1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
Sif
הלכה א
דין כמה צריך לדקדק ולכוין בק"ש. ובו כו סעיפים:יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה ברתת וזיע:
משנה ברורה
1.
<b>Laws of how much one needs to be precise and have intention during the Recitation of the Sh'ma; contain 26 se-ifim</b><br>One should recite the Sh'ma with intention, awe, fear, shaking and trembling.
Mishnah Berurah
הלכה ב
אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו:
משנה ברורה
2.
[The verse states:] "Which I have commanded you today," (Deuteronomy 6:6) - which teaches that every day it should appear in your eyes as if it was new, and not like someone who already heard it many times and is [therefore] not precious to him.
Mishnah Berurah
הלכה ג
בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים ש"ץ ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת: הגה ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של הש"ץ ג' תיבות אלו (ב"י בשם א"ח) ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור אין איסור בדבר (דברי עצמו) ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ' והם כנגד ג' שמות ההוי"ה שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל': הגה ויש עוד טעם אחר בדבר דט"ו ווי"ן עולין צ' והקריאה נחשבת א' הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאלו אמר ד' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב ואגור) ויש שכתבו דכל הקורא ק"ש ביחיד יאמר אל מלך נאמן שמע וגו' כי ג' תיבות אלו משלימים המנין של רמ"ח והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן נוהגין ונראה לי מ"מ כשקורא עם הצבור לא יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר הש"ץ כשמסיים הברכה וכן נוהגין ונכון הוא:
משנה ברורה
3.
The Recitation of the Sh'ma has 245 words, and in order to bring the number up to 248, which corresponds to the number of limbs of the human body, the prayer leader ends by saying "the Lord Your God - Truth!", and then repeats this aloud, and says: "the Lord Your God - Truth!" <small>Rem"a: By doing so, each person [in the congregation] fulfills their obligation since they hear these three additional words from the mouth of the prayer leader (Beit Yosef in the name of Orchot Chaim). And if one wishes to say these words individually along with the leader, it is not forbidden.</small> And if one is reading [the Sh'ma] individually, he should have in mind regarding the fifteen <i>vav</i>s in the [prayer] 'Emet V'yatziv' (each of which have the gematria value of 6), that their value adds up to 90 (ie. 15x6=90) - and this corresponds to three Tetragrammatons... for each name has a value of 26 and [adding one for each of] its four letters brings it to 30 (ie. 26+4=30; 30x3=90). <small>Rem"a: There is another reason for doing so, since the fifteen <i>vav</i>s add up to 90, and the reading [of the entire text] counts as one, this is then 91, which is the value of the God's name as it is pronounced and written, and it is then as if one is said "Hashem (ie. YKVK) Adon-ai, Truth" (Mahari"k, Root 42 and the Agur). There are those who wrote that anyone who recites the Sh'ma by themselves should say "Kel Melekh Ne-eman" before [saying] Sh'ma, etc., since these three words bring the count up to 248, and this comes in the place of the Amen (ie. the initial letters of "Kel Melekh Ne-eman"spell out 'Amen') that one is required to answer after [the blessing of] "Blessed... Who chooses His nation Israel with love". And this is our custom. It seems to me that, nevertheless, when one recites [Sh'ma] with the congregation, one should not say "Kel Melekh Ne-eman", but [rather] only say Amen after the leader concludes the blessing - this is our custom, and it is correct.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה:
משנה ברורה
4.
The custom is to recite the first verse out loud in order to awaken the intention [we need].
Mishnah Berurah
הלכה ה
נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון:
משנה ברורה
5.
The custom is to place one's hands over their faces during the recitation of the first verse in order that one will not look at something else that will prevent him from intending [his heart].
Mishnah Berurah
הלכה ו
צריך להאריך בחי"ת של אחד כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע הגג החי"ת ויאריך בדל"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות:
משנה ברורה
6.
