Sif
הלכה א
העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה וכל דין קיום שטרות. ובו לח סעיפים:המוציא שט"ח על חבירו כל זמן שלא נתקיים יכול הלוה לומר מזויף הוא ומעולם לא צויתי לכתבו ואפי' אם מודה ואומר אמת שאני צויתי לכתבו אבל פרעתיו או אמנה הוא או כתבתי ללות ועדיין לא לויתי וכל כיוצא בזה הואיל ואם רצה אמר לא היו דברים מעולם והרי מפיו נתקיים ה"ז נאמן וישבע היסת ויפטר ואם קיימו המלוה אח"כ בב"ד הרי הוא כשאר השטרות (וע"ל ריש סי' פ"ב):
משנה ברורה
1.
1. <b>Witnesses That Said We Were Minors or We Were Disqualified or the Document Was Given on Trust and All the Laws of Verifying Documents, 38 Seifim:</b> If one produces a loan document against his counterparty, so long as the document has not been verified the borrower can claim the document is a forgery and he never instructed anyone to write it. Even if the borrower confesses and says it is true that he instructed it to be written but he paid back, it was given on trust or he wrote it with the intention to borrow but he never borrowed or anything similar, he is believed because if he wanted he could have said the loan never occurred and the document is only verified on his say-so. He must swear a heses oath and will be exempt. If the lender later has the document verified, the document will be like any other document. <i>(See later at the beginning of Siman 82).</i>
Mishnah Berurah
הלכה ב
י"א דהא דמהימני ללוה במיגו דוקא כשאין בו נאמנות למלוה אבל אם יש בו נאמנות לא וי"א דאפי' יש בו נאמנות למלוה נאמן הלוה (במגו דאי בעי אומר מזוייף והכי מסתברא) (טור):
משנה ברורה
2.
2. There are those that say that this - that we believe a borrower with a migu - is only where the document does not contain a believability clause for the lender. If, however, the document does contain a believability clause, there would be no migu. There are those that say that even if the document contains a believability clause the borrower is believed <i>(with a migu that he could have claimed the document was forged. This opinion is logical.) (Tur)</i>
Mishnah Berurah
הלכה ג
כיצד הוא הקיום באים עידי השטר ומעידים לפני ג' אפילו הם הדיוטות שזאת היא חתימתן וכותבין למטה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו קדמנא אחתימת ידיהו ומדאתברר לנא דדא היא חתימת ידייהו אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמים למטה:
משנה ברורה
3.
3. What is the verification process? The witnesses of the document come and testify in front of three judges- who may even be laymen- that this is their signature and the judges will write on the bottom, “we were three who sat as one and so and so and so and so came and testified in front of us regarding their signatures and it became clear to us that this is their signature. We uphold and affirm as is appropriate,” and they sign on bottom.
Mishnah Berurah
הלכה ד
אין מקיימין שטרות אלא בג' מפני שהוא דין ולפיכך אין מקיימים שטרות בלילה: הגה ואם קיימו בשנים לא הוי קיום (מרדכי פרק השולח והגהת מרדכי דקדושין ונ"י פ' חזקת הבתים) ויש מי שכתב מאחר שנהגו שהרב התופס ישיבה מקיים ביחידי מנהג כזה מבטל הלכה (ת"ה סי' של"ב) וכן המנהג פשוט במדינות אלו ונ"ל הטעם דס"ל לענין קיום שטרות דרבנן דיחיד מומחה דינו כג' הדיוטות ומקרי ב"ד כמו שנתבאר לעיל סי' ג' וכ"ה דאע"ג דאין יחיד מומחה בזמן הזה מ"מ לענין קיום שטרות דרבנן יש לסמוך עליו כנ"ל טעם המנהג:
משנה ברורה
4.
4. We cannot verify a document other than in front of three individuals because it is considered judgement. Therefore, we do not verify documents at night. <i>RAMA: If two people verified a document, there is no verification. (Mordechai, Perek 'Hasholeach'; Hagahot Mordechai, Kedushin; Nimukei Yosef, Perek 'Chazakat HaBatim') There are those that write that now that we have the custom that a designated Rabbi verifies documents solo, this kind of custom supersedes the strict law. This is in fact the widespread custom in these countries. The rationale seems to me to be that we hold that a solo expert has the status of three laymen with respect to the rabbinical verification of documents and is therefore considered a court as was explained earlier in Siman 25. Although we do not have expert individuals today, with respect to verification of documents, however, we can rely on this. This is what seems to me to be the reasoning behind the custom.</i>
Mishnah Berurah
הלכה ה
מקיימין השטר אפי' שלא בפני בע"ד ואפילו עומד וצווח מזוייף הוא אל תקיימוהו אין שומעין לו:
משנה ברורה
5.
5. We may verify a document even if not in the presence of the parties. Even if the party is standing and yelling that the document is forged and should not be verified, we would not listen to him.
Mishnah Berurah
הלכה ו
אע"פ שהוא מקויים צריך שיכירו חתימת שני העדים או ב' הדיינים ואם לאו אין לו דין מקוים ומיהו נפקא מינה בקיום כיון שחתומים עליו ב' עדים וג' דיינים יותר בקל ימצא מי שיכיר החתימות:
משנה ברורה
6.
