי אבל אם לא עקר רגליו ברצה שוב לא יעלה:
משנה ברורה
8.
When the prayer leader starts the "Retzei" blessing, every Kohen that is in the synagogue must "uproot" himself from his place to go up to the platform, and even if he doesn't reach there until the prayer leader concludes Retzei, that's fine. But if he did not "uproot" his feet at Retzei, he may no longer go up.
Mishnah Berurah
הלכה ט
כשעוקרים [רש"י ותוספות ור"ן כתבו דלא יאמר אותו עד עמדו לפני התיבה וכ"כ הב"י] כהנים רגליהם לעלות לדוכן אומרים ירמי"א שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם ומאריכים בתפלה זו עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור:
משנה ברורה
9.
When the Kohanim "uproot" <small>[Rashi, Tosefot, and the Ran wrote that they should not say it until they are standing by the ark, and such wrote the Beit Yosef]</small> their feet to ascend to the platform, they say "May it be Thy will before You, G-d our Lord, that this blessing that You commanded us to bless Your people Israel will be a perfect blessing, and there should not be in it any impediment or wrongdoing from now until forever." And they elongate this prayer until the conclusion of the "Amen" of the "Modim" blessing from the congregation.
Mishnah Berurah
הלכה י
עומדי' בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריה' כלפי העם ואצבעותיה' כפופים לתוך כפיהם עד שש"צ מסיים מודי' ואז אם הם ב' קורא להם [הש"ץ] [בטור בשם ר"י ורמב"ם] כהנים: הגה ולא יאמר אלהינו ואלהי אבותינו כו' וי"א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים ואז אומרו בקול רם (טור בשם ר"י ור"מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר עם קדושך כאמור בלחש וכן נוהגין במדינות אלו. ומחזירים פניהם כלפי העם ואם הוא א' אינו קורא לו אלא הוא מעצמו מחזיר פניו:
משנה ברורה
10.
They stand on the platform, their faces towards the ark and their backs towards the people, and their fingers folded into their palms, until the prayer leader finishes Modim. Then, if there are two [Kohanim], he (the prayer leader)[Tur in the name of R"i and the Rambam] calls to them "Kohanim". <small>Rem"a: He should not say "E-lokeinu v'E-lokei Avoteinu..."; but some say that he does recite it quietly until the word "Kohanim," and then he recites it loudly (Tur in the name of R"i and the Maharam M'Rotenburg); and then he continues and recites "Am k'doshecha ka'amor" quietly. This is the custom in these countries.</small> Then, [the Kohanim] turn their faces toward the people. But if there if is just one [Kohen], [the prayer leader] doesn't call to him; rather, [the Kohen] turns his face on his own.
Mishnah Berurah
הלכה יא
כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:
משנה ברורה
11.
When they turn their faces toward the people, they bless: "Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people Israel with love."
Mishnah Berurah
הלכה יב
מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית ופושטים ידיהם וחולקים אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים:
משנה ברורה
12.
They raise their hands opposite their shoulders, and raise the right hand slightly above the left, and stretch out their hands and separate their fingers, and they aim to make five spaces: between two fingers (ie. the pinky and ring fingers) and the other two fingers (ie. the middle and index fingers) is the first space [on each hand]; between the index finger and the thumb; and from thumb to thumb. They spread their palms so that the interior of their palms faces the ground and the backs of their hands faces heaven.
Mishnah Berurah
הלכה יג
מתחילין הכהנים לומר יברכך: הגה וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותם ש"צ תחלה [טור ור"ן פ' הקורא והגהות מיימוני] (וכן נוהגים בכל מדינות אלו) ואח"כ מקרא אותם ש"ץ מלה במלה והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונים הצבור אמן וכן אחר פסוק ב' וכן אחר פסוק ג':
משנה ברורה
13.
The Kohanim begin to say "Yevarechecha". <small>Rem"a: Some say that even the word "Yevarechecha" is called out by the prayer leader first [Tur and the Ran - chapter "Hakoreh", and Hagahot Maimoni], and such is our custom in these countries.</small> Afterward, the prayer leader calls out to them word by word, and they respond after him with each word, until they conclude the first verse. And then the congregation answers, "Amen." And so after the second verse; and so after the third verse.
Mishnah Berurah
הלכה יד
אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ובקול רם:
משנה ברורה
14.
Birkat Kohanim can only be performed: in Hebrew; standing; with outstretched palms; and in a loud voice.
