א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
דיני ברכת התורה. ובו יד סעיפים:ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד:
משנה ברורה
1.
One must be very diligent to say the Blessing of the Torah.
Mishnah Berurah
הלכה ב
צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא: הגה בין למדרש [טור]:
משנה ברורה
2.
It is necessary to bless [before], whether [one is learning] Mikrah [scripture], or Mishnah, or Gemara. <small>Rem"a: and for Midrash [Tur]</small>
Mishnah Berurah
הלכה ג
הכותב בדברי תורה אע"פ שאינו קורא צריך לברך:
משנה ברורה
3.
One who writes words of Torah, even though he doesn't read them, he must bless.
Mishnah Berurah
הלכה ד
המהרהר בדברי תורה א"צ לברך: הגה וה"ה דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו [ר"ן פ"ק דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור]:
משנה ברורה
4.
One who thinks words of Torah does not need to bless. <small>Rem"a: And this is the law of one who can rule on the law without giving a reason for one's words [Ran: Chapter 1 of Shabbat and Chapter "All images" - he wrote that it is like thinking]</small>
Mishnah Berurah
הלכה ה
ברכות התורה אקב"ו על דברי תורה. והערב נא וכו' ואשר בחר בנו:
משנה ברורה
5.
The Blessings of the Torah [are]: "...who makes us holy with His commandments and commands us regarding words of Torah", and "...please make sweet..." etc. and "...who chose us..."
Mishnah Berurah
הלכה ו
אומר והערב עם וי"ו: הגה ויש אומרים בלא וי"ו וכן נהגו [רמב"ם פרק ז' מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם] אבל יותר טוב לומר בוי"ו:
משנה ברורה
6.
One says "and please make sweet" with a vav. <small>Rem"a: And there are those who say [to say it] without a vav, and so they have practiced. [Rambam: Laws of Prayer Chapter 7 and Rashba in the name of the Ma-or and Abudarham]. But it is better to say it with a vav.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ז
ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק:
משנה ברורה
7.
The blessing of Ahavat Olam exempts [one from] the Blessing of the Torah if one learned immediately [afterwards] without an interruption.
Mishnah Berurah
הלכה ח
ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם:
משנה ברורה
8.
And there is reason to doubt whether one fulfills [one's obligation] by reading the recitation of the Sh'ma adjoined to it [i.e. Ahavat Olam] immediately without an interruption, and therefore there is reason to be diligent to bless the Blessing of the Torah prior to Ahavat Olam.
Mishnah Berurah
הלכה ט
י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק ביניהם וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה:
משנה ברורה
9.
There are those who say that if one interrupted between the Blessing of the Torah and one's study, it [i.e. the blessing] does not amount to anything. But the correct thing is to not interrupt between them, and such is the practice to say the section of the Priestly Blessing adjoined to the blessing of the Torah.
Mishnah Berurah
הלכה י
אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק וה"ה לשינה ומרחץ ובה"כ דלא הוי הפסק:
משנה ברורה
10.
If one was interrupted from studying and gets involved with one's activities, since it was in one's head to return and study, this is not an interruption. And this is the law for sleep or the bathhouse or the outhouse, that it is not an interruption.
Mishnah Berurah
הלכה יא
שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק וי"א דלא הוי הפסק וכן נהגו:
משנה ברורה
11.
A routine sleep during the day in one's bed: it is an interruption. And there are those who say it is not an interruption, and so they have practiced.
Mishnah Berurah
הלכה יב
אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן:
משנה ברורה
12.
Even if one learned at night, the night comes after the day that passed, and there is no need to go back and bless [again] as long as one did not sleep.
Mishnah Berurah
הלכה יג
המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכ' התור' ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד [ע"ל סי' א' סעיף ו'] שימתין מלאומרם עד שיאור היום: הגה ולכתחלה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ"ו [אגור]:
משנה ברורה
13.
Those who wake early, before the light of day, to study bless the Blessing of the Torah and there is no need to go back and bless [again] when one goes to the synagogue. Those who wake early before the light of day bless the entire order of blessings other than the blessing of "who gives the rooster understanding" and the section of the daily offering [see above, Chapter 1, Section 6]; in that one waits to say them until the light of day. (Gloss: ab initio, one washes one's hands prior to blessing for study, but if one did not have water, one can learn and bless without washing as with the rest of blessing that one blesses before washing as above, Chapter 46 [Agur])
Mishnah Berurah
הלכה יד
נשים מברכות ברכת התורה:
משנה ברורה
14.
Women bless the Blessing of the Torah
Mishnah Berurah