א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
קכח
קכט
קל
קלא
קלב
קלג
קלד
קלה
קלו
קלז
קלח
קלט
קמ
קמא
קמב
קמג
קמד
קמה
קמו
קמז
קמח
קמט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
Sif
הלכה א
בעל קרי מותר בק"ש. ובו ס"א:כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג: הגה יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר (הגהות מיימוני פ"ד) וי"א שמותרת בכל וכן עיקר (רש"י הלכות נדה) אבל המנהג במדינות אלו כסברא הראשונה. ובימי ליבון נהגו היתר ואפילו במקום שנהגו להחמיר בימים נוראים וכה"ג שרבים מתאספים לילך לבהכ"נ מותרין לילך לב"ה כשאר נשים כי הוא להן עצבון גדול שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ: (פסקי מהרי"א סי' קל"ב):
משנה ברורה
1.
<b>One Who Has Had a Seminal Emission is Permitted In the Recitation of the Sh'ma, containing 1 s'if</b><br>All those who are ritually impure may read from the Torah, recite the Sh'ma, and pray [the Amidah] - except for the <i>baal keri</i> (one who has an emission) who was excluded by Ezra from the rest of the ritually impure, and he [Ezra] prohibited him (the <i>baal keri</i>) from words of the Torah, the Recitation of the Sh'ma, or prayer [i.e. the Amidah] until he immersed, so that scholars would not be found to be [frequently intimate] with their wives like roosters. And afterwards they annulled that enactment, and they stood the matter on it's [original] law, that even the <b>baal keri</b> is permitted with regard to words of Torah, the Recitation of the Sh'ma, and prayer [i.e the Amidah] without immersion and without washing with nine kabs [of water], and such is the widespread custom. <small>Rem"a: There are those who wrote that a menstruant woman in the days when she sees [blood] may not enter the synagogue or pray [the Amidah], or mention the Name, or touch the [Torah] scroll (Hagahot Maimoni ch. 4). And there are those who say that she is permitted in all [of those], and that is the correct opinion (Rashi, Laws of Niddah). But the practice in these lands [Ashkenaz] is according to the first opinion. And in the "clean days" [after menstruation, but before immersion] it is permitted [to do these things]. And even in a place where they are stringent during the High Holidays and similar days, where many assemble to go the synagogue, they are permitted to go to the synagogue like the rest of the women, for it would cause great sadness for them, that all are assembled and they stand outside (Terumat HaDeshen, Part II 132).</small>
Mishnah Berurah