Sif
הלכה א
שיכירו העדים שם הלוה והמלוה ודין טעות השמות והסכום ובו י סעיפים:אם יש ללוה או למלוה ב' שמות א"צ לכתוב אלא שם העיקר ואם כתבו שם הטפל לבד כשר וא"צ לכתוב החניכה (פי' שם שמלוין אותו לשם העצם) או כהן ולוי אלא אם יהיו בעיר שנים ששמותיהם שוים:
משנה ברורה
1.
1. <b>The Witnesses Must Be Familiar With The Names of the Borrower and Lender and the Laws of Errors In Names and Calculations, 10 Seifim:</b> If the borrower or lender have two names, there is no need to write anything other than the primary name. If they only wrote the secondary name, the document is valid. They do not need to write a suffix of a party’s name or the fact that he is a Kohen or Levi unless there were two individuals in the city with the same name.
Mishnah Berurah
הלכה ב
צריך שיכירו העדים ששם הלוה פלוני בר פלוני ובשטר המכר שם המוכר ובשובר שם הלוה והמלוה ואם שטר המלוה הוא בלא קנין צריכין להכיר אף שם המלוה ואם אינם מכירים אותם אפי' אשה או קרוב כשרים לומר שכך הוא שמם והיכא דסמיך אאשה או קרוב ואשתכח טעותא לצורבא מרבנן מקבלינן (משום דאין דרך צורבא מרבנן לדקדק (ב"י ר"ס כ"ט בשם רשב"ם) וי"א דוקא באשה אין דרכו לדקדק משום דאין דרכן להסתכל בנשים כמו שנתבאר בא"ה סי' ק"י אבל בשאר דברים אין חילוק בין ת"ח לשאר גברי וכתב בעל המחבר בספרו ב"י בח"מ סי' כ"ט שכן עיקר ולכן תמוה מה שכתב כאן בהפך) לגברא אחרינא דאורחיה למידק לא מקבלינן דודאי מידק דק והשתא הדר ומשקר: הגה וכן בשאר טעות סופר דמוכח שטעה השטר כשר ואמרינן דטעה כמו שאמרינן אחריות ט"ס (הרא"ש כלל נ"ח סי' ל"ב) (וכדלעיל ר"ס ל"ט):
משנה ברורה
2.
2. The witnesses must be aware that the name of the borrower is in fact so and so the son of so and so. They must know the name of the seller in a sale document. In the case of a loan document without a kinyan, they must also know the name of the lender. If the witnesses do not recognize any of the foregoing, even a woman or relative would be believed to say that this is the individual's name. In a case where they relied on a woman or relative and it turns out the witnesses erred, we would believe this error occurred where the witness is a scholar <i>(because it is not the practice of scholars to investigate the specifics) (Beis Yosef, in the name of the Rashbam). There are those that say this is only true with respect to a woman because scholars are not familiar with women considering that it is not their practice to gaze at women, as will be explained in Even Haezer Siman 110. With respect to other matters, however, there is no distinction between a scholar and anyone else. The author of the Shulchan Aruch wrote in his sefer Beis Yosef that this view is in fact the primary view. Thus, it is a bewilderment that he takes the opposite approach here).</i> With respect to other individuals who do have the practice to investigate the specifics, we would not accept them because they certainly were cautious originally and now they are retracting and lying. <i>RAMA: The same applies with other errors by the scribe where it is obvious that there was an error, and the document would be valid. We say that that the scribe erred just as we say with respect to the lack of a lien in a document (The Rosh Klal 58, Siman 32) (as was explained above in the beginning of Siman 39.)</i>
Mishnah Berurah
הלכה ג
כל שהוחזק שמו שלשים יום בעיר כותבים אותו שם ואין חוששין שמא שינה שמו לעשות קנוניא (פי' רמאות):
משנה ברורה
3.
3. We can write the name of anyone whose name was established in a city for 30 days. We are not concerned that he may have changed his name for fraudulent purposes.
Mishnah Berurah
הלכה ד
אי קרו ליה ועני מחזקינן ליה בההוא שמא לחובתו כגון שקרא את עצמו ראובן וכתב שטר עליו ראובן לוה משמעון וטען השתא לאו ראובן שמי אי קרו ליה ראובן ועני אע"ג דלא אתחזק ל' יום בהאי שמא חייב:
משנה ברורה
4.
