א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
השוחט לשם קדשים מה דינו. ובו ג' סעיפים:השוחט לשם קדשים שמתנדבים ונודרים כמותם אפילו היא בעלת מום. שחיטתו פסולה. שזה כשוחט קדשים בחוץ. שחט לשם קדשים שאינם באים בנדר ונדבה שחיטתו כשרה (ל' הרמב"ם פ"ב מה"ש) . כיצד השוחט לשם עולה לשם תודה לשם פסח. שחיטתו פסולה הואיל והפסח יכול להפרישו בכל שעה שירצה. דומה לנידר ונידב. שחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם אשם תלוי לשם בכור לשם מעשר לשם תמורה שחיטתו כשרה. ואם נודע שעבר עבירה שחייב עליה חטאת או אשם ואומר זו לחטאתי או לאשמי פסולה : הגה ויש פוסלין באשם תלוי בכל ענין משום דסבירא להו דבא בנדר ונדבה (טור) (וכן משמע דעת הרא"ש ס"פ השוחט ור' ירוחם ע"ש ורשב"א בת"ה) ויש להחמיר:
משנה ברורה
1.
Seif 1 A slaughter for the sake of holy sacrifices, offering as a sacrifice that is offered as a donation or to fulfill a vow, even if the animal has a deformity (and would not be a valid sacrifice), the slaughter is invalid (and not kosher even as a non-sacrificial meat), because it is like slaughtering a sacrifice outside of the Temple. However, a slaughter performed for the sake of a holy sacrifice which is not one of them which are offered as a donation or a vow, the slaughter is accepted as kosher. How is this so? Just like a slaughter done for the sake of a Burnt Offering, a thanksgiving offering, or Passover offering it is invalidated (as these are offered as donations or to fulfill vows). (Why would the Passover be in this category? Isn't it an obligation?) Because on Passover we’re able to set aside all the time what we desire, which is similar to a willful vow. A slaughter for the sake of a sin offering, or a guilt offering, or a first born, or your tithe, or compensation exchanged for another sacrifice, then the slaughter is acceptable as kosher (as a non-sacrifice). However, if a person knows he committed a sin which would obligate him to offer a sacrifice in the Temple, and he declares this slaughter to be for the sake of his sin offering or his guilt offering, the slaughter is invalid (not kosher).
Mishnah Berurah
הלכה ב
שחט תרנגולים ואווזים וכיוצא בהם מינים שאינם ראויים להקרבה כשרים וה"ה לתורים קטנים ובני יונים גדולים:
משנה ברורה
2.
Seif 2 If someone slaughterers chickens and geese and the like (with intention for sacrificing), since these species are not fit for sacrificing they are permissible for consumption. This is also the case if one slaughters small pigeons or grown doves, (since only grown pigeons and small doves were sacrificed).
Mishnah Berurah
הלכה ג
שנים ששוחטין בין שאוחזין בסכין אחד בין שכל אחד סכינו בידו ונתכוין א' מהם לשם דבר הפוסל הרי זו פסולה וכן אם שחטו זה אחר זה ונתכוין א' מהם לשם דבר הפוסל פסול במה דברים אמורים כשהיה לו בה שותפות אבל אם אין לו בה שותפות אינה אסורה שאין אדם מישראל אוסר דבר שאינו שלו שאין כוונתו אלא לצערו: הגה ויש אוסרים בכל ענין משום מראית העין (ב"י בשם הרא"ש והטור) ויש להחמיר:
משנה ברורה
3.
Seif 3 If two people slaughter the same animal together, whether both grab the same knife in their hands,or each one slaughters with a different knife simultaneously, if one of them has intention for the sake of a invalidated thing their (Slaughter) is invalidated. Also if they slaughter the same animal one after the other, and one has in mind for the sake of an invalidated thing, (the slaughter) is invalidated. This only refers to a case where they shared ownership of the animal, however if they did not share ownership, and the one with the improper intent is not the owner, it is not invalidated, because it is impossible for a Jew to cause his fellow Jew's property to become forbidden to him, and this could only be for the intent of causing him pain, therefore it is inactive.
Mishnah Berurah