6. Although the document is verified, the court must recognize the signature of the two witnesses or two of the judges. If they do not, the document does not have the status of being verified. There is, however, a purpose to the verification in that because there are two witnesses and three judges that have signed on it, it is much easier to find someone who recognizes the signatures.
Mishnah Berurah
הלכה ז
בא' מה' דרכים מתקיים השטר האחד שיהיו הדיינים מכירים כתב ידי העדים השני שיחתמו העדים בפניהם הג' שיבואו העדים החתומים בו ויאמר (כל אחד) זה כתב ידי ואני עד בדבר הזה הרביעי שיבואו עדים ויעידו שזה כתב ידם של אלו (ויכולין להעיד עדות זה מתוך כתבם ואינן צריכין להעיד בפיהם (ריב"ש סי' שפ"ב ותי"ג) החמישי שיהא כתב ידם יוצא משטרות אחרות ועורכים ב"ד זה הכתב לאותו הכתב שבשטרות אחרות ויראה להם שכתב ידי אלו הוא כתב ידי אלו ואין מקיימים השטר משטרות אחרות אלא מב' שטרות של ב' שדות שאכלום בעליהם שלש שנים אכילה גלויה נכונה בלא שום יראה ולא פחד מתביעה בעולם כדרך שאכלום כל בעלי שדות שדותיהם או משתי שטרי כתובות והוא שיצאו השני השטרות מתחת יד אחר לא מתחת ידי זה (שרוצה) לקיים שטרו שמא הוא זייף הכל אפילו אם ב' השטרות מקויימים אין מקיימין מהם אם יוצאין מתחת ידו (טור וב"י בשם רש"י) ויש חולקין (ר"ן לדעת הרמב"ם) וכן מקיימים השטר משטר שקרא עליו ערער (וי"א דאפי' לא קרא עליו ערער רק שמקויים כדלקמן סעיף ל"ז) והוחזק בב"ד מקיימים ממנו לבדו כמו שמקיימים משטרי שתי שדות או שתי כתובות: הגה וי"א דמקיימים חתימה מספר שכתב אבל לא מאיגרת שכתב (ריב"ש סי' קל"ו) וי"א דאפי' מספר אין מקיימים אא"כ חתם שמו בסוף דאז מקיימים מחתימתו (ר"ן פ"ב דכתובות):
משנה ברורה
7.
7. A document can be verified in one of five ways: (i) the judges recognize the witness’ handwriting, (ii) the witnesses sign in front of the judges, (iii) the witnesses that signed on the document come and each one says, “this is my handwriting and I am a witness on this matter,” (iv) witnesses come and testify that this is the handwriting of these witnesses and they may testify this testimony in writing and do not need to testify verbally, (Rivash, Seif 382) or (v) their handwriting is produced from other documents and the court will compare this writing to the writing in other documents and determine that those witness’ handwriting is the same as these witnesses. We do not verify a document from other documents except from two documents of two fields where the owners consumed a public consumption for three years without any fear or trepidation from any claim in the same manner that all field-owners consume their fields or from two kesubos, so long as the documents are produced from a third party and not from this individual who is looking to verify the document because he may have forged all of them. <i>(We would not verify the documents if they were produced from the party’s hand, even if both documents were verified. (Tur; Beis Yosef in the name of Rashi) There are those that disagree. (R"an according to the opinion of the Rambam) </i> Similarly, we can verify a document from a single document that was protested against- <i>(there are those that say that even if no one protested, but the document was simply verified as we have later in seif 37)</i>- and was affirmed in court just as we verify from documents of two fields or two kesubos. <i>RAMA: There are those that say we can verify a document from a book that the witness wrote but not from a letter that he wrote. (Rivash, Siman 136) There are those that say that we cannot even verify from a book unless he signed it at the end, in which case we can verify from the author’s signature. (R"an, Chapter 2 of Kesuvos)</i>
Mishnah Berurah
הלכה ח
ב"ד שכתבו במותב תלתא הוינא ונתקיים שטר בפנינו ה"ז מקוים אע"פ שלא פירשו באיזה דרך נתקיים ונהגו לכתוב הדרך שנתקיים בו:
משנה ברורה
8.
8. If the court wrote, “we sat as three and the document was verified in front of us," the document is verified even if they did not write the form of verification they used. The custom is to write the form of verification used.
Mishnah Berurah
הלכה ט
כשהשטר מתקיים בעדות אחרים שמעידי' על כתב ידם של אלו אם א' מעיד על חתימת הא' וא' על חתימת הב' לא נתקיים לפי שצריך שני עדים על חתימת כל א' ואם יש שלישי עמהם שמעיד על חתימת ב' העדים נתקיים:
משנה ברורה
9.
9. When a document is verified with others testifying that this is the witness’ handwriting, if one witness testifies on one signature and a second testifies on the other, the document is not verified because we require two witnesses on each one of the signatures. If there is a third witness among them who will testify on the signature of both witnesses, the document is verified.
