א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ
קכא
קכב
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
Sif
הלכה א
מי הם הכשרים לשחוט. ובו י"ד סעיפים:הכל שוחטין לכתחלה אפילו נשים: הגה יש אומרים שאין להניח נשים לשחוט. שכבר נהגו שלא לשחוט וכן המנהג שאין הנשים שוחטות: (ב"י בשם האגור): ועבדים וכל אדם אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הלכות שחיטה מותר ליתן לו לכתחלה לשחוט ומותר לאכול משחיטתו שרוב הרגילין לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין. בד"א בשאינו לפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה. אבל אם הוא לפנינו צריך לבדקו אם הוא מומחה ויודע הלכות שחיטה אבל אין צריך לשאלו אם נתעלף: הגה וי"א שאין לסמוך על החזקה אלא בדיעבד אבל לכתחלה אין לסמוך על חזקה במקום דיכולין לבררו (מרדכי והגהות אשר"י ואגור בשם א"ז ושאלתות פ' בהעלותך) וכל זה מיירי באחרים שאינן בקיאין ויודעין אם זה השוחט בקי או לאו אבל השוחט עצמו לא ישחוט אע"פ שיודע הלכות שחיטה ומומחה עד ששחט ג"פ בפני חכם ומומחה בהלכות שחיטה שיודע שהוא רגיל וזריז שלא יתעלף (טור בשם הרמב"ם) ולכן נוהגין שאין אדם שוחט אלא א"כ נטל קבלה לפני חכם (אגור בשם הלכות א"י) ואין החכם נותן לו קבלה עד שידע בו שהוא יודע הלכות שחיטה ובקי ביד. ולכן נוהגין שכל הבאין לשחוט סומכין עליהם לכתחילה ולא בדקינן אותם לא בתחילה ולא בסוף. דכל המצויין אצל שחיטה כבר נטלו קבלה לפני חכם (ד"ע) ובקצת מקומות נוהגין להחמיר עוד דהמקבל נוטל כתב מן החכם לראייה שנתן לו קבלה. וכל שוחט אע"פ שנטל קבלה יראה שיחזור לפרקים הלכות שחיטה שיהיו שגורים בפיו ובלבו שלא ישכחם (מהר"ר יעקב הלוי בשם מהר"ש) . וכמו שהדין בהלכות שחיטה ובמי שבא לשחוט כך הוא הדין בהלכות בדיקות הריאה ובמי שבא לבדוק. ודינם ומנהגם שוה בכל זה (ד"ע) ויש לב"ד לחקור ולדרוש אחר הבודקים והשוחטים ולראות שיהיו בקיאים ומומחים וכשרים (מהרי"ו סי' נ') כי גדול איסור המכשלה בשחיטות ובדיקות המסורים לכל ואם בדקו איזה שוחט ובודק ונמצא שאינו יודע. אם נטל פעם אחת קבלה אין מטריפין למפרע מה ששחט דאמרינן השתא הוא דאתרע (חדושי אגודה) אבל אם לא נטל קבלה מעולם כל מה ששחט טריפה גם כל הכלים שבשלו בהן מה ששחט צריכין הכשר (רשב"א סימן רי"ח):
משנה ברורה
1.
