א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים:חייב ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה של שור ושה:
משנה ברורה
1.
<b>De la rétribution de l'épaule, des mâchoires et de la caillette due au prêtre</b><br>On est obligé de donner au prêtre l'épaule, les mâchoires et la caillette du bœuf et de l'agneau.
Mishnah Berurah
הלכה ב
הזרוע דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפאלד"ה והם שני פרקים:
משנה ברורה
2.
On n'est obligé de donner que la partie la plus élevée de la jambe droite de devant, et rien que la partie comprise entre l'articulation cubitale inférieure, laquelle partie du pied se vend généralement ensemble avec la tête, et l’articulation scapulo-humérale, qu'on appelle épaule; la partie percevable est donc composée de deux os.
Mishnah Berurah
הלכה ג
הלחיים הם מפרק של לחי עד פיק"א של גרגרת שהיא טבעת הגדולה עם הלשון שביניהם וצריך ליתנו עם העור ועם הצמר שבראשי כבשים והשער שבראשי תיישים שאינו רשאי למלגם (פי' להרתיחם בחמין להעביר השיער) ולא להפשיט העור קודם שיתננו לכהן:
משנה ברורה
3.
Par le terme de mâchoire on entend la partie comprise entre l'angle de la mâchoire et la région sous-hyoïdienne qui va jusqu’à la saillie du larynx, la langue y comprise. Cette partie de la tête doit être remise pourvue de la peau, de la laine, quand il s’agit d’une tête de mouton, ou du poil, quand il s’agit d’une tête de chèvre; mais il n’est pas permis de la dépiler en versant de l’eau bouillante dessus, ou de la dépouiller de sa peau avant de la remettre au prêtre.
Mishnah Berurah
הלכה ד
הקיבה צריך ליתנה לכהן עם כל חלבה פנימי וחיצון אלא אם כן נהגו הכהנים להניח החלב לבעלים:
משנה ברורה
4.
Il faut remettre au prêtre la caillette pourvue de tout son appendice graisseux intérieur et extérieur, à moins que les prêtres de l'endroit n'aient coutume d'abandonner l’appendice graisseux au propriétaire de l'animal.
Mishnah Berurah
הלכה ה
אף ע"ג שמותר לאכול מבשר הבהמה קודם שיפריש המתנות מצוה להפרישם מיד:
משנה ברורה
5.
Bien qu'il soit permis de manger de la viande de l’animal avant la rétribution des parties percevables, on fait une bonne œuvre en y procédant immédiatement après la saignée.
Mishnah Berurah
הלכה ו
אפילו אינו שוחט לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב במתנות אבל שחט ומצא טריפה פטור:
משנה ברורה
6.
Alors même qu’on ne saigne pas l'animal pour en manger la viande, mais pour la jeter aux chiens ou pour l’employer à quelque remède, on est tenu d'en remettre les parties percevables. Mais l’animal est exempt de toute rétribution, si on le trouve, après la saignée, affecté d'un cas morbide qui en rend la viande immangeable.
Mishnah Berurah
הלכה ז
יתנם לכהן חבר ואם אין שם חבר יתנם לעם הארץ (וכן אם החבר אינו רוצה לקבלן נותנן לעם הארץ) (ב"י בשם תוספות):
משנה ברורה
7.
On donne ces parties à un prêtre lettré, et, à défaut d’un tel, on peut aussi les donner à un prêtre ignare.<br><small>G<small>LOSE</small>: De même lorsque le prêtre lettré ne veut point les recevoir, on peut les remettre à un prêtre ignorant.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ח
נותנים אותם לכהנת אפילו היא נשואה לישראל והנותנם לבעלה ישראל קיים מצות נתינה וכל שכן שבעלה ישראל פטור מן המתנות:
משנה ברורה
8.
On peut remettre les morceaux percevables à la fille d’un prêtre, alors même que celle-ci est mariée avec un laïc; de sorte que celui qui remet les morceaux à un laïc marié avec la fille d’un prêtre, a satisfait à la loi de la rétribution; il en résulte qu’à plus forte raison un tel laïc est exempt de la rétribution.
Mishnah Berurah
הלכה ט
לא יחלקם להרבה כהנים שצריך לתת לכל אחד דבר חשוב כדי נתינה אלא נותן זרוע לא' וקיבה לאחד ולחיים לשנים ובשור הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים לכל אחד פרק אחד:
משנה ברורה
9.
