א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
Sif
הלכה א
מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הציבור ודין ההולך בדרך ובו כז סעיפים:המתפלל לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל ואפי' אינן גבוהין ג' [ב"י בשם מהרי"א] ולא על גבי מקום גבוה אלא אם כן היה זקן או חולה או שהיה כוונתו להשמיע לציבור:
משנה ברורה
1.
<b>A Place Appropriate to Pray. And to Pray with the Congregation and the Law of One Who Travels, containing 27 s'ifim </b> <br>One who prays should not stand on a bed, a chair, a bench <small>even if they are not 3 [hand-breadths tall] (Beit Yosef in the name of Mahari"ya)</small>, and not on top of any high place, except if one was old or sick [and thus cannot descend], or if one's intent was to make the congregation hear one [i.e.: a <em>chazzan</em>].
Mishnah Berurah
הלכה ב
שיעור מקום גבוה שאמרו ג' טפחים היה גבוה ג' ויש בו ד' אמות על ד' אמות הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו וכן אם היה מוקף מחיצות אע"פ שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו שאין גבהו ניכר כיון שחלק רשות:
משנה ברורה
2.
The measure of a high place is three hand-breadths. If it is three [hand-breadths] tall, and it has an area of four cubits by four cubits, it is like an upper story and it is permissible to pray upon it. And so too, if it was surrounded by dividers, even if it is not an area of four [cubits] by four [cubits], it is permissible to pray upon it, for its height is not recognized once its domain is separated.
Mishnah Berurah
הלכה ג
האומנין שעושין מלאכה לבעל הבית יכולין להתפלל בראש הזית ובראש התאנה ואין בזה משום לא יעמוד על גבי מקום גבוה ויתפלל דכיון שעלו לעשות מלאכתם הוי כמו שעלה לעלייה ובשאר אילנות צריכים לירד והטעם שנשתנה הזית משאר אילנות מפני שיש להם ענפים הרבה יותר משאר אילנות ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ויתבטלו ממלאכתם ולפיכך אמרו שיתפלל שם אבל שאר אילנות דליכא ביטול ירדו ובעל הבית אפילו מראש הזית והתאנה צריך לירד להתפלל דהא אינו משועבד למלאכה שהוא ברשות עצמו ואם הקילו אצל פועלים מפני ביטול מלאכה לא הקילו אצל בעל הבית:
משנה ברורה
3.
The laborers doing labor for the house-owner may pray on the top of the olive tree and at the top of the fig tree, and [the rule of] 'One should not stand on a high place and pray' does not apply in this [case]. Since they have ascended to do their labor, behold they are like someone who ascended to the second story of a house. But with regard to all other trees, it is necessary to descend. And the reason that [the rule of] the olive tree is different from all other trees is because they have many more branches than other trees and thus it is a hardship to ascend them and descend them, and they [the laborers] will be interrupted from their work. And therefore, they said that they should pray there. But regarding the other trees, which do not cause interruptions from work [due to the ease of descending and ascending], they should descend. And the house-owner (ie. the employer), even at the top of the olive or date tree, must descend to pray, for he is not indebted to [his] labor, in that he is on his own property. And even though they were lenient regarding workers because of breaks from work, they were not lenient regarding the house-owner.
Mishnah Berurah
הלכה ד
צריך לפתוח פתחים או חלונו' כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיו בב"ה י"ב חלונות:
משנה ברורה
4.
It is necessary to open doorways or windows facing Jerusalem, so as to pray opposite them. And it is preferable for a synagogue to have twelve windows.
Mishnah Berurah
הלכה ה
לא יתפלל במקום פרוץ כמו בשדה מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר:
משנה ברורה
5.
One should not pray in a breached place, like in a field, for when one is in a private place, the fear of the king falls upon him and his heart breaks [in prayer].
Mishnah Berurah
הלכה ו
ולא בחורבה מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים:
משנה ברורה
6.
And [one should] not [pray] in a ruin, because of suspicion, because of collapses, and because of the evil spirits.
Mishnah Berurah
הלכה ז
ולא אחורי ב"ה אם אינו מחזיר פניו לב"ה ואחורי ב"ה הוא הצד שפתח פתוח בו והוא הפך הצד שפונים אליו הקהל כשמתפללים וי"מ בהפך וראוי לחוש לדברי שניהם וגם כשמתפלל בשאר צדדים חוץ לב"ה יש להחמי' שיחזי' פניו לב"ה וכל זה כשניכר שמחזיר אחוריו לב"ה אבל אם הוא מתפלל בבית הסמוך לב"ה ופניו כנגד א"י כראוי ואחוריו לכותל ביתו שהוא כותל ב"ה מותר שאינו ניכר שמחזיר פניו מב"ה:
משנה ברורה
7.
