Sif

הלכה א
שלא לדלג בתורה מענין לענין ודיני ההפטורה ובו ד"ס:
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מפרשה זו לפרשה אחרת והני מילי בשני עניינים דחיישינן שמא תתבלבל דעת השומעים אבל בחד עניינא כגון אחרי מות ואך בעשור שהכהן גדול קורא ביום הכפורים מדלגין והוא שלא יקרא על פה שאסו' לקרות שלא מן הכתב אפילו תיבה אחת ובנביא מדלגין אפי' בשני עניינים והוא שלא ישהא בדילוג בענין שיעמדו הציבור בשתיקה וה"מ בנביא אחד אבל מנביא לנביא אין מדלגין ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו:
משנה ברורה
1.
<b>To Not Skip In the Torah From One Subject to Another; And The Laws Of The Haftarah. Containing 4 Se'ifim:</b><br>We skip in the Prophets, but we do not skip in the Torah from one section to another section. And this is in regards to two subjects where we are worried that perhaps the mind of the listeners will be confused, but with one subject, for example “Acharei Mot” [Lev. 16:1] and “Akh Be-asor” [Lev. 23:27] that the High Priest reads on Yom Kippur, we skip. And this is a long as he does not read by heart, as it is forbidden to recite even one word not from writing. And in the Prophets, we skip even with two subjects. And this is if one does not delay when skipping into [another] matter so that the congregation does not [have to] stand in silence [waiting]. And this is in regards to [reading] within one [book of the] Prophets, but from one [book of the Prophets] to another [book of the Prophets], we do not skip. And within the Trei Asar (i.e. Twelve Minor Prophets), we skip from prophet to prophet, as long as one does not skip from the end of the book to its beginning.
Mishnah Berurah

הלכה ב
נוהגין בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת [הפטרה י"א שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח שענינו סילוק כלומר סילוק תפלת שחרית] השבוע שנים או שלשה פסוקים מהפטרת שוש אשיש וכשחל ר"ח בשבת וביום א' אחר שמפטירין ההפטרה בשבת אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש ואין למחות בידם. (וע"ל סי' תכ"ה סעיף ג' ובסוף סי' תכ"ח האיך נוהגין):
משנה ברורה
2.
The custom on a Shabbos where a groom is present is to recite after the Haftarah <small>[The word "Haftarah": some say it is [related to] the phrase "Ain maftirin achar hapesach" ("We do not eat anything after the [korban] pesach"), which means to remove (ie. which signals the end); meaning, it is the removal/ending of the morning prayers]</small> of that week, two or three verses from the Haftarah "Sos Asis" ("I greatly rejoice" - Isaiah 61:10). And when Rosh Chodesh falls out on Shabbos and Sunday, after we recite the Haftarah for that Shabbos, we recite the first and last verse of the Haftarah "Va'yomer Lo Yehonatan, machar chodesh" ("And Yehonatan said to him 'tomorrow will be the new moon'" - Samuel 20:18). And one should not protest [this custom]. <small>(And see below in siman 425 se'if 3, and the end of siman 428 for what our custom is.)</small>
Mishnah Berurah

הלכה ג
אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד הצבור ואם אין להם אלא ס"ת אחד והם צריכים לקרות בשני עניינים גוללים וידחה כבוד הצבו':
משנה ברורה
3.
We do not roll the Torah scroll in the presence of the congregation because of the honor the congregation. And if they only have a single Torah scroll and they have to read two sections [that are in different parts of the Torah] they may roll, and we defer the honor of the congregation.
Mishnah Berurah

הלכה ד
אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון אבל שלשה גברי בשלשה ספרים כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת ליכא משום פגם:
משנה ברורה
4.
We do not read from two Torah scrolls for one person because of blemishing <small>(Meaning, that is appears as if he is blemishing and slandering the first)</small> the first. But three people [reading] from three Torah scrolls - for example, on Rosh Chodesh Tevet that falls out on Shabbos - there is no concern for blemishing.
Mishnah Berurah

אורח חיים משנה ברורה ו פרק קמד
Orach Chaim Mishnah Berurah 6 Chapter 144