Sif

הלכה א
דין מי הראוי לירד לפני התיבה. ובו כו סעיפים:
אומר שליח צבור ישתבח מעומד:
משנה ברורה
1.
<b>The laws regarding who is appropriate to go down before the ark (ie. to lead the prayer services). And there are 26 sections</b>: The leader should say Yishtabach while standing.
Mishnah Berurah

הלכה ב
אין לומר ישתבח אא"כ אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה:
משנה ברורה
2.
One should not say Yishtabach unless he has also said Barukh She'Amar and some of P'sukei D'Zimra
Mishnah Berurah

הלכה ג
אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה לישתבח אלא בין ישתבח ליוצר [וע"ל סי' נ"ד סעיף ג']: הגה הש"ץ אם לא היה לו טלית תחלה יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח ולא יפסיק [כל בו סי' ה'] וכן אם אין מנין בב"ה ימתין הש"ץ עם ישתבח וישתוק עד שיבא מנין ויאמר ישתבח וקדיש: [מהרי"ל]:
משנה ברורה
3.
One should not say the bracha on the wrapping of the tzitzit [i.e. putting on a tallit] between P'sukei D'Zimra and Yishtabach [i.e. the closing blessing], rather, he should say it between Yishtabach and Yotzer [Ohr] [and see below 54:3]. <small>Rem"a: If the leader did not have a tallit at the beginning, he should wrap in tzitzit before he begins Yishtabach so that he will say the Kaddish immediately after Yishtabach and not interrupt [Kol Bo 5], and similarly if there is no minyan in the synagogue, the leader should wait at Yishtabach and be silent until the minyan comes and then say Yishtabach and Kaddish [Maharil].</small>
Mishnah Berurah

הלכה ד
ש"צ צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפי' בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים:
משנה ברורה
4.
The leader must be one who is fit. Who is "fit"? One who is free of sin; who has never had a poor reputation, even in his youth; who is humble; who is acceptable to the nation; who is skilled at [liturgical] chanting; whose voice is pleasant; who is accustomed to reading Torah, Prophets, and Writings (i.e. biblical text).
Mishnah Berurah

הלכה ה
אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים: הגה ואם היה כאן עם הארץ זקן וקולו נעים והעם חפצים בו ובן י"ג שנה המבין מה שאומ' ואין קולו נעים הקטן הוא קודם [מרדכי ספ"ק דחולין] מי שעבר עבירה בשוגג כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה מותר להיות ש"ץ אבל אם עשה במזיד לא דמ"מ יצא עליו שם רע קוד' התשוב' [תשובת א"ז במס' ברכו']:
משנה ברורה
5.
If there is no person that fits these qualifications, we should pick the one that has the most knowledge and good deeds in the community. Gloss: And if there was here an ignoramus who is an elder and his voice is pleasant and the people want him and [also] a13 year old who knows what he is saying and his voice is not pleasant, the younger one takes precedent (Mordekhai, Chapter 1 of Chullin). One who has committed a sin unintentionally, for example, who killed a person accidentally and returned in repentance is permitted to be leader, but if he did it intentionally [he may] not, in that in any case a bad name has gone out regarding him prior to the repentance.
Mishnah Berurah

הלכה ו
אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור אבל באקראי משהביא שתי שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור או מפי ש"צ הממנה אותו להקל מעליו להתפלל בעדו לעתים ידועים:
משנה ברורה
6.
We do not appoint anyone who does not have a full beard because of the honor of the congregation, but if by happenstance [something comes up], someone which has brought [i.e. grown] two hairs can go down before the Ark as long as he has not been appointed by the congregation or by the [regular] leader appointing him to relieve him to pray for him for defined occasions.
Mishnah Berurah

הלכה ז
אם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כי אם בן י"ג ויום א' מוטב שיהא הוא ש"ץ משיבטלו מלשמוע קדוש' וקדיש:
משנה ברורה
7.
If there is no one there who knows how to be the leader except a boy of 13 years and one day, it is better that he will be the leader than to neglect to hear the K'dushah and Kaddish.
Mishnah Berurah

