Sif

הלכה א
שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחוד והקדימה בפרטות ובו כט סעיפים:
כותבים בשטר זמן הלואה כדי שנדע מאיז' לקוחות יטרוף שהלקוחות שקנו קודם זמן הלואתו אינו יכול לטרוף מהם ואם לא כתב בו זמן כשר לגבות בו ממנו אבל אינו יכול לטרוף מהלקוחות שיכולים לומר קנינינו קודם הלואתך ויש מי שאומר שאם קנה אחר שראו העדים השטר כתוב וחתום טורף מהם שובר שאין בו זמן כשר ויד בעל השובר על העליונה (תשובת הרא"ש כ' ע"ג):
משנה ברורה
1.
1. <b>The Date Must be Written in a Document and the Specific Laws of Postdating and Predating, 29 Seifim:</b> The date of the loan must be written in the document so that we will know which third-party buyers the lender may collect from because the lender cannot collect from buyers that purchased from the borrower prior to the loan. If there is no date in the document, the lender may collect with the document but he cannot collect from third-party buyers because the buyers can argue that they purchased the land prior to the loan. There are those that say if the third-party purchased the land after witnesses had seen a written and signed document, the lender may collect from them. <i>A receipt without a date is valid. The receipt-holder is in the superior position. (Teshuvos HaRosh, 20, 73)</i>
Mishnah Berurah

הלכה ב
אם השמיט הסופר ולא כתב לבריאת עולם (ב"י משמעות הפוסקים) וגם לא כתב חמשת אלפים כשר ואפי' השמיט גם המאות ולא כתב אלא הפרט הקטן כשר: הגה אבל אם כתב האלפים וגם הפרט הקטן ודילג המאות או העשרות פסול (ריב"ש סי' שכ"ב):
משנה ברורה
2.
2. If the scribe omitted mentioning that the years in the document were from creation of the world, (<i>Beis Yosef who heard it from the Poskim</i>) or even if he omitted the 5,000 or the hundreds and just wrote the ones, the document is valid. <i>RAMA: If, however, the scribe wrote the thousands and the ones, but omitted the hundreds or tens, the document is invalid. *Rivash, Siman 322)</i>
Mishnah Berurah

הלכה ג
אם כתב אלפים והשמיט חמשת כשר:
משנה ברורה
3.
3. If the scribe wrote thousands but omitted “five,” the document is valid.
Mishnah Berurah

הלכה ד
אם כתב ברביעי עשרים יום לחודש שבט ודלג בשבת כשר:
משנה ברורה
4.
4. If the scribe wrote “on the fourth, on the 20th day of Shevat,” and omitted “of the week,” the document is valid.
Mishnah Berurah

הלכה ה
אם כתב ברביעי לשבת כ"ב לתשרי ונמצא שאינו מכוין שרביעי בשבת של תשרי של אותה שנה הי' ביום (ארבע) ועשרים אפ"ה כשר:
משנה ברורה
5.
5. If the scribe wrote “on the 4th day of the week, on the 22nd of Tishrei,” and those days do not conform because Wednesday in Tishrei of that year fell out on the 24th, the document is still valid.
Mishnah Berurah

הלכה ו
כתב ידו א"צ שיכתוב בו זמן:
משנה ברורה
6.
6. A document written in the borrower’s handwriting does not require a date.
Mishnah Berurah