Mishnah Berurah
הלכה טו
ואח"כ מתחיל ש"צ שים שלום ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל: הגה ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים ש"ץ שים שלום ושיענו הצבור אמן על שניהם ואם אינם יכולים להאריך כ"כ יאמרו אדיר במרום וכו' כדלקמן סי' ק"ל (רש"י פרק אלו נאמרין והגהות מיימוני):
משנה ברורה
15.
Afterwards, the prayer leader begins [the blessing of] "Sim Shalom," and then the Kohanim turn their faces toward the [front of the] sanctuary, and they recite: "Master of the Universe, we have performed what You have decreed on us; perform what you have promised us: "Look forth from Thy holy habitation, from the Heavens, and bless Thy people Israel..." <small>Rem"a: And they should elongate this supplication until the prayer leader concludes Sim Shalom, so that the congregation answers "Amen" to both of them. But if they are not able to elongate this much, they should recite "Adir bamarom..." as stated below, siman 130. (Rashi - chapter "Eilu Ne'emarin", and Hagahot Maimoni)</small>
Mishnah Berurah
הלכה טז
אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם ועומדים שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים ש"צ שים שלום ויש מי שאומ' שצריכין להמתין עד שיסיימו הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום (וכן המנהג):
משנה ברורה
16.
The Kohanim are not permitted to turn their faces until the prayer leader begins "Sim Shalom," and they are not permitted to curl up their fingers until they turn their faces. They must stand there and they are not permitted to move from there until the prayer leader concludes "Sim Shalom." But there are those that say that they must wait until the congregation concludes answering "Amen" after the blessing of Sim Shalom (<small>Rem"a: and this is our custom</small>).
Mishnah Berurah
הלכה יז
כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזרו אלא דרך ימין: הגה כשיורדין מן הדוכן לא יגעו במנעליהם המטונפים ואם נוגעים יטלו ידיהם לתפלה שיתפללו אח"כ (אגודה פ' היה קורא):
משנה ברורה
17.
When they turn their faces—whether at the beginning or at the end—they should only rotate rightward. <small>Rem"a: When they go down from the platform, the should not touch their dirty shoes; and if they did touch them, they must wash their hands for prayer, for they will continue praying after this. (Agudah - chapter "Haya Koreh")</small>
Mishnah Berurah
הלכה יח
אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי הצבור אמן שעונים אחר ברכת מודים ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה דיבור קריאת כהנים מפי הקורא ואחר שברכו הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אינם רשאים להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור אמן שעונים אחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכן אינם רשאים להתחיל בתיבה עד שתכלה התיבה מפי המקרא ואין הצבור עונים אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים: הגה ולא יתחילו הכהנים רבון העולמים כו' עד שיכלה אמן מפי הצבור (ב"י):
משנה ברורה
18.
The caller who calls out "Kohanim" is not permitted to call out "Kohanim" until the congregation finishes enunciating "Amen" that they answer after the blessing of Modim; and the Kohanim are not permitted to start the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron..." until the caller finishes enunciating the word "Kohanim;" and after the Kohanim make the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron...," they are not permitted to start "Y'varechecha" until the entire congregation finishes enunciating "Amen" that they answer after the blessing of "Who has sanctified us with the holiness of Aaron...;" and similarly, they are not permitted to start each word until the caller finishes enunciating that word; and the congregation is not permitted to answer "Amen" until the Kohanim finish enunciating each blessing. <small>Rem"a: And the Kohanim should not begin [reciting] "Master of the Universe..." until the congregation finishes enunciating "Amen." (Beit Yosef)</small>
Mishnah Berurah
הלכה יט
אין ש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים:
משנה ברורה
19.
The prayer leader is not permitted to answer "Amen" after the Kohanim's blessing.
Mishnah Berurah
הלכה כ
אם ש"צ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו. (ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו אבל אם אמרו לו צריך לעלות דהא עובר בעשה אם אינו עולה) (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פט"ו דתפלה ואגור) ואפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אא"כ מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים וכיצד יעשה יעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים ויקרא לו אחר; ומסיים החזן שים שלום ואם המקרא כוון לתפלת ש"צ מתחלה ועד סוף עדיף טפי שיסיים המקרא שים שלום:
משנה ברורה
20.