Mishnah Berurah
הלכה י
מי שחתם על השטר ובא להעיד על כתב ידו בב"ד והכיר כתב ידו שזהו בודאי אבל אינו זוכר העדות כלל ולא ימצא בלבו זכרון כלל שזה לוה מזה מעולם הרי זה אסור להעיד על כתב ידו שהוא זה בב"ד שאין אדם מעיד על כתב ידו שהוא זה אלא על הממון שבשטר הוא מעיד שזה חייב לזה וכתב ידו הוא כדי להזכירו הדבר אבל אם לא נזכר לא יעיד הואיל והדבר כן שטר שיצא בב"ד ובאו עדים ואמרו כתב ידינו הוא זה אבל מעולם לא ידענו עדות זו ואין אנו זוכרים שזה לוה מזה או מכר לו לא נתקיים השטר והרי הם כחרשים עד שיזכרו עדותן וכל מי שאינו דן כן לא ידע בדיני ממונות בין ימינו לשמאלו אבל אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר או שהיו שם עדים שזה כתב ידן מקיימים השטר ואין משגיחין על דבריהם של אלו שאומרים אין אנו זוכרים העדות הואיל ומתקיים השטר שלא על פיהם ומפני טעם זה אנו מקיימים כל השטרות ואין אנו מצריכים להביא העדים ולשאול אותם אם הם זוכרים העדות או לאו שאפי' באו ואמרו אין אנו זוכרים אותם אין שומעין להם הואיל ואפשר לקיימו שלא מפיהם אלה דברי הרמב"ם ויש חולקים ואומרים שאפילו אין זוכרים שלוה או שחתמו מעולם על שטר זה ואין כתב ידן יוצא ממקום אחר כיון שמעידים שזה כתב ידם מקיימים השטר על פיהם ולפי דבריהם כשהם עצמם באים להעיד על כתב ידם אם שכחו ההלואה ואינם זוכרים כלל שחתמו בשטר זה צריך ב' עדים על כל חתימה לכן צריך או שיעיד כל א' על כתב ידו ועל כתב יד חבירו או שיצטרף אחר עמהן שיעיד על כתב ידי שניהם כדי שיהא על כל חתימה ב' עדים: הגה ולא בעינן שיזכור העדות אלא בעד אחד או בב' עדים לענין קיום השטר אבל ב' עדים החתומים על השטר אע"פ שאין זוכרים העדות כלל ואין השטר כתוב כתקונו מ"מ העדאת עדים איכא (מהרי"ו סי' צ"ד והגהות מרדכי דכתובות) ואם נתקיים השטר אזלינן בתריה לכל מה שכתוב בו אע"ג שאין לו דין שטר גמור מ"מ לענין זה מיקרי שטר דלא יהא מפי כתבם וכמו שנתבאר לעיל סי' כ"ח סעיף י"ב (תשו' רשב"א סי' אלף ר"ט וע' סקנ"ד) ויש חולקים כמו שנתבאר לעיל ריש סי' ל''ט סעיף ג':
משנה ברורה
10.
10. If one signed on a document and comes to court to testify on his own handwriting and he recognizes his signature with certainty but does not remember the testimony at all and he cannot recall that this party ever borrowed from this one, he is prohibited from testifying on this handwriting that is in this court because a person does not testify that this is his handwriting but that this party owed that party the actual money in the document. The handwriting is merely a form of reminding him of the incident, but if he does not remember he cannot testify. Thus, if a document was produced in court and witnesses come and say this is our handwriting but we never knew of such testimony and we have no recollection that this party borrowed from or sold to the other, the document would not be verified and the witnesses have a status of the deaf until they recall their testimony. Any judge who does not judge accordingly does not know between his right and left when it comes to monetary law. If, however, the witness’ handwriting was produced from another place or there were other witnesses that testified that this was their handwriting, we would verify the document and we would not pay attention to the words of the witnesses that say we don’t recall the testimony because the document is being verified without their words. This is the reason we are able to verify all documents and we do not require to bring the witnesses and ask them if they remember the testimony or not because even if they were to come and say we don’t remember the incident, we would not listen to them since we can verify the document without their words. These were the words of the Rambam. There are those that disagree and say that even if they do not recall that the party borrowed or that they ever signed on this document and we do not have their handwriting from any other source, since they are testifying that this is their handwriting, we would verify the document based on their words. Under this approach, when the witnesses themselves are coming to testify that this is their handwriting, if they forgot the loan and do not remember signing this document at all, we would require two witnesses on each signature. Therefore, we would need each witnesses to testify on his signature and on his co-witness’ signature or a third party should join them and testify on both their handwriting in order to have two witnesses on each signature. <i>RAMA: We do not require a witness to remember his testimony except in a case of a solo witness or with two witnesses when it comes to verifying the document. With respect to two witnesses that sign on the document, however, if they did not remember the incident at all and the document was not written as was instituted, there would still be a testimony of witnesses (Mahar"iv, Siman 94; Hagahot Mordechai, Kesuvos) and if the document was verified we would follow whatever is written in it. Although this document does not have the status of a complete document, it is considered a document with respect to not having the testimony considered as written testimony as was explained above in 28:12. (Teshuvos Rashba, Siman 1000; Rabbeinu Tam) There are those that disagree as was explained above in the beginning of 39:3. </i>
Mishnah Berurah
הלכה יא
אמר אחד מהעדים זה כתב ידי והעיד הוא ואחר על כתב יד הב' לא נתקיים לפי שג' רביעי הממון יוצאים ע"י עד אחד:
משנה ברורה
11.
