Sif

הלכה א
דין אסמכתא ואם כותבין שובר וכיצד כותבין אותו (ודין פרעון ע"י שובר) ובו ה סעיפים:
מי שפרע מקצת חובו אם רצה המלוה ב"ד יעשו לו שטר ממה שנשאר חייב לו ויכתבוהו מזמן ראשון אבל לא עידי השטר: הגה אע"פ שהוא מרצון הלוה (רשב"ם) אבל מזמן הפרעון ואילך יכולים עדים לעשות לו שטר אחר אם הוא מרצון הלוה (הגהות אשר"י פ' ג"פ) אם רצה יכתוב שובר והמלוה יתן שכר הסופר לכתוב השובר ואם אין שטר למלוה והלוה מבקש ממנו שובר הוא יתן השכר (נ"י פרק ג"פ):
משנה ברורה
1.
1. <b>The Laws of Asmachata, Whether We Write a Receipt and How We Write a Receipt (And the Laws of a Payment Via Receipt), 5 Seifim: If one paid back a portion of his debt and the lender so desires, the court will create a document for him of the remainder that the borrower owes him. They will write the new document with the original date, but not with the original witnesses on the document <i>RAMA: Even if the borrower consents. (Rashbam) Following the date of repayment, however, the witnesses can make another document with the consent of the borrower. (Hagahos Ashiri) </i>If the lender wants, they will write a receipt for him. <i>The lender must pay the cost of having the scribe write the receipt. If the lender does not have a document and the borrower asks for a receipt, the borrower must pay the cost. (Nimukei Yosef)</i></b>
Mishnah Berurah

הלכה ב
הבא לפרוע חובו ואמר המלוה אבד לי השטר אין הלוה יכול לומר לא אפרע לך עד שתחזיר לי שטרי אלא ה"ז יכתוב לו שובר ויפרע לו כל חובו ויש ללוה להחרים סתם על מי שכובש שטרו וטוען שאבד ואם טען הלוה טענת ודאי ואמר השטר אצלו ועתה הניחו בכיסו ישבע המלוה היסת שאבד השטר ואח"כ יפרע חובו ויכתוב שובר:
משנה ברורה
2.
2. If one comes to pay back his loan and the lender says he lost the document, the borrower may not say that he will not pay back until the lender returns the document. Rather, the lender will write a receipt for him and the borrower will pay back the entire debt. The borrower does have the power to place a general cherem on anyone who hides a document and claims that it is lost. If the borrower claims with certainty that the document is in the lender’s possession and that the lender is leaving it in his wallet, the lender must take a heses oath that he lost the document. Following the oath, the borrower will pay the debt and the receipt will be written.
Mishnah Berurah