Il ne faut pas partager la rétribution entre beaucoup de prêtres, car il convient de remettre à chacun un morceau présentable. Ainsi, on remet l'épaule à un seul prêtre, la caillette également à un seul, et les mâchoires à deux. Lorsqu’il s’agit d'un grand bœuf, on peut aussi partager l'épaule, entre deux prêtres, en en remettant à chacun une partie.
Mishnah Berurah
הלכה י
אם אין שם כהן ישום המתנות בדמים ואוכלם ונותן הדמים לכהן:
משנה ברורה
10.
S'il n'y a point de prêtre à qui l’on puisse remettre les rétributions en nature, on convertit celles-ci en argent; dans ce cas, on mange les morceaux percevables et on en remet plus tard la valeur à un prêtre.
Mishnah Berurah
הלכה יא
אין לו לכהן לחטוף המתנות ואפילו לשאול אותם בפה אלא אם יתנם לו דרך כבוד יטלם ובזמן שהם כהנים רבים במטבחיים הצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים נוטלים ואם היה צנוע זה במקום שאין מכירין שהוא כהן יטול כדי שידעו שהוא כהן:
משנה ברורה
11.
Il ne convient pas à un prêtre de s'emparer motu proprio des rétributions, ni même de les solliciter; il les accepte seulement quand on les lui offre courtoisement. Quand plusieurs prêtres se trouvent présents dans l’abattoir, les prêtres bien élevés déclinent les offres qui leur sont faites; les gloutons seuls les acceptent. Pourtant, si un prêtre bien élevé se trouve dans un endroit où l'on ignore sa qualité de prêtre, il peut, afin de la faire ainsi connaître, accepter en pareil cas.
Mishnah Berurah
הלכה יב
הכהן יכול לאכלם בכל ענין שערב עליו יותר ואם כל המטעמים שוים אצלו יאכלם צלי ובחרדל:
משנה ברורה
12.
Le prêtre est libre de préparer les morceaux de viande qu'il reçoit, de la façon la plus conforme à son goût. Si tous les genres de cuisson lui sont également agréables, il les mangera rôtis et assaisonnés de moutarde.
Mishnah Berurah
הלכה יג
יכול להאכילם לכלבים ולמכרם וליתנם לעובד כוכבים:
משנה ברורה
13.
Le prêtre est libre de faire manger aux chiens les morceaux qu'il reçoit, de les vendre ou de les donner à un païen.
Mishnah Berurah
הלכה יד
כהן שיש לו מכירין שרגילים ליתן לו מתנותיהם יכול לזכותם לישראל שיקבלם מיד מכיריו ודוקא שהזוכה תלמיד חכם והשעה דחוקה לו ושלא יהא כהן המזכה משרת בבית זה שמזכה לו המתנות שמא יזכה בעל כרחו (רמב"ם בפ"ט מהל' בכורים) והוא הדין אם הכהן משרת בבית בעל הבית ומזכה לאורח ת"ח שמתארח בבית רבו במתנות שרגיל ליתן לו רבו אסור (רש"י וטור):
משנה ברורה
14.
Un prêtre peut prendre chez ses clients qui ont coutume de lui offrir les redevances, mentalement possession des rétributions en faveur d'un laïc, de sorte que ce dernier a ensuite le droit de les réclamer directement à la clientèle. Pourvu toutefois que le laïc qui en profite soit un savant et dans une situation précaire, et pourvu que le prêtre qui fait profiter ne soit le serviteur du laïc en faveur duquel il agit, de crainte qu'il n’agisse par force. Il est également défendu à un prêtre de prendre mentalement possession des rétributions chez un client dont il est le serviteur, en faveur d'un savant qui est en ce moment l'hôte de son maître.
Mishnah Berurah
הלכה טו
לא נתן המתנות לכהן אלא אכלן או הפסידן פטור מדיני אדם אלא כדי לצאת ידי שמים צריך לפרוע דמיהם:
משנה ברורה
15.
Si, au lieu de donner les morceaux à un prêtre, on les a mangés ou perdus, on n'est passible, de par la loi humaine, d'aucun dédommagement; mais, pour satisfaire à ses devoirs envers le Ciel, on est tenu d'en remettre la valeur à un prêtre.