1. All may slaughter (shecht), at the outset, even women . Rema: {There are those that say that women should not be permitted to shecht, as we have already established a custom that (women) are not to shecht, and thus the tradition (holds) that women do not shecht.} Slaves and anyone, even if you do not know that he does not faint (because of shechting), even if you do not know if he is an expert that knows the laws of shechita (kosher slaughter), it is permitted from the outset to let him shecht and it is permitted to eat from his shechita. This is because the majority of those that regularly shecht are under the presumption of being tested experts (in shechita). What situation are we talking about here? (We are talking about a situation) where that person is not in front of us, only then is it permitted to eat from his shechita, and we rely on the presumption (referenced to above). However if he is before us we need to check him, if he is an expert and knows the laws of shechita, however we do not need to ask if he faints. Rema: {There are those that say that one should only rely on the presumption after the fact,and that initially the presumption should not be relied upon if you are in a place where you can clarify him (the Shochet's [kosher slaughterer's] abilities). All this applies to those that aren't proficient and need to know if this Shochet is proficient. But the Shochet himself shall not shecht, even if he knows the laws of shechita and is proficient, until he has shechted 3 times in front of a learned man and one that is proficient in the laws of shechita. Therefor we practice that a man shall not shecht without having obtained kabalah (ordination) from before a learned one. And the learned one should not give kabalah until he knows that he (the Shochet) knows the laws of shechita and is proficient with his hands. Therefor we practice that all who come to shecht we trust them initially and we don't check them before or after. Because all that are found to be shechting have already received kabalah from before a learned one. And in a few places they are more stringent. That the one who received (kabalah) also gets a written letter from the learned one, as proof that he has given him kabalah. And every Shochet, even though he has recieved kabalah, it is fitting that he should return to the chapters of laws of shechita. That they (the laws of shechita) should live in his mouth and in his heart, so that he will not forget them. And like in the laws of shechita and with one that comes to shecht thus is the ruling in the laws of bedikaht hare'ah (checking the lungs for disqualifying sickness) and one that comes to check (the lungs). And their (shechita's and behikah's) rules and customs are all equal in all of this. And it is fitting for a Jewish court to investigate and the bodkim (checkers of disqualifying sickness) and shochtim (kosher slaughterers). Because large is the transgression in bedikot and shechitot, that are applicable to all. And if they checked some Shochet or bodek and it is found that he does not know, if at one time he received kabbalah we do not deem all everything he has shechted in the past to be treif (unkosher), for we say that only now did he become bad. But if one has never received kabalah, everything that he has shechted will become treif, and also all the dishes on which what he shechted was cooked would need to be kashered}...
Mishnah Berurah
הלכה ב
אין צריך שידע כל חילוקי הדינים אלא אם אומר על דבר זה הייתי מסתפק ושואל קרינן ביה שפיר יודע עד שאומר על האסור מותר: הגה ובודקין אותו בדיני הלכות שחיטה שיתבארו לקמן ריש סימן כ"ג ובדין בדיקת הסכין ובדין בדיקת הסימנים לאחר שחיטה כמו שיתבאר לקמן סימן כ"ה. (הגהות אשיר"י והגהות מיימוני פ"ד מה"ש) ואם שחט וליתיה קמן למבדקיה מ"מ יבדקו בסימנים אם נשחטו רובן. דכל מה דאפשר למיבדק בדקינן (הר"ן בשם בעל הלכות וד"ע לדעת הרא"ש ע"ל סכ"ה סי"ג) וכל זה במקומות שלא נהגו ליטול קבלה אבל במקומות שנוהגין ליטול קבלה כגון בני אשכנז והנמשכין אחריהם. אין נוהגין לבדוק אחריו כלל וכמו שנתבאר: (ד"ע):
משנה ברורה
2.
2. One does not need to know all of the different details of the laws (of shechita), rather if one says "concerning this matter I would be in doubt and ask (a competent authority)", such an individual is called "knowledgeable", until he calls that which is forbidden permitted. Rema: {And we check him about the laws of shechita that will be explained later in the beginning of S23 and in the rules of checking of the knife and in the rules of checking the simanim after shechita that will be explained in S25. And if he shechts and is not here in front of us to check, we none the less check the simanim to see if the majority of them was shechted, because whatever is possible to check we do. And this is all in places where there is not a custom to get kabbalah, but in places where the custom is to get kabbalah, like the sons of Ashkenaz and others that follow them, we do not customarily check after him at all, as will be explained (later)}...
Mishnah Berurah
הלכה ג
מי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה אפילו שחט לפנינו ד' או ה' פעמים שחיטה הגונה וראוי' ושחט אח"כ בינו לבין עצמו שחיטתו פסול' אפי' שאלו לו עשית כך וכך ומתוך תשובתו נראה ששחט כראוי אין לסמוך עליו ואפי' אמר ברי לי ששחטתי יפה: הגה ומי שדרכו להתעלף ואנו יודעים שאינו מוחזק ושחט ואמר ברי לי שלא נתעלפתי נאמן מאחר שיודע הלכות שחיטה (ב"י לדעת הרמב"ם): מי שיודעים בו שאינו יודע הלכות שחיטה יכולי' ליתן לו לשחוט אם אחר עומד על גביו ובלבד שיראה אותו מתחילת שחיטה עד סופה: הגה ויש מחמירין ואוסרין ליתן לו לכתחלה לשחוט מאחר שא"י הלכות שחיטה (ב"י בשם הגהות אשיר"י בשם א"ז ובמרדכי) והכי נהוג:
משנה ברורה
3.