11. If one of the witnesses says this is my handwriting and he and another testified on the second witness’ handwriting, the document would not be verified because ¾ of the money is being collected via the testimony of one witness.
Mishnah Berurah
הלכה יב
וכן אם העיד אחיו או אביו של הראשון עם א' על כתב ידו של הב' לא נתקיים שהרי ג' רביעי הממון יוצאים על ידי קרובים:
משנה ברורה
12.
12. Similarly, if the brother or father of the first witness testifies with another on the handwriting of the second witness, the document would not be verified because ¾ of the money is being collected via the testimony of relatives.
Mishnah Berurah
הלכה יג
שנים החתומים על השטר ומת א' מהם צריך ב' מן השוק להעיד על חתימתו ואין העד החי יכול להצטרף עם אחר להעיד על חתימת המת שא"כ יצאו ג' רביעי הממון על ידו ואם לא נמצא אלא עד א' עם זה העד החי כותב חתימת ידו בפני עדים אפי' על החרס ומשליכו בב"ד עד שיוחזק כתב ידו בב"ד (וכ"ש אם היו עדים לקיים חתימת החי) (נ"י פ' חזקת הבתים) כדי שלא יצטרך להעיד על חתימתו ואח"כ יעיד הוא ואחר על חתימת המת:
משנה ברורה
13.
13. If two people signed on the document and one of them died, we require two individuals from the street to testify on the deceased’s signature. The surviving witness cannot join with another to testify on the signature of the deceased because that would result in ¾ of the money being collected via him. If only one other witness is found with the surviving witness, the surviving witness may write his signature even on pottery in front of witnesses and set it forth in court until his signature is established in the court- <i>(all the more so would it be effective if there are witnesses that can verify the surviving witness’ signature- (Nimukei Yosef, Perek Chazakat HaBatim)</i> so that the witness will not be need to testify on his signature. He can then subsequently testify with the other witness regarding the deceased’s signature.
Mishnah Berurah
הלכה יד
אם אין מכירים לא חתימת העדים ולא חתימת דייני הקיום ואחד מעידי השטר מעיד על כתב ידו וב' עדים מעידים על חתימת א' מהדיינים או הדיין בעצמו ואחר עמו מעיד על כתב ידו אינו מועיל דמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי העד מעיד על מנה שבשטר והדיין מעיד על חתימת העדים (וכן אם נתקיים כתב הסופר ועד א' לא הוי קיום) (ב"י בשם ר"י נ"ב ח"ח):
משנה ברורה
14.
14. If the court does not recognize the witness’ signature or the signature of the judges who signed on the verification and one of the witnesses of the document testified on his handwriting and two witnesses testify on the signature of one of the judges or the judge himself and another witness with him testified on his handwriting, it would be of no effect because that which this person is testifying on is not the same as to what the other witness is testifying on. This witness is testifying on the maneh in the document, whereas the judge is testifying on the witness’ signature. <i>(Similarly, if the handwriting of the scribe and one of the witnesses is verified, there would be no verification). (Beis Yosef, in the name of the R"i)</i>
Mishnah Berurah
הלכה טו
אם שני דייני הקיום כל אחד מעיד על כתב ידו השטר מקויים:
משנה ברורה
15.
15. If two of the verification judges testify on their own handwriting, the document is verified.
Mishnah Berurah
הלכה טז
אם עד אחד מן השוק מעיד על חתימת עידי השטר ודיין א' מעיד על חתימתו מצטרפים דאמאי דמסהיד סהדא מסהיד דיינא וכן הדין כשאין הדיין מעיד על חתימתו אלא שב' מן השוק מעידים על הדיין דהשתא כולה סהדותא חד הוא:
משנה ברורה
16.
16. If one witness from the market testifies on the witnesses in the document and one judge testifies on his signature, they would combine because the witness and judge are testifying on the same matter. The same rule applies where the judge does not testify on his signature but two individuals from the market testify on the judge because all of the testimonies are one and the same.
Mishnah Berurah
הלכה יז
עידי הקיום יכולים להיות קרובים לעידי השטר ולא עוד אלא אפי' מת האב החתום בעוד הבן קטן יכול להעיד על חתימת אביו אחר שיגדיל להצטרף עם אחר כשר וכן יכול להעיד על כתב יד אחיו או על כתב יד רבו שראה בקטנותו וי"א דדוקא אלו שרגיל עמהם אבל על כתב יד אחר אינו נאמן להעיד בגדלו שהכיר אותו בקטנותו:
משנה ברורה
17.
17. The witnesses on verification may be related to the witnesses on the document. Moreover, if a father that signed died while his child was a minor, the child may join with another witness and testify on his father’s signature after he becomes an adult. Similarly, one may testify on his brother’s or his teacher’s handwriting that he saw while he was a child. There are those that say he may only testify for the aforementioned examples where he was frequently with them. With respect to the handwriting of another, however, one is not believed to testify while he is an adult about a signature that he recognizes from his youth.
