Sif

הלכה א
דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם יודע לקרות בדיוק. ובו ב סעיפים:
קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו: הגה וכן דין החזן הקורא ודוקא שנוי שמשתנה ע"י זה הענין אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו: (ב"י ופסקי מהרי"א סי' קפ"א):
משנה ברורה
1.
<b>The Law of One Who Read and Made A Mistake, And a Place Where There Is No One Who Knows How To Read Precisely. Containing 2 Se'ifim:</b><br>One who read and made a mistake, even reading one single letter, we make him go back [and read again]. <small>Rem"a: The same law applies to the chazzan (ie. the one who reads for others) who reads. And [this is all] specifically [in regards to] a change which alters the meaning [of the word], but if he made a mistake in singing the cantillation marks or the vowelization, we do not make him go back, but we do rebuke him. (Beit Yosef and Piskei Mahari"a - siman 181)</small>
Mishnah Berurah

הלכה ב
וישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים אפ"ה יקראו בתורה בברכה כהלכתה: [ומפטירין בנביא ועיין בסמוך ריש סי' קמ"ד]:
משנה ברורה
2.
A place that has a minyan (a quorum of 10 men), but there is no one that knows how to read from the Torah according to the laws, precisely, and with the [correct] melody, nevertheless, they should read from the Torah with the blessings as per the laws. <small>[And they read the Haftarah from the Prophets. And see further in the beginning of siman 144]</small>
Mishnah Berurah

אורח חיים משנה ברורה ו פרק קמב
Orach Chaim Mishnah Berurah 6 Chapter 142