א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
סדר קריאת התורה וברכותיה ובו יא סעיפים:במקום שנהגו שהעולה עצמו קורא בקול רם אם לא סידר תחלה הפרשה פעמים שלש בינו לבין עצמו לא יעלה: ובמקום שהחזן קורא הוא צריך לסדר תחלה [ב"י]:
משנה ברורה
1.
<b>The Order of Reading the Torah and its Blessings. Containing 11 Se'ifim.</b><br> In a place where the custom is that the one who goes up [to get an aliyah] himself reads out loud - if he did not first review the Parsha two or three times to himself, he should not go up. <small>Rem"a: and in a place where the chazan reads [the Torah], he needs to review first. [Beit Yosef]</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
מי שאינו יודע לקרות צריך למחות בידו שלא יעלה לספר תורה ואם צריכים לזה שאינו יודע לקרות לפי שהוא כהן או לוי ואין שם אחר זולתו אם כשיקרא לו ש"צ מלה במלה יודע לאומרה ולקרותה מן הכתב יכול לעלות ואם לאו לא יעלה:
משנה ברורה
2.
One who does not know how to read should be discouraged from going up to the Torah. If he is needed, being a Cohen or Levi, and there are no others: if, when the Shaliach Tzibbur is reading for him word for word, he is able to say it [along with him] and read it from the writing, then he may go up to the Torah. Otherwise, he should not.
Mishnah Berurah
הלכה ג
אפילו ראש הכנסת או חזן לא יקרא עד שיאמרו לו קרא ונהגו ששליח צבור כשרוצה מברך וקורא בלי נטילת רשות משום דהוי כאלו משעה שמינוהו לש"ץ הרשוהו על כך: הגה ובמדינות אלו אין נוהגין כן ואין החזן עולה רק כשהסגן אומר לו לעלות אבל אין קורין לו בשמו כמו שאר העולים שקוראים אותם בשמם פלוני בר פלוני. מי שאביו מומר לעכו"ם קורין בשם אבי אביו אבל לא בשמו לבד שלא לביישו ברבים [ת"ה סי' כ"א וס"ח] ודוקא שלא עלה מימיו בשם אביו אבל אם הוא גדול והורגל באותו העיר לעלות בשם אביו והמיר אביו קורין אותו בשם אביו כמו שהורגל שלא לביישו ברבים וכן אם איכא למיחש לאיבת המומר [מהר"ם פאדואה סי' פ"ז] ואסופי ושתוקי קורין אותו בשם אבי אמו ואם אינו יודע קורין אותו בשם אברה' כמו לגר: [ד"ע] סומא אינו קורא לפי שאסור לקרות אפי' אות אחת שלא מן הכתב [ומהרי"ל כתב דעכשיו קורא סומא כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה]:
משנה ברורה
3.
Even the head of the community or the Chazan should not read until he's told to read. And the custom is that the prayer leader may, if he wants to, make the blessing and read without taking permission; because it's as if when he was appointed prayer leader, he was given permission for this. <small>Rem"a: And in these countries, this is not the custom; and a Chazan should only go up [to the Torah] if the assistant calls him up. However, he is not called up by his name like all the other "olim" (ie. those who get called up to the Torah) who are called by their name, "Ploni Ben Ploni" (So and so, the son of so and so). Someone whose father is a transgressor through idol worship, should be called by his father's father's name (ie. the grandfather), but not with his name alone, in order to not shame him in public [Trumat Hadeshen - siman 21 and 68]. And this is only when this person has never been called up to the Torah with his father's name; but if he is an adult and accustomed in that city to be called up by his father's name, and then his father became an apostate, he should be called up to the Torah by his father's name as they are accustomed to, in order to not to embarrass him in public. And so too, if there is as a chance of hostility by the apostate [Mahara"m Paduah - siman 87]. [Regarding] an <i>Assufi</i> (ie. someone who was collected from the marketplace and doesn’t know the identity of his parents) and a <i>Shtuki</i> (ie. someone who knows the identity of his mother but does not know the identity of his father): we call him by his mother's father's name, and if he doesn't know even that, then we call him up with the name "Avraham", just like a convert. [His (ie. the Rem"a's) own opinion].</small> A blind person is forbidden to read, for it is forbidden to read even one letter by heart. <small>[The Mahari"l wrote that nowadays, we may call up a blind person just like we call up an illiterate person.]</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
כל הקורים מברכין לפניה ולאחריה ופותח הספר קודם שיברך ורואה הפסוק שצריך להתחיל בו ואח"כ יברך ולאחר שקרא גולל ומברך: הגה ובשעה שמברך ברכה ראשונה יהפוך פניו אל הצד שלא יהא נראה כמברך מן התורה [כל בו] ונראה לי שיהפוך פניו לצד שמאלו:
משנה ברורה
4.