הלכה ז
שטרי חוב המוקדמים פסולים שהרי טורף בהם לקוחות שלא כדין ולפיכך קנסו אותו חכמים ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין גזירה שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו ואם יטעון הלוה פרעתי דינו כטוען כן בשאר שטרות ואם טען להד"מ הוחזק כפרן ויש אומרים דפסול לגמרי (טור בשם ר"י והרא"ש והוא בפרק א"נ וריב"ש סי' שפ"ב מיהו ראיות הריב"ש שם יש לדחות וכמ"ש בספרי ע"ש):
משנה ברורה
7.
7. Predated documents are invalid because the lender may illegally collect from third-party buyers. Thus, the Rabbis penalized the lender and he can only collect unencumbered land with a predated document as a gezeirah lest he collect from the predated date. If the borrower claims he paid back, we apply the same rules as we do for other documents. If the borrower claims the loan never occurred, the borrower is established as a fraudster. <i>There are those that say that the document is completely invalid. (Tur, in the name of the R"i; and the Rosh; and the Rivash, Siman 382; and see the Rivash regarding delay, and what he wrote in his books, see there.</i>
Mishnah Berurah

הלכה ח
בד"א שגובה מבני חורין כשלא הקדימו העדים זמנו בכוונה: הגה (טור בשם י"א ור"נ פ"ק דר"ה בשם הרז"ה ור' שמשון פ' בתרא דשביעית וברטנורה שם ובעה"ת ריש שער נ"ו) וי"א דהעדים נאמנים בזה אע"פ שכתב ידן יוצא ממקום אחר וה"ה בכל טעות שהעדים מצויים לטעות בו העדים נאמנים לומר שטעו (ר"ן ריש ר"ה) ויש חולקין [ע' בטור שתי הדיעות] אבל אם הקדימוהו בכוונה ודאי אפי' מבני חורין אין גובין שהרי העדים פסולים שחתמו שקר:
משנה ברורה
8.
8. When do we say the lender may collect from unencumbered lands? Where the witnesses did not intentionally predate the document. <i>RAMA: (Tur; and the R"an in the name of the Raz"ah; and Rebbe Shimon ben Beteira) There are those that say that witnesses are believed on this issue, even if we have a copy of their signatures from another source. The same applies to any error that witnesses often make and they are believed to say they erred. (R"an). There are those that disagree. [see in the Tur two opinions </i>If, however, the witnesses intentionally predated the document, the lender can certainly not even collect from unencumbered land because the witnesses are invalid witnesses who signed falsely.
Mishnah Berurah

הלכה ט
שטר מתנה שהיה לו לכתוב בשנת נ"ח וכתב בשנת נ"ז ומוכיח מתוכו שהוא טעות סופר שכתוב בו ותנו לפלוני חתני ובזמן נ"ז עדיין לא היה חתנו וחתום בשטר גברא רבא בתורה ובחסידות אין כל זה מציל מלפסול השטר ומ"מ אם העדים קיימים ואין כתב ידן יוצא ממק"א יכולים לחתום שטר אחר מזמן שני ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר שוב אין נאמנים מ"מ המקבל מתנה נאמן לומר טעות היה מגו דאי בעי אמר שטרא מעליא הוא ובשנת נ"ז קנו מידו:
משנה ברורה
9.
9. If a gift-document should have said “year 58” but said “year 57,” and it’s evident from within the document that it was the scribe’s error because the document says “give to so and so, my son-in-law,” and the recipient was not the giver’s son-in-law yet, and one of the signatories was a person who is pious and great in Torah, none of this would save the document from being disqualified. Nevertheless, if the witnesses are around and we don’t have their signatures from another source, they can sign another document from this second date. If we have their signatures from another source, they are no longer believed, but the recipient of the gift is believed to say it was an error migu [<i>Ed. Note: The source for migu is provided by the Gemara in Ketuvot 22a which empowers a father to testify about his minor daughter's husband.]</i> that he could have said it was a good document and that the kinyan was made in year 57.
Mishnah Berurah

הלכה י
שטר מוקדם דכתיב ביה מקמי חתימת סהדי שטרא דנן איכתוב ביום פלן ולא אחתים עד יום פלן כשר:
משנה ברורה
10.
10. A predated document that stated before the signatures, “this document was written on such and such date but not signed until such and such date,” is a valid document.
Mishnah Berurah