Neither should one pray behind a synagogue, if one does not face the synagogue. Behind a synagogue means the side of its opening, which is opposite the side that the community faces when they pray. There are commentators that take an opposing view [regarding the term 'behind'], and it is fitting to heed to both opinions, and even when praying on other sides on the outside of the synagogue, one should be strict to face the synagogue. All of this applies when it is evident that one is turning their back to the synagogue, but if one prays in a house attached to a synagogue and turns one's face toward the Land of Israel, as is proper, and one's back faces the wall of the house which is also the synagogue - this is permitted, because it is not evident as if one's face is turned away from the synagogue.
Mishnah Berurah
הלכה ח
אסור לעבו' חוץ לב"ה בצד שהפתח פתוח בו בשעה שהצבור מתפללים מפני שנראה ככופר כיון שאינו נכנס להתפלל ואם נושא משאוי או שלבוש תפילין או שיש ב"ה אחר בעיר או שיש לב"ה זה פתח אחר [או שרוכב על הבהמה] מותר [ב"י בשם רי"ו]:
משנה ברורה
8.
It is forbidden to pass outside a synagogue on the side on which the entrance opens at the time when the congregation is praying since it seems as though one is a heretic since one has not entered to pray. And if one is carrying a burden or wearing tefillin or there is another synagogue in the city, or the synagogue has another entrance, <small>[or one is riding on an animal]</small> it is permitted <small>[Beit Yosef in the name of the Ri"v]</small>
Mishnah Berurah
הלכה ט
ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור ואם הוא אנוס שאינו יכול לבא לב"ה יכוין להתפלל בשעה שהציבו' מתפללין [וה"ה בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהצבור מתפללים סמ"ג] וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבו' והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בב"ה:
משנה ברורה
9.
A person should make an effort to pray in the synagogue with a congregation, and if he is unable to due to an extenuating circumstance [such] that he is not able to come to the synagogue, he should intend to pray at the time that the congregation is praying <small>[This also applies to people living in small settlements, that do not have a minyan - nevertheless, they should pray Shacharit and Aravit during the time that the congregation is praying - Sefer Mitzvot haGadol]</small> And similarly if one had an extenuating circumstance and did not pray at the time when the community prayed, and he is praying alone, despite this, he should pray in the synagogue.
Mishnah Berurah
הלכה י
כשעומד עם הציבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור אא"כ השעה עוברת ואין הציבור מתפללים לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת: [אבל בלא שעה עוברת יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפי' לעסוק בדברי תורה וע"ל סי' ס"ח]:
משנה ברורה
10.
When one stands [in prayer] with the congregation, it is forbidden to advance/accelerate one's prayer [i.e. Amidah] [ahead of] the prayer of the congregation, unless the time [of prayer] is passing and the congregation is not praying [in time] since they are delaying with liturgical poems or some other reason. <small>[But, if the time [of prayer] is not passing, one must pray the liturgical poems and the pleas with the congregation and not separate from the congregation, even to involve oneself in words of Torah - and see above, Siman 68]</small>
Mishnah Berurah
הלכה יא
מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו:
משנה ברורה
11.
One who has a synagogue in their city and does not enter it to pray is called a bad neighbor and causes exile for himself and his children.
Mishnah Berurah
הלכה יב
מצוה לרוץ כשהולך לב"ה וכן לכל דבר מצוה אפי' בשבת שאסו' לפסוע פסיעה גסה אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ:
משנה ברורה
12.
It is a mitzvah to run when one goes to synagogue and for everything that is a mitzvah -- even on Shabbat, when it is forbidden to take long strides. But when one goes out from the synagogue, it is forbidden to run.
Mishnah Berurah
הלכה יג
מותר לרוק בבית הכנסת ודורסו ברגלו או מכסהו בגמי:
משנה ברורה
13.
It is permitted to spit in a synagogue, and one should rub it with one's foot or cover it in dirt.
Mishnah Berurah
הלכה יד
ישכים אדם לב"ה כדי שימנה עם הי' הראשונים:
משנה ברורה
14.
One should get up early to go to synagogue in order to be counted with the first ten.
Mishnah Berurah
הלכה טו
אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבה"כ שבשדות או אפילו בב"ה שבעיר אם היא תפלת ערבית (שמתפללין בלילה) חייב חבירו להמתין לו עד שיסיים תפלתו כדי שלא יתבלבל בתפלתו (ויש מחמירין אפי' ביום ובב"ה שלנו שהם בעיר) (הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פ"ק דברכות) ואם מאריך בבקשות ותחנונים אינו חייב להמתין לו:
משנה ברורה
15.