4. If an individual was called by a name and responded to it, we assume that is his name with respect to anything that negatively impacts him. For example, if he referred to himself as Reuven, and he wrote a document against himself saying Reuven borrowed from Shimon and now claims that his name is not Reuven, if they called him Reuven and he responded, he is obligated to pay, notwithstanding the fact that his name has not been established as Reuven for 30 days in the city.
Mishnah Berurah
הלכה ה
יצא לפנינו שטר וטען הלוה ואמר איני חייב כלום שמא רמאי אח' העלה שמו (כשמי) והודה לזה או שאמר לא לזה אני חייב אלא לאחר וזה רמאי הוא והעלה שמו בשם בעל חובי מאחר שלא הוחזקו שם שנים ששמותיהם שוים אין חוששין לדבריו:
משנה ברורה
5.
5. If a document is produced in front of us and the borrower claims that he does not owe anything and perhaps a fraudster used my name as his name and confessed to this loan or if the borrower says I do not owe this person money, but rather another person, and this lender is a fraudster who used my creditor’s name as his own, since it is not established that there are two people in the city with identical names, we do not pay attention to the words of the borrower.
Mishnah Berurah
הלכה ו
מי שהוחזק בשם כינוי בעיר וכתבו עליו שטר באותו כינוי ואח"כ נודע שהיה לו כינוי אחר או שטעה בשם הלוה או המלוה וכתבו ראובן במקום שמעון או שטעו בסכום המעות יכתבו שטר אחר (וה"ה בשאר טעות) ולא אמרינן כבר עשו עדים שליחותם (וי"א דאפי' כתבו שטר כשר לא שייך בשטרות לומר עשו שליחותן) כל זמן שלא נכתב בו קנין ומחוסר עדיין נתינה לבעליו (ר"ן פ' המקבל) (וי"א דאין שייך כלל בשטרות לומר כבר עשו עדים שליחותן) (נ"י בשם רשב"א) ויש מי שאומר שאפי' אם לא כתבו אחר אם יתברר הדבר שהוא טעות סופר כשר:
משנה ברורה
6.
6. If someone had a nickname established in the city and they wrote a document using that nickname and it later became known that he had another nickname, in a case where they erred in the name of the borrower or lender and wrote Reuven instead of Shimon or vice-versa or in a case where they erred with respect to the amount of money, they should write another document. <i>(The same applies to any other error).</i> We do not say the witnesses have already performed their mission. <i>(There are those that say that even in a case where the witnesses wrote a valid document, the concept of the witnesses already completing their mission would not be applicable) so long as the kinyan has not yet been documented and the document has not been given over to its owner. (R"an, Perek 'Hamekabel') There are those that say that the entire concept of the witnesses completing their mission does not apply to documents. (Nimukei Yosef, in the name of the Rashba) </i> There are those that say that in a case where it is obvious that there is a scribe’s error, the document is valid even if they did not write another one.
Mishnah Berurah
הלכה ז
היו שנים בעיר אחת שם כל אחד מהם יוסף בן שמעון אין שום אחד מהם יכול להוציא שטר על חבירו אם יש בו קנין שיאמר לו שטר זה שאתה מוציא עלי שלי הוא והחזרתי לך כשפרעת לי החוב שהיה לי בידך: הגה דבריו סותרים זה את זה בכאן דלפי ה"ט שיכול לומר האי שטרא שלי והחזרתיו לך אין חילוק בין שטר שיש בו קנין או אין בו קנין אבל יש מפרשים הטעם שאין מוציאין שטר זה על זה מטעם דכותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו וחיישינן שזה המוציאו הוא הלוה ובזה אין לחוש רק בשטר שיש בו קנין כדלעיל ס"ס ל"ט ולכן כתב כאן בתחלה דבעי' שטר שיש בו קנין וא"כ יש סתירה בדבריו) ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהם שכל אחד יאמר לא עלי נכתב שטר זה אלא על חבירי אא"כ באו עידי השטר בעצמם ואמרו זהו השטר שהעדנו עליו וזהו שהעדנו עליו בהלואה ואם עדים אחרים העידו כן יש לו דין מלוה על פה ואם היה א' מהן קטן בזמן הכתוב בשטר גובין מהאחר ומה תקנתם יכתבו שם זקנם ואם גם שם זקנם שוה יכתבו שום סימן: הגה י"א דאם הם מב' עיירות מוציאים שטר חוב עליהם דצריכים לכתוב שם העיר של לוה או מלוה בשטר (טור בשם הר"ר ישעיה) ויש אומרים דאין כותבין שם העיר בשטרות (רמב"ם פי"ז מה' מלוה וטור סי' ס"א) וכן נוהגין מיהו ודאי אם הם מב' עיירות וכתבו שם העיר של א' מהן לא גרע מסימן וליכא למיטעי באחר כלל כנ"ל אם ב' יוסף בן שמעון בעיר א' והא' מת אביו וכ' בשטר יב"ש שלי"ט או נר"ו וכמו שכותבין על מי שאביו חי אם כתבו העדים אמר לנו יוסף בן שמעון שליט"א הוי סי' אבל אם כתוב בשטר אני יב"ש שלי"ט או כיוצא בזה לויתי מפלוני כו' והעדים חתומים למטה אין זה סי' דחיישינן שמא השני הערים לכתוב כך והעדים לא דקדקו בכך דלאו אכולה מילתא קא מסהדי (ב"י בשם הרשב"א): אבל הם מוציאין שטרות על אחר ולא יכול האחר לומר לא נתחייבתי לך אלא לחבירך ששמו כשמך שכל מי שהשטר יוצא מתחת ידו מחזקינן ליה בשלו: הגה אבל אם אין השטר יוצא מתחת ידו אע"פ שמודה שחייב לאחד מהם אינם יכולים להוציא ממנו (נ"י בשם הריטב"א) אלא בהרשאה שיתנו זה לזה (ד"ע) ואם יש בידו שובר מאחד מהם אין שום א' מהם יכול לתובעו שיאמר לכל א' מהם אתה כתבת לי זה השובר ומיהו אם יכתבו הרשאה זה לזה יגבה א' מהם שהרי הוא מודה שלא פרע אלא לאחד ואם יטעון פרעתי לשניכם וצויתי לכתוב שובר א' כי הוא יספיק לי להראותו לכל מי שיבא מכם לתבעני חובי טענתו טענה ולא יועיל הרשאה:
