א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
דין מליחת הרבה בשר ביחד. ובו ו' סעיפים:מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת ואפילו מתקבץ הרבה ציר ועומד בגומא שבין החתיכות מותר במה דברים אמורים במולח בשר עם בשר ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים ואפילו עם עופות שאי אפשר להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט את דמו: הגה ומכל מקום נוהגין להחמיר לכתחלה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב הדם אבל בדיעבד אין לחוש (א"ו הארוך) חתיכה שמלח אותה ב' פעמים מותרת ולא חיישינן שמלח השני מבליע הדם הנשאר ממליחה הראשונה (פסקי מהרא"י סימן ס"ו): אבל בשר עם דגים אפילו בשר עופות עם דגים אסור למלוח לפי שהדגים פולטים כל צירן קודם שיפלוט העוף את דמו ואם עבר ומלחן יחד העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם כדי קליפה ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו מותרים: הגה ויש אוסרין כל הדגים (ארוך כלל י"ג) אם אינן ס' נגד העופות דאנו משערין במליחה בס' והכי נהוג ודוקא דלית בהו קשקשים דרפו קרמייהו ופלטו מיד אבל אי אית בהו קשקשים מותרים דאינן פולטים מיד ולא בלעי מן העופות (הרא"ש ושם) דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי מידי דהוי אשני חתיכות שנמלחו יחד:
משנה ברורה
1.
<b>On Salting Multiple Pieces Together</b><br>Multiple pieces of meat can be salted while stacked, without concern that the pieces underneath, whose blood flows out earlier than those on top, will absorb the blood of others: their activity in expelling brine prevents them from absorbing the blood of other pieces. Even if brine accumulates between the pieces, they are permissible. This applies only to the meat of warm-blooded animals, even beef with kid and lamb, or even poultry, as it is impossible for the brine expulsion of the latter to last as long as the blood expulsion of beef.<br><small>G<small>LOSS</small>: However, when salting a concave piece of meat, such as a whole breast, it is customary to place, deliberately, the piece with the concave side down, so the blood drains. But this is not considered if faced with a fait accompli. A piece salted twice is permissible, without concern that the second salting caused the blood expelled by the first salting to infiltrate.</small><br>But it is forbidden to salt the flesh of warm-blooded animals, even poultry, with fish, as the fish expel their brine sooner than the poultry expels the blood. If salted together, the poultry is permissible, but the fish need scraping. However, if salted with scales, they are permissible.<br><small>G<small>LOSS</small>: Some completely forbid the fish unless their quantity is sixty times that of the poultry. But if salted with scales, there is no issue, as this case resembles that of two pieces salted together.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ב
במה דברים אמורים כשמלח שניהם יחד או שהעוף מליח ודג תפל אבל אם דג מליח ועוף תפל ונתנם זה אצל זה או זה על גב זה אף דגים מותרים בלא קליפה: הגה וכן אם הדגים מונחים על העופות מותרים אפילו נמלחו יחד דדם אינו מפעפע מלמטה למעלה ולא גרע מחתיכה המונחת בציר דמה שלמעלה מן הציר שרי (ארוך כלל י"ג) וכן אם לא הניח הדגים אצל העופות אלא לאחר ששהו העופות במלחן שיעור מליחה אף הדגים מותרים אע"פ ששניהם מלוחים (ד"ע וכן משמע בארוך) ואם נמלחו דגים בכלי שמלחו בו בשר הדגים מותרים דאין הדגים בולעים הדם שבכלי דאין מליחה לכלים (ב"י בשם רשב"א סימן קכ"ט) והא דאמרינן דאם הדג תפל והעופות מלוחים אסורין היינו דוקא שהדג פלט כבר דמו והודח אבל אם עדיין לא פלט דמו ולא נמלח מעולם מותר דאגב דיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן הדם שבולע מן העופות (סברת עצמו וכן משמע בארוך כלל י"ג בשם הסמ"ק) כמו חתיכה שנפלה לציר קודם מליחה דמותר מהאי טעמא כמו שיתבאר לקמן סימן זה ועיין לקמן סימן צ"א באיזה מליחה אמרינן דהוי כרותח:
משנה ברורה
2.