Mishnah Berurah
הלכה טז
ישראל ששלח לחבירו בשר והמתנות בו מותר לאכלן:
משנה ברורה
16.
Lorsqu'un laïc envoie à son collègue de la viande dans laquelle se trouvent les morceaux percevables par le prêtre, le destinataire peut les manger.<br><small>G<small>LOSE</small>: Car on suppose que le propriétaire en a remis la valeur en argent au prêtre.</small>
Mishnah Berurah
הלכה יז
מתנות אינם נוהגות אלא בשור ושה ולא בחיה ועוף ונוהגות בכלאים הבא מן עז ורחל וכן בכוי:
משנה ברורה
17.
Les rétributions des morceaux mentionnés ne sont dues que d’un bœuf ou d’un agneau, mais non pas d’un animal sauvage, ni d’une volaille; elles sont également dues d’un animal de sang mêlé, produit par le croisement d'un bouc et d’une brebis; elles le sont aussi d’un mouflon.
Mishnah Berurah
הלכה יח
צבי הבא על עז וילדה הולד חייב בחצי המתנות אבל תייש הבא על הצביה הולד פטור מן המתנות:
משנה ברורה
18.
L'animal produit par le croisement d'un cerf mâle et d’une chèvre est assujetti à la moitié seulement des rétributions; mais l'animal produit par le croisement d’un bouc et d'un cerf femelle en est tout à fait exempt.
Mishnah Berurah
הלכה יט
אין נוהגות בקדשים ולא בבכור:
משנה ברורה
19.
Les rétributions ne sont dues ni d’un animal offert en sacrifice, ni d’un animal premier-né.
Mishnah Berurah
הלכה כ
בכור קודם שבא ליד כהן שנתערב בבהמות אחרות חייב ליתן מהם המתנות שיאמר הכהן על כל אחת תן לי מתנותיה ואם אתה אומר שהוא בכור תן לי כולה אבל בכור שניתן לכהן במומו ומכרו לישראל ונתערב בבהמות אחרות אם רבים שוחטים אותם כולם פטורים שכל אחד יאמר שלי הוא הבכור ואם אחד שוחט את כולם אין פוטרים לו אלא אחד מהם:
משנה ברורה
20.
Lorsqu'un animal premier-né avant d’être remis au prêtre, vient à se perdre dans un troupeau, chaque animal de ce troupeau est assujetti à la rétribution, car le prêtre peut faire valoir auprès du propriétaire l'argument suivant: « Donne-moi de cet animal les rétributions qui m'appartiennent; mais si tu prétends que cet animal est précisément le premier-né qui s’est perdu dans le troupeau, alors donne-le moi tout entier. » Mais si un premier-né, atteint d'une infirmité et vendu à un laïc par le prêtre à qui on l'avais remis, vient à se perdre dans un troupeau, tous les animaux de ce troupeau sont exempts de la rétribution, s'ils sont saignés par plusieurs propriétaires, car chacun de ces derniers peut prétendre que l'animal qu'il vient de saigner est précisément le premier-né; mais si tous les animaux sont saignés par un seul propriétaire, un seul de ces animaux est exempt de la rétribution.
Mishnah Berurah
הלכה כא
מתנות נוהגות בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בפני הבית (פי' בזמן שבית המקדש קיים) בין שלא בפני הבית ויש מי שאומר שאינן נוהגות בחוצה לארץ וכן נהגו (ועיין בספר החנוך להרא"ה מצוה תק"ו):
משנה ברורה
21.
Les rétributions sont dues en tous lieux, en Palestine et hors la Palestine, à l’époque où le Temple existe et à l'époque où il n'existe pas. Il y a quelqu'un qui opine que les rétributions ne sont pas dues hors la Palestine. Tel est, en effet, l'usage.
Mishnah Berurah
הלכה כב
כהנים פטורים ממתנות:
משנה ברורה
22.
Les prêtres sont exempts de la rétribution.
Mishnah Berurah
הלכה כג
לוים ספק אם הם חייבים במתנות הילכך פטורים ואם נטלן הכהן מידו אין צריך להחזירם לו. (ויש חולקין דאפי' נטלן הכהן מוציאין מידו) (ב"י בשם הר"ן):
משנה ברורה
23.
Il est douteux si les lévites sont tenus d'offrir les rétributions. Aussi en sont-ils exempts; mais si un prêtre s’en est emparé, il n'est pas obligé de les restituer au propriétaire.<br><small>G<small>LOSE</small>: D’aucuns contestent ce droit au prêtre et prétendent qu'alors même que le prêtre a déjà pris possession des rétributions d’un animal appartenant à un lévite on les lui reprend.</small>
Mishnah Berurah
הלכה כד
במה דברים אמורים שכהן פטור כששוחט לעצמו אבל אם שוחט למכור אם הוא קבוע למכור בבית המטבחיים חייב ליתן מיד ואם אינו קבוע למכור בבית המטבחיים שתים ושלש שבתות פטור מכאן ואילך חייב והיו מנדין אותו אם לא יתן:
משנה ברורה
24.
Un prêtre n’est exempt des rétributions qu'autant qu’il saigne l'animal pour son usage personnel; mais il est tenu de les donner immédiatement s’il saigne l’animal pour en vendre la viande et s’il est établi comme boucher dans l’endroit. S'il ne fait que commencer son métier de boucher, il est exempt des rétributions durant les premières deux ou trois semaines, et à partir de ce délai il est obligé de les donner; on l'excommunie s’il ne s'exécute pas.
Mishnah Berurah
הלכה כה
השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות והמשתתף עמהם צריך שירשום ובעובד כוכבים אם יושב עמו במטבחיים אין צריך לרשום: הגה במקום שנוהגין לשחוט אצל עובד כוכבים אם נמצא טריפה נשאר לעובד כוכבים ואם נמצא כשרה לוקחו הישראל פטור מן המתנות (מרדכי בשם ראבי"ה):
משנה ברורה
25.
Celui qui saigne l'animal pour l'usage d'un prêtre ou d'un païen est exempt des rétributions. Quand un prêtre est le copropriétaire de l'animal saigné, on est obligé de marquer l'animal; mais quand c'est un païen qui en est le copropriétaire et qu'il assiste à la vente dans la boucherie, on n’est pas obligé de marquer l'animal.<br><small>G<small>LOSE</small>: Les animaux ne sont pas assujettis aux rétributions dans les pays où il est d'usage de les saigner chez un boucher païen, de les céder au païen si, après la saignée, on les trouve atteints d’un cas morbide qui en rend la viande immangeable, et de ne les transporter chez un boucher juif qu’alors qu'on les trouve mangeables.</small>
Mishnah Berurah
הלכה כו
במה דברים אמורים ששותפות הכהן והעובד כוכבים פוטר בשותף בכולה אפילו בכל שהוא אבל אם אין הכהן והעובד כוכבי' שותף עמו אלא בראש אינו פוטר אלא מהלחיים ואם הוא שותף עמו ביד אינו פוטר אלא מהזרוע ואם הוא שותף עמו בבני מעים אינו פוטר אלא מהקיבה:
משנה ברורה
26.
La sentence énoncée, aux termes de laquelle l'animal est déchargé des rétributions si un prêtre ou un païen en est le copropriétaire, n'est valable qu'autant que la copropriété s'étend sur toutes les parties de l'animal — la part du prêtre ou du pa ïen ne fût-elle que très minime; mais si la copropriété n’existe que pour la tête de l'animal, elle ne décharge que de la rétribution des mâchoires, si elle n’a pour objet que le pied de devant, elle ne décharge que de la rétribution de l'épaule, et si elle ne se rapporte qu'aux intestins, elle ne décharge que de la rétribution de la caillette.
Mishnah Berurah
הלכה כז
אם יש בהמה לכהן ומוכר ראשה לישראל ושייר כל הגוף לעצמו חייב בלחיים:
משנה ברורה
27.
Lorsqu'un prêtre, tout en gardant pour son usage personnel le reste d'un animal, dont il est le propriétaire, en vend la tête à un laïc, ***
Mishnah Berurah
הלכה כח
השוחט בהמת ישראל חבירו חובה על השוחט ליתן מתנותיה לכהן ואם שחט בהמת כהן או עובד כוכבים פטור: הגה מיהו טובת הנאה לבעלים והוא יכול ליתנם לכל כהן שירצה (ב"י בשם הר"ן) ואסו' לבעלי' ליקח דינר מכהן ליתן לו המתנו' וכן מישראל ליתן המתנות לבן בתו הכהן (ב"י בשם ר"י ובפרק עד כמה):
משנה ברורה
28.