משנה ברורה
7.
7. If two individuals in the city both had the name Yosef ben Shimon, neither of them can produce a document against the other if the document contains a kinyan because the defendant can say that this document that you are producing against me is mine and I returned it to you when you paid me back for the money you owed me. <i>RAMA: The Mecahber’s words contradict each other because there is no distinction between a document with a kinyan and one without if the reasoning for the foregoing is that one can say this document is mine and I returned it to you. There are those, however, that explain the reasoning that one cannot produce a document against the other (to be used) because we write documents for a borrower even if not in the presence of the lender so we are concerned that the party that produced it is the borrower. This concern would only apply to a document that contains a kinyan as we said above at the end of Siman 39. That is why the Mechaber wrote that this only applies for a document that contains a kinyan, Thus, his words are contradictory).</i> A third party cannot produce a document on either of them because each one can say it was not written against me but against the other, unless the document’s witnesses themselves come and say that this is the document we testified on and this is the party that we testified was involved in the loan. If other witnesses testify in that way, the loan has the status of a verbal loan. If one of the Yosef ben Shimons was a minor on the date of the document, we would collect from the other. What is the way to rectify this issue? They should write the names of their grandfathers. If their grandfathers also had the same name, they should write some other sign. <i>RAMA: There are those that say that if they are from different cities then they can produce a document against each other because they must write the name of the borrower’s city or the lender’s city in the document. (Tur, in the name of Rabbeinu Yeshayah) There are those that say that we do not write the name of the city in the document (Rambam, Perek 17; Tur, Siman 61) and this is in fact the custom. However, if they are from two different cities and they wrote the name of the city of one of them, this is certainly no worse than a sign and there is no room for error. This is what appears correct to me. If there are two Yosef ben Shimons in one city and one of their fathers had died and in the document it says yv’s, shli’t or nr’v like we write for someone who is alive and the witnesses wrote “Yosef ben Shimon shli’ta told us” that would qualify as a sign. If, however, the document says, “I, Yosef ben Shimon shli’t” or something similar, “borrowed from so and so…” and the witnesses signed below, that would not qualify as a sign because perhaps the second Yosef ben Shimon wrote this with trickery and the witnesses did not pick up on it because they are not signing on everything in the document. (Beis Yosef in the name of the Rashba)</i> If, however, they were to produce a document against a third party, that third party would not be able to say 'I did not owe you but instead owed the other person who has the same name as you', because we assume that the person who produced the document is the rightful owner of the document. <i>RAMA: If, however, Yosef ben Shimon did not produce the document, he would not be able to take away money from the borrower (Nimukei Yosef in the name of the Ritva), even if the borrower confesses that he owes one of them, unless the two Yosef ben Shimons were to write a power-of-attorney to each other. </i> If the borrower is in possession of a receipt from one of them, neither of them can make a claim against the borrower because the borrower can tell each one that you wrote this receipt for me. If, however, they were to write a power-of-attorney to each other, one of them would be able to collect because the borrower admits that he only paid one back. If the borrower claims he paid back both of them but only demanded one receipt because it would suffice to show that receipt to whichever one comes to him to claim the loan, the claim would be valid and the power-of-attorney would not be effective.