This applies only when both are salted, or the poultry is salted, and the fish is not; but in the opposite case, the fish are permissible without scraping.<br><small>G<small>LOSS</small>: Similarly, when the fish are placed above the poultry, they are permissible, even if both are salted, as blood never rises; this case is comparable to a piece half-soaked in brine. The fish are also permissible when placed near the poultry after the latter is salted. If fish are salted in a vessel used for salting meat, they are permissible, as salt has no effect on dishes. The ruling that unsalted fish placed together with salted poultry are forbidden applies only if the fish, once salted, have expelled all their blood. But if not yet salted, they are permissible, as they will expel the absorbed blood along with their own, just as mentioned later in this paragraph regarding a piece falling into brine before salting. See later, § 91, about the type of salting that acts like heat.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ג
בשר שחוטה שמלחו עם בשר טריפה או שהטריפ' מלוחה והכשיר' תפילה והם נוגעי' זה בזה אסור כדי קליפה שאע"פ שאינו בולע מדם הטריפה בולעת מצירה אבל אם הכשירה מלוחה והטריפה תפילה מותרת בהדחה בלא קליפה בין נתן כשירה למעלה בין נתנה למטה ויש מי שאוסר בנוגעים זה בזה וסובר שלא הותרו אלא בעומדים בסמוך בכדי שפליטה של זה נוגעת בזה: הגה וכשהטריפה מלוח וכשר תפל אפילו בכהאי גונא אסור וע"ל סימן ק"ה מאלו דינים:
משנה ברורה
3.
When a piece of meat from a ritually slaughtered animal is salted together with a forbidden piece, and these pieces touch, or the forbidden piece alone is salted, the permissible piece needs scraping; because although it does not absorb the blood of the forbidden piece, it absorbs its brine. But if the permissible piece alone is salted, washing suffices; it does not matter if placed above or below the other piece. One author forbids the piece if it touches the other; this author believes that a piece is declared permissible only when the blood of both pieces mixes, not when one touches the other.<br><small>G<small>LOSS</small>: But when only the forbidden piece is salted, the other piece becomes inedible, even if the blood of both pieces mixes. See later, § 105, about such a case.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה היינו כששתיהן כחושות אבל אם אחת מהן שמינה אפילו אם חתיכת הטריפה כחושה וחתיכת הכשרה שמינה מפעפע האיסור בכולה אם היתה הטריפה המלוחה למטה משום דתתאה גבר. (ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין):
משנה ברורה
4.
Scraping suffices only if both pieces are lean; but when one is fatty—even if it is the permissible piece—the forbidden piece exhales its flavor and communicates it to the other; but only if placed below; the lower piece always exhales more.<br><small>G<small>LOSS</small>: See later, § 105, about the custom in such a case.</small>
Mishnah Berurah
הלכה ה
יש אומרים שבשר שנמלח אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו דהיינו י"ב שעות לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח ויש מתירים להשהותו במלחו אפילו כמה ימים ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים ובדיעבד מותר:
משנה ברורה
5.
Some forbid leaving meat in salt for more than twelve hours, as the salt would then cause the blood to infiltrate back into the flesh; other authors permit leaving meat in salt even for several days. Deliberately, the first opinion should be considered; but the meat is permissible if faced with a fait accompli.
