Posuk

י:א
וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
1.
The queen of Sheba heard of Solomon’s fame, <sup class="footnote-marker">a</sup><i class="footnote">The force of the phrase is uncertain.</i>through the name of the L<small>ORD</small>,<sup class="endFootnote">-a</sup> and she came to test him with hard questions.

י:ב
וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלַ֗͏ְמָה בְּחַ֘יִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּ֠ים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃
רש"י
רד''ק
2.
She arrived in Jerusalem with a very large retinue, with camels bearing spices, a great quantity of gold, and precious stones. When she came to Solomon, she asked him all that she had in mind.

י:ג
וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כׇּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃
רש"י
רד''ק
3.
Solomon had answers for all her questions; there was nothing that the king did not know, [nothing] to which he could not give her an answer.

י:ד
וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כׇּל־חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃
רש"י
רד''ק
4.
When the queen of Sheba observed all of Solomon’s wisdom, and the palace he had built,

י:ה
וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד <span class="mam-kq-trivial">מְשָׁרְתָ֜ו </span>וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃
רש"י
רד''ק
5.
the fare of his table, the seating of his courtiers, the service and attire of his attendants, and his wine service, <sup class="footnote-marker">b</sup><i class="footnote">2 Chron. 9.4 reads “…and the procession with which he went up to…”</i>and the burnt offerings that he offered at<sup class="endFootnote">-b</sup> the House of the L<small>ORD</small>, she was left breathless.

י:ו
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חׇכְמָתֶֽךָ׃
רש"י
רד''ק
6.
She said to the king, “The report I heard in my own land about you and your wisdom was true.

י:ז
וְלֹא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חׇכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃
רש"י
רד''ק
7.
But I did not believe the reports until I came and saw with my own eyes that not even the half had been told me; your wisdom and wealth surpass the reports that I heard.

י:ח
אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חׇכְמָתֶֽךָ׃
רש"י
רד''ק
8.
How fortunate are your men and how fortunate are these your courtiers, who are always in attendance on you and can hear your wisdom!

י:ט
יְהִ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהֹוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃
רש"י
רד''ק
9.
Praised be the L<small>ORD</small> your God, who delighted in you and set you on the throne of Israel. It is because of the L<small>ORD</small>’s everlasting love for Israel that He made you king to administer justice and righteousness.”

י:י
וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים <b>׀</b> כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹ֣א בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃
רש"י
רד''ק
10.
She presented the king with one hundred and twenty talents of gold, and a large quantity of spices, and precious stones. Never again did such a vast quantity of spices arrive as that which the queen of Sheba gave to King Solomon.—

י:יא
וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃
רש"י
רד''ק
11.
Moreover, Hiram’s fleet, which carried gold from Ophir, brought in from Ophir a huge quantity of <i>almug</i> wood<sup class="footnote-marker">c</sup><i class="footnote">Others “sandalwood.”</i> and precious stones.

י:יב
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רש"י
רד''ק
12.
The king used the <i>almug</i> wood for decorations in the House of the L<small>ORD</small> and in the royal palace, and for harps and lyres for the musicians. Such a quantity of almug wood has never arrived or been seen to this day.—

י:יג
וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
13.
King Solomon, in turn, gave the queen of Sheba everything she wanted and asked for, in addition to what King Solomon gave her out of his royal bounty. Then she and her attendants left and returned to her own land.

י:יד
וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃
רש"י
רד''ק
14.
The weight of the gold which Solomon received every year was 666 talents of gold,

י:טו
לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹֽכְלִ֑ים וְכׇל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
רש"י
רד''ק
15.
besides what came from tradesmen, from the traffic of the merchants, and from all the kings of Arabia and the governors of the regions.

י:טז
וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃
רש"י
רד''ק
16.
King Solomon made 200 shields of beaten gold—600 shekels of gold to each shield—

י:יז
וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
17.
and 300 bucklers of beaten gold—three <i>mina</i>s of gold to each buckler. The king placed them in the Lebanon Forest House.

י:יח
וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב מוּפָֽז׃
רש"י
רד''ק
18.
The king also made a large throne of ivory, and he overlaid it with refined gold.