הלכה יא
אפי' ראו העדים שהלוה לו ואמר הלוה כתבו וחתמו השטר ותנו ביד המלוה אם לא היה שם קנין כותבין בשטר יום שנמסר בו ולא יום שהלוה לו:
משנה ברורה
11.
11. Even if the witnesses had observed the lender lend to the borrower and the borrower told them to write and sign a document and give it to the lender, if there was no kinyan, the witnesses would write the date the document was handed over and not the day of the loan.
Mishnah Berurah

הלכה יב
שטרי חוב המאוחרים כשרים שהרי הורע כוחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר ואע"פ שלא כתבו בו שהוא מאוחר ה"ז כשר במה דברים אמורים שכתוב דאקני אבל אם לא כתוב בו דאקני פסולים (וכן כתוב בסי' רנ"ח) אלא א"כ מפורש וכתוב בו ואיחרנוהו: ואין לאחר שום שטר לכתחילה דמיחזי כשיקרא (רבינו ירוחם נ"ד ח"ד):
משנה ברורה
12.
12. Postdated documents are valid because they hurt the document-owner’s ability in that he can now only collect from the date of the document. The document is valid, even if it did not state that it was postdated. When is this true? Where the document says “that I will acquire.” If, however, it does not say “that I will acquire,” the document is invalid (and the same is written in Siman 258) unless it explicitly says “we wrote the document and delayed it.” <i>One should not delay any document in the first instance because it appears like a falsehood. (Rabbeinu Yerucham) </i>
Mishnah Berurah

הלכה יג
הא דשטרי חוב המאוחרים כשרים דוקא בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר אפי' מאוחרים פסולים אלא אם כן (כתב) האיחור בפירוש: (הש"ך גורס כאן הג"ה דלעיל אין לאחר שום שטר לכתחלה וכו'):
משנה ברורה
13.
13. This, that a postdated document is valid, is only with respect to loan documents. With respect to transactional documents, however, even a postdated document is invalid unless (it is written) the delay was explicit. <i>(The Shach, see above, any shtrar is not allowed to be postdated initially, etc)</i>
Mishnah Berurah

הלכה יד
שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר ואין חוששין שמא מוקדם הוא ובאחד בשבת או בי"א בתשרי נכתב אלא מעמידין השטר על חזקתו שהדבר ידוע שאין כותבין בשבת ולא ביוה"כ ולפיכך איחרוהו ויש מי שאומר דאי אמר אשתבע לי חייב לישבע ודוקא בשטר מקויים אבל אם אינו מקויים על בע"ה להביא ראיה:
משנה ברורה
14.
14. A document whose date falls out on Shabbos or the 10th of Tishrei is considered a postdated document and is valid. We are not concerned that it may be predated and was really written on Sunday or the 11th of Tishrei. Rather, we uphold the status of the document because it’s well known that one cannot write a document on the Shabbos or the 10th of Tishrei and that is why they delayed it. There are those that say that if the borrower tells the lender to swear to him, the lender is obligated to swear. This is only true for a verified document. If, however, the document was unverified, the document-holder has the burden of proof.
Mishnah Berurah

הלכה טו
כל שטר הבא לפנינו אנו תולים שנמסר בזמן הכתוב בו חוץ מהיכא דאיתרע כגון שנפל דכיון דאתייליד ביה ריעותא אינו יכול לגבות בו עד שיביא ראיה שבא לידו מזמן הכתוב בו אם אין בו קנין:
משנה ברורה
15.
15. Any document that appears in front of us is assumed to be given on the date that it is written except where something negative occurred that calls its status into question, such as where the document fell, in which case the document-holder would not be able to collect if there was no kinyan until he brings a proof that he received the document on the date that was written, because a negative occurrence affected the document’s status.
Mishnah Berurah