If a single individual remains praying in synagogue in the fields or even in a synagogue that is in the city - if it is the evening prayer <small>(that is prayed at night)</small>, his fellow is obligated to wait for him until he finishes his prayer, in order that he should not mix up his prayer. <small>(And there are those who are strict [and apply this] even during the day and to our synagogues which are in the city) (The Tur and the Mordechai in the name of the R"i, and the R"i on the first chapter of Berachot)</small>. And if [the individual] lengthens his prayer with additional requests and supplications, one is not obligated to wait for him.
Mishnah Berurah
הלכה טז
ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים בי' צריך לילך שם ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בי':
משנה ברורה
16.
One who travels and reaches a city and wishes to spend the night there - if there is a place within 4 mil ahead of him where they pray with 10 [men], one needs to go there. And behind him, he needs to go back up to a distance of 1 mil, in order to pray in with 10.
Mishnah Berurah
הלכה יז
יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בי' אם יכול לבא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפל':
משנה ברורה
17.
There is an opinion who holds that certainly, a person should not get up early to go from a city where they pray with 10 [and miss praying with them] if it's possible to arrive at his destination while there is still much left of the day (ie. if he would have prayed back at his hometown with the minyan, there still would have been plenty of time to reach his destination) and that [as long as] he wouldn't have to go alone after the prayer.
Mishnah Berurah
הלכה יח
בית המדרש קבוע קדוש יותר מבית הכנסת ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת והוא שיתפלל בי': [הגה וי"א דאפילו בלא י' עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו ודוקא מי שתורתו אומנתו ואינו מתבטל בלאו הכי] [תר"י פרק קמא דברכות] ואפי' הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מב"ה [תשובת הרא"ש כלל ד' והטור] וכ"ש שלא יעסוק בתורה בב"ה בזמן שהצבור אומרים סליחות ותחינות [הגהות אלפסי החדשים]:
משנה ברורה
18.
A permanent study hall is more holy than a synagogue, and it is a mitzvah to pray in it more so than in a synagogue -- and this is as long as he will pray there with 10. <small>Rem"a: And there are those that say that even without 10, it is preferable to pray in his permanent study hall -- and this is specifically [regarding] one whose Torah is his livelihood and he doesn't engage in other activities outside of that. [Talmidei Rabbeinu Yonah, first chapter of B'rachot] And even so, one should not accustom himself to do so in order that the common people ("amei ha'aretz") not learn from him and come to ignore the synagogue. [Teshuvat haRosh, Klal 4 and the Tur] And certainly, one should not occupy oneself with Torah in a synagogue at the time that the community is saying forgiveness-prayers and supplications. [Hagahot Alfasi haChadashim]</small>
Mishnah Berurah
הלכה יט
יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע:
משנה ברורה
19.
One should establish a place for one's prayer and not change it unless there is a need. And it is not enough to establish a synagogue for oneself in which to pray, rather one must also have an established place within the established synagogue.
Mishnah Berurah
הלכה כ
יכנס שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל. י"מ שיעור שני פתחים דהיינו ח' טפחים יכנס לפנים שלא ישב אצל הפתח שנראה כמשאו ישיבת ב"ה ולפי זה אם יש לו מקום מיוחד אצל הפתח אין בכך כלום וי"מ שהטעם מפני שמביט לחוץ ואינו יכול לכוין ולפי זה אם אינו פתוח לרשות הרבים אין בכך כלום וי"מ שלא ימהר להתפלל מיד כשנכנס אלא ישהה שיעור שני פתחים ונכון לחוש לכל הפירושים:
משנה ברורה
20.
One should enter [into the synagogue] the distance of two doorways, and after that pray. There are those who explain [this to mean] that one should enter the distance of two doorways, which is 8 t'fachim (handbreaths - roughly 80 cm total), so as not to sit [right] next to the door, since that would appear like it was a burden to be dwelling in synagogue. And according to this [opinion], if one has a set place next to the doorway, there is no concern. And there are those who explain that the reason for this is because one looks outside and cannot focus [one's thoughts on prayer]. And according this [opinion], if the doorway is not open to a public space, there is no concern. And there are those who explain that one should not be quick to begin praying immediately upon entering the synagogue, but should rather wait the amount of time it takes to enter two doorways. And it is proper to be concerned for all these interpretations.
Mishnah Berurah
הלכה כא
צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים ולא חשיב חציצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשיב הפסק [אבודרהם ואורחות חיים בשם הראב"ד] וכן בעלי חיים אינם חוצצים אפי' אדם אינו חוצץ: הגה ולי נראה דבעלי חיים חוצצים ואדם אינו חוצץ וכן נראה סברת הפוסקים ואפשר נפל טעות בספרים:
משנה ברורה
21.