י:יט
שֵׁ֧שׁ מַעֲל֣וֹת לַכִּסֵּ֗ה וְרֹאשׁ־עָגֹ֤ל לַכִּסֵּה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָדֹ֛ת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה אֶל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
19.
Six steps led up to the throne, and the throne had a back with a rounded top, and arms on either side of the seat. Two lions stood beside the arms,

י:כ
וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָיִ֗ים עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכׇל־מַמְלָכֽוֹת׃
רש"י
רד''ק
20.
and twelve lions stood on the six steps, six on either side. No such throne was ever made for any other kingdom.<sup class="footnote-marker">d</sup><i class="footnote">Or “prince”; like Phoenician mamlakt.</i>

י:כא
וְ֠כֹ֠ל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר אֵ֣ין כֶּ֗סֶף לֹ֥א נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה׃
רש"י
רד''ק
21.
All King Solomon’s drinking cups were of gold, and all the utensils of the Lebanon Forest House were of pure gold: silver did not count for anything in Solomon’s days.

י:כב
כִּי֩ אֳנִ֨י תַרְשִׁ֤ישׁ לַמֶּ֙לֶךְ֙ בַּיָּ֔ם עִ֖ם אֳנִ֣י חִירָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁלֹ֨שׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹא <b>׀</b> אֳנִ֣י תַרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאֵת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקֹפִ֖ים וְתֻכִּיִּֽים׃
רש"י
רד''ק
22.
For the king had a Tarshish<sup class="footnote-marker">e</sup><i class="footnote">Probably a fleet of large ships.</i> fleet on the sea, along with Hiram’s fleet. Once every three years, the Tarshish fleet came in, bearing gold and silver, ivory, apes, and peacocks.

י:כג
וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וּלְחׇכְמָֽה׃
רש"י
רד''ק
23.
King Solomon excelled all the kings on earth in wealth and in wisdom.

י:כד
וְכׇ֨ל־הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־חׇכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃
רש"י
רד''ק
24.
All the world came to pay homage to Solomon and to listen to the wisdom with which God had endowed him;

י:כה
וְהֵ֣מָּה מְבִאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ כְּלֵ֣י כֶ֩סֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ וְנֵ֣שֶׁק וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ <span class="mam-spi-samekh">{ס}</span>        
רש"י
רד''ק
25.
and each one would bring his tribute—silver and gold objects, robes, weapons and spices, horses and mules—in the amount due each year.

י:כו
וַיֶּאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש"י
רד''ק
26.
Solomon assembled chariots and horses. He had 1,400 chariots and 12,000 horses, which he stationed<sup class="footnote-marker">f</sup><i class="footnote">So 2 Chron. 1.14; 9.25; Heb. here “led.”</i> in the chariot towns and with the king in Jerusalem.

י:כז
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃
רש"י
רד''ק
27.
The king made silver as plentiful in Jerusalem as stones, and cedars as plentiful as sycamores in the Shephelah.

י:כח
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃
רש"י
רד''ק
28.
Solomon’s horses were procured from Mizraim<sup class="footnote-marker">g</sup><i class="footnote">Usually Egypt, here perhaps Muṣru, a neighbor of Kue (Cilicia).</i> and Kue. The king’s dealers would buy them from Kue at a fixed price.

י:כט
וַֽ֠תַּעֲלֶ֠ה וַתֵּצֵ֨א מֶרְכָּבָ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ בְּשֵׁ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְס֖וּס בַּחֲמִשִּׁ֣ים וּמֵאָ֑ה וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃ <span class="mam-spi-pe">{פ}</span><br>
רש"י
רד''ק
29.
A chariot imported from Mizraim<sup class="footnote-marker">g</sup><i class="footnote">Usually Egypt, here perhaps Muṣru, a neighbor of Kue (Cilicia).</i> cost 600 shekels of silver, and a horse 150; these in turn were exported by them<sup class="footnote-marker">h</sup><i class="footnote">I.e., Solomon’s dealers.</i> to all the kings of the Hittites and the kings of the Arameans.

נְבִיאִים מְלָכִים פרק י
Navi Melachim Chapter 10