א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
קכג
קכד
קכה
קכו
קכז
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
Sif
הלכה א
קודם שיתפלל צריך לשהות. ובו ד סעיפים:ישהא שעה א' קודם שיקום להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת אחר התפלה שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר לצאת ממנה:
משנה ברורה
1.
<b>Before One Prays, One Needs to Wait: containing 4 s'ifim.</b><br>One should wait one [halakhic] hour before he rises to pray [the Amidah] in order to focus his heart to the Omnipresent. And [one should wait] one [halakhic] hour after the prayer, so that it should not seem like a burden to him, that he is quick to leave it.
Mishnah Berurah
הלכה ב
לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומין של תורה כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך לתהלה לדוד שכתוב בו רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו:
משנה ברורה
2.
One should stand to pray with reverence and humility and not in the midst of laughter, frivolity or purposeless matters, and not in the midst of anger. Rather [he should pray] in the midst of joy, like the words of comfort from the Torah, for example those that follow the redemption from Egypt [i.e. the blessing after the Recitation of the Sh'ma] or that follow Tehila l'David [i.e. Psalm 145], where it is written in it "He will do the will of those who revere Him" [and] "Hashem guards all those who love Him." [Psalms 145:19-20].
Mishnah Berurah
הלכה ג
אין עומדים להתפלל מתוך דין ולא מתוך הלכה שלא יהא לבו טרוד בה אלא מתוך הלכה פסוקה: הגה והיינו נמי כמו מתוך שמחה כי פקודי ה' ישרים משמחי לב (טור):
משנה ברורה
3.
We do not stand to pray in the midst of (ie. immediately after) judging a case, or in the midst of [studying] Jewish law, so that one's heart will not be troubled with it (ie. he will be distracted by it), rather [we stand to pray] in the midst of [studying] <i>conclusive</i> Jewish law. <small>Rem"a: For this is also like being in the "midst of joy", because of [the verse] "the precepts of Hashem are upright, delighting the heart" [Psalms 19:9] (Tur, Orach Chaim 93:1)</small>
Mishnah Berurah
הלכה ד
העוסק בצ"צ כעוסק בתורה דמי פירוש לענין לעמוד מתוכו להתפלל שגם זו שמחה היא לו שעוסק בצרכי צבור וי"מ דהיינו לענין דאינו צריך לפסוק להתפלל:
משנה ברורה
4.
One who is engaged in communal needs is like someone who is engaged in Torah, meaning, in regards to standing in midst of it to pray, that it too is a joy for the one who is engaged in communal needs. And there are those who explain that this [comparison] means that one does not need to interrupt [serving communal needs in order] to pray.
Mishnah Berurah