It is necessary to extend [the pronunciation of] the [letter] chet of [the word] echad (one) in order to declare the Holy One, blessed be He's, sovereignty in the Heavens and the Earth (i.e. seven heavens + Earth = chet (8)), for this is alluded to by the humps in the middle of the roof of the chet. One should [also] extend [the pronunciation of] the letter dalet of [the word] echad (one) the amount [of time it takes] to contemplate that the Holy One, blessed be He, is One in His world and rules in the four directions of the world. But he should not extend more than this amount. There are those who have the custom to turn the head in accordance with the thought: up, down, and to the four directions.
Mishnah Berurah
הלכה ז
ידגיש בדלי"ת שלא תהא כרי"ש:
משנה ברורה
7.
One should accentuate the dalet so that it does not [sound] like a resh.
Mishnah Berurah
הלכה ח
לא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף:
משנה ברורה
8.
One should not contract/rush [the pronunciation of] the chet, nor extend the aleph.
Mishnah Berurah
הלכה ט
אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפ' ראשון:
משנה ברורה
9.
It is forbidden to say "Sh'ma" two times, whether doubling the words such that one says "sh'ma, sh'ma" or doubling the first verse.
Mishnah Berurah
הלכה י
כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון: הגה (ב' פעמים):
משנה ברורה
10.
When one recites the Recitation of the Sh'ma on one's bed (ie. before going to sleep), it is permitted to recite the entire passage and to [then] repeat it. And there are those that say that also with this, one needs to be careful about saying the first verse <small>Rem"a: two times.</small>
Mishnah Berurah
הלכה יא
האומרים באשמורת בסליחות ובי"כ בתפלת נעילה ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו:
משנה ברורה
11.
Those who say the verse "Sh'ma Yisrael" two times in the early morning during Se'lichot or during Yom Kippur during the Ne'ilah prayer - they should be taught to not to say it.
Mishnah Berurah
הלכה יב
ד' הוא האלהים שאומרים אותו ביום כפור בתפלת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא: הגה י"א שיש ליזהר שלא לענות על שום ברכה ב' פעמים אמן (ב"י בשם אוהל מועד):
משנה ברורה
12.
[Regarding saying] "Adon-ai hu haElo-him" seven times on Yom Kippur during the Ne'ilah prayer - this is a legitimate custom. <small>Rem"a: There are those who say that one should be careful to not answer "amen" two times to any blessing (Beit Yosef in the name of Ohel Moed)</small>
Mishnah Berurah
הלכה יג
אחר פסוק ראשון צריך לומר בשכמל"ו בחשאי:
משנה ברורה
13.
After the first verse [of Shema], one needs to say, "Blessed is the Name of His glorious Kingdom forever and ever" in an undertone.
Mishnah Berurah
הלכה יד
צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות: הגה ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה' ובין אלהינו לה' השני כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד (רוקח) ויש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קיבול מלכות שמים הוא פסוק ראשון (אבודרהם):
משנה ברורה
14.
One needs to pause a little between “forever and ever” and “and you shall love” in order to pause between acceptance of the kingship of Heaven to other commandments. <small>Rem"a: and one should pause in the first verse between "Israel" and "YHVH" and between "our God" and the second "YHVH" so that it should sound as [if one is saying] "Hear O Israel because YHVH who is our God, He is YHVH who is One (Rokeach). And one should pause a little between "one" and "blessed" because the main acceptance of the kingdom of Heaven is the first verse (Abudarham).</small>
Mishnah Berurah
הלכה טו
צריך להפסיק בין היום לעל לבבך ובין היום לאהבה שלא יהא נראה היום ולא למחר:
משנה ברורה
15.
One should pause between "today" and "upon your heart" and between "today" and "to love" so it should not appear [as if he is saying] "today, but not tomorrow"
Mishnah Berurah
הלכה טז
צריך להפסיק בין נשבע לה' כדי להטעים יפה העי"ן שלא תהא נראית כה"א:
משנה ברורה
16.
One should pause between "was sworn" and "YHVH" in order to pronounce the ayin well so that it does not sound like a hey.
Mishnah Berurah
הלכה יז
צריך להתיז זיי"ן של תזכרו דלא לשתמע תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכן צריך להתיז זיי"ן של וזכרתם:
משנה ברורה
17.