הלכה ג
אמר המלוה אין שטרי עתה בידי כי הוא בעיר אחרת ואכתוב לך שובר יש מי שאומר שאין שומעין לו כיון שהוא בעולם לא יפרע לו עד שיחזיר לו שטרו: הגה וכ"ש אם שטרו בידו ואינו רוצה להחזירו דאינו חייב לשלם לו עד שיחזיר לו שטרו ואפי' נשבע לשלם לו פטור מן השבועה (תשו' רשב"א אלף ק"י) ואם המלוה אומר תפרעני תחלה ואח"כ אחזיר לך שטרך והלוה אמר תחזיר לי שטרי ואח"כ אפרע לך הדין עם הלוה (שם ובסימן קי"ג) ונ"ל דאם אינו מאמינו נותן השטר ביד שליש עד אחר הפרעון מי שחייב לחבירו מנה בשטר ומודה לו בנ' ובנ' האחרים יש לו טענה עליו ובעל השטר אומר תן לי הנ' שאתה מודה לי בהן ואכתוב לך שובר עליהם ועל נ' אחרים אביא ראיה ונתבע אומר לא אשלם לך כלום עד שתחזיר לי שטרי אם יוכל התובע להביא ראיותיו עכשיו ולדון עם הנתבע (ע"ל סי' כ"ד) הדין עם הנתבע אבל אם א"א לו להביא ראיותיו עכשיו או לדון עכשיו כפי הנראה לב"ד ואין ערמה בדבר או שהב"ד צריכין להיות מתונין בדין הדין עם התובע שצריך לשלם לו מיד מה שמודה לו ויתן לו שובר (שם סי' תתק"ל) שטר שכתוב בו שיהא בתקפו כל זמן שאינו קרוע קרע ב"ד או בדלא כתוב עליו תברא אפילו הכי מהני שובר (מהרי"ק שורש פ"ט) כשכותבים שובר אם זוכרים זמן השטר יכתוב שובר על שטר שזמנו כך וכך ואם אין זוכרים אותו יכתבו סתם על שטר שסכומו כך וכך ולא יכתבו זמן בשובר שמא איחרו העדים זמן ההלואה בשטר ונמצא שלפעמים זמן השובר קודם לזמן השטר ויחזור ויוציא שטר חובו המאוחר ויטרוף בו לפיכך אין לעדים לכתוב זמן בשובר אלא א"כ זוכרים זמן ההלואה שובר שנכתב סתם פלוני פרע לפלוני מבטל כל שטר שיש לו עליו: הגה וכן אם יש לזה עדים שפלוני יש לו שטר פרוע עליו אינו יכול להוציא עליו שטר ולומר ששטר אחר פרוע היה לו עליו אלא כל שטרותיו בחזקת פרועים (הרא"ש בתשו' כלל י"ח סי' י"ט):
משנה ברורה
3.
3. If the lender says he does not have the document in his possession right now but it is in another city and he will write a receipt, there are those that say that we do not listen to him because the document is in existence so the borrower does not have to pay back until the lender returns the document. <i>RAMA: All the more so would the borrower not be required to pay back until the document is returned in a case where the lender has the document in his possession and does not want to return it. Even if the borrower swore to pay back he would be exempt from complying with the oath. (Teshuvos Rashba, Aleph 110) If the lender says to pay him back first and then he will return the document and the borrower says to first return the document and then he’ll pay him, the borrower is in the right. (Ibid., and in Siman 113) It seems to me that if the lender does not trust the borrower he may give the document to a third party until the repayment has been completed. If one owes another a maneh in a document and confesses to 50 but has a claim on the other 50 and the possessor of the document says to give him the 50 the borrower admits to and he will bring a proof for the other 50 and the defendant says that he is not paying anything back until the lender returns the document, if the plaintiff has the ability to bring his proofs now and proceed with the case with the defendant, (See above Siman 24) then the defendant is in the right. If, however, it is impossible for the lender to bring his proofs now or be judged now, as determined by the court, and there is no trickery involved or where the court needs to be patient in ruling, the plaintiff is in the right and the borrower must pay what he admits to immediately and the lender will provide a receipt. (Ibid., Siman תתק"ל) If a document states that it shall remain in force so long as it has not been torn up with a tear of the court and does not contain a confirmation of repayment on the document, a receipt would still be effective. (Maharik, Shoresh 89) </i>When writing a receipt, if they recall the date of the document, they would write “receipt on the document dated such and such.” If they do not recall the date, they would simply write “on the document whose amount was such and such” and they would not write a date on the receipt lest the witnesses postdated the date of the loan in the document, which may result in the date of receipt preceding the date of the document and the lender will produce the later loan document and collect with it. Therefore, witnesses should not write a date in the receipt unless they remember the date of the loan. A receipt that simply says, “so and so paid back so and so” nullifies that any document that the lender has against the borrower. <i>RAMA: Similarly, if a borrower has witnesses that so and so has a repaid document in his possession, such so and so would not be able to produce a document against the borrower and say that it was a different document that was paid back. Rather, all of this lender’s documents have the status of being repaid. (the Rosh in his Teshuvos, Klal 18, Siman 19)</i>
Mishnah Berurah

הלכה ד
אם זמן השטר והשובר ביום אח' נתבאר בסי' מ"ג סכ"ו:
משנה ברורה
4.
4. If the document and receipt are dated for the same day, the law was explained in 43:26.
Mishnah Berurah

הלכה ה
אם כתוב בשובר דינרים סתם מבטל כל שטר שיש לו עליו אבל אם היה כתוב בו כך וכך דינרין ונמחק הסכום ונשאר דינרים או שכתוב הסכום על המחק ולא נתקיים אין דנים בו אלא בפחות שבלשונות:
משנה ברורה
5.
5. If the receipt just says “dinarim,” it nullifies any document that has dinar in it. If, however, it says “such and such dinarim” and the amount was erased or if the amount was written on erasure and was not verified, we would judge it as if it had the lowest possible amount under that language.
Mishnah Berurah

חושן משפט חושן משפט ב פרק נד
Choshen Mishpat Choshen Mishpat 2 Chapter 54