הלכה טז
אם נכתב בלילה ונחתם ביום שלאחריו כשר שהיום הולך אחר הלילה אבל נכתב ביום ונחתם בלילה פסול בד"א כשאין עסוקים באותו ענין אבל עסוקים באותו ענין כשר ודוקא שלא לקח מיד בקנין אבל לקח מיד בקנין אפי' לא חתמו אלא לזמן מרובה כשר לפיכך עדים שראו הקנין ואיחרו לכתבו עד אחר זמן אם זוכרים לזמן הקנין יכתבו הזמן מאותו היום ואם לאו יכתבו מיום הכתיבה:
משנה ברורה
16.
16. If a document was written at night and signed on the following day, the document is valid because the day follows the night. If, however, it was written by day and signed at night, the document is invalid. When is this true? When they were not dealing with that topic. If, however, they were dealing with the topic, the document is valid. This is only where the party did not immediately take the item with a kinyan. If, however, the party took the item with a kinyan, the document is valid, even they did not sign until much later. Therefore, if witnesses observed a kinyan and delayed writing until later and they remember the date of the kinyan, they should write the date from that day. If they do not remember, they should write the date the document was written.
Mishnah Berurah

הלכה יז
יש מי שאומר דהא דאמרי' דעסוקין באותו ענין כשר היינו דוקא בשטרי הלואה אבל בשטרי חיוב שהוא מתחייב בקנין או בשטר לא:
משנה ברורה
17.
17. There are those that say that this that a document is valid where they were dealing with that topic is only with respect to loan documents. With respect to obligatory documents- where a party obligates himself with a kinyan or document- however, the document would not be valid.
Mishnah Berurah

הלכה יח
כשכותבין יום שקנו בו סומכים זמן הכתיב' לאותו יום וכותבין קנינו מפלו' ביום פ' וכתבנו ומסרנו ליד פלוני וכשכותבים יום שעומדים בו סומכים הכתיבה לאותו יום שחותמים וכותבים קנינו מפלו' וכתבנו וחתמנו ביום פלוני ומסרנו לפ' ואי לא מיחזי כשיקרא (מיהו אם כתבו סתמא במקום פלוני קנינו מפלוני לא מיחזי כשיקרא) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ב והוא טור מבעה"ת):
משנה ברורה
18.
18. When the witnesses write the date of the kinyan, they juxtapose the date of the kinyan [note: version of the Shach and Sma] to that day. They write, “we made a kinyan from so and so on such and such date and we wrote and handed over the document to so and so.” When they write the current date, they juxtapose the writing to the date. They write, “we made a kinyan from so and so and we wrote and signed on this date and gave it to so and so.” If they don’t do it this way, it appears like a falsehood. <i>(If, however, they simply wrote “in such and such place we made a kinyan from so and so” it does not appear like a falsehood.) (Rabbeinu Yerucham; Tur)</i>
Mishnah Berurah

הלכה יט
אם אינם זוכרים ליום הקנין לא יאמרו ברור לנו שקנינו ממנו בתשרי ואין אנו יודעים בכמה ולפיכך נכתב מתחלת חשון שזה מיחזי כשיקרא יש מי שאומר שאם זוכרים שקנו ממנו בתחלת תשרי או באמצעו או בסופו יכתבו בשליש הראשון של חדש פלוני או באמצעו או בשליש אחרון:
משנה ברורה
19.
19. If the witnesses do not remember the date of the kinyan, they cannot say we are certain that it was in Tishrei but we are just not sure what date, so we will write the beginning of Cheshvan, because that has the appearance of a falsehood. There are those that say that if the witnesses remember that they made a kinyan in the beginning of Tishrei, the middle of Tishrei or the end of the Tishrei, they can write the first-third of the month, the middle-third or the last-third.
Mishnah Berurah