One should distinctly pronounce the zayin in "tizkeru" so that it does not sound like "tishkeru" (lying) or "tiskeru" (reward) and then he would be [considered] like slaves working only for reward. Similarly, one should distinctly pronounce the zayin in "u'zchartem."
Mishnah Berurah
הלכה יח
ידגיש יו"ד של שמע ישראל שלא תבלע ושלא תראה אל"ף וכן יו"ד דוהיו דלא לשתמע והאו:
משנה ברורה
18.
One should accentuate the yud of "Sh'ma <b>Y</b>israel" so that it is not swallowed up and it does not seem like an aleph. And similarly the yud of "v'ha<b>y</b>u" so that it does not sound like "v'ha-oo"
Mishnah Berurah
הלכה יט
צריך ליתן רוח בין וחרה לאף דלא לשתמע וחרף:
משנה ברורה
19.
One should put a gap between "charah" and "af" so that it does not sound like "charaf"
Mishnah Berurah
הלכה כ
צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתו כסוף תיבה שלפניה כגון בכל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ:
משנה ברורה
20.
One should put a gap between a word whose beginning [letter] is like the end [letter] of its predecessor, for example: "b'chol l'vav'kha", "al l'vav'khem", "eisev b'sad'kha", "v'avdem m'heira", "hakanaf p'til", "etkhem meieretz"
Mishnah Berurah
הלכה כא
צריך בכל אל"ף שאחר מ"ם להפסיק ביניהם כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא נראה כקורא מותם מת:
משנה ברורה
21.
One must, with every aleph [that comes] after a mem, break between them. For example: "v'limad'tem otam", "ukshartem otam", "v'samtem et", "uritem oto", ("uzkhartem et", "v'asitem et") so that it does not seem like one is reading "motam" [or] "meit" (death)
Mishnah Berurah
הלכה כב
אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]:
משנה ברורה
22.
Even in P'sukei D'zimrah (Verses of Song) and the Prayer ("Amidah"), one needs to be exact with this. <small>Rem"a: and similarly, the one who reads from the Torah, Prophets, and Writings needs to be careful [Beit Yosef in the name of Radak]</small>
Mishnah Berurah
הלכה כג
צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח:
משנה ברורה
23.
One needs to be precise not to weaken the strong [letters with a dagesh] or strengthen the weak [letters without a dagesh] and not rest the moving [sh'va] and move the resting [sh'va].
Mishnah Berurah
הלכה כד
צריך לקרות ק"ש בטעמים כמו שהם בתורה: הגה אבל לא נהגו כן במדינות אלו ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך:
משנה ברורה
24.
One needs to recite Sh'ma with the cantillation (trop/ta'amim), just like they are [written when reading] in the Torah. <small>Rem"a: But the custom is not like this in these lands. And in any case, those who are precise [in general regarding mitzvot] are strict about this.</small>
Mishnah Berurah
הלכה כה
כשיאמר וקשרתם לאות על ידיך ימשמש בתפלין של יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בשני ציציות שלפניו (וע"ל סימן כ"ד סעיף ה'):
משנה ברורה
25.
When one says "ukshartam l'ot al yadekha" ("and you shall bind them as a sign on your hand"), one should touch the arm tefillin. When one says "v'hayu l'totafot bein einekha" ("and they shall be frontlets between your eyes"), one should touch the head tefillin. When one says "uritem oto" ("and you shall look at it"), one should touch the two tzitzit that are in front of one (See above: Siman 24, S'if 5).
Mishnah Berurah
הלכה כו
יש נוהגים לקרות קריאת שמע בקול רם ויש נוהגים לקרותו בלחש: הגה ומ"מ יאמרו פסוקי ראשון בקול רם וכן נוהגין [כל בו]:
משנה ברורה
26.
There are those who practice to recite the Recitation of the Sh'ma in a loud voice and there are those who apractice to recite it in a whisper. Gloss: And in any case, they say the first verse in a loud voice, and this [is what we] how we practice (Kol Bo).
Mishnah Berurah