א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
דיני שהייה בשחיטה. ובו ו' סעיפים:כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור:
משנה ברורה
1.
Any butcher which does not know the laws of shechita it is not permissible to eat from his shechita. And these are the laws: pausing(shehiya), chopping (drasa), covering (halada), missing Missing (cutting outside the permitted area - hagrama), and tearing (ikour).
Mishnah Berurah
הלכה ב
שהייה כיצד (ל' רמב"ם פ"ג מה"ש דין ב') הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור השחיטה ושהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ובא הוא או אחר וגמר השחיטה אם שהה כדי שיגביה הבהמה וירביצנה וישחוט.) ושיעור שהייה בעוף ובבהמה דקה כדי שיגביה בהמ' דקה וירביצנה וישחוט (עד) רוב הסימנים שהוא הכשר שחיט' שחיטתו פסולה (עיין ס"ק ג') . היתה בהמה דקה שיעור שהייתה כדי שיגביה בהמה דקה וירבצנה וישחוט ואם היתה גסה כדי שיגביה בהמה גסה וירביצנה וישחוט ובעוף כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט ויש אומרים דשיעור שהיית עוף כדי שחיטת רוב סימן א' בעוף בלי הגבהה והרבצה ולפי דבריהם יש ליזהר כשהתחיל לשחוט בעוף וחתך מעט עד שהדם יוצא והגביה סכינו מהצואר שלא יגמור השחיטה לפי שיש לחוש שמא שחט משהו מהושט ואפילו לא הגביה סכינו אלא מעט יש לחוש מפני ששהיית העוף מועטת מאד דכדי שחיטת רוב סימן א' בעוף הוא נעשה מהר ואפילו אמר השוחט ברי לי שלא חתכתי כי אם העור אין סומכין עליו כיון שיצא הדם ואם בא לשאול אחר שהגביה סכינו כיצד יעשה אומרים לו שישחוט הקנה לבדו במקום אחר ואח"כ יהפוך הושט ויבדוק אותו ולענין מעשה יש להחמיר בסברא זו אלא א"כ הוא שעת הדחק או הפסד מרובה שאז יש לסמוך על סברא ראשונה: הגה והמנהג פשוט במדינות אלו להטריף כל שהייה אפי' משהו בין בעוף בין בבהמה (מרדכי ומהרי"ו בהל' שחיטה) ואין לשנות ואם נמצא לאחר שחיטה גמי או כיוצא בו מונח בוושט או בקנה ונשחט עמו טריפה דודאי הוצרך להשהות מעט בחתיכת הדבר ההוא לאחר ששחט הסימן והוי שהייה במשהו וטרפה (תה"ד סימן קפ"ה):
משנה ברורה
2.
Seif 2 What do we mean by “pausing”? When a person begins to slaughter and raises his hand before he completes the slaughter and then pauses. Whether it was done inadvertently or intentionally, willingly or unwillingly. If he or another person completed the slaughter but delayed the amount of time it would take to lift up the animal and cause it to lie down, even if he slaughtered the greater part of the signs required for slaughter, his slaughter is not acceptable. With regard to slaughtering a small animal: the amount of “pausing” is the amount that it would take to lift up a small animal, cause it to lie down, and then slaughter it. And with regard to a large animal, the measure of “pausing” is the amount of time it would take to lift up a large animal, cause it to lie down, and slaughter it. With regards to fowl, the measure of “pausing” is the amount of time it would take to lift up a small animal, cause it to lie down, and slaughter it. There are those who say that the amount of “pausing” regarding fowl is the amount of time it would take to cut the majority of one sign (Siman) without lifting it up or lying it down. And according to their reasoning one should take notice when one begins to slaughter a fowl and to cut slowly until the blood comes out and lifts up his knife from the neck without completing the slaughter. Also there is concern that perhaps he might cut elsewhere on the gullet. And even if he does not lift up his knife but for a moment, there is still concern since the amount pausing in fowl is very small. Accordingly if he slaughters most of one of the sign in the fowl, he should do so quickly. Even if the slaughterer says that it is clear to me that I only cut the skin,” we don’t rely on this because blood has come out. If another person comes to ask after the knife has been lifted how he did it, they say to him that he should slaughter the windpipe alone in another place and afterward turn out the gullet and inspect it.There are those that are more stringent in the matter, concluding that unless it is a dire time or there is potential for great financial loss, one should rely on the first argument.