3. A person who we know that he does not know the laws of shechita, even if he shechts in front of us 4 or 5 times a proper and fitting shechita, and afterwards shechts privately his shechita is not kosher. Even if they ask him, "did you do such and such?" and from his answer it seems he shechted correctly, we do not rely on him. And even if he says "It is clear to me that I shechted beautifully." Rema: {a person who regularly faints, and we know he is not muchzak (established as not fainting), and he shechts and says "It is clear to me that I did not faint", (he is) believed. This is because he knows the laws of shechita.} And someone who we know does not know the laws of shechita, we can let him shecht if someone supervises him. This is only if he watches him from the beginning of the shechita until the end of it (the shechita). Rema: {And some are strict and forbid to let him shecht lehathila (initially). This is because he does not know the laws of schechita, and thus is the practice.}.
Mishnah Berurah
הלכה ד
אם אבדו גדייו ותרנגוליו או שנגנבו ומצאם שחוטים כראוי במקום שרוב ישראל מצויים (וגם רוב גנבי העיר ישראלים) מותרים בין שמצאם בשוק בין שמצאם באשפה שבבית אבל אם מצאם באשפה שבשוק אסורים:
משנה ברורה
4.
4. If his goats or chickens are lost or stolen, and he found them properly slaughtered; in a place where the majority of people are Jews (and also the majority of the thieves in the city are Jews), they are permissible (to eat) - whether he found them in the market or he found them in the refuse heap of a home. But if he found them in the refuse heap in the market, they are forbidden.
Mishnah Berurah
הלכה ה
חרש שאינו שומע ואינו מדבר ושוטה דהיינו שהוא יוצא יחידי בלילה. או מקרע כסותו או לן בבית הקברות. או מאבד מה שנותנים לו אפילו באחת מאלו אם עושה אותם דרך שטות. וקטן שאינו יודע לאמן ידיו לשחוט אין מוסרין להם לשחוט לכתחילה אפי' אחרים עומדים על גביהם. ואם שחטו שחיטתן כשרה אם אחרים עומדים על גביהם ואין מוסרין להם לכתחילה לשחוט בשאין אחרי' עומדים על גביהם אפי' אם רוצים להאכיל לכלבים. ואם הקטן יודע לאמן ידיו אם אחרים עומדים על גביו שוחט לכתחילה. ומותר לאכול משחיטתו: הגה אבל אם שחט בינו לבין עצמו שחיטתו פסולה אע"פ שיודע הלכות שחיטה (הגהות אשיר"י רפ"ק ורשב"א ות"ה וא"ז) ומקרי קטן לענין זה עד שנעשה בר מצוה דהיינו בן י"ג שנים ויום א' (ב"י בשם עיטור וא"ז בשם ר' יואל) ויש מחמירין שלא ליתן קבלה למי שהוא פחו' מבן י"ח שנה (מרדכי בשם הלכו' א"י והגהות אלפסי החדשים) דאז גברא בר דעת הוא ויודע ליזהר:
משנה ברורה
5.
5. A person who is mute: that does not speak and does not hear; and a mentally disabled person, which is one who goes out himself at night or rips his clothes or sleeps in a graveyard or losses what is given to him… even just one of these, if he does it in the way of a crazy person; and a minor who does not know how to train his hands to shecht; we do not let them shecht lehat’hila (initially). Even if others are standing over them. And if they (none the less) shechted, their shechita is kosher if others were standing over them. But we do not allow them to shecht lehat’hila when others are not stand standing over them, even if we want to feed (the meat) to dogs. If a minor knows how to train his hands, if others are standing over him, he can shecht lehat’hila and it is allowed to eat from his shechita. Rema: { However, if he shechts for himself, than his shechita is disqualified, even if he knows the laws of shechita; he is considered a minor with regards to this matter (of shechita) until he has become bar-mitzvah, which is 13 years and 1 day [old]. There are those that are strict to not give kabalah to anybody less than 18 years old. For then he is a “man with wisdom”, and knows to be careful.}
Mishnah Berurah
הלכה ו
חרש המדבר ואינו שומע לא ישחוט מפני שאינו שומע הברכה. ואם שחט אפילו בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה:
משנה ברורה
6.