If the prayer leader is a Kohen - if there are other Kohanim, he should not perform Birchat Kohanim. <small>(Rem"a: And they should not tell him to go up or to wash his hands; however, if they said this to him, he is required to go up, because otherwise he would be in violation of a positive commandment if he does not go up.) (Mordechi -chapter "Hakoreh Omed"; Hagahot Maimoni - chapter 15 of the Laws of Prayers; Agur)</small> Even if there is no Kohen there but he, he should not perform Birkat Kohanim unless he is certain that he is able to return to his recitation of the Shemonah Esrei without becoming confused; for if he certain of this, then since there is no other Kohen but he, he should perform Birkat Kohanim so that Birkat Kohanim will not be negated. How should he perform it? He should "uproot" his feet a little bit at the blessing of Avoda (ie. the blessing of "Retzei"); then he should continue reciting until "U'Lecha na'eh l'hodot", then he should ascend the platform and perform Birkat Kohanim, and someone else calls to him; and then the prayer leader concludes with "Sim Shalom." But if the caller had intention [to fulfill his obligation] with the prayer leader's recitation of the Shemonah Esrei from beginning to end, it is better if the caller concludes "Sim Shalom".
Mishnah Berurah
הלכה כא
אין הכהנים רשאים לנגן ברכת כהנים שנים או שלשה נגונים משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת ואין לנגן אלא נגון אחד מתחלה ועד סוף:
משנה ברורה
21.
The Kohanim are not permitted to sing Birkat Kohanim using two or three tunes, because there is a concern that they will become confused; [therefore,] they should only sing a single tune from the beginning till the end.
Mishnah Berurah
הלכה כב
משתדלין שיהא המקרא ישראל וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים ויקרא אותם והחזן עומד ושותק:
משנה ברורה
22.
They should try to have the caller be an Israelite (ie. a non-Kohen). And when the chazan is a Kohen, an Israelite should stand next to him and call out "Kohanim" and he calls [out each word] to them, and the chazan [who is a Kohen] stands next to him and remains silent.
Mishnah Berurah
הלכה כג
בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם: הגה וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם (ב"י):
משנה ברורה
23.
At the time that the Kohanim bless the congregation, they should not glance [around] nor get distracted; rather, their eyes should face downward in the same way one stands in prayer. The congregation should be attentive to the blessing, and their faces should face the Kohanim, but they should not stare at them. <small>Rem"a: And the Kohanim should also not stare at their own hands; therefore, it is customary for them to wrap their tallis on their faces and keep their hands outside the tallis. And there are some places where they have the custom that their hands are kept within the tallis, so that the congregation does not stare at them (Beit Yosef).</small>
Mishnah Berurah
הלכה כד
עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה אבל מלפניהם ובצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולאחוריהם נמי אם הם אנוסים כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבא הם בכלל הברכה:
משנה ברורה
24.
The congregation that are behind the Kohanim are not included in the blessing, but for those in front of them and to their sides, even an iron wall does not separate them. And even those behind them, if they are faultless, for example those in the fields who are busy with their work and are unable to come, they are included in the blessing.
Mishnah Berurah
הלכה כה
ב"ה שכולה כהנים אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן למי מברכין לאחיהם שבשדות ומי עונה אחריהם אמן הנשים והטף ואם יש שם יותר מעשרה היתרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחריהם אמן:
משנה ברורה
25.
A synagogue that is full of Kohanim, if there are only ten, they all go up to the platform [to perform Birkat Kohanim]. To whom do they perform the blessing? To their brethren in the fields. And who answers after them "Amen"? The women and children. And if there are more than ten [Kohanim], those above [the count of] ten go up and perform the blessing, and the ten answer after them "Amen."
Mishnah Berurah
הלכה כו
בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו ויכוונו לברכה: הגה ומכל מקום עכשיו שהכהנים מאריכין הרבה בניגונים נהגו גם כן לומר פסוקים וכמו שנתבאר לעיל סימן נ"ז לענין ברכו אך יותר טוב שלא לאמרם (ד"ע):
משנה ברורה
26.
At the time that they perform the blessing [of Birkat Kohanim], one should not recite any verse; rather they should remain silent and be attentive to the blessing. <small>Rem"a: Nevertheless, nowadays where the Kohanim [have the custom to] substantially prolong their tunes, it is the custom to also recite verses, like we explained above in siman 57 regarding Barchu, but it is still better not to say any. (His own opinion).</small>
Mishnah Berurah
הלכה כז
כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יות' על השלש פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף:
משנה ברורה
27.
A Kohen is not permitted to add anything on his own accord in addition to the three verses of Birkat Kohanim; and if he does add, he violates [the commandment of] "Thou shalt not supplement."