הלכה ח
מי שאינו בעל זקן כל שניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו נתמלא זקנו קרינן ביה הילכך בן כ' שנה אע"פ שאין לו זקן ממנין אותו: הגה וכן אם היה לו זקן אפי' מעט קרינן ביה נתמלא זקנו אם הוא מבן י"ח ולמעלה: [ב"י בשם מ"ס פי"ד ונ"י פ' הקורא עומד]:
משנה ברורה
8.
Someone who is not bearded: anyone for whom it is recognized that he has arrived at the general age where it is proper to have filled in his beard, we call him one who has filled his beard. If he is 20 years old, even though he doesn't have a beard we appoint him. Gloss: And even if he had a beard even a small one, we call him one who has filled his beard if he is 18 years old older. [Beit Yosef in the name of Tractate Soferim chapter 14 and Nimukei Yosef on "HaKorei Omeid"]
Mishnah Berurah

הלכה ט
סריס י"א שמותר למנותו אם הוא בן כ':
משנה ברורה
9.
A eunuch, there are those who say that it is permitted to appoint him if he is twenty years of age.
Mishnah Berurah

הלכה י
יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שהקטנים יורדין לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבתות: הגה ובמקומות שלא נהגו כן אין לקטן לעבור לפני התיבה אפי' בתפלת ערבית אפי' הגיע לכלל י"ג שנים ביום השבת אין להתפלל ערבית של שבת דהרי עדיין אין לו י"ג שנה [מהרי"ל]:
משנה ברורה
10.
We should give the benefit of the doubt to places that practice such that minors go down before the Ark to pray the evening service on Saturday evening. <small>Rem"a: And in places that do not have this custom, a minor should not pass before the Ark even for the evening service and even if he arrived at 13 years on Shabbat day, he may not pray the [Friday] evening service of Shabbat for behold he is still not 13 years old. [Mahari"l]</small>
Mishnah Berurah

הלכה יא
ש"ץ שמאריך בתפלה כדי שישמעו קולו ערב אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י בנעימה תבא עליו ברכה והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה ויראה אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו ה"ז מגונה ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עושה מפני טורח הצבור:
משנה ברורה
11.
A prayer leader who lengthens the prayer so that people will hear his pleasant voice: if it was because of the joy in his heart that he gives thanks to God, may He be praised, in pleasantness, a blessing shall come upon him. And this as long as he prays with weighty intention and stands in dread and fear, but if he intends to make his voice heard and rejoice in his voice, behold this is detestable. And in any case, anyone who lengthens his prayer [when serving as the leader] is not acting properly because of burdening the congregation.
Mishnah Berurah

הלכה יב
אין ממנין מי שקור' לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן:
משנה ברורה
12.
We do not appoint a person [to be leader] who reads "aleph"s like "ayin"s and "ayin"s like "aleph"s.
Mishnah Berurah

הלכה יג
פוחח [עבדי ישעיה ערום תרגם עבדי ישעיה פחח] והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים לא ירד לפני התיבה:
משנה ברורה
13.
A "pocheiach" [[as in the verse] "...my servant Isaiah has gone naked" which is translated [by Targum Yonatan] as "my servant Isaiah 'p'chayach'"] - and it is someone who whose clothing is torn and his arms are exposed - may not go down before the ark.
Mishnah Berurah

הלכה יד
סומא יורד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה:
משנה ברורה
14.
One who is blind may go down before the ark, as long as he does not read from the Torah, because things that are written, you do not have permission to say them by heart.
Mishnah Berurah

הלכה טו
ש"צ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין שיאמרו לו:
משנה ברורה
15.
An established prayer leader goes before the ark himself and doesn't wait until someone asks him to.
Mishnah Berurah

הלכה טז
מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שירד לפני התיבה ולא יותר מדאי אלא פעם ראשונ' מסרב וכשיאמרו לו פעם שנייה מכין עצמו כמי שרוצה לעמוד ובפעם שלישית יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כלל:
משנה ברורה
16.
One who is not an established prayer leader must decline a bit before he goes before the ark, but not too much; rather, the first time he should decline, and when they ask him again he should ready himself as if he wants to go to [lead], and on the third time he should stand [and go before the ark]. If the one who told him to go before the ark is an important person, he should not decline at all.
Mishnah Berurah