Mishnah Berurah
הלכה ו
יש אוסרים ליתן בשר שלא נמלח כלל או שנמלח ופלט כל דמו עם בשר שנמלח קודם פליטתו דם לפי שהבשר שלא נמלח או שנמלח ופלט כל דמו חוזר ובולע ממה שחבירו פולט ויש מתירים ע"י מליחה שימלחנו אחר כך כי אז יפליט כל דם שבלע ויש מתירים בכל זה ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים: הגה ואפילו בדיעבד נוהגין לאסרו אם נפל בשר שכבר פלט כל דמו וצירו אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה (מהרא"י בהגהת ש"ד) ויש אומרים שכל מעת לעת לאחר שנמלח פולט ציר ואם נגע תוך זמן זה לבשר שנמלח ולא שהה עדיין שיעור מליחה אינו נאסר וכן נוהגין (ש"ד בשם הגאונים ומהרא"י וסה"ת ומרדכי בשם ר"י) אך במקום שאין הפסד מרובה יש לאסרו לאחר י"ב שעות וקודם לזה אין להחמיר כלל וכל שכן אם לא נמלח כלל דאפילו אם נפל לציר ממש אין לאסרו דאמרינן על ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן מה שבלע ממקום אחר ואפילו נמלח הבשר ולא שהה עדיין שיעור מליחה ונפל לציר יש להתיר (ארוך כלל ה') אם לא נכבש בתוכו יום שלם אך אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר יש אוסרין אותו אף על פי שלא כלה זמן פליטת צירו עדיין (רש"ל בא"ו שלו) ומ"מ לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו דהיינו תוך י"ב שעות ע"י שיחזור וידיחנו (הגהת ש"ד) ויחזור וימלחנו וכן אם נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה ידיחנו ויחזור וימלחנו מיהו אם מלחו בלא הדחה לאחר שנפל לציר שרי בדיעבד (ארוך כ"ה) . וכל זה לא מיירי אלא בציר שהוא כרותח כמבואר לעיל סימן ס"ט אבל דם בעין שנפל על בשר שהוא תוך שיעור מליחתו והוא חשוב כרותח כמבואר לקמן סימן צ"א נאסר הבשר דלגבי דם בעין לא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלע ולא כבולעו כך פולטו (שם) והא דאסרינן אותו כשנפל לציר היינו דוקא מה שבתוך הציר אבל מה שלמעלה מן הציר שרי מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיד ואין שיעור לדבר. בשר שנפל לתוך ציר שעל הקרקע דינה כאילו היתה הציר בכלי (בית יוסף בשם ש"ד ואו"ה שם) בשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ונאסרה דינה כאילו נגעה בציר (ד"ע) ספק ציר ספק מים מותר דציר דרבנן וספיקא להקל (מרדכי פכ"ה) ציר מעורב עם מים אפילו היו המים מועטים לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת (ב"י בשם אגור) . דין כבוש עיין לקמן סימן ק"ה:
משנה ברורה
6.
Some forbid placing an unsalted piece of meat, or one that has already expelled all its blood, next to a piece about to expel blood, as the first piece would absorb the blood of the latter. Others permit it if salted afterward, as it would expel both its blood and the absorbed blood. Others permit this process in all cases. Deliberately, the first opinion should be considered.<br><small>G<small>LOSS</small>: The custom is to declare forbidden the piece whose blood and brine have been entirely expelled, which falls next to a salted piece about to expel blood. Some opine that meat expels brine for twenty-four hours after salting, and thus, if it touches a piece about to expel blood during this period, it is not forbidden. This is the custom. If it is not a case of great loss, it should be declared forbidden after twelve hours; but in no case is it declared forbidden before this period. The meat is all the more permissible when it falls, before salting, into brine without remaining there for a whole day; for it will expel what it has absorbed along with its own blood. But if it falls into the brine after expelling its blood, it is forbidden according to some authors. However, in cases of great loss, it is declared permissible if it falls before the twelfth hour from salting: but provided it is washed afterward and salted again. If, after falling into the brine, it is salted without prior washing, it is permissible when faced with a fait accompli. This concerns only brine whose action is as powerful as heat, as stated in paragraph 69: but if blood falls on meat, whose action is also as powerful as heat, as stated in paragraph 91, the meat is forbidden. Only the part soaked in the brine is declared forbidden, but not the part that rises above. Meat that falls into brine spilled on the ground is treated the same as meat that falls into brine collected in a vessel. Meat that touches a salted piece in a non-perforated vessel is treated the same as meat that falls into brine. In case of doubt whether the liquid in which the meat fell is brine or water, the meat is permissible; since brine is forbidden only by rabbinic decree, leniency is inclined in case of doubt. If the brine is mixed with water, even in very small quantities, the brine no longer acts as powerfully as heat; thus it no longer renders the piece that falls into it forbidden. For soaked meat, see later, § 105.</small>
Mishnah Berurah