Mishnah Berurah
הלכה כח
כהן שנשא כפיו ואח"כ הלך לב"ה אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא את כפיו פעם אחרת:
משנה ברורה
28.
A Kohen who performed Birkat Kohanim and afterward went to another synagogue and found that the congregation has not yet reached Birkat Kohanim, he may perform Birkat Kohanim once again.
Mishnah Berurah
הלכה כט
כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו:
משנה ברורה
29.
A Kohen who has not yet prayed yet found the congregation already praying may perform Birkat Kohanim, and the [fact that he did not yet recite his own] prayer does not preclude him [from performing Birkat Kohanim].
Mishnah Berurah
הלכה ל
מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקומות או עקושות [בוהקניות פירוש מין נגע לבן ורש"י פירש לינטלי"ש בלע"ז. עקומות כפופות. עקושות לצדדיהן והר"ן פי' עקומות שנתעקמה ידו אחורנית. עקושות שאינו יכול לחלק אצבעותיו] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו וה"ה למי שיש מומין ברגליו במקום שעולים לדוכן בלא בתי שוקיים וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפים דמעות וכן סומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו ואם הי' דש בעירו דהיינו שהם רגילים בו ומכירין הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו ואפי' הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהא בעיר שלשי' יום מקרי דש בעירו ודוקא בעירו אבל אם הולך באקראי לעיר אחרת ושהא שם שלשים יום לא ואפילו לא בא לדור שם להיות מבני העיר אלא בא להיות שם מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה חשוב דש בעירו בל' יום:
משנה ברורה
30.
One who has an deformity on his face or his hands, for example "bohakniyot", "akumot", or "akushot" <small>["bohakniyot" means a type of white lesions, and Rashi explains it means spotted like lentils in Old French; "akumot" means crooked; "akushot" means bent to the sides. The Ran defines: "akumot" means that his hand is bent backwards; "akushot" means he is unable to separate his fingers]</small> should not perform the priestly blessing because the congregation will stare at him. And the same applies for one who has an deformity on his feet, in a place where they ascend to the platform without socks. And so too one who has spittle/mucus drooling down his beard, or if his eyes tear up, and similarly, one who is blind in one of his eyes; [all these] should not perform the priestly blessing. However, if he is "broken in" in his city, meaning that they are familiar with him and everyone recognizes that he has this deformity, he may perform the blessing, even if he is blind in both eyes. Anyone who has stayed in the city for thirty days is called "broken in in his city," but only in his city — whereas if he goes temporarily to a different city and stays there thirty days, no. Even if he did not come to live in the city to become one of the city residents, but rather he came to become a schoolteacher or scribe or attendant for a year or half a year, this is considered "broken in in his city thirty days."
Mishnah Berurah
הלכה לא
אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין ישא את כפיו: הגה ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית אבל אם הם מבחוץ לא מהני הטלית לידיו:
משנה ברורה
31.
If the custom of the place is for the Kohanim to drape the tallit over their faces, even if there are many deformities on his face and hands, he may perform the priestly blessing. <small>Rem"a: This is only if his hands are inside the tallit, but if they are outside, the tallit does not help for his [deformed] hands.</small>
Mishnah Berurah
הלכה לב
היו ידיו צבועות אסטיס ופואה [אסטיס ופוא' פירוש מיני צבעים] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בהם ואם רוב העיר מלאכתן בכך ישא את כפיו:
משנה ברורה
32.
If his hands are the color of "istis" or "puah" [which are types of colors], he should not perform the blessing because the congregation will stare at them. But if this is the occupation of most of the city (ie. their occupation causes their hands to become dyed/discolored), he may perform the blessing. (And similarly, if he is "broken in in his city" he may perform the blessing.
Mishnah Berurah
הלכה לג
מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן וכיוצא בזה לא ישא את כפיו:
משנה ברורה
33.
One who does not know how to enunciate letters - for example, he who pronounces Alephs as Ayins or Ayins as Alephs, or similar examples, he should not perform the priestly blessing.
Mishnah Berurah
הלכה לד
קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפני עצמו כלל אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפי' בפני עצמו ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע וכל שהגיע לשני' שראוי להתמלאות זקנו אף על פי שלא נתמלא קרינן ביה נתמלא זקנו (וע"ל סי' נ"ג סעיף ח'):
משנה ברורה
34.
