Posuk
י:א
זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחׇכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט׃
רש"י
רד''ק
1.
Dead flies turn the perfumer’s ointment fetid and putrid;<sup class="footnote-marker">a</sup><i class="footnote">Meaning of Heb. uncertain.</i> so a little folly outweighs massive wisdom.י:ב
לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
2.
A wise man’s mind tends toward the right hand, a fool’s toward the left.<sup class="footnote-marker">b</sup><i class="footnote">I.e., a wise man’s mind brings him good luck; a fool’s brings him bad luck.</i>י:ג
וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ <span class="mam-kq"><span class="mam-kq-k">(כשהסכל)</span> <span class="mam-kq-q">[כְּשֶׁסָּכָ֥ל]</span></span> הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃
רש"י
רד''ק
3.
A fool’s mind is also wanting when he travels, and he lets everybody know he is a fool.י:ד
אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים׃
רש"י
רד''ק
4.
If the wrath of a lord flares up against you, don’t give up your post;<sup class="footnote-marker">c</sup><i class="footnote">Emendation yields “hope.”</i> for <sup class="footnote-marker">d</sup><i class="footnote">Lit. “abatement (2 Chron. 36.16) remits grave offenses.” For hinniaḥ, “to remit,” cf. Abodah Zarah 13a; cf. hanaḥah, “remission of taxes,” Esth. 2.18.</i>when wrath abates, grave offenses are pardoned.<sup class="endFootnote">-d</sup>י:ה
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט׃
רש"י
רד''ק
5.
Here is an evil I have seen under the sun as great as an error committed by a ruler:י:ו
נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ׃
רש"י
רד''ק
6.
Folly was placed on lofty heights, while rich men sat in low estate.י:ז
רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃
רש"י
רד''ק
7.
I have seen slaves on horseback, and nobles walking on the ground like slaves.י:ח
חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃
רש"י
רד''ק
8.
He who digs a pit will fall into it; he who breaches a stone fence will be bitten by a snake.י:ט
מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃
רש"י
רד''ק
9.
He who quarries stones will <sup class="footnote-marker">e</sup><i class="footnote">Emendation yields “profit…shall make use of.”</i>be hurt by them; he who splits wood will be harmed by<sup class="endFootnote">-e</sup> it.י:י
אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן <span class="mam-kq-trivial">הַכְשֵׁ֖יר </span>חׇכְמָֽה׃
רש"י
רד''ק
10.
<sup class="footnote-marker">f</sup><i class="footnote">Meaning of verse uncertain.</i>If the ax has become dull and he has not whetted the edge, he must exert more strength. Thus the advantage of a skill [depends on the exercise of] prudence.י:יא
אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן׃
רש"י
רד''ק
11.
If the snake bites because no spell was uttered, no advantage is gained by the trained charmer.י:יב
דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ׃
רש"י
רד''ק
12.
A wise man’s talk brings him favor, but a fool’s lips are his undoing.י:יג
תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃
רש"י
רד''ק
13.
His talk begins as silliness and ends as disastrous madness.י:יד
וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
14.
Yet the fool talks and talks!<br><sup class="footnote-marker">g</sup><i class="footnote">The thought of this sentence is resumed at v. 20.</i>A man cannot know what will happen; who can tell him what the future holds?י:טו
עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר׃
רש"י
רד''ק
15.
<sup class="footnote-marker">h</sup><i class="footnote">This verse continues the thought of v. 3.</i>A fool’s exertions tire him out, for he doesn’t know how to get to a town.י:טז
אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ׃
רש"י
רד''ק
16.
Alas for you, O land whose king is a lackey and whose ministers dine in the morning!י:יז
אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃
רש"י
רד''ק
17.
Happy are you, O land whose king is a master and whose ministers dine at the proper time—with restraint, not with guzzling!י:יח
בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת׃
רש"י
רד''ק
18.
Through slothfulness the ceiling sags,<br>Through lazy hands the house caves in.י:יט
לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל׃
רש"י
רד''ק
19.
They<sup class="footnote-marker">i</sup><i class="footnote">I.e., the ministers of v. 16.</i> make a banquet for revelry; wine makes life merry, and money answers every need.י:כ
גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל <span class="mam-kq"><span class="mam-kq-k">(הכנפים)</span> <span class="mam-kq-q">[כְּנָפַ֖יִם]</span></span> יַגֵּ֥יד דָּבָֽר׃
רש"י
רד''ק