Mishnah Berurah
הלכה יח
צריך שלא יהיו עידי הקיום קרובים לדייני קיום ויש מכשירין: הגה ועידי הקיום יכולין להיות קרובים לעדים המעידים על חתימת הדיינים שקיימו השטר (ב"י) ועידי הקיום לא יהיו קרובים זה לזה (ר"נ סוף פרק ב' דכתובות):
משנה ברורה
18.
18. The witnesses of verification must not be related to the judges of verification. There are those that permit it. <i>RAMA: The verification witnesses may be related to the witnesses that testify on the signatures of the judges who verified the document. (Beis Yosef) The verification witnesses may not be related to one another. (R"an, end of Perek 2 of Kesuvos)</i>
Mishnah Berurah
הלכה יט
עידי קיום הקרובים למלוה וללוה פסולים ויש מי שמכשיר ודייני קיום הקרובים למלוה וללוה הקיום פסול (ר"נ פרק ב' דייני גזרות וריב"ש סי' שפ"ב והרא"ש כלל ס' סי' ד' ונ"י פ' יי"נ ומרדכי פ"ב דכתובות):
משנה ברורה
19.
19. Verification witnesses that are related to the lender or borrower are disqualified. There are those who permit it. <i>RAMA: Verification judges that are related to the borrower or lender - their verification is disqualified. (R"an, Chapter 2 of the Laws of Gezerot; Rivash, Siman 382; Rosh, Klal 80:4; Nimukei Yosef; Mordechai, Perek 2 of Kesuvos)</i>
Mishnah Berurah
הלכה כ
(ר"נ שם) דיינים החותמים לקיים השטר חותמים אע"פ שלא קראוהו ודוקא מה שיש בגוף השטר אין צריכים לקרות אבל מ"מ צריכים הם לראות מי הם המלוה והלוה כדי שלא יהיו קרובים לדיינים ולא לעדים המעידים בפניהם וי"א שא"צ לקרותו כלל (ובלבד שיכתבו מי הם עידי הקיום שאם יהיו פסולים למלוה ולוה יכולים להכיר אח"כ) (נ"י בשם ריטב"א):
משנה ברורה
20.
20. <i>(R"an, there)</i> Judges who sign on a document verification may sign even without reading the document. They do not have to read what is in the body of the document, but they still need to see who the borrower and lender are so that the borrower and lender are not related to the judges or the witnesses testifying in front of them. There are those that say that they do not need to read it at all; <i>(so long as they write who the verification witnesses are so that if they were disqualified to the lender or borrower they will later be able to realize it.) (Nimukei Yosef, in the name of the Ritva)</i>
Mishnah Berurah
הלכה כא
דיינים שדנים על תנאים ועניינים שבמלו' עצמ' צריך שיהיו רחוקים מעידי השטר:
משנה ברורה
21.
21. Judges who judge on conditions or other areas with respect to the actual loan must not be related to the witnesses on the document.
Mishnah Berurah
הלכה כב
דייני קיום צריך שיהיו רחוקים מדיינים שדנים על המלוה עצמה ויש מכשירין:
משנה ברורה
22.
22. The verification judges must not be related to the judges that judge the actual loan. There are those that allow them to be related.
Mishnah Berurah
הלכה כג
עידי הקיום יכולים להיות קרובים לדייני מלוה:
משנה ברורה
23.
23. Verification witnesses may be related to the judges on the loan.
Mishnah Berurah
הלכה כד
שלשה שישבו לקיים את השטר שנים מהם מכירים חתימת ידי העדים ואחד אינו מכיר עד שלא חתמו מעידין בפניו וחותם משחתמו אין מעידים בפניו וחותם ומותר לכתוב הקיום בשטר קודם שיתקיי' השטר שאין הכתיב' עיקר אלא החתימה ויש חולקים:
משנה ברורה
24.
24. If three individuals sat down to verify a document and two of them recognize the witness’ signatures while one does not recognize the signatures, prior to the judges signing the two who recognize may testify in front of the one who does not recognize, and he can then sign the verification. Once the two that recognized have signed they cannot testify in front of the third judge and have him sign. They are permitted to write the verification of the document before the document is verified because the writing is not the primary aspect of the verification; the signing is. There are those that disagree.
Mishnah Berurah
הלכה כה
אם באו עדים והעידו שבשעה שנתקיים בפניהם לא היו במעמד א' אלא כל א' קבל עדות בפני עצמו פסול ואין הדיינים עצמן נאמנים לומר שלא היו ביחד ושעשו שלא כדין (תשובת רמב"ן סי' צ"ד) ויש מי שמכשיר:
משנה ברורה
25.
25. If witnesses came and testified that at the time of the verification the judges were not in one siting but that each judge accepted the testimony by himself, the verification is invalid. <i>The judges themselves are not believed to say that they were not together and that they did the verification improperly. (Teshuvos Ramban, Siman 94)</i> There are those who validate such a verification.
Mishnah Berurah
הלכה כו
ג' שישבו לקיים את השטר ובאו ב' עדי' וערערו על א' מהן שהוא גזלן וכיוצא בו ובאו שנים אחרים והעידו שחזר בתשובה אם עד שלא חתמו העידו שחזר ה"ז חותם עמהן שהרי ג' היו ואם אחר שחתמו העידו עליו שחזר בתשובה אינו חותם עמהם שהרי הוא כמי שאינו בעת חתימת השנים:
משנה ברורה
26.