All who read [should] bless before it and after it. He should open the Torah scroll before he makes the blessing and see the verse he needs to start with and then recite the blessing; and after it was read, he rolls it up and recites the [second] blessing. <small>Rem"a: And at the time that one recites the first blessing, he should turn his head to the side so that it does not appear that they are reading the blessing from the Torah [Kol Bo]. And it seems to me that he should turn his face to the left.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ה
נהגו לכסות הכתב בסודר בין גברא לגברא (ובמדינות אלו נהגו שהיא מגוללת בין גברא לגברא וכן עיקר):
משנה ברורה
5.
The custom is to cover the Torah with a scarf between person to person (aliyah to aliyah). <small>(In these countries, the custom is to roll up the Torah between person to person, and this is the main [opinion].)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ו
אומר ברכו והברכות בקול רם והאומרם בלחש טועה ויש אומרים שצריך לחזור ולברך בקול רם: הגה כדי שישמעו העם ויענו ברוך ה' המבורך לעולם ועד [טור] ואם לא שמעו הצבור את המברך אף על פי ששמעו החזן עונה לא יענו עמו אלא עונין אמן על דברי החזן [ב"י בשם הר"י ואורחת חיים וכל בו]:
משנה ברורה
6.
One should say "Barchu" and the blessings out loud; and those who say it in a whisper are making a mistake. Some say [in that case] that one must repeat it out loud. <small>Rem"a: so that the people hear it and answer “ברוך ה' המבורך לעולם ועד” ("Blessed is the Lord, who is blessed for ever and ever.") [Tur]. And if the congregation did not hear the one reciting the blessing (ie. Barchu), even though they heard the chazzan answering, they do not answer to him (ie. to the one who whispered), rather they answer “amen” to the words of the chazzan (ie. his response to the one reciting Barchu) [Beit Yosef in the name of RI, Orchot Chaim, and Kol Bo].</small>
Mishnah Berurah
הלכה ז
אחר שענו העם ברכו את ה' המבורך חוזר המברך ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד כדי לכלול המברך עצמו בכלל המברכים:
משנה ברורה
7.
After the people answer to “ברכו את ה' המבורך” ("Bless the Lord, the blessed One"), the one making the blessing repeats and says “ברוך ה' המבורך לעולם ועד” ("Blessed is the Lord, who is blessed for ever and ever.") in order to include the one making the blessing among those who bless [Hashem].
Mishnah Berurah
הלכה ח
אפילו ברך ברכת התורה לעצמו ותכף קראוהו לקרות בתורה צריך לחזור ולברך אשר בחר בנו כשקורא בתורה דמשום כבוד התורה נתקנה כשקורא בצבור:
משנה ברורה
8.
Even if one recited his personal Torah blessing (ie. as part of the morning blessings), and right afterwards they called him to read from the Torah, he must repeat and bless "...who has chosen us..." when he reads from the Torah; because it was for the honor of the Torah that [the blessing] was established when people read [from the Torah] in public.
Mishnah Berurah
הלכה ט
אם קראוהו לקרות בתורה קודם שיברך ברכת התורה לעצמו כבר נפטר מלברך ברכת אשר בחר בנו דלא גרע ממי שנפטר באהבה רבה:
משנה ברורה
9.
If a person was called to the Torah before saying his personal Torah-blessing, he is then exempt from having to recite the blessing “Asher bachar banu” ("Who has chosen us"), since it is no worse than being exempted by the blessing <i>Ahava Rabba</i> [which is said before the Shema].
Mishnah Berurah
הלכה י
ברכה אחרונה אשר נתן לנו תורת אמת זו תורה שבכתב וחיי עולם נטע בתוכנו הוא תורה שבעל פה:
משנה ברורה
10.
[In] the blessing [that is made] after [reading from the Torah], [the words] <i>“asher natan lanu Torat emet”</i> (“Who gave us the true Torah”) refers to the "Torah She'bichtav" (Written Torah), and [the words] <i>“ve’chayey olam nata betochenu”</i> (“and who planted eternal life within us”) refers to the "Torah Shebe’al Peh" (Oral Torah).
Mishnah Berurah
הלכה יא
הקורא בתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת ברכה: הגה וסמכו מנהג זה על מה שנא' ביהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך חזק ואמץ ומזה נהגו לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק (ב"י בשם אורח חיים):
משנה ברורה
11.
The one reading the Torah must hold the Sefer Torah at the time he makes the blessing. <small>Rem"a: And they base this tradition on the verse from Joshua: "Do not let this Book of Teaching cease from your lips...Be strong and resolute"(Josh. 1:8-9). And from this we have the tradition to say to the person who finishes reading from the Torah, each time: "Hazak" ("Be strong"). (Beit Yosef in the name of Orach Chaim)</small>
Mishnah Berurah