הלכה יז
אם טעה ש"ץ וצריכין להעמיד אחר תחתיו אותו שמעמידין תחתיו לא יסרב:
משנה ברורה
17.
If the leader should err and they need to replace him, the one whom they ask to replace him should not decline at all.
Mishnah Berurah

הלכה יח
האומר איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועין או מפני שברגלי סנדל לא ירד באותה תפלה כלל מפני שדרך האפיקורסין להקפיד בכך וחיישינן שמא אפיקורסות נזרקה בו: הגה [ואפי' אם נותן אמתלא לדבריו לא מהני] [ב"י בשם ר' יהונתן]:
משנה ברורה
18.
If a person says "I will not lead because my clothing is colorful or because sandals are on my feet," he cannot lead at all for that prayer because that he is the way of the heretics to be particular about this, and we are afraid that heresy has fallen upon him. <small>Rem"a: [And even if he gives a valid excuse for his words, it is not effective] [Beit Yosef in the name of Rabbi Y'honatan].</small>
Mishnah Berurah

הלכה יט
יש מונעים גר מלהיו' ש"צ ונדחו דבריה' אפי' יחיד יכול לעכב ולומר איני רוצ' שפלוני יהיה חזן אם לא שכבר הסכים עליו מתחיל': הגה ודוקא שיהי' לאותו יחיד טעם הגון ע"פ טובי העיר אבל בלאו הכי אין היחיד יכול למחות בש"ץ [מהרי"ו סי' ס'] ואם הוא שונאו יכול למחות בו קודם שהסכים עליו [מהר"ם פדואה סי' ק"ד ומהרי"ק שורש מ"ד] ומי שהוא שונא לש"ץ לא יעלה לספר תור' כשקורא התוכחה: [אור זרוע]:
משנה ברורה
19.
There are those who prevent a convert from being a prayer leader, and we disregard their words. Even a single individual can prevent [a prayer leader] and say 'I don't want so-and-so to be chazzan' if it was not already agreed upon him from the beginning. <small>Rem"a: And [this is] specifically when that individual has a fair reason with regard to the good of the city, but when not so, an individual cannot prevent a prayer leader [Mahariv Siman 60]. And if he hates him, he can prevent him before they agree upon a prayer leader [Maharam P'duah - Siman 104 and Maharik - Shoresh 44]. And someone who hates the prayer leader, he may not be called up to the Torah when reading the Rebuke [Ohr Zarua].</small>
Mishnah Berurah

הלכה כ
אם אחד רוצה לומר תפלה בשביל אביו ואחד רוצה לומר בשביל אחר מי שירצה הקהל שיאמר התפלה הוא יאמר:
משנה ברורה
20.
If one wants to say the Prayer (ie. lead the prayer services as a merit) for his father [who passed away] and one who wants to say for another person, whoever the congregation wants to say/lead the Prayers, he should say/lead.
Mishnah Berurah

הלכה כא
אין למנות ש"צ ע"פ השר אע"פ שרוב הצבור חפצים בו:
משנה ברורה
21.
We don't appoint a prayer leader based on the request of a [non-Jewish] ruler/government official, even if most of the congregation wants him.
Mishnah Berurah

הלכה כב
שליח צבור בשכר עדיף טפי מבנדבה: הגה ואין לאדם להתפלל בלא רצון הקהל וכל מי שמתפלל בחזקה ודרך אלמות אין עונין אמן אחר ברכותיו [בנימין זאב סי' קס"ג ואגוד' פ' כיצד מברכין]:
משנה ברורה
22.
A paid prayer-leader is better than a voluntary one. <small>Rem"a: And a person may not pray without the will of the congregation, and anyone who prays [for the congregation] through force and violence, we don't say "amen" to his blessings (Binyamin Z'eiv - Siman 163 and Agudah - Chapter "Keitzad Mevarchin").</small>
Mishnah Berurah