26. If three individuals sat to verify the document and two witnesses came and protested that one of the judges is a thief or something similar, and two other witnesses came and testified that the judge repented, if the witnesses of repentance testified before the other judges had signed the verification, the judge in question may sign with him because they are three valid judges. If the witnesses of repentance testified after the other judges had signed, he cannot sign with them because it is as if he was not there at the time the other two had signed.
Mishnah Berurah
הלכה כז
בד"א כשערערו עליו בעבירה אבל אם ערערו עליו בפגם משפחה כגון שאמרו אמו לא נשתחררה ועבד הוא או לא נתגיירו ועכו"ם הוא ונודע אחר שחתמו השנים שאין במשפחתו פגם ושהוא כשר ה"ז חותם עמהם שזה גילוי דבר הוא שהיה מקודם:
משנה ברורה
27.
27. When is this true? Where the witnesses protested due to the judge’s sin. If, however, they protested regarding a flaw in his lineage, such as where they said his mother was never freed and he is a slave or she did not convert and he is a gentile, and we discovered after the other two judges had signed that there was in fact no flaw in his lineage and that he is valid, he may sign with the other judges because this is merely a revelation to what which was true earlier.
Mishnah Berurah
הלכה כח
כתבו קיום ונמצא אחד מדייני קיום פסול יחתכו אותו קיום והשטר נשאר בכשרותו:
משנה ברורה
28.
28. If they wrote the verification and it turns out one of the judges on the verification is invalid, they cut up the verification but the document itself remains in its valid state.
Mishnah Berurah
הלכה כט
ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהם צריכין לכתוב במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי כדי שלא יאמר הרואה בית דין של שנים קיימוהו אפי' היה כתוב בו בב"ד יאמר שמא דימו ששנים ב"ד הם ואם יש בו משמעות שהיו שלשה א"צ וי"א שאם לא כתבו וחד ליתוהי כשר ומ"מ לכ"ע אם כתב בי דינא ובמותב תלתא תו לא צריך וחותמים שנים מהם ודיו: הגה ואם כל השלשה חתומים א"צ לכתוב במותב תלתא הוינא (נ"י פ' ג"פ וריב"ש סי' תי"ג וש"ח ורשב"א סי' אלף קנ"ג ור"ן פ"ב דכתובות ואפי' אין כתוב בו רק שטר זה נתקיים כראוי די בכך (תשובת רמב"ן סי' צ"א):
משנה ברורה
29.
29. If three individuals sat to verify a document and one of them died, they must write, “we were three sitting as one and one is no longer with us” so that an observer does not say a court of two verified the document. This is true even if the verification says “in court” because the observer will say perhaps they believed two qualifies as a court. If there is some implication that they were three, the language is not required. There are those that say that if they did not write “and one is no longer with us” the document is still valid. Nevertheless, everyone agrees that if the verification states, “a court with three sitting,” nothing else is required, the two remaining may sign and it suffices. <i>RAMA: If all three signed they do not need to write, “three were sitting.” (Nimukei Yosef; Rivash; Shach; Rashba; R"an) Even if the verification merely states “this document was verified property” that is enough. (Teshuvos Ramban, Siman 91).</i>
Mishnah Berurah
הלכה ל
אפי' כשלא מת א' מהם נוהגין לכתוב וחד ליתוהי כדי להקל מעליהם שלא יחתמו בו אלא שנים: הגה אם כתב בהנפק במותב תלתא וכו' וחתומים בו ג' ונמצא א' מהן קרוב או פסול יש אומר דכשר דתלינן דג' אחרים ישבו ולא חתמו מהן רק ב' והג' הקרוב או הפסול חתם אח"כ (ריב"ש סי' תי"ג) כמו שנתבאר לעיל סי' מ"ה סעיף י"ב לענין שאר שטרות וי"א דפסול (הרא"ש כלל ס' סי' ד') קיום שכתבו אנחנו סהדי כשר דהואיל וחתומים ג' אנו רואין שהיו ב"ד (ריב"ש סי' שפ"ב):
משנה ברורה
30.
30. Even in a case where one of the judges did not die we have the custom to write “and one is not with us” in order to make it easier on the judges so that only two have to sign. <i>RAMA: If the validation says “we were three…” and three judges signed and one of them turned out be a relative or otherwise disqualified, there are those that say the validation is valid because we presume that three others sat down and only two of them signed and the third individual who was related or disqualified signed later (Rivash) as was explained above in 45:12 with respect to other documents. There are those that say the validation is invalid. (Rosh) A verification that says “we are witnesses” is valid because since we see that three signed we can observe that it was a court. (Rivash)</i>
Mishnah Berurah
הלכה לא
קיום ב"ד צריך שיהיה סמוך לכתב ידי העדים או סמוך לצד השטר או מאחוריו כנגד הכתב ולכן אם הנייר קצר למטה יכתוב הקיום מן הצד או מאחוריו (רמב"ם והמגיד פכ"ז מהלכות מלוה ואם היה בין הקיום והשטר ריוח שטה אחת ושני אוירים פסול הקיום לבדו שמא יחתוך השטר שנתקיים ויזייף באותה שטה שטר ושני עדים ונמצא הקיום על שטר מזוייף:
משנה ברורה
31.