6. One who is: a person with hearing-loss, which speaks but cannot hear- he shall not shecht. This is because he does not hear the blessing. If he shechts, even by himself, the slaughter is valid...
Mishnah Berurah
הלכה ז
השומע ואינו מדבר אם הוא מומחה שוחט אפי' לכתחלה אם אחר מברך:
משנה ברורה
7.
7. One who hears but does not speak, if he is skilled, he can even shecht lehat’hila if another blesses...
Mishnah Berurah
הלכה ח
שיכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה ואם לא הגיע לשכרותו של לוט שוחט לכתחילה: הגה וי"א ששכור לא ישחוט שרגיל לבא לידי דרסה. (הגהות מיי' בשם סמ"ג פ"ג מהלכות שחיטה ובה"ג וכל בו בשם סה"ת וס' יראים סימן קל"ז):
משנה ברורה
8.
8. A drunk person who reaches the drunkenness of Lot, his ruling is that of a person of cognitive incapability(a mentally-disabled person. Refer above.) If he has not reached the drunkenness of Lot, he can shecht lehat’hila. Rema: {And there are those that say that one who is drunk should not shecht, because for him to come to derasa (chopping, which is forbidden in shechita).}...
Mishnah Berurah
הלכה ט
סומא לא ישחוט לכתחילה אלא א"כ אחרים רואין אותו ואם שחט שחיטתו כשרה:
משנה ברורה
9.
9. A blind person, shall not shecht lehat’hila, unless others are watching him. And if he shechted, his shechita is kosher...
Mishnah Berurah
הלכה י
ערום לא ישחוט לכתחילה מפני שאינו יכול לברך:
משנה ברורה
10.
10. A naked person shall not shecht lehat’hila, this is because he cannot make a blessing...
Mishnah Berurah
הלכה יא
אם הטילו הקהל חרם שלא ישחוט אלא טבח ידוע ושחט אחר י"א ששחיטתו אסורה: הגה ואם נתבטלה התקנה כל השוחטים בחזקת כשרות כמו בראשונה (פסקי מהרא"י סי' קע"ז):
משנה ברורה
11.
11. If the community established a decree, that none should shecht other than a known butcher, and another shechted, there are those that say his shechita is forbidden . Rema: {If the decree was nullified than all the shochtim are in a presumption of kosher[shechita], as in the beginning.}...
Mishnah Berurah
הלכה יב
השוחט בפני עדים בהמה לעובד כוכבים וכשבא ישראל לקנות ממנה אמר לא תקנה ממנה כי לא שחטתיה אינו נאמן ומיהו לדידיה אסורה דהא שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא (וע"ל סי' קכ"ז בדין עד א' נאמן באיסורין):
משנה ברורה
12.
12. One who shechts, in front of witnesses, an animal for an idol worshiper, then, when a Jew comes to buy it from him, he says “don’t buy (meat) from this animal because I did not shecht it” he is not believed. However, to himself(the Shochet) it(the meat) is forbidden , since he declared it to be a forbidden cut/slice for himself (by his statement that it wasn't kosher)...
Mishnah Berurah
הלכה יג
טבח שעשה סימן בראש הכבש השחוט שיהא נראה שהוא טריפה וגם היה אומר שהוא טריפה ואח"כ אמר שכשר היה ולא אמר כן אלא כדי שלא יקחו אותו וישאר לו ליקח ממנו בשר כיון שנתן אמתלא לדבריו נאמן (וע"ל סימן קכ"ז סעיף א' בהג"ה):
משנה ברורה
13.
13. A butcher that makes a sign on the head of the sheep that was shechted, that it should be seen that it (the sheep) is treif, and he also said that it is treif. And afterwards he said that it was kosher, and that he only said this in order that they would not take it so that he should be able to take meat from it. Because he gave a reason for his words, he is trusted...
Mishnah Berurah
הלכה יד
שוחט שהעיד עליו עד אחד ששחט שלא כהוגן והוא מכחישו עד אחד בהכחשה לאו כלום והעד עצמו מותר לאכול מכאן ולהבא ומכ"מ הכל לפי מה שהוא אדם:
משנה ברורה
14.
14. If one witness said that a shochet did not shecht correctly. And he (the shochet) denies it, one witness against a denial is nothing (not considered sufficient proof). And to the witness himself it is allowed to eat from here (the shochet’s meat) and to the next. In any case, everything is according to the man...
Mishnah Berurah