הלכה כ
מי שנמסרה להם עדות במדינה אחת וכתבו העדים במדינה אחרת אין מזכירים בשטר מקום שנמסרה בו העדות אלא מקום שכתבו בו חתימת ידם ודוקא כשאין כותבין זמן הקנין וכותבין זמן הכתיבה אבל אם זוכרים זמן הקנין וכותבים אותו אז יכתבו המקום שנעשה בו הקנין שאם יכתבו מקום הכתיבה נמצאו משקרים ופסול וכשכותבים מקום הכתיבה כותבים כך אמר לנו פלו' וכתבנו במקום פ' אבל כשכותבי' מקום שנמסרו הדברים כותבים אמר לנו פלו' או קנינו מפלו' במקום פלו' וכתבנו וחתמנו ומסרנו לפלו':
משנה ברורה
20.
20. If witnesses received testimony in one country and were documenting their testimony in another country, they do not write the place they received the testimony but the place they are signing. This is only true where they are not writing the date of the kinyan, but the date of the writing. If, however, they remember the date of the kinyan and are writing it, then they should write the locale where the kinyan took place, because if they were to write the place where it was written, they would be found to be fraudsters and will be disqualified. When they write the place of documentation, they write, “this is what so and so told us and we wrote it in such and such place.” If, however, they are writing the place where the testimony was handed over, they write “so and so told us” or “we made a kinyan from so and so in such and such place and we wrote and signed it and handed it over to so and so.”
Mishnah Berurah

הלכה כא
הא דאמרינן שכותבים מקום הכתיבה אע"פ שקנו במקום אחר דוקא שאין המטבע משתנה ממקום הקנין למקום הכתיבה או אפי' אם משתנה ובלבד שכתוב בשטר המטבע שיוציא במקום פלו' אבל אם המטבע משתנה ממקום המסירה למקום הכתיבה ואין כתוב בשטר (מטבע) היוצא במקום פלו' לא יכתבו אלא שם מקום שמסרו הדברים שם שמטבע אותו מקום נשתעבד ואם יכתבו מקום אחר היה משתעבד ממטבע היוצא במקום כתיבת השטר:
משנה ברורה
21.
21. This that we said, that the witnesses write the place of documentation even if the kinyan was in another place, is only where there is no distinction in the currency used in the place of the kinyan and the currency used in the place of the documentation or even if there is a distinction but they write in the document “the currency that is used in such and such place.” If, however, there is a distinction between the currency used in the place the testimony was given and the place of the kinyan and the document does not say it is the currency used in such and such place, the witnesses should only write the place where the testimony was received because the party owes the currency of that locale and if they were to write another place, the party would owe the currency of the place where the document was written.
Mishnah Berurah

הלכה כב
שטר שאין כתוב בו מקום שנכתב בו כשר (ומוכח לעיל סי' מ"ב סי"ד):
משנה ברורה
22.
22. A document that does not state where it was written is still valid. <i>(Pay attention to the above, Siman 42, Seif 14)</i>
Mishnah Berurah

הלכה כג
ראובן ושמעון שיש לכל אחד מהם שטר על לוי בשל ראובן כתוב בכ"ה (נ"א) בחמש בניסן ובשל שמעון כתוב בניסן סתם ואין ללוי אלא שדה אחת שאין בה כדי חובת שניהם נותנים אותה לראובן דשמא שטרו של שמעון היה בסוף ניסן וכן אין שמעון יכול לטרוף מלקוחות שקנו מלוי מאייר ואילך שיאמרו לו זמנך מא' בניסן והנחנו לך מקום לגבות חובך והוא אותו שדה שגבה ראובן כי שלא כדין גבה שאתה מוקדם לו לפיכך אם יכתבו הרשאה זה לזה יגבו מלקוחות שקנו מאייר ואילך:
משנה ברורה
23.
23. If Reuven and Shimon both had a document against Levi and on Reuven’s document it said 5 Nissan and on Shimon’s it simply said Nissan, and Levi only has one field that cannot cover both loans, we would give the field to Reuven because Shimon’s document may have been written at the end of Nissan. Similarly, Shimon cannot collect from third-party buyers who purchased land from Levi in Iyar or later because the buyers can tell Shimon that they left him a place to collect his loan- the field that Reuven collected illegally because Shimon’s document was before Reuven’s. Therefore, if Reuven and Shimon were to write a joint power-of-attorney, they would be able to collect from third parties who purchased land in Iyar or later.
Mishnah Berurah