Mishnah Berurah
הלכה ח
במה דברים אמורים כשאין משולשים לא בשטרות ולא בשובר אבל אם משולשים בשטרות ולא בשובר על בעל השובר להביא ראיה:
משנה ברורה
8.
8. When is this true? Where they do not put third generations in either documents or receipts. If, however, they put third generations in documents but not in receipts, the receipt-holder has the burden of proof.
Mishnah Berurah
הלכה ט
מלוה אחד שהלוה לשני יוסף בן שמעון בב' שטרות והיו משולשים שניכר שטרו של כל אחד ונמצא אצל המלוה שובר מקוים ששטרו של יוסף בן שמעון פרוע ולא היה השובר משולש ונמצאו ב' השטרות בין שטרותיו של מלוה הקרועים הורע כחם של השטרות ושניהם בחזקת פרועים:
משנה ברורה
9.
9. If one lender lent to both Yosef ben Shimons in two different documents and the documents contained three generations so each one’s document was recognizable and the lender [version of the Sma and Shach] had a verified receipt stating that the document of Yosef ben Shimon was paid back but the receipt did not have a third generation and both documents were discovered among the lenders’ torn up documents, the documents’ strength has been weakened and both documents are assumed to have been repaid.
Mishnah Berurah
הלכה י
שני יוסף בן שמעון שלוה א' מהם מאחר ונמצא לאחד מהם שדה שקנה מיוסף בן שמעון השני או שהיו שותפים בו אין המלוה יכול לטרוף השד' ולומר אם לך הלויתי מוטב ואם לחבירך הלויתי כיון שאין לחבירך בני חורין הרי לקחת שעבודי וכן כשהם שותפים לא יוכל לגבות החצי ממה נפשך לפי שאין נכסי בעל חוב משועבדים אלא מטעם ערב והערב אינו משתעבד אלא במקום שיכול לתבוע מהלוה עצמו וכיון שאינו יכול לתבוע מהלוה עצמו אינו יכול לגבות מנכסיו נמצא שהערב לשני יב"ש בין לשני מלוים בין למלוה א' כשם שאינו יכול לתבוע מהם כך אינו יכול לתבוע מהערב:
משנה ברורה
10.
10. If one Yosef ben Shimon borrowed from a third party and a field that was purchased by one Yosef ben Shimon from the other was discovered or the two Yosef ben Shimons were partners in a field, the lender cannot collect from the field by saying that had he lent the current owner then he certainly can collect and had he lent the other, considering that the other did not have unencumbered land, the current owner has purchased his lien. Similarly, where the two are partners, the lender cannot claim half of the land on the basis of the fact that he is owed that amount in either instance because a debtor’s properties are only mortgaged as a co-signer to the loan and a co-signer is only indebted to the lender in an instance where the lender can claim from the borrower himself. Since in this case the lender cannot claim from the borrower himself, he cannot collect from his properties either. In effect, in a case where one is a co-signer to two Yosef Ben Shimons- whether there are two lenders or one lender- the lender cannot claim from the co-signer just as he cannot claim from the borrowers.
Mishnah Berurah