31. The verification by the court must be adjacent to the handwriting of the witnesses, on the side of the document or on the back opposite the writing. <i>Therefore, if the paper had little room on bottom they can write the verification on the side or on the back. (Rambam; Magid)</i> If there was a one line and a two airspace space between the verification and the document, only the verification itself would be disqualified because perhaps the party will cut off the verified document and forge what he wants and forge two witnesses on that line resulting in a forged document with verification.
Mishnah Berurah
הלכה לב
(ל' רמב"ם שם דין ז' וע' פרישה סס"ק פ"ה ופ"ז) הרחיק הקיום מהשטר שטה או שני שיטין או יותר ומילא כל הריוח שריטות דיו כשר שהרי אינו יכול לזייף ואין חוששין לב"ד שקיימו קיום על השריטות אלא על גופו של שטר ויש אומרים שחוששין לכך:
משנה ברורה
32.
32. <i>(This Din is in the name of the Rambam, and see also the Perisha)</i>If they had the verification one, two or more lines removed from the document and they filled up the entire space with scrapes of ink, the document is valid because it cannot be forged. We are not concerned that the court verified the scrapes; rather we assume they verified the substance of the document. There are those that say that we do have this concern.
Mishnah Berurah
הלכה לג
שטר הבא הוא ועידיו על המחק והקיום מלמטה על הנייר אין מקיימים אותו מדייני הקיום אלא מעדים של מעלה שמא הקיום היה רחוק מהשטר הרבה והיה הריוח מלא שריטות של דיו וחתך גוף השטר ומחק השריטות וכתב השטר ועידיו על המחק ויש מכשירין לקיימו מדייני הקיום:
משנה ברורה
33.
33. A document that has the document and witnesses on erasure and the verification below on the paper, we do not verify the document using the verification judges. Rather, we verify with the witnesses that are above because perhaps the verification was far removed from the document, the space was filled with scrapes of ink, the party cut off the substance of the document and wrote the document and witnesses on the erasure. There are those that permit verifying it with the verification judges.
Mishnah Berurah
הלכה לד
חתם בשטר קודם שנעשה גזלן ונעשה גזלן הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אם אחרים מעידים שמכירים חתימתו וראו חתימתו שבשטר זה קודם שנעשה גזלן כשר אבל אם לא ראוהו עד אחר שנעשה גזלן לא דאיכא למיחש שמא עתה זייף וחתם: הגה (נלמד מהדין שאח"ז) ואם אין עדים המכירים חתימתו הגזלן כותב חתימתו ומקיימין ממנה כמו שנתבאר לעיל סי' י"ג וה"ה אם המיר לעכו"ם לאחר החתימה דינו כנעשה גזלן (ב"י בשם ריטב"א):
משנה ברורה
34.
34. If a witness signed a document before becoming a thief and then later became a thief, he cannot testify on his own handwriting. If, however, there are others who testify that they recognize the witness’ signature and they saw his signature on this document prior to his becoming a thief, the signature is valid. If, however, they did not see the signature until after the witness became a thief, the document would not be valid because we are concerned that the witness forged it now and signed. <i>RAMA: If there are no witnesses that recognize the thief’s signature, he can write his signature and we will verify based on that as was explained above in Seif 13. The same is true if the witness became an apostate after signature. He is treated just as if he became a thief. (Beis Yosef in the name of the Ritva)</i>
Mishnah Berurah
הלכה לה
חתם בשטר עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידים שמכירים חתימתו אפי' לא ראוהו עד שנעשה חתנו ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשהשטר יוצא מתחת יד אחר אבל אם יוצא מתחת יד העדים לא:
משנה ברורה
35.
35. If a witness signed on a document before becoming a party’s son-in-law and then later became his son-in-law, the witness cannot testify on his own handwriting. Others, however, may testify that they recognize his signature, even if they did not see it until after he became the party’s son-in-law. There are those that say that this is only where the document was produced by a third party. If, however, the document was produced by the witnesses, they cannot testify on their signature.
Mishnah Berurah
הלכה לו
חתם כשהיה בריא ונשתתק הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידים עליה:
משנה ברורה
36.
36. If a witness signed when he was healthy and now has become mute, he cannot testify on his handwriting but others may testify on it.