הלכה כד
אע"פ שאין כתוב בשובר לא עידי השטר ולא זמנו כיון שסכום המעות של השטר והשובר שוים ממילא אמרי' שהשובר נכתב על אותו שטר:
משנה ברורה
24.
24. Even if a receipt were to omit the document-witnesses and the date of the document, since the sum of money in the document and receipt are identical we say the receipt was written on this document.
Mishnah Berurah

הלכה כה
מי שהוציאו עליו שטר חוב בניסן סתם והוציא מחילה שזמנ' בי"ח בניסן יש כח במחיל' זו לבטל החוב:
משנה ברורה
25.
25. If a document dated Nissan was produced against someone, and that individual produces a waiver document dated 18 Nissan, the waiver has the power to nullify the debt.
Mishnah Berurah

הלכה כו
ראובן הוציא שט"ח על שמעון שזמנו ביום כך ושמעון הוציא שובר על שטר זה כתוב באותו יום בעצמו יד בעל השטר על התחתונה:
משנה ברורה
26.
26. If Reuven produced a document against Shimon dated on a specific date and Shimon produces a receipt on that document with the same date, the document-holder is in the inferior position.
Mishnah Berurah

הלכה כז
ראובן הוציא שט"ח על שמעון שזמנו ה' בניסן ושמעון הוציא שובר שנכתב בחמשה בניסן כתוב בו שמחל ראובן לשמעון כל תביעות שהיו עליו עד אותו היום ראובן גובה שטרו דבלשון העולם עד ולא עד בכלל אבל אם היה כתוב שמחל לו כל תביעות שיש לו עליו עד עכשיו הוי ספק ומספיקא לא מפקינן ממונ':
משנה ברורה
27.
27. If Reuven produced a loan document on Shimon dated 5 Nissan and Shimon produces a receipt that was written on 5 Nissan which states that Reuven waived all claims he had on Shimon until that date, Reuven may collect with such loan document because common usage of “until” does not include that date. If, however, the document stated that Reuven waived all claims that he had against Shimon until now, the matter is in doubt and we would not take away money based on doubt.
Mishnah Berurah

הלכה כח
שני שטרות שנעשו בשנה מעוברת א' כתוב בו אדר סתם וא' כתוב בו אדר שני ואין ללוה נכסים כנגד שניהם נותנים למי שכתוב בו אדר סתם ואם בשניהם נכתב אדר סתם הוי כמו שכתוב בשניהם אדר ראשון ונותנים למי שזמנו קודם במספר ימי החודש (וע' בא"ח סי' תכ"ז כיצד כותבין ובאה"ע סי' קכ"ו) כל זמן הכתוב בשטר כגון עד הפסח או עד הקציר דנים אותו כמו בנדרים:
משנה ברורה
28.
28. If two documents were created in a leap year and one simply says Adar and the other says the second Adar, and the borrower does not have enough property for both loans, we would give the property to the document that says Adar. If both documents simply said Adar, it is as if they were both written in the first Adar and we would give the land to the document-holder with the earlier date of the month. (See Orach Chaim Siman 427 regarding how we write it. See Even Haezer Siman 126). Any date that is written in a document, such as “until Pesach” or “until the harvest” is judged the same way we judge the case with respect to vows.
Mishnah Berurah

הלכה כט
אם כתוב בשטר עד אחר הפסח היינו עד שיעברו רוב הימים שבין פסח לעצרת (עד כאן יום כ"א):
משנה ברורה
29.
29. If a document says “until after Pesach,” that means until most of the days between Pesach and Shavuos had passed. (Until then, day 21).
Mishnah Berurah

חושן משפט חושן משפט א פרק מג
Choshen Mishpat Choshen Mishpat 1 Chapter 43