A minor who has not grown two [pubic] hairs may not perform the priestly blessing by himself at all, but with adult Kohanim, he may perform the blessing to learn and to become accustomed. One who has grown two hairs may perform the blessing even by himself. However, this may only be done occasionally, but not regularly, until his beard fills out, for then he is permitted to routinely perform the blessing alone. Anyone (ie. any Kohen) who has reached the age where it is possible to grow a full beard, even if it has not actually filled out, he is still considered one who has a full beard. (See above in siman 53, se'if 8)
Mishnah Berurah
הלכה לה
כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו אפילו עשה תשובה: הגה וי"א דאם עשה תשובה נושא כפיו ויש להקל על בעלי תשובה שלא לנעול דלת בפניהם והכי נהוג [ד"ע דלא גרע ממומר וכ"מ מהג"מ] [טור רש"י והרבה פוסקים אגור וב"י]:
משנה ברורה
35.
A Kohen who has killed a person, even unintentionally, may not perform the priestly blessing, even if he has repented. <small>Rem"a: Some say that if he has repented, he may perform the blessing, and there is ground to be lenient with respect to the penitent, so as not to shut the door before them. And so is the custom. (His own opinion - because this is no worse than a [repentant] apostate; and so too does it seem from the Hagahot Maimoni) (Tur, Rashi, many others, Agur, Bet Yosef).</small>
Mishnah Berurah
הלכה לו
מל תינוק ומת נושא את כפיו ואם העם מרננים אחריו שהוא שופך דמים כיון דלא נתברר הדבר ישא את כפיו:
משנה ברורה
36.
If he performed a circumcision on a baby yet it died, he may still perform the priestly blessing. And even if the public is spreading rumors about him that he is a murderer, since the matter has not been clarified, he may still perform the priestly blessing.
Mishnah Berurah
הלכה לז
מומר לעכו"ם לא ישא את כפיו וי"א שאם עשה תשובה נושא כפיו (וכן עיקר) ואם נאנס לדברי הכל נושא כפיו:
משנה ברורה
37.
An apostate that converted to idol worship may not perform the blessing. Some say that if he has repented, he may perform the blessing (and this is primary ruling). If he was forced [to convert to idol worship] everybody agrees that he may perform the blessing.
Mishnah Berurah
הלכה לח
שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו . שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפי' שתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו:
משנה ברורה
38.
A Kohen who has drunk a fourth [of a log = the standard measure] of wine in one sitting may not perform the priestly blessing. If he drank [that measure] in two sittings, or if he introduced into it a little water, it is permissible. If he drank more than a fourth, even if it was diluted, and even if he drank it in multiple stages, he may not perform the blessing until he has rid himself of the [effects of the] wine.
Mishnah Berurah
הלכה לט
לא היה בו א' מהדברים המונעים נשיאת כפים אע"פ שאינו מדקדק במצות וכל העם מרננים אחריו נושא את כפיו [שאין שאר עבירות מונעין נשיאת כפים]:
משנה ברורה
39.
If he does not have any of the disqualifying factors for the priestly blessing, even if he is not careful with mitzvot and the entire congregation complains about him, he may perform the priestly blessing. <small>Because other sins do not prevent him from performing the priestly blessing.</small>
Mishnah Berurah
הלכה מ
כהן שנשא גרושה לא ישא את כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפי' לקרות בתורה ראשון ואפילו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם:
משנה ברורה
40.
A Kohen that married a divorcée may not perform the priestly blessing, and we do not treat him with sanctification, even to call him up to the Torah first. And even if he divorced her or she dies, he is invalid [as a Kohen] until he vows to not get any benefit, with the congregation's consent, from women who are forbidden to him.
Mishnah Berurah
הלכה מא
נטמא למת שאינו משבעה מתי מצו' פסול מן הדוכן ומכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל שלא יטמא עוד למתים (י"א דמי שיש לו בת שהמירה לעכו"ם או זנתה אין מחייבין עוד לקדשו כי אביה היא מחללת) מרדכי פרק נגמר הדין:
משנה ברורה
41.
If he became ritually impure due to a dead body that was not one of the seven obligatory deceased [relatives], he is invalid for the platform [for the blessing] and for all other priestly privileges, until he repents and commits not to continue to defile himself over dead bodies. <small>Some say that for one who has a daughter that became an apostate that converted to idol worship or that committed adultery, it is no longer incumbent to sanctify him [as a Kohen], "for she degrades her father" (Lev. 21:9) (Mordechi in chapter "Nigmar Ha'din").</small>
Mishnah Berurah
הלכה מב
החלל אינו נושא את כפיו:
משנה ברורה
42.
A challal (ie .the son of Kohen and a woman prohibited to a Kohen) may not perform the priestly blessing.
