א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
דין בשר לצלי. ובו ו' סעיפים:הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו אבל אם דם אחר נטף על הצלי אפי' אותו דם הוא צונן לא אמרינן שהאש שואבו ואוסר ממנו כדי נטילה:
משנה ברורה
1.
[1] Meat that is to be roasted need not be salted [2] since the fire will draw out the blood that is in it by itself. [3] However, if other blood had dripped on the grill, [4] even if it’s cold we do not say that the fire will draw it out, (1) [5] and it causes the meat to become forbidden to the depth of a netilah.
Mishnah Berurah
הלכה ב
רצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד אבל אם שהה במלחו המלח בולע ונאסר לפיכך מדיחו יפה קודם צלייה: הגה וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא שהה כך במליחתו בלא הדחה שיעור מליחתו אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו אסור (כך משמע בארוך כלל ה') ואין חלוק בכל זה בין אווזות ושאר עופות החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) ובלבד שלא יהיו מלואים בביצים או בשאר בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר בלא מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן רק שיצלנו תחלה כדי שיהא ראוי לאכילה דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א דכל צלי צריך הדחה אחר צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה):
משנה ברורה
2.
If one wishes to salt the meat before roasting it (2) [6] and eat it without washing it, one may do so and we are not worried about the blood remaining on the salt. Some say this ruling refers to one who salted it, and then immediately roasted it, (3) but if it lay in the salt (4) the salt absorbs and is forbidden. [7] Therefore it should be well washed before the roasting. Rema: [8] Some say that roasting requires a preliminary washing (Ramban), and some say that it requires a slight salting beforehand as well (Rashi). The custom is to wash it first and then to lightly salt it when it is on the skewer, and to then immediately roast it so that the salt will not absorb blood. [9] Nevertheless, if it wasn’t washed or salted at all, or it was salted without having been washed first, and then roasted, it is still permitted. This is only if it did not sit idle in the salt (5) without being washed for the entire salting period, but if it did indeed lay idle for this amount of time before being roasted, it is forbidden. [10] There is no difference in all this (6) between geese, or other birds with open cavities [11] as long as they are not stuffed with eggs or other meat. If they are stuffed they are subject to the same rules as have being cooked, and require salting just as any other meat to be cooked. It is customary to act stringently when roasting meat that has not been salted [12] and to refrain from always flipping over the skewer so that the blood will flow, but post facto, one need not worry. In makes no difference in all this if one wishes to eat after roasting, or if one wishes to cook it afterwards. [13] It simply must be roasted first to the point that it is fit to be eaten [14] which is about half it’s possible roasting. Some say [ 15] that all roasting requires a washing after being roasted because of the blood that is stuck to it. and this is the custom in the first instance. Nevertheless, it if wasn't washed and even if it was cooked, it is permitted. This is true even if it was first salted before being roasted and not washed after the salting that it is permitted. We are not worried about the blood that is upon it, for the fire draws it out.
Mishnah Berurah
הלכה ג
לא נקב הורידים [בעוף] בשעת שחיטה אסור לאכלו ואפילו צלי עד שיחתוך אבר אבר ויצלה רצה לאכול ממנו בשר חי אסור עד שיחתוך וימלח ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל אפילו בלא מליחה חי או צלי ואפי' כולו כאחד ויש שהחמירו שלא לאכלו כולו כאחד אפילו בצלי אלא לאחר חתיכת הורידין ורוב שני הסימנים :
משנה ברורה
3.
[16] If the jugular vein of poultry was not pierced during the slaughtering then it is forbidden to eat it, even if roasted, unless it is cut limb by limb and roasted. [17] If one wished to eat it raw, it is forbidden until it is cut and salted. If the meat was cleaned from its veins of blood, it may be eaten raw even without being salted, [18] or roasted, even all of it at once. [19] There are those who rule stringently that it should not be eaten all at once even if roasted (8) [20] until the jugular vein and the majority of the two required tubes have been but.
Mishnah Berurah
הלכה ד
יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח כל זמן שאינו נצלה כל צרכו מפני דם שנבלע בסכין ויש מי שאוסר השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש לאחר שפסק הבשר מלזוב שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו ויש מתירין בכל זה וכן המנהג להתיר: (ואנו נזהרין לכתחילה ומתירין בדיעבד) (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז):
משנה ברורה
4.
There is one who forbids the cutting of roasted meat with a knife that is beside the fire if it wasn't salted, so long as it hasn't been fully roasted because of the blood that gets absorbed into the knife. [21] There is also one who forbids the skewer that was used for roasting meat that wasn't salted. There is also one who ruled that it is forbidden to leave roasted meat on the skewer [22] after it is removed from the fire (9) after the flow from the meat had concluded, for fear that the hot meat will now re-absorb it. There are those who permit all the above situations, and it is indeed the custom to permit it. [23] We are careful in the first instance (10) but post facto it is permitted.
Mishnah Berurah
הלכה ה
צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר אף על פי שיש בככר מראה אודם מותר אם נצלה עד כדי שהוא ראוי לאכילה לרוב בני אדם (דהיינו חצי צלייתו וה"ה שהמוהל בלא ככר נמי שרי) (ב"י בשם הרשב"א):
משנה ברורה
5.
Roasted meat that was not first salted, and was cut over a loaf of bread [24] does not cause the bread to become forbidden, even if it appears red, as long as the meat was roasted to the point of being edible to most people. That is, half its time. The same is true regarding the red juice that flows out of the meat.
Mishnah Berurah
הלכה ו
בשר שצולין בלא מליחה אין נותנין כלי תחתיו לקבל שמנונית הנוטף ממנו עד שיצלה עד שיהא ראוי לאכילה על ידי צליה זו:
משנה ברורה
6.
(11) [25] Meat that is roasting without first having been salted should not have a vessel be placed below it in order to catch the fats that are dripping off it, until it has been roasted to the point that it can be eaten.
Mishnah Berurah