There may not be anything interposing between one and the wall [while praying]. And a fixed thing such as an Ark or a leader's platform - they do not count as interpositions. <small>And it is not considered an interposition unless it is a large thing which is higher than 10 [t'fachim (handbreadths)] and wider than 4 [t'fachim], but a small thing is not considered an interruption [Abudraham and Orchot Chayim in the name of the Ra-avad]. </small>And so too, living creatures are not interpositions, even a human being is not an interposition. <small>Rem"a: and it appears to me that animals <b>are</b> interpositions, and a human being is not an interposition, and this appears to be the reasoning of the rabbinic authorities, and it is possible that a [publishing] error has fallen into the books [which caused that incorrect ruling])</small>
Mishnah Berurah
הלכה כב
ויש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם וטוב לחוש לדבריו:
משנה ברורה
22.
There is an opinion who holds that one should be careful not to pray behind any [other] person, and it is good to be concerned with that opinion.
Mishnah Berurah
הלכה כג
הבגדים המצויירים אע"פ שאינ' בולטת אין נכון להתפלל כנגדם ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו: הגה ולכן אסור גם כן לצור ציורים בספרים שמתפללים בהם שלא תתבטל הכוונה [מרדכי ריש פרק כל הצלמים] אבל בגדים שמצוייר עליהם דברי תפלות אפי' לישב עליהם בב"ה אסור [תשובת הרא"ש סימן ב' כלל ה']:
משנה ברורה
23.
[Regarding] illustrated garments, even though [the image] does not protrude (ie. like an embroidered garment), it is not proper to pray in front of them. And if one happens to pray (ie. he has no choice) in front of an illustrated garment or wall, he should close his eyes. <small>Rem"a: And therefore, it is also forbidden to illustrate prayerbooks, so that [people's] should not become distracted [Mordechi, beginning of chapter "Kol haTz'lamim" (chapter 3 of Masechet Avodah Zarah)]. But clothes which have indecent matters illustrated on them, even to sit on them in synagogue is forbidden [Responsum of the Rosh, Siman 2, klal 5]</small>
Mishnah Berurah
הלכה כד
לא יתפלל בצד רבו ולא אחורי רבו ולא לפניו [יש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להתפלל ביחיד אבל בצבור אם כך הוא סדר ישיבתו אין לחוש אם מתפלל לפניו או אחוריו [ב"י בשם מהרי"א ואוהל מועד] ואע"פ שטוב להחמיר המנהג להקל אם הרחיק ד' אמות מותר ועיין ביורה דעה סימן רמ"ב סעיף ט"ז:
משנה ברורה
24.
One should not pray beside their rabbi/teacher or behind their rabbi/teacher or in front of them. <small>[And there are those who say that all of this only applies when one prays alone [with his rabbi], but [when praying] with the congregation, if such is the arrangement of seats, there is no concern if one prays in front of or behind him (ie. one's rabbi/teacher) (Beit Yosef in the name of the Mahary"a and Ohel Mo-ed). And even though it is good to be stringent, the custom is to be lenient</small> If one distances oneself [from one's rabbi/teacher] four cubits, it is permitted. <small>[And see Yoreh Deah 242:16]</small>
Mishnah Berurah
הלכה כה
תלמיד חבר מותר להתפלל אחורי רבו:
משנה ברורה
25.
A student who is a colleague [of his rabbi/teacher] is allowed to pray behind his rabbi/teacher.
Mishnah Berurah
הלכה כו
כל מקום שאין קורין בו קריאת שמע אין מתפללים בו וכשם שמרחיקים מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיות הערוה לק"ש כך מרחיקין לתפלה:
משנה ברורה
26.
Any place in which we may not recite the Recitation of the Sh'ma, we may not pray [i.e. recite the Amidah] there. And just as we distance from feces, urine, a putrid smell, a corpse, and from the sight of nakedness for the Recitation of the Sh'ma, so too we distance for prayer.
Mishnah Berurah
הלכה כז
היה עומד בתפלה והשתין תינוק בב"ה ישתוק עד שיביאו מים להטיל על המי רגלים או יהלך לפניו ד' אמות או לצדדיו או יצא מב"ה ויגמור תפלתו: הגה ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק שמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש [ב"י בשם רוקח סימן רכ"ד ועיין לעיל סימן ע"ט]:
משנה ברורה
27.
If one was standing in prayer [i.e. Amidah] and a young child urinated in the synagogue, he should remain silent [i.e. stop praying] until they bring water to pour over the urine [thus 'removing' it], or he should walk four cubits in front of it or to the side of it, or he should go out from the synagogue and finish his prayer. <small>Rem"a: And it is better to go to a different place rather than be silent [and wait], lest one delay as long as [the time required] to finish all of it (i.e. the Amidah) and would [then] be required to return to the beginning (Beit Yosef in the name of the Rokeach, Siman 224. And see above Siman 79). </small>
Mishnah Berurah