Mishnah Berurah
הלכה מג
אחר שבעה ימי אבילות נושא כפיו ובתוך שבעה ימי אבילות יצא מב"ה בשעה שקורין כהנים: הגה ויש אומרים דכל זמן האבילות אפילו עד י"ב חודש על אביו ועל אמו אינו נושא כפיו (מרדכי סוף פרק הקורא עומד והגהות מיימוני) וכן נוהגין במדינות אלו:
משנה ברורה
43.
After the seven days of mourning, he may perform the blessing. But during the seven days of mourning, he should leave the synagogue while they are calling "Kohanim". <small>Rem"a: Some say that during the entire period of mourning, even until twelve months for his father or his mother, he may not perform the blessing (Mordechi at the end of chapter "Hakoreh Omed", and Hagahot Maimoni), and so is our custom in these countries.</small>
Mishnah Berurah
הלכה מד
כהן אע"פ שהוא פנוי נושא את כפיו: הגה ויש אומרים דאינו נושא כפיו דהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה והמברך יש לו להיות בשמחה [מרדכי פ' הקורא עומד] ונהגו שנושא כפיו אע"פ שאינו נשוי ומ"מ הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שלא יהא בבהכ"נ בשעה שקורין כהנים או אומרים להם ליטול ידיהם. נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאין כפים אלא בי"ט משום שאז שרוים בשמחת י"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפי' בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפי' בי"ט אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מב"ה וישמחו בשמחת י"ט [דברי עצמו] וכל שחרית ומוסף שאין נושאין בו כפים אומר הש"צ אלהינו ואלהי אבותינו וכו' כדלעיל סוף סי' קכ"ז ויוה"כ נושאים בו כפים כמו ביו"ט ויש מקומו' שנושאי' בו כפים בנעיל' ויש מקומו' אפי' בשחרית:
משנה ברורה
44.
A Kohen, even though he is single, performs the priestly blessing. <small>Rem"a: Some say that he should not perform the blessing, for one who lives without a wife lives without joy, and one who blesses must be in a joyous state [Mordechi - chapter "Hakoreh Omed"]. And our custom is that he does perform the blessing, even though he is not married. Nonetheless, if he does not want to perform the blessing [for this reason], we do not protest. Still, he should not be in the synagogue when they call out "Kohanim" or tell them to wash their hands. The custom in these lands is that they only perform the priestly blessing on Yom Tov since then they are in a joyous state due to the Yom Tov, and "a good heart is the one that blesses". As opposed to other days, even Shabbat during the year where people are distracted by thoughts of their livelihood and missing work. And even on Yom Tov, they only perform the priestly blessing during the Mussaf service, for [immediately after] they leave the synagogue and are joyous due to Yom Tov. [His own opinion]. And every Shachrit and Mussaf prayer service where they do not perform the priestly blessing, the prayer leader says "Our G-d, and the G-d of our forefathers...", like was mentioned above at the end of siman 127. And they perform the priestly blessing on Yom Kippur just like on Yom Tov. And there are places where they perform the blessing during Ne'ilah; and there are places where they do even in Shachrit.</small>...
Mishnah Berurah
הלכה מה
אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחנך אליך לך שלום: הגה ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות כי כל אחת מהן הוא סוף ברכה בפני עצמה ואומרים רבון כמו שמפורש בסי' ק"ל בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים דהיינו וישמרך ויחנך שלום והמקרא לא יאמר רבון וכו' [תשובת מהרי"ל סי' קמ"ח] אסור להשתמש בכהן אפי' בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך [מרדכי הגהות דגיטין]:
משנה ברורה
45.
These are the words where the Kohanim turn [while saying] them, to the south and north: "Yi'varechecha", "V'yishmerecha", "Eilecha", "Viy'chuneka", "Eilecha", "Lecha", "Shalom". <small>Rem"a: And the custom is that they (ie. the Kohanim) elongate their singing with these words because each one of them is the ending of an individual blessing. And they (ie. the congregation) say "Ribon", as is explained in siman 130, while the Kohanim are stretching out their singing at the end of the verses, meaning [the words] "V'yishmerecha", "Viy'chuneka", and "Shalom". And the one who calls out should not say "Ribon" etc. [Teshuvot Mahari"l - siman 148]. It is forbidden to get benefit from a Kohen, even nowadays, for it is like getting benefit from sanctified property, unless the Kohen gave permission [Mordechi in his hagahot to tractate Gittin].</small>
Mishnah Berurah