הלכה כג
שכר ש"ץ פורעים מקופת הקהל אע"פ שהש"ץ מוציא הדל כעשיר מ"מ אין יד העני משגת כעשיר: הגה ויש אומרים שגובין חצי לפי ממון וחצי לפי הנפשות וכן הוא מנהג הקהלות [מהר"ם פאדווה סי' מ"ד]:
משנה ברורה
23.
The wages of the prayer-leader should be taken from the public funds of the congregation. Even though the prayer-leader is fulfilling [the prayer obligations] of the poor like the rich, nevertheless, the hand of poor doesn't pay as [much as] the rich. <small>Rem"a: And there are those who say that we collect [from the members] half [of the total funds] according to [each person's] wealth and half according to the [number of] people (ie. a set amount that each person gives), and so is the custom of the congregations (Maharam Padua Siman 44).</small>
Mishnah Berurah

הלכה כד
צבור שצריכין לשכור רב וש"ץ ואין בידם כדי שכר שניהם אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהורא' הוא קודם ואם לאו ש"ץ קודם:
משנה ברורה
24.
A congregation that needs to hire a Rabbi and prayer-leader but doesn't have money for both... If he is a brilliant rabbi, great in Torah, and an expert in halachic ruling, he is given precedence, and if not, the prayer-leader is given precedence.
Mishnah Berurah

הלכה כה
אין מסלקין חזן מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול: הגה ואין מסלקין אותו משום רנון בעלמא כגון שיצא עליו שם שנתפס עם הנכרית או שמסר אדם אבל אם באו עליו עדים בזה וכיוצא בזה מעבירין אותו ושליח צבור שהוא שוחט ובודק לא יתפלל בבגדים הצואין ומסריחין ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפלה ולהתפלל מעבירין אותו. וש"צ המנבל פיו או שמרנן בשירי הנכרים מוחין בידו שלא לעשות כן ואם אינו שומע מעבירין אותו [כל בו דף קכ"ה ע"ד] וש"צ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים אע"פ שאין קול בנו ערב כקולו אם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם ואין הצבור יכולין למחות בידו: [תשובת רשב"א סי' ט']:
משנה ברורה
25.
We do not remove a chazzan from his job, unless we find in him some disqualification. <small>Rem"a: And we do not remove him just because of slander - for example, that word went out about him that he was caught with a non-Jewish woman or that he informed [to the authorities] against a person. But if witnesses came against him regarding these or something similar, we remove him. And a prayer-leader who is [also] a ritual-slaughterer or an animal examiner should not pray in his filthy and smelly clothes, and if he does not want to change his clothes at the time of prayer in order to pray, we remove him. And a prayer-leader who fouls his mouth (ie. uses foul language) or sings non-Jewish songs, we warn him not to do this, and if he does not listen, we remove him [Kol Bo page 125, amud 4]. And a prayer leader that who has aged and wants to appoint his son to assist him sometimes, even though his son's voice isn't pleasant like his voice - if he "fills his shoes" regarding other things, then his son take precedence over anyone else and the congregation cannot prohibit him. (Responsum of Rashba Siman 9)</small>
Mishnah Berurah

הלכה כו
קהל שנהגו למנות אנשים על צרכי הצבור לזמן ובהגיע הזמן יצאו אלו ויכנסו אחרים תחתיהם בין לחזן בין לקופה של צדקה בין לשאר מנויים הצריכין לצבור בין שנוטלין עליהם שכר בין שאינם נוטלים אפי' לא קבעו להם זמן סתמן כפירושן מאחר שנהגו כך: הגה יש מי שכתב דשליח צבור יתפלל מתוך ספר המיוחד לצבור דודאי נכתב לשמו [מהרי"ל בשם רוקח]:
משנה ברורה
26.
A community that is accustomed to appoint people for the needs of the community for a [limited] time, and when the time comes those leave and others replace them, whether regarding the chazan, or the charitable trust, or the other positions required by the community; Whether it is [positions] which are paid a salary or those which are unpaid; even if the time/term [of service] is not fixed, implicitly or explicitly alike — [this is acceptable] because they are accustomed to do so. <small>Rem"a: There is one who wrote that the prayer-leader should pray from the [prayer] book that was designated for the congregation because it was certainly written for the sake of Heaven [Maharil in the name of the Rokeiach].</small>
Mishnah Berurah

אורח חיים משנה ברורה ו פרק נג
Orach Chaim Mishnah Berurah 6 Chapter 53