*** c'est à celui qui procède à l'opération de la saignée qu'incombe le devoir de donner les rétributions; mais on en est exempt si l'ami, à l'usage duquel on opère la saignée, est un prêtre ou un païen.<br><small>G<small>LOSE</small>: Pourtant le propriétaire a le privilège du choix, c’est-à-dire qu'il peut donner les rétributions au prêtre qu'il préfère. Il est défendu au propriétaire d'accepter une pièce de monnaie du prêtre pour lui accorder en échange les rétributions. Il est également défendu d'accepter de l'argent d’un laïc pour accorder en échange les rétributions au fils de la fille de ce laïc, qui est un prêtre.</small>
Mishnah Berurah
הלכה כט
כהן שמכר פרה לישראל ואמר לו אני מוכר לך פרה זו חוץ ממתנותיה הוי תנאי וצריך ליתנם למוכר אבל אם אמר ליה על מנת שהמתנות שלי אינו תנאי והמקח קיים ויכול ליתנם לכל כהן שירצה:
משנה ברורה
29.
Lorsqu'un prêtre qui vend sa vache à un laïc, dit à l'acheteur: « Je te vends toutes les parties de cette vache, excepté les morceaux percevables par le prêtre », cette stipulation est valable et, par conséquent, l'acheteur est tenu de remettre les morceaux mentionnés au vendeur. Mais si le prêtre dit à l'acheteur: « Je te vends cette vache à condition que tu m'en accordes les rétributions », cette stipulation est nulle, mais la vente est quand même valide, de sorte que l’acheteur est libre de donner les rétributions au prêtre qu’il préfère.
Mishnah Berurah
הלכה ל
ישראל שמכר פרה לחבירו ושייר המתנות חייב הלוקח ליתנם אע"פ שנשארו למוכר מכ"מ החובה על הטבח שהוא הלוקח:
משנה ברורה
30.
Lorsqu'un laïc vend à son ami une vache, en s’en réservant les morceaux percevables, l'acheteur est obligé de remettre ces morceaux à un prêtre; car, bien que le vendeur ait réservé ces morceaux pour lui-même, la charge de la rétribution incombe à celui qui saigne l’animal, c'est-à-dire, à l'acheteur.
Mishnah Berurah
הלכה לא
המתנות עצמם אסור לישראל לאכלם אלא ברשות כהן עבר ואכלן או הזיקן או מכרן אינו חייב לשלם מפני שאין לו תובעי' ידועי' והקונה אותם אע"פ שאינו רשאי הרי זה מותר לאכלן מפני שמתנות כהונה נגזלות:
משנה ברורה
31.
Il est défendu à un laïc de manger les morceaux dus au prêtre, sans le consentement de celui-ci. Si, transgressant cette sentence, il les a mangés sans la permission du prêtre, ou s’il les a endommagés ou vendus, il n’est pas tenu à aucun dédommagement, attendu qu'en l’occurrence il n’y a point de créancier déterminé. Celui qui achète ces morceaux, bien qu’il agisse contre la loi, peut les manger, attendu que ces morceaux sont susceptibles d’être ravis.
Mishnah Berurah
הלכה לב
אמר לטבח מכור לי בני מעיה של פרה זו נותנם לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקחו ממנו במשקל נותנם לכהן ומנכה לו מן הדמים:
משנה ברורה
32.
Lorsqu'on achète chez un boucher les intestins d’un animal, on est tenu d’en donner au prêtre la rétribution, et on ne peut pas faire valoir la prétention de défalquer du prix convenu la valeur de la rétribution. Mais si on achète les intestins au poids, on en donne au prêtre la rétribution et on en déduit la valeur du prix stipulé.
Mishnah Berurah
הלכה לג
גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה:
משנה ברורה
33.
Un néophyte qui vient de saigner une vache est exempt de la rétribution, si la saignée de la vache a eu lieu avant la conversion du propriétaire; mais il est obligé de la donner, s’il en est autrement. En cas de doute, il en est exempt, étant donné l’axiome de jurisprudence en vertu duquel c'est toujours au demandeur qu'incombe la tâche de prouver la justesse de ses prétentions.
Mishnah Berurah