א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו ובו ה סעיפים:אף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה קראה ולא דקדק בהן יצא:
משנה ברורה
1.
<b>[The Laws of] one who is not precise with the recitation of the Shema or did not make it heard to his [own] ears, and it contains 5 se'ifim</b><br>Even though it is a mitzvah to be precise regarding the letters [of the Sh'ma], one who has recited it without being precise with them has [nonetheless] fulfilled their obligation.
Mishnah Berurah
הלכה ב
יכול לקרותה בכל לשון ויזהר מדברי שיבוש שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלשון הקודש:
משנה ברורה
2.
One may read [the Sh'ma] in any language, and they should be careful to avoid word mispronunciations in that language, and one should be precise in it just as in Hebrew [lit. "the holy tongue"].
Mishnah Berurah
הלכה ג
צריך להשמיע לאזנו מה שמוציא בפיו ואם לא השמיע לאזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו:
משנה ברורה
3.
[When reading the Shema,] one must hear with their ears what comes out of their mouth, but if one did not hear it, they [still] fulfilled their obligation as long as they brough it out of their lips (ie. articulated it with their mouth).
Mishnah Berurah
הלכה ד
אם מחמת חולי או אונס אחר קרא קריאת שמע בלבו יצא: הגה ואף לכתחלה יעשה כן אם הוא במקום שאינו נקי לגמרי ואינו יכול לנקותו משום אונס יהרהר בלבו ובלבד שלא יהא המקום מטונף לגמרי דאסור להרהר בד"ת במקום הטנופת [ב"י סי' פ"ה]:
משנה ברורה
4.
If, due to illness or some other unavoidable circumstance, one recited the recitation of the Sh'ma in their heart [i.e. silently], they fulfilled their obligation. <small>Rem"a: And even optimally one may do this if they are in a place which is not completely clean and they are not able to clean it up due to unavoidable circumstances, [in such a case,] one may think [it] in their heart (ie. recite it silently to themselves) as long as the place is not completely soiled [e.g. with excrement] since it is forbidden to think a matter of Torah in a soiled place. (Beit Yosef, Siman 85)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ה
צריך ש"ץ להשמיע קולו בשמע ישראל כדי שישמעו הקהל וימליכו שם שמים ביחד:
משנה ברורה
5.
The prayer-leader needs to make his voice heard with "Sh'ma Yisrael" so that the congregation will hear and declare the kingship of the Heavenly Name together.
Mishnah Berurah