Sif
הלכה א
השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר מה דינו. ובו ז' סעיפים:השוחט לשם עבודת כוכבים אפילו לא חישב לעבדה בשחיטה זו אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה זבחי מתים. ואסורה בהנאה:
משנה ברורה
1.
Seif 1 A slaughter done in the name of Idolatry, even if he doesn't have the intention to perform the act of slaughter and the act of worship, however he has the intention to slaughter it to throw the blood or to burn the fat to worship idols, indeed this is a sacrifices to dead things and it's forbidden to derive benefit from it.
Mishnah Berurah
הלכה ב
שחט סתם ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה ספק זבחי מתים:
משנה ברורה
2.
Seif 2 A slaughter without intentions, afterwards, He has a desired intent to throw its blood or to burn the fat for idolatry, it is a question if these are a sacrifices to dead things. (and we say we are strict in a doubt in a Biblical matter, therefore it is forbidden)
Mishnah Berurah
הלכה ג
ישראל ששחט בהמתו של עובד כוכבים אפילו חישב העובד כוכבים לעבודת כוכבים כשירה ואם ישראל חשב שיזרוק העובד כוכבים לעבודת כוכבים פסולה: (ואסורה בהנאה (ב"י):
משנה ברורה
3.
Seif 3 A Jew slaughters an animal belonging to a Gentile, even if he has the intention for the Samaritan to worship idols, it is kosher. And if a Jew intentionally threw it to a samaritan to worship idols, it is forbidden.
Mishnah Berurah
הלכה ד
ישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים לא אסרה. שודאי לא כוון אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו ולא לאסור: הגה ואם התרו בו ועבר התראה הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור) . (וע"ל סימן קמ"ה):
משנה ברורה
4.
Seif 4 If a Jew slaughters an animal belonging to his friend (fellow Jew) for the sake of worshiping Idols, it is not forbidden, because certainly his intentions are only to cause him distress (and not to actually worship idols). However, if he has a share in it, some say that also his friend's share is also forbidden, while others say that this is also directed to only cause distress to his colleague, and then it is not forbidden.
Mishnah Berurah
הלכה ה
השוחט לשם הרים וגבעות לשם חמה ולבנה כוכבים ומזלות ימים ונהרות אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה אבל שחיטתו פסולה אע"פ שלא נתכוין לעבדם אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים:
משנה ברורה
5.
Seif 5 One who slaughters for the sake of hills or mountains, or for the sake of the sun or the moon, stars or constellations, oceans or rivers, it does not have the status of an item which was offered as an idolatrous sacrifice, therefore it is not prohibited to derive benefit from this meat, however the slaughter is invalidated, even though he did not intend to worship but to heal or some other practice derived from the meaningless superstitions the Samaritans speak about.
Mishnah Berurah
הלכה ו
שחט לשם שר של הר או לשם שר א' משאר הדברים בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פי' מין תולעת) הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה:
משנה ברורה
6.
Seif 6 If someone slaughtered as a sacrifice for the angel or deity of a mountain, or for a god or spirit of anything, whether the slaughter is a sacrifice for the sake of the Archangel Michael or a sacrifice for the guardian angel of the smallest worm in the sea, it is considered to be a sacrifice to dead false gods and it is forbidden to derive benefit from it.
Mishnah Berurah
הלכה ז
ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חקותיהם אינו דומה לשוחט לשם הרים. ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן (הואיל ומקפידים על כך) (רשב"א סימן שמ"ה):
משנה ברורה
7.
Seif 7 If the Ishmaelites do not allow Jews to slaughter unless they turn their face to Al Kibla, (meaning they turn their face toward the east, to Mecca) in accordance with their custom, this is not similar to one who slaughters for the sake of a mountain [thus would not be prohibited].In any event, however, it is proper to do away with this custom and to castigate those who do so, (inasmuch as we are careful to avoid this).
Mishnah Berurah