Mishnah Berurah
הלכה לז
שנים החתומים על השטר ומתו ואין כתב ידם יוצא ממקום אחר ובאו שנים ואמרו כתב ידם הוא אבל קטנים היו או פסולין הרי אלו נאמנים וקורעין השטר אא"כ טען שנקבע לו זמן לקיים השטר ואם יש עדים שהוא כתב ידם או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין קורעין אותו ויש מי שאומר שא"צ שקרא עליו ערער דבהוחזק בב"ד סגי אפילו לא קרא עליו ערער: הגה וכל זה שכבר מתו העדים אבל אם העדים עדיין חיים וב' עדים אחרים באים לפוסלן ואמרו שפסולין הם גם השטר נפסל אע"פ שכתב ידם יוצא ממקום אחר (ר"ן בשם י"א וטור בשם התוס') וי"ח ומכשירין השטר (שם בשם אביו הרא"ש) והא דאין נאמנים בשכתב ידם יוצא ממקום אחר לא למהוי שטרא מעליא לגבות בו אלא דאי תפס מטלטלין לא מפקינן מניה (טור בשם רש"י והרא"ש) עדים שאין כת"י יוצא ממקום אחר ואמרו כ"י הוא זה ואומרים בתוך כדי דבור אנוסים היינו מחמת נפשות או קטנים היינו או פסולי עדות היינו מחמת קורבה ונתרחקנו או מסר מודעא בפנינו או תנאי היה בדבר ולא ראינו שנתקיים התנאי הרי אלו נאמנים ואפי' עד א' אומר לא היה תנאי ועד א' אומר היה תנאי ולא נתקיים נאמן ואין כאן אלא עד א' ואם כתוב בשטרא ואנן סהדי מסהדינן דלא הוי שיור בשטרא אינן יכולין לומר תנאי היה בדבר דאינן חוזרין ומגידין מיהו אם אומרים מה שכתוב שלא היה בו שיור לא נאמר לבטל התנאי רק שלא היה שיור בגוף המכר נאמנין (טור סנ"ה) וכן יכולים לפרש דברי השטר בכל דבר שאינן סותרין דבריהם (נ"י פ' מי שמת) אבל אם אמרו שהיו אנוסין מחמת ממון או שהיה שטר אמנה או שהיו פסולים בעבירה אינם נאמנים ואפי' אמרו שאח"כ עשו תשובה ואע"פ שאינם נאמנים לבטל השטר מ"מ לגבי דידהו נאמנים וחייבים לשלם ללוה ההפסד שבא לו מכח חתימתם ואם אומרים שבשעה שחתמו לא ידעו שהיה אמנה ואח"כ נתברר להם שהיה אמנה נאמנים ואם כתב ידם יוצא ממק"א או שיש עדים שזה כתב ידם אין נאמנים בשום דבר שיאמרו לבטל השטר חוץ מלומר בפנינו מסר מודעא:
משנה ברורה
37.
37. If two people signed on a document and died and their handwriting has not been produced from another source and two individuals come and say that this is the witnesses’ handwriting but they were minors or otherwise disqualified, they would be believed and we tear up the document unless a party argues that he should be given a set time to verify the document. If there were witnesses that this was the deceased’s handwriting or their handwriting was produced from another document that was called into question and later affirmed in court, we would not tear up the document. There are those that say that we do not require the document to have been called into question because it suffices that it was affirmed in court, even if the document was not called into question. <i>RAMA: This is all where the witnesses have already died. If, however, the witnesses were alive and two other witnesses come to disqualify them and say that the witnesses were disqualified, even the document itself would be disqualified notwithstanding the fact that their signature has been produced from another source. (R"an; and the Tur in the name of Tosefos) There are those that disagree and say the document is valid. (Ibid., in the name of his father, the Rosh) This, that the latter witnesses are not believed where the handwriting of the document witnesses is produced from another source, does not mean that the document is valid to collect with. Rather, if a party were to grab movable items on the basis of it, we would not take it away from him. (Tur in the name of Rashi; the Rosh) </i>If the witness’ handwriting was not produced from another source, and the witnesses said this is our handwriting but within kidei dibur they said we were forced by threat of life, we were minors, we were disqualified due to familial relationship and we are no longer related, he nullified the document in front of us or the document had a condition that we did not see fulfilled, the witnesses are believed. Even if one witness says there was no condition and the other says there was a condition and it was not fulfilled, the second witness is believed and only one witness remains. <i>If the document says, “we the witnesses testify that there is nothing omitted from the document,” they cannot say there was a condition because witnesses cannot re-testify. If they say, however, that this that they said that there was no omission was not meant to nullify any condition but just that nothing was omitted from actual sale, they would be believed. (Tur) Similarly, they may explain their words in the document in any manner that does not contradict their words. (Nimukei Yosef) If, however, the witnesses said they were forced via monetary threat, the document was given on trust or they were disqualified due to sin, they would not be believed even if they’re claiming they subsequently repented. Although they are not believed to void the document, they are believed with respect to themselves and they would be obligated to pay the borrower the loss they caused him by signing. If they said that at the time they signed that they were unaware that the document was given on trust and it later became clear to them that it was, they would be believed. If their handwriting was produced from another source or there are witnesses that this is their handwriting, they would not be believed regarding anything they say to void the document except if they said the party nullified the document in front of us.</i>
Mishnah Berurah
הלכה לח
עדים החתומים על השטר שאמרו שהלוה היה קטן באותה שעה אינם נאמנים: הגה י"א הא דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן ואינן יכולין לחזור דוקא שנים אבל ע"א החתום בשטר יכול לחזור בו (ריב"ש סי' קכ"ז):
משנה ברורה
38.
38. Witnesses that signed on a document and said that the borrower was a minor at that time, are not believed. <i>RAMA: There are those that say that this, that witnesses that signed on a document are considered as if their testimony was investigated and they cannot retract, is only with respect to two witnesses. If only one witness signed, however, he may retract. (Rivash)</i>
Mishnah Berurah