Mishnah Berurah
הלכה ג
שחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט מעט ושהה מעט אם כשתצטרף כל השהיות יש שיעור שהיי' שחיטתו פסולה (ולפי המנהג בכל ענין טריפה):
משנה ברורה
3.
Seif 3 If a slaughterer who slaughters a little (of the neck) and then pauses a little and returns and slaughters a little and pauses a little. If when all of the pauses are combined they measure “shehiyah” (the amount of time it would take to lift up the animal, cause it to lie down) his slaughter is not acceptable..
Mishnah Berurah
הלכה ד
השוחט בהמה בסכין שאינו חד ונתעכב כשיעור שהייה בשחיטת מיעוט אחרון של סימן ראשון הרי זו פסולה:
משנה ברורה
4.
Seif 4 If one slaughters cattle with a knife that is not sharp and delays in the measure of “shehiyah” in his slaughter a little after [cutting] the first sign, it is not acceptable.
Mishnah Berurah
הלכה ה
אחר ששחט רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה אין שהייה פוסלת ולפי זה אין שהייה בקנה בעוף כלל ויש מי שאומר שכל שלא נגמרה שחיטת כל שני הסימנים פוסלת שהייה ולכתחלה יש ליזהר לחוש לדבריו: הגה ואפילו בדיעבד המנהג להטריף ולכן אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות יכנו על ראשו להמיתו ולא יחזור וישחוט (תה"ד לדעת רש"י וסמ"ק ומהרי"ו וע"פ):
משנה ברורה
5.
Seif 5 After one slaughters most of one [sign] in fowl, or most of two [signs] in cattle, there is no “shehiyah” that can make it [the slaughter] not acceptable. Accordingly there is not “shehiyah” with the windpipe in fowl. But there are those that say that in any place that one does not finish the slaughter of both signs it [the slaughter] is not acceptable on the grounds of “shehiyah”, and ab initio they should take heed and be concerned about this..
Mishnah Berurah
הלכה ו
שחט עוף ושהה בו ואינו יודע אם ניקב הושט חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר ומניחו עד שימות והופך הוושט ובודקו מבפנים אם לא נמצא בו טיפת דם בידוע שלא ניקב וכשרה: הגה והמנהג להטריף הכל אפילו לא שהה רק במיעוט קמא דקנה (מהרי"ו ומרדכי) ואסור למוכרו לעובד כוכבים כך אלא ימיתנו ואח"כ ימכרנו לעובד כוכבים (הגהות סמ"ק ומרדכי) משום דאנן לא בקיאין בבדיקת הוושט וחיישינן לנקיבת הוושט (באגור) ומטעם זה אם תלש הנוצות מן העוף ויצא דם או חתך העור בבהמה ויצא דם ממנה יש להטריף דחיישינן לנקיבת הוושט (מהרי"ו ומהר"ם פדו"ה סימן ס"ג וכ"ה בשחיטת האחרונים) אבל אם לא יצא דם ולא חתך כל העור יש להכשיר ע"י שישחוט למעלה או למטה ולבדוק נגד מקום החתך (ב"י דלא כמהרי"ק שורש ל"ד) ולכן יש ליזהר שלא למרוט הנוצות אם יוכל לשחוט בלא זה (א"ז):
משנה ברורה
6.
Seif 6 If one slaughters a fowl and pauses without knowing if he perforated the esophagus, he should return and slaughter the windpipe in another place and wait until it dies. He then turns the esophagus out and checks it [the cuts] against each other. If spots of blood are not found, it is known that there are no perforations and it [the slaughter] is